תקציר⬅ ... להיות אלוהים - אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא האם כבר הגעת אל האחדות האמיתית - מהי אחדות אמיתית לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הספר להיות אלוהים - אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא האם כבר הגעת אל האחדות האמיתית - מהי אחדות אמיתית. ספר חלק ראשון עמוד 60 אם האדם שואל את עצמו, אם הוא נמצא באחדות או בנפרדות, עצם זה שהוא שואל, זוהי כבר נפרדות. למה? כי עדיין יש לך שאלה. כאשר אתה בשכל של האחדות, אין מצב כזה של אחדות. אבל אם אתה שואל, פירושו שיש שניים, אז זאת לא האחדות. כול אחד יכול לראות בחיי היום יום שהוא משנה את המציאות. אם אתה באחדות אז למה אתה משנה את המציאות? אם הכל טוב לך, למה אתה עושה שינוי? אחדות זה מקום, שבו לא עוזרים לאחרים. באחדות אין טוב, אין רע, אין לעזור. אם יש לאדם תשובה, אז האדם לא באחדות. אדם שהוא באחדות אמיתית, אין אצלו הבדל בין אחדות לנפרדות, וזה כמובן נגד השכל, ואין בזה היגיון כלל. אין הבדל בין הפעולות, ואם אין הבדל, אז אין שאלה, מדוע עשית את הפעולה? אמרתי לכם בהתחלה שאחד הקשיים הכי גדולים שלי, זה שאני חושב שהכל טוב, קשה לי להסביר לך את הספר, כי אני חושב שזה טוב היכן שאת נמצאת. שאלה: אז למה בכל זאת אתה מלמד? אליעד: למה אני אוכל? שימי לב שאף פעם לא נתתי תשובה לשאלה הזאת. אני רק מגלגל את השאלה למעלה ואומר שגם אלוהים עושה. שאלה: האם יש משהו בטוח בסוף? אליעד: כן, שהכל אחד. שאלה: האם זה בטוח? אליעד: זה כל כך בטוח, שאת לא יכולה לחשוב אחרת. יש אנשים שאומרים שהם כבר באחדות, והכל טוב אצלם, והם רואים שהכל אחד, אז למה הם אוכלים? הרי להיות רעב ולהיות שבע זה אותו הדבר. אם האדם בחוויה של אחדות, למה הוא משנה את המציאות? שזאת השאלה, למה אלוהים ברא את העולם? אבל אין לזה תשובה, כי מי שנותן תשובה לא מבין את האחדות. אם מישהו שואל אותך, למה אתה משנה את המציאות אם אתה באחדות? אם אתה מבין את השאלה, זה סימן שאתה לא באחדות. אם הבנת מה שאלו אותך, אתה לא באחדות. כי באחדות האמיתית אין שום הבדל כלל, ולכן אין בכלל שאלה. מי שחווה הבדל בין אחדות לנפרדות הוא כמובן בחוויה של נפרדות, אבל זה לא בדיוק נכון, כי באחדות האמיתית אתה יכול לחוות הבדלה בין אחדות לנפרדות, ובכל זאת שניהם אחד. לא משנה מה כתוב בספר, גם ההפך שלו ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ אחדות - מהי תפישת אחדות אמיתית? אפשר להעמיק, ולומר שאין הבדל בין אחדות לנפרדות כי הכל אחד ממש. והרעיון מסביב לרעיון של לדמיין את כל המציאות בנק' אחת וכו' היא רק כדי להמחיש לאדם שאין זמן ומקום כלל. ואין האדם יכול לדמיין ממש אין מקום ואין זמן ואלה רק עזרים להגיע להבנת המציאות למרות המגבלות שהוא חי בהן בזעיר אנפין. ולמרות המגבלה שלו כאדם, הוא יכול להבין את הדברים טוב ביותר. ומצד האמת, אין למציאות שם אחדות ונפרדות כי היא אחת ממש. ללא חיבור, ללא פירוד, ללא שינוי וללא תמורה. המציאות אחת. המציאות נטולת כל הגדרות, כי אם תביא הגדרה אחת תתקל בניגוד שלה. ולכן, הכל אחד ללא כל הגדרה. וכל הגדרה היא לא אחדות אלא נפרדות. ולכן, המציאות היא פשוט מציאות אחת. דבר נוסף, אדם שמחפש את האמת, צריך להסתכל על הדברים כהוויתם, כלומר אם אדם אומר לו משפטים מסויימים, הוא לא צריך לבדוק מי אמר לו אותם, הוא צריך לבדוק מה אמרו לו באותם המשפטים. והוא צריך לבדוק, האם זה המקור? אולי זה מסולף? אולי הוא הביא 2 משפטים ממקור של 20 משפטים שאם תראה אותם היפכא מסתברא? ולכן האדם צריך להיות אמיתי עם עצמו עד הסוף ולא להניח לטעות להטעות אותו. וצריך ללכת עם האמת עד הסוף, ולא לפחד מה יאמרו עליו, ולא להתבייש כלפי המלעיגים עליו, שאומרים סתם, קשקוש, לא יכול להיות וכו'. אלא יהיה חזק באמת וגיבור. ואז אם אדם אמיתי באמת, הוא יהיה מאושר באמת. ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: להשתחרר מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד. שאלה: דברנו על היש מאין, כדי שיהיה יש מאין, צריך שיהיה שם רצון, השאלה מה גורם לשינוי? ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד: מקודם פגשת אותי ואמרת לי להכין את התשובות, אבל יש תשובה לכל השאלות והיא שהכל אחד. מה הכוונה? כל שאלה בעולם מבוססת על הנחת יסוד שיש דבר והיפוכו, או שני דברים שונים שהם לא אחד. אתה אומר יש זה דבר אחד, אין זה דבר אחר, לפני זה דבר אחד, אחרי זה דבר אחר, ומה יצר את השינוי של לפני ואחרי? ואם היית מבין שיש ואין זה דבר אחד, שהם ישות אחת, אז לא הייתה לך שאלה, נכון? השאלה שאתה שואל נמצאת בתוך זמן, כי אין זה רגע אחד, ויש זה רגע ... שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד תשאל ומה יצר את הלפני. כשאתה שואל למה? אני אסביר לך למה לא יכולה להיות תשובה ללמה, כי כשהיה הכל אחד לא היה בכלל דבר כזה - סיבה. לא הייתה הפרדה בין סיבה לאין סיבה, הכל היה אחד. אז כשיש סיבה ואין סיבה זה אחד, אז איך אתה מצפה שתהיה סיבה? הרי זה אחד. כול תשובה שניתן תמיד תהיה השאלה ומה יצר את הלפני, למעשה אין כאן פתח מילוט, פתח המילוט היחיד זה ההבנה. להבין שזה אחד. אנחנו בשפה שלנו אומרים שמה שמהווה את היש זה האין, שההוויה של היש זה האין, בסדר? אבל אם אני עכשיו אהיה בחוויה של היש והאין זה אחד, אז למעשה לא יהיה לנו דו שיח עכשיו. אז שאני מדבר אני מפריד בין היש והאין, אבל מצד האמת אין הפרדה. למשל אני אומר שהכל אחד ומזה מתהווה היש, וממה עשוי היש? גם מההוויה. אין שום דבר בעולם שאין בו הוויה. ואם ההוויה היא כלום אז הכל חייב להיות כלום. אבל זה לא כלום, יש פה שולחן. אז יש כאן בעיה ממש רצינית, מצד אחד אתה מבין שהדבר הזה עשוי מכלום, כי אם תלך למטה תגיע לחיבור של מקום וזמן שזה אחד, בסדר? ואם זה באמת כלום אז איך יש משהו? איך זה יכול להיות שזה גם כלום וגם משהו? יש כאלה שאומרים שפעם זה היה כלום אבל עכשיו זה עשוי ממשהו. גם עכשיו השולחן הזה עשוי ממשהו, אבל הוא כלום בשורש שלו, אז איך הוא נפרד מהקיר? בסוף אתה מגיע לאילוץ שמצד אחד יש לך נפרדות, גם אם נגיד שזה חלום, וגם אם נגיד שזה אשליה או דמיון, אבל זה קיים. אז מה אם זה אשליה, זה קיים כאשליה. בו זמנית אנחנו מבינים במאה אחוז שיש אחדות, כי בסופו של דבר שתלך למטה תראה שזה אחד. ולכן התשובה היחידה לשאלה הזאת, היא ההבנה שהכל אחד. הרבה אנשים מבינים שהכל אחד, אבל מה זה אומר? יש כאלה שחושבים שהכל אחד, זה שהכל גם אחד, יש נפרדות וזה גם אחד ברובד כל שהוא. אבל עדיין השאלות לא נגמרות. הכל אחד פירושו שכול הנפרדות הזאת, תיקח את האין, וקח שולחן למשל, אלו שני הפכים, האין זה ללא סוף והשולחן זה מקום וזמן, עכשיו דחס אותם אחד לשני לדבר אחד, מה קבלת? קבלת דבר לא מוגדר. תחשוב השולחן תופס מקום וזמן, ותחשוב שהלבוש הוא ההוויה, אל תעשה הפרדה בין הלבוש להוויה. מה ההפך של הוויה? לבוש למשל. שאלה: מה היא הוויה? אליעד: הוויה היא הדבר שמהווה. ... - Y ?האם יש הבדל בין אין מקום לבין אין זמן? אין, זה שווה, לכן אנחנו אומרים שמה שמקיף את המקום ומה שמקיף את הזמן זה ישות אחת, ולכן אנו אומרים הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו. אנחנו כאילו בתוך מחשבה של אלוהים, אז אתה בתוך אלוהים, הוא ממלא אותך, תחשוב שברובד מסוים אתה לא נמצא. השאלה היא מה זה זמן, ומה זה מקום? שאתה אומר אני ולא אני, זה נקרא מקום, אז שואלים מי ברא את האני, אבל צריך לשאול מה זה אני? מה זה לא אני? משהו נמצא לפניהם. הוא, יש ללא אני, יש ללא לא אני. תחשוב ... זה, כי אין מקום. אבל במילים שלנו אנו חייבים לדבר בצורה של מקום, אז תחשוב שאין מקום ואין זמן, אז מהיש בהכל? מה ממלא את המרחב האין סופי? אין, כלום. אתה צריך להבין שהמקום והזמן נמצאים בתוך כלום. כל המקום הגדול הזה נמצא בשום מקום. זה כאילו אין אתה נמצא? בשום מקום. זה עדיין לא האחד, זה יש מקום, יש אין מקום. לדוגמא, מקום, כמה גדול המקום? אין סוף, נכון? כמה מקום צריך כדי להכניס מקום אין סופי? אם אתה עכשיו חולם חלום, כמה מקום תופס המקום? מחשבה, נקודה. זה אומר שכאשר האדם חולם חלום, אנו מכניסים אין סוף מקום של החלום בנקודה של מחשבה. ... אתה יכול לדמיין את כל הזמן ברגע. מה שאני בא לומר, שזה מחבר אותך להבנה שהמקום למרות שהוא גדול, גדול, גדול, הוא נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה. בליקוטי מוהרן רבי נחמן אומר שאם האדם היה מבין שהכל אחד, אז הוא היה משיג את הכל. אני למשל מדבר מתוך שתיקה, אני מבין ואחר מדבר משתיקה. להבין שהכל אחד זה דבר גדול, כי זה לא הגיוני, זה נגד ההיגיון. לא רק שאומרים לך שכול המקום נמצא בשום מקום, הוא גם שום מקום. שאלה: אז מה הוא העולם? אליעד: איזה תשובה אתה רוצה לקבל? כל התשובות נכונות. כי מצד האמת זה אחד, אין הבדל בין הטעות הכי גדולה לבין הדבר הכי חכם. מה זה טעות? טעות זה דבר שנעשה ללא מחשבה, ומה הוא העולם הזה? הוא כביכול ללא שום רצון וללא שום מחשבה. למה? כי לפני בריאת העולם לא היה רצון ולא הייתה מחשבה. ומה הוא דבר חכם? דבר חכם הוא דבר שנעשה רק עם מחשבה, בלי שום אקראיות, ולפני בריאת העולם לא הייתה אקראיות, ולכן ניתן לומר שהעולם זה הדבר הכי מתוכנן. למעשה כל מה שאני אומר ניתן לומר ההפך ולכן אני אף פעם לא אומר את האמת. שואלים אותי לגבי מורים רוחניים, יש שני סוגים. יש כאלה שמבלבלים את המוח, וחושבים שמה שהם אומרים זה האמת, אם תבין את זה הסתדרת. איך תדע מי נוכל? השאלה היא כשהמורה אומר את מה שהוא אומר, האם הוא חושב שזה נכון? אם כן אז הוא טועה. אם הוא חושב שמה שהוא אומר זה נכון, אז הוא טועה. יש דבר בעולם שנקרא סיבה ותוצאה, ויש מורים שאומרים את התוצאה. אני אומר לך שאם תבין אותי עדיין אתה נשאר דפוק, למה? כי אם אתה מבין את מה שאני אומר, אתה עדיין מבין הגדרות, ... אומר לפני הזמן זה גם זמן. כשאני אומר שההוויה שמהווה את הקיום היא אין, עצם זה שאנו אומרים אין ויש, זה לא נקרא אחד. דרך הצמצום אנו מדברים על האחדות, אבל שתבין שהמטרה זה לא להבין אותי, אבל קודם אתה צריך להבין אותי ואז תבין את מה שמעבר. שאלה: מה אתה אומר על מדיטציה? אליעד: אני בעד כל דבר שעוזר לך לפתח את המחשבה. שאלה: מדיטציה זה להשתיק את המחשבות. אליעד: אין דבר כזה להשתיק את המחשבות. אולי אפשר למקד את המחשבות, אבל אי אפשר להשתיק אותם. אולי את לא מבינה על מה את חושבת, אבל זה לא אומר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... חופשית - האם יש בחירה חופשית כאשר הכל אחד? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על בחירה חופשית - האם יש בחירה חופשית כאשר הכל אחד?. הפעם אדבר על בחירה חופשית ועל חופש הבחירה שיש לאדם. ונאמר שהיינו רואים בובה על חוטים, והאם היינו אומרים שהבובה על החוטים יש לה בחירה לעשות מה שהיא רוצה, ורובם יגידו שמישהו מזיז אותה, ומי שלא יודע כי מזיזים אותה, יחשוב אולי שהיא זזה מעצמה. ואם נראה רובוט, האם הוא בוחר לעשות את שעושה? או שמישהו מפעיל אותו ויכולים להגיד, אין לו חוטים, אבל ... שהוא בחר? לא, הזיזו אותו. ומה שאני בא לאמר, מי אמר והחליט שיש לך בחירה חופשית? האם אתה חושב שאתה בוחר, שאף אחד לא מזיז אותך? ואני לא אומר שיש או אין בחירה, כי באמת יש ואין בחירה בו זמנית אבל אני נותן כאן נקודה למחשבה למי שרוצה לבדוק את נושא הבחירה החופשית. ומאיפה באה הנחת העבודה שיש לאדם בחירה חופשית, כי בעצם הבחירה היא תחושה "האדם יגיד, בטח שאני בוחר, אני מרגיש שאני בוחר", אך האם יש לו באמת בחירה? כמו ילד קטן, שאומר: "אני רואה מולי פיל", האם באמת יש מולו פיל? האם ההרגשה שיש לך בחירה מעידה ברמה אובייקטיבית שיש לך בחירה? כן האדם מרגיש שיש לו בחירה, האם זה באמת אומר שיש לך בחירה בגלל שאתה מרגיש? אתה לא יכול להוכיח, בגלל שלא ראית את מי שמזיז אותך, זה לא אומר שיש לך בחירה. ועכשיו אתן תיאוריה, שלבני האדם אין בכל בחירה בעולם, והאוויר הריק, הוא שיש לו בחירה, החלל, הוא מחליט שתזוז שתעשה את הפעולות, זה בעצם כוח מסוים שמניע אותך, ואת כל המחשבות ואת הרצונות. ובואו נישאר במקום, שנניח שהאויר הוא זה שמזיז אותך, ואיך בכלל ניתן להגיד שהאויר שהוא כלום כביכול מזיז אותך? זה בסך הכל אטומים, אלקטרונים, זה לא משהו עם תודעה ובחירה, איך זה יכול להיות? ומי ששואל את זה, ממה הוא עשוי? גם האדם עשוי ממה שהאויר עשוי. אבל האדם אומר: " לא... אבל לי יש תודעה, אני מודע, אני שונה מהאויר, לאויר אין תודעה". ואיך אתה יודע שלאויר אין תודעה עצמית? ראית שאין לו? וגם אולי לך אין, כי לא רואים את התודעה שלך, ... את התודעה שלו לא ניתן לראות ואפשר להגיד שהתודעה של האין, החומר הריק שממלא את העולם הוא שמניע את הכל ואם האדם היה מחובר בחבלים אז היתה הבנה שמזיזים אותו, ומצד האמת האדם מחובר לחבלים וכל העולם מלא בחבלים שקופים, והחבלים אליהם מחובר האדם, מחוברים לנקודת המרחב והזמן הכל כולל הכל מחובר, הרצונות, המחשבות, כל מה שאינו נראה, ובטח מה שכן נראה כמו הידיים וכל אלו מחוברים למקשה אחת של מקום וזמן, וגם המקום והזמן, מחוברים למקשה למה שהיה לפני המקום והזמן. ניקח לדוגמא, שהיד זזה, היא מזיזה איתה את האצבע, האם זה אומר ... הישות האחת שהיא מחברת את הכל והאדם צריך להתבונן בזה באופן אובייקטיבי, כי מי שיתבונן יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן, שהיה לפני המקום והזמן שמהווה כרגע את המקום והזמן, אבל כל מה שקיים כולל הכל נמצא בתוך מקום וזמן וכל שינוי במקום ובזמן, הוא יוצר את כל השינויים. וכששני אנשים רוצים דברים שונים, זה רצה ככה וזה רצה ככה, הם לא מבינים שזה בכלל תהליך אחד, ממנו מתהווים הדברים, אליו שני הדברים האלו ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... החלטות - איך להחליט כאשר הכל טוב והכל אחד? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על קבלת החלטות - איך להחליט כאשר הכל טוב והכל אחד?. הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, תפישת האחדות וקבלת החלטות? כלומר איך מקבלים החלטות אם שני הדברים טובים באותה המידה? התשובה היא פשוטה: אם אתה שואל איך להחליט, עדיין זה אומר, שלא הגעת להבנת האחדות. איך להחליט בפועל, זו שאלה אחרת, אבל אם יש לך התלבטות לפי מה להחליט, אז לא הגעת לאחדות. כי השאלה היא רגע רגע, אם אליט ככה, אולי יהיה טוב, ואם אחליט ככה, אולי אשגה, ואם היה בהבנת האחדות, לא היתה ההתלבטות, לא היתה שאלה. זה כמו שאדם צריך לשלם שקל, ויש לו שני שקלים, הוא מנסה להחליט איזה שקל לתת, שני השקלים טובים באותה המידה, והוא ישלם עם אחד השקלים, לא תהיה שאלה, כי שניהם טובים באותה המידה. ואם היה חווה אחדות, האדם לא תהיה לו שאלה, ולא משנה כבר מה אתה מחליט, כשתהיה בהבנה, אתה כבר תדע לפי מה להחליט. ואם אדם שמע הרצאה שהכל טוב והכל אחד, זה לא אומר שהוא עדיין בחוויה הזו עליו להגיע ממש לחוויה בעצמו, זה לא מספיק להגיד שמעכשיו הכל טוב והכל אחד זה יהיה שקר להגיד את זה אם לא באמת חווים את זה כי אם אתה חושב שהכל אחד וחווה את זה בשביל מה אתה צריך להגיד את זה? כי אם הכל אחד, אף אחד לא צריך להגיד לעצמו, הכל אחד, ולא יכול להיות שיסתכל על יד אחת ויגיד זו יד אחת, ברור שזו יד אחת. או דוגמא, יש תפוח אחד, אתה לא צריך להגיד: יש פה תפוח אחד, מתי אתה צריך להגיד יש פה תפוח אחד, כשיש לך עשרה תפוחים, ואתה עכשיו משקר, ואומר... "לא, הם אחד " עכשיו אם האדם צריך לשכנע את עצמו שזה אחד, שזה טוב, או לטובה, או כל שקר אחר, זה אומר שהוא לא נמצא עדיין באמת, וממילא יש לו את ההתלבטות בנוגע למה להחליט. והדרמה הגדולה של האדם, היא קבלת החלטות, כי האדם לא יודע, להחליט כך או כך, מה יהיה? אדם בחרדה קיומית איך לקבל החלטה. וכל זה בגלל שהוא מבדיל בין טוב לרע? זה עבורו בחירה גורלית והוא לחוץ אם יטעה ויבחר את הרע בטעות. אבל אם היה בחוויית האחדות, לא היתה כזו דרמה, זה לא היה כל כך משנה, כי אין הבדל בין הטוב לרע, ואם ישנה החלטה גורלית ואתה לא יודע מה להחליט, אז זה בסדר גמור לא להחליט מייד, מה אתה כל כך לחוץ?? אבל אדם יגיד לא, זה עניין של חיים ומוות... אבל אם היתה חוויית האחדות, ךא היה לחץ מחוסר היכולת ךהחליט. ומה שאדם צריך לעשות זה להיות אמיתי ולהפסיק לשקר, אם לא חשוב לך להיות אמיתי תשקר את עצמך עד הסוף. אבל אם האמת מציקה לך, אל תזגזג, ולך עד הסוף, גם אם אמרו לך שהכל טוב, ואתה לא נמצא בחוויה הזו, אולי אתה תחווה שהכל רע? אז לא היתה לך שאלה בנושא החלטה פנימית או חיצונית אם היית בתפישת המציאות של האחדות לא היה לחץ, הטוב והרע הם לא יותר מאשר משחק, כך שאין אובססיביות לטוב או למשהו אחר. בשורה תחתונה, האדם צריך להיות אמיתי עם עצמו ולהגיע לאחדות פנימית אמיתית, ומי שיגיע לאחדות פנימית אמיתית, ממילא לא תהיה לו שאלה מה להחליט, כי זה לא משנה מה את מחליט כי שניהם טובים באותה המידה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ניתן לומר שלפני שנוצר ה''יש'' לא היה כלום. אין דבר כזה ''כלום" לא ניתן לומר שלפני שנוצר ה''יש'' לא היה כלום. אין דבר כזה ''כלום''. ה"יש" הוא תנאי לקיומו של ה''אין''. וה"אין" הוא תנאי לקיומו של ה"יש". האין תוחם את גבולות היש, והיש תוחם את גבולות האין. אם אחד לא קיים, השני מתבטל. מחויב שהם נוצרו ביחד. מחויב שהם מקשה אחת. - אין חיים ללא מוות. אין טוב ללא רע. אין חם ללא קר. אין אור ללא חושך. אין עונג ללא סבל. הפכים יכולים להתקיים רק ביחס זה לזה. ברגע שאחד ההפכים מתבטל, אין אפשרות קיום להפך השני. הקיום של ההפכים נמצא רק אצלכם בראש. הכל אחד! ברגע שמתרחש שינוי באחד, התודעה שלכם מכילה את השינוי כשתי ישויות שונות ומתרגמת אותם להפכים. בשביל שתשמעו רעש, אתה חייבים שיתבצע שינוי. רעש אחיד ולא משתנה, לא יכול להתקיים בתודעתכם. אתם פשוט לא תשמעו אותו. כאשר רעש אחד עובר שינוי, נוצרת בתודעה שלנו אשליה של ... אחד נשבר, נוצרת אשליית נפרדות של ריבוי אורות שיוצרת ריבוי תמונות שונות זו מזו. אם תכנסו לחדר שיהיה בו רק ריח אחד קבוע ולא משתנה... אתם תריחו את הריח בהתחלה בגלל השינוי מהריח שמחוץ לחדר. אבל אחרי מספר דקות, לא תריחו כלום. ריח אחד שעובר שינוי, יתן תחושה של ריבוי ריחות שונים. בשביל שמערכת העצבים שלכם תשדר מגע, היא חייבת לחוש בשינוי. במצב של חוסר תזוזה רצוני כל האיברים שלכם נוגעים זה בזה באופן אחיד וקבוע ולכן אתם לא מקבלים שידור של מגע. אך אם תזיזו את אחד האיברים שלכם, השינוי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - רק הרווחתי לא הפסדתי כלום אני בחופשה. הכל מותר זה לגיטימי לאכול דברים משמינים ליד אנשים, ליד המשפחה. אני כמו כולם. כולם מתבהמים אין לי את כל הדברים האלה ביום - יום הכל נראה לי טעים לא רוצה להפסיד שום דבר מה את רוצה להרויח? להינות מהאוכל תחושת נינוחות וקלילות. לא להתפוצץ האם אפשר להינות מהאוכל וגם להיות ... טבעי ביום השני היה לי קטע ראיתי מישהי עם צלחת עמוסה כמו שאני הייתי פעם כשעמדתי מול המתוקים פתאום ראיתי שאין שם "משהו" לא היתה לי לרגע תחושה שאני חוסכת מעצמי משהו, שהחמצתי נדהמתי כמה זה פשוט המסוגלות שלי הדהימה אותי הרגשתי שלא הפסדתי כלום - הרווחתי סיפוק אדיר רק הרווחתי לא הפסדתי כלום להפתעתי... שקלתי פחות כשחזרתי. זה לא קרה לי מעולם. לחזור מחופשה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ללא סיבה, בחירה חופשית, חופש הבחירה, אתה כלום, מה באמת אתה רוצה, עלה נידף, לבחור כמו אלוהים, הכל רע תמיד, הכל טוב תמיד לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: רצון ללא סיבה, בחירה חופשית, חופש הבחירה, אתה כלום, מה באמת אתה רוצה, עלה נידף, לבחור כמו אלוהים, הכל רע תמיד, הכל טוב תמיד. אליעד: בואו נסביר על הרצון. כול הרצונות בעולם, תמיד יש רצון אחד לפניהם. אין שום רצון שאין לו לפניו. עד שמגיעים לנקודת ההתחלה, ששם הרצון הראשון. מה זה אומר הרצון הראשון? הרצון הראשון רלוונטי רק לגבי אלוהים. מה הכוונה? אתה רוצה כי גרמו לך לרצות. אבל אלוהים, או מי שאתה באמת, הוא רוצה, כי רק ככה הוא רוצה. למשל, יש כאן בקבוק, האם יכול להיות שלא יהיה פה בקבוק? מצד האין סוף, אם אלוהים רוצה, לא יהיה פה בקבוק. אז למה יש פה בקבוק, איזה אינטרס יש לאלוהים שיהיה פה בקבוק? אין אינטרס, כי הוא בהתחלה עוד לפני האינטרס. אלוהים הוא המחוקק של החוקים, הוא רוצה הכל בבת אחת. כשמחוקקים את החוקים בפעם ... לי להיות קיים, ואמרו לי לעשות. אבל למה המציאות רוצה? מנקודת מבט אחת זה ללא סיבה, זה הרצון היחיד שהוא ללא סיבה. ומה זה אומר בלי סיבה? שאם אתה מסתכל על הרצון הראשון, שמצד הכלום נהיה משהו, אם אתה הולך צעד אחד אחורה משם, אז אתה מגיע לנקודה שאין הבדל בין רוצה ללא רוצה. מה זה אומר, מצד אחד המציאות רוצה שיהיה בקבוק, וגם המציאות לא רוצה שיהיה בקבוק. אך באחדות אין הבדל בין המציאות רוצה לבין המציאות לא רוצה. יש מקום במרכאות שבו אין הבדל בין רוצה ללא רוצה, ומתוכו נובע, רוצה שיהיה בקבוק, ולא רוצה שיהיה פיל. עכשיו ככול שאתה יותר אמיתי עם עצמך, שאתה שואל, מה אני באמת רוצה? אתה בסוף חווה, שאני מתוך זה שאין הבדל בין אני ללא אני, רוצה שיהיה בקבוק. אם אני שואל אותך, מה אתה רוצה? ואתה אומר, אני רוצה מים. אם אתה חווה שאתה רק רוצה מים וזהו, אתה לא שותה כי אתה לא רוצה להיות צמא, אלא רק רוצה לשתות מים, אז אתה בשלמות. כמו למה אתה רוצה ללכת? כי אתה רוצה ללכת, בלי שום קשר לאן שתגיע. אבל מה שקורה אצל בני אדם בדרך כלל, אם האדם רוצה לשתות מים, הוא לא באמת רוצה את המים, הוא בכלל רוצה משהו אחר, אבל אומר שהוא רוצה מים, וכאן נכנסת הבעיה. שהוא מתחיל לחשוב קדימה אבל לא עד הסוף. האדם שרוצה לשתות מים, חושב, אני לא רוצה סתם לשתות מים, יש לי סיבה מדוע אני רוצה לשתות. אבל הוא לא הולך עם הסיבות עד הסוף. אם תלך עם השכל עד הסוף, תהיה חייב לדעת מדוע אתה רוצה את זה, אז תגיע להבנה ... זה, כי עכשיו המציאות רוצה שאני ארצה את זה. אני אוכל, כי המציאות רוצה שאני יאכל, ואין שום סיבה נוספת. קודם כל תכיר בכך שאתה זרועה מבצעת, אתה לא ישות עצמאית. אתה לא יכול לעשות כלום מבלי שהמציאות תגרום לך לעשות זאת. אתה לא יכול לחשוב מה שאתה רוצה, אתה לא יכול להרגיש מה שאתה רוצה, לא תלוי בך מה תדע, לא תלוי בך מה תזכור, לא תלוי בך מה תבין, שום דבר לא תלוי בך. אתה יודע עכשיו את מה שאתה יודע, כי כרגע המציאות גורמת לי לדעת את זה. למה אני קיים? כי המציאות רוצה שאני אהיה קיים. זה הבסיס, ומה הוא עושה? הוא מבטל אותך. אתה שווה כלום, אתה שווה שום דבר. ואם אתה מתבונן בזה ומבין את זה, אז אתה כאילו נעלם. נגמר האני, אין אני יותר. ואם אתה נעלם, וכאשר אתה אומר אני, אז אתה מתכוון למציאות. כשאתה אומר, אני הולך, מי זה אני, הוא בסך הכל חוט או שערה, זה כמו שאתה שערה בראש, והראש זז, ואתה חושב שזזת, אבל זזת כי הזיזו אותך. יש משהו אחד גדול, שקוראים לו כלום, שכאשר הוא זז כל המקום זז. אז מה אתה בכלל? כלום, מזיזים אותך, ואתה זז. ואז זה מבטל אותך לגמרי. שאלה: אמרת מקודם, אם תתבונן, אבל במי זה תלוי, אם אתבונן? אליעד: נכון, זה לא תלוי בך, אם הבנת את זה, אז אין שאלה. יש בתוכך שני חלקים, האחד חושב שזה תלוי בו, והשני שזה לא תלוי בו, אז דברתי לחלק שבך שחושב שזה תלוי בו. בכל אופן, זה גורם לך לביטול הבחירה. אתה הופך להיות כלום ולא שולט בגורלך, לא שולט ברצונך, אתה לא שולט בכלום. מצד אחד אתה לא מפחד משום דבר, כי זה הרי לא תלוי בך, ומצד שני אתה הכי מפחד, כי עכשיו אין לך דרך להתגונן. כי עדיין יש לך רצון, ופתאום נתנו לך רצון ואתה לא יכול לעשות שום דבר. אבל אחרי שאתה חווה פחד וביאוס, אתה למעשה כמו עלה נידף לטוב ולרע, בכל מקרה ההבנה הזאת נותנת לך להכיר בדבר הבסיסי ביותר שהוא, שהמציאות קיימת. ... אני מדבר, יש כמה שמדברים - יש אליעד שמדבר, יש המציאות שמדברת, יש אני שמדבר. עכשיו, כאשר אתה שומע אותי, יש כמה ששומעים אותי, כי כל אחד הוא כמה בו זמנית. אתה גם מי שאתה וגם הכלום שממנו אתה עשוי. אתה אצבע של המציאות, יש מציאות ואתה רק חלק ממנה. כאשר כדור הארץ מחליט לזוז, אז אתה זז. כשאתה הולך ברחוב, נדמה לך שאתה הוא ההולך ברחוב, אבל האני הזה מחובר לחוט, אתה כמו בובה על חוט. ולמה אתה מחובר? לכל. כל מה שאתה עושה זה תוצאה של משהו אחר. וכל מה שאתה עושה, זה גם הסיבה למשהו אחר. בתוכך יש כמה ... השלום מגיע אחרי שיש מלחמה. אחרי שהשדים רבו כל כך הרבה, הם נהרגו ואחר נהיה שלום. אתה צריך שכול החלקים יריבו ביניהם, לשאול, האם יש לי בחירה, או אין לי בחירה, עד שאתה לא תדע כלום ואז יגמרו השאלות. שאלה: האם אתה מדבר אל החלק שבתוכי שמאמין שיש בחירה? אליעד: אתה מעלה בעיה רצינית. את מצפה שכאשר אני אומר משהו, תוכל להאחז בו, אבל אין אפשרות כזאת. אתה רוצה שאני אגיד משהו ואתה תוכל להסכים איתו ושזה זהו. אבל אין דבר כזה, כל מה שאני אומר לך הוא לא מוחלט. כל מה שאני אומר זה עם חסרונות, אני לא יכול ... כל החוקים בבת אחת. אין חוקיות מוגדרת, יש חוקיות שמורכבת מכל החוקים בבת אחת. שאלה: למעשה כל פעם שאני מנסה להבין משהו, אני מנסה להבין חוקיות. אליעד: נכון, ולכן אתה מחטיא את האמת המוחלטת. כי אם אתה אומר, אני רוצה להבין, למעשה אתה מנסה למצוא אמת יחסית, ואז אתה מתרחק מהאמת המוחלטת. לרצות להבין את האמת, פירושו לשקר. כשאתה רוצה את המוגדר, למעשה אתה מתרחק מהמוחלט. המוחלט הוא האין, אז כאשר אתה רוצה להבין, אתה מתרחק מהאין. האין הוא המוחלט. אבל גם מצד שני הרצון להבין מקרב אותך למוחלט, אם תבין עד הסוף. רק בסוף תוכל לראות את המוחלט. אתה כרגע נמצא במצב המושלם, ואתה רוצה לשנות, אתה יוכל לשנות אבל עד הסוף. הדבר הברור ... אלוהים הרבה פעמים. אמנם יש טיפה צמצום, וזה לא המקורי, אבל יש אפשרות שאין סוף ישויות ידעו שהם אלוהים. ומצד שני יש גם אין סוף ישויות שיכולות לחוות שהם לא אלוהים. כי אתה לא באמת חווה שאתה אלוהים עד הסוף. ברגע שיש תחושה שאני קיים, אז יש חיסרון כי אני חווה שאני גם לא, וזה מספיק כאב ראש. אם אתה רוצה משהו זאת כבר בעיה עבורך. מצד אחד אתה רוצה את זה, אבל מצד שני אתה עדיין סובל. אתה סובל כי אתה לא רוצה את זה בשלמות. כשאתה מבין שאתה אלוהים מצד אחד אז הכל טוב פחות אחד, כי אם הכל טוב אז הכל אחד, אין היפוך ואין כלום. מצד שני זה הכי רע, כי יש לי אין סוף חסרונות, אני כאלוהים רוצה את זה ולא יכול לעשות שום דבר כנגד זה, אם אתה הראשון בשרשרת ואין אף אחד מעליך, אז אלוהים בבעיה אמיתית. למשל, כלב נושך אותך, למה? כי זה מה שאתה רוצה, אתה אלוהים מחלק את עצמך לאין סוף חלקים ורוצה שכלב ינשוך אותך, שאתה זה גם הכלב, וגם האדם שנשכו אותו, וגם זה שמתנגד לנשיכה, וזה מה שאתה רוצה ואין מה לעשות. מצד אחד הכל כרצוני, מצד שני לא כרצוני, ומצד שלישי זה לא משנה לי אם זה כרצוני או לא כרצוני, כי אני כאלוהים יש לי את שני הצדדים, וכל צד מאזן את הצד השני. אם אני גם רוצה וגם לא רוצה אז זה ממש לא משנה לי כי כוח אחד מאזן את הכוח השני. איך מרגישים את המצב הזה? תהיה מדוייק עם עצמך ותצמד לאמת עד הסוף. ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מכלום - כיצד שטות מתורגמת למשמעותית? לפעמים יש מצבים שהאדם לא מוצא את הסיבה לחוסר הבנת הקיצוניות של עצמו, הוא לא יודע במה להתחיל, הוא חושב למה הוא לא מבדיל בין הדברים כפי שצריך, אבל הוא שוכח דבר שיישמע הזוי, אבל הוא חינך את עצמו לא להבדיל בין הניואנסים שיש. ואיך הדבר קרה? הוא היה בסיטואציה מסויימת, והוא במקום לקחת את הדברים כפי שהם באמת, הגזים אותם במחשבה שלו, ועם חוסר האחריות שהיה אצלו, הפיל את הבעיה על האחרים, אפילו מתוך שקר פנימי, ולא זכר זאת מאז. כמובן שיש להתייחס לכל מקרה לגופו יש להבדיל אלפי הבדלות מקרים אחרים שבהם באמת אנשים נהגו עוול באחרים, והם צריכים לדעת להתמודד בדרך אחרת. אבל בסיטואציה עליה דובר, האדם בגלל כעס רגעי ורגשי הגזים את האירוע במחשבה שלו, ובאמת שינה את המימדים של הדברים, ואז במקום להתמודד עם האירוע עצמו הוא לקח את חוסר ההבחנה הנרכש הזה לחיים בלא משים, הוא לקח את המחשבה הזו להתמודדות וכמובן שהתגוננות בעת אותה סיטואציה לא עזרה לו, והוא מושלה שהיא עזרה לו. כמובן שהוא הבין שהוא יודע באותו הזמן שהוא יודע להבדיל בין הדברים. אבל הדבר הלא הגיוני שקרה אח"כ הוא השתמש באותה חשיבה של "לא ... וכיצד ייתכן הדבר? האדם לא הגיוני כאשר הוא בעיתות כעס, הוא יכול לבלבל את המחשבה שלו, ולא לחינם נאמר כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו. אדם כזה לא יעריך את מה שמולו גם לאחר הכעס. והדבר החשוב הוא שהאדם יהיה אמיתי עם עצמו ויהיה מודע לכך שהוא במצבים מסויימים יכול לשלוט במצב. הוא יכול לעשות את הטוב ביותר שלו. וכדי שהוא יוכל לעשות את הטוב ביותר שלו, הוא צריך להיות אמיתי עם עצמו. וכאשר האדם אמיתי עם עצמו הוא מעדיף להיות מאושר באופן אינסופי, וכאשר האדם מעדיף להיות באושר אינסופי שלא תלוי בדבר, אז הכל טוב יותר מהטוב ביותר. וכאשר האדם מבין בשטות של אותה חשיבה, אז הוא מפסיק לחשוב על זה ברצינות ומבין שאין שום סיבה של אותו עיוות בחשיבה חוץ מאיזו גחמה סתמית. ואז כאשר האדם מבין שהוא יכול לתקן בקלות את העניין הזה הוא לא מבין ושואל: איך אני ... כלומר, יתבונן בקשיים שהצטברו כתוצאה מהתפיסה של האנטי ושל הגחמה יראה שאין בהם ממש, ורק נדמה שיש כאן בעיות ורק נדמה לו שאם ינהג בדרך הישנה טמון פה אוצר לחקור אותו, אלא שאין פה אוצר יש כאן מוקש והוא - שאין שם כלום מה להציע אך זאת האדם צריך לחקור לעומק ולגלות זאת. וכאשר טוב לאדם ללא סיבה חיצונית והוא מאושר באושר בשלמות, אזי גם החבל הזה יכול להיפרם, ולשם כך על האדם להיות אמיתי עם עצמו, וכאשר הוא ימצא את השורש של הדברים, הוא יפסיק להיות אנטי נגד עצמו, ויפסיק לחיות בגלל גחמות רגעיות את חייו, ויבסס את חייו על אושר אמיתי שאינו תלוי בסיבה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: אלוהים, יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל. שאלה: מי זה אלוהים? אליעד: אם אתה רוצה את האמת, אתה לא יכול לשאול מי זה אלוהים, כי למעשה אתה מניח שיש אלוהים, ואולי אין אלוהים בכלל. למה אני באתר שואל שאלות על אלוהים, ומנסה להוכיח שיש למשל שני אלוהים, אז למה אני עושה את כל הבלגן הזה? כי כשאתה מאמין באלוהים, ומאמין שיש אלוהים, התפיסה שלך את אלוהים מעוותת. אם האדם היה מבין באמת מה זה אלוהים, אז אוטומטית היו נפתרות לו כל השאלות. אז מה אני עושה כדי לקרב את האדם להבנה העליונה? אני אומר לו שאין אלוהים, למה? כדי שכשהוא יחקור הוא יגלה את האמת. מה שאני רוצה לומר שבמקום לשאול מי זה אלוהים, צריך לשאול האם באמת יש אלוהים? שאלה: אז אני שואל האם יש אלוהים? אליעד: אז בא נחשוב מה זה אלוהים? מה זה אומר עבורך אלוהים? שאלה: מבחינתי היא ישות אין סופית, ללא מימדים והיא כנראה זאת שיצרה את הבריאה. אליעד: יש כאן בעיה בשאלה על אלוהים, כי אם אתה אומר שהוא ישות, אז השאלה מי יצר את הישות? ... מי מפעיל את המנגנון של אלוהים? אתה יכול להגיד אלוהים אחר, אבל מי מפעיל את האחר, וכך נכנסים ללופ. אני אגיד לך מה תפיסת האלוהים שלי, אנחנו הולכים מסודר, מה בטוח קיים? בא ניקח משהו שהוא בטוח, אלוהים מוגדר כמחויב המציאות. מה זה אומר? הדבר שקיומו מחויב.. אתה מצד האמת לא יכול להיות בטוח בשום דבר, למה? כי כל הדברים שאתה בטוח בהם באים מתוך הגישה הסובייקטיבית שלך, והתפיסה שלך מוגבלת, גם אם אתה ממש חווה שאתה קיים, אולי אתה לא קיים? בעולם יש הרבה דברים, בא נחלק אותם לחומר ולא חומר, נכניס לזה את הכל - מחשבות, רצונות, מלאכים, שדים, מה ... להיות קיים, הברזל ממנו עשוי הכסא גם לא חייב להיות קיים, כי יכולים להיות אטומים בלי ברזל, נלך עוד פנימה נגיע להבנה שכול הדברים נמצאים בתוך מקום וזמן, כי אנחנו בעולם של נפרדות, נפרדות פירושו שיש משהו ועוד משהו, בסוף התהליך, הכסא ממה הוא עשוי? ממקום ומזמן מצד האמת. כשאני אומר שכול דבר נמצא במקום וזמן, אני מתכוון שאפילו פוטנציאל, מה זה אומר, בא נחזור למצב לפני המפץ הגדול, האם העולם קיים? לא קיים, אבל הוא קיים כפוטנציאל. לדוגמא, הכסא הזה האם היה קיים לפני שלושת אלפים שנה? כן, היה קיים כפוטנציאל. זאת אומרת שגם לפני בריאת העולם, ... אין סוף אפשרויות, זה שאני שופך דיו ולא יוצא ספר, זוהי רק אפשרות, באותה מידה יכול לצאת ספר. הכל זה אפשרויות. האם מישהו יכול להגיד שיש פוטנציאל שלא קיים? אין פוטנציאל שלא קיים, זאת אומרת שברמת הפוטנציאל הכל קיים. הפוטנציאל הוא אין סופי, ובגלל שהוא אין סופי, ברמת האמת כל האפשרויות הם אותו דבר. זה שתמיד אני ישפוך מים והם ישפכו למטה, זה לא אומר שאין אפשרות שהם יעלו למעלה? זה שאתה אף פעם לא ראית מים שעולים למעלה, זה לא אומר שזה לא יתכן, יש אין סוף אפשרויות. ויש מושג שנקרא חידוש העולם או קדמות העולם. מה שאני עכשיו מייצג זה את התפיסה ... גם מהווה אותך. ואם האדם הוא המקום והזמן זה אומר שאין לו בכלל בחירה, כי אם כל דבר עשוי מדבר אחר, זה אומר שהדבר הראשון הוא הכי חזק ומחליט על הכל. אני ואתה אנו שתי ישויות שונות אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, המקום והזמן עושים צורות שונות. או שכול הצורות נמצאות, ורק התודעה שלי רואה צורות שונות, אבל בכל מקרה אני לא זה שמניע את הדברים, אלא ההוויה היא הכוח שמניע, עכשיו שאני מזיז את היד, זה המקום והזמן משתנים, זה לא אני. ממה עשוי המקום ... לזה התחלה, השאלה היא לא מי ברא את המקום? השאלה היא מה הוא המקום? ולכן ההבנה הפשוטה אומרת שהמקום עשוי מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות קבלנו? שתיים. נשאלה שאלה בהפסקה, איך כל זה קשור כאשר יש לנו בעיה בחיים? התשובה היא שזה הדבר היחיד שקשור, הדבר הראשון, מצד האמת אתה חי בגלקסיה גדולה ועליך להבין מה היא המציאות הזאת. אם אתה לא מבין מה זה אתה, מה היא מציאות, מה זה מקום וזמן שבהם מתרחשים כל התהליכים, אז אתה סתם חי. בכל מקרה הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין את המציאות. הבשורה הטובה היא שזה גם הדבר האחרון שצריך לעשות, זה לא שאחרי ... הייתי בטוח שמשהו קיים, אולי לא קיים? אולי מקום וזמן קיימים? רבי נחמן התגאה בכך שלא התחיל לעשות שום דבר עד שלא ידע את הסוד שלו, זה למעשה רומז בצורה עקיפה לדתיים, אל תעשו מצוות מבלי שתבינו אותם. אבל בצורה רחבה יותר הוא אומר שהוא הביא את עצמו למצב שבו הוא לא עשה כלום עד שהוא לא הבין מה המטרה ומהי התכלית. גם במקום אחר הוא אמר שאם יש לך ספקות עדיף שלא תעשה דבר, כי ממילא מה שצריך לקרות קורה, מה אתה מנסה לעשות? האם אתה יודע למה העולם הזה קיים? למשל אלוהים נתן את התורה כדי שישמרו עליה, אבל אולי אלוהים רוצה הפוך, שלא תשמור על התורה, ... הם נמצאים בתוך אין מקום וזמן, זה לפני הזמן והמקום. זה לא שלא היה מקום וזמן, כרגע הכסא הזה איננו, כי לפני המקום והזמן אין מקום אז אין כסא. כשאני אומר אין מקום לא הכוונה שהקוסמוס ריק, הכוונה שאין מרחב מקום. אין מקום זה לא חלל ריק, זה אומר שאין חלל. אנשים חושבים שכלום זה חלל ריק, זה לא כך, זה מקום ריק. חלל זה מלא נקודות, זה קיים גם בציר זמן, ומה שעוטף את המקום והזמן, זה משהו שהוא ללא מקום וללא זמן. שאלה: איך מגיעים לזה? אליעד: תשאל את עצמך שאלה, ותלך איתה עד הסוף, למשל למה אני רוצה את מה שאני רוצה? ואז תבין מהיכן בא הרצון שלי, ... לא מחויב כי יש מקום. האם הפוטנציאל הוא מחויב המציאות? לא, למה הוא לא מחויב המציאות? כי עצם זה שאנחנו שואלים אם הוא מחויב המציאות, בתיאוריה הוא לא מחויב, הוא יכול גם לא להיות קיים. זה נקרא מסע אל מחויב המציאות, המקום הוא אפשרות והזמן הוא אפשרות, אז מה מחויב? כלום, כלום אמיתי, כשאני אומר כלום אני לא מתכוון למקום ריק, כלום זה כלום שאלה: מה זה כלום? אליעד: הדבר שאתה לא יכול להגיד שזה זה, אם היית יכול להגיד שכלום זה, זה, אז הזה זה משהו ולא כלום. כלום זה ההיפך ממה שיש, כלום זה החיבור של המקום והזמן. עכשיו נשאלת השאלה, האם קיומו של הכלום מחויב המציאות? אמרנו שזמן ומקום לא מחויבים, אני מנסה למצוא מה מחויב, מה חייב להיות בטוח? האם זה מחויב שיהיה כלום? למשל נגיד לא, אין כלום, אז מה יש? אם למשל מחקנו את המקום והזמן מה נשאר? כלום, וממה הכלום עשוי? מהעדר שלו, וממה עשוי העדר שלו גם מכלום, אולי הכלום עשוי מכלום א' מ ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: רגשות, מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדות. שאלה: האם תמיד יש רגשות? אליעד: מצד אחד תמיד יש רגש, כי אתה תמיד מרגיש שאתה קיים, משהו אתה מרגיש. נכון שאם אתה מרגיש אז בפועל יש גם את האין רגש, אבל מה שדומיננטי בך זה ההרגשה שאני קיים. למה מצד שני אף פעם אין רגש, לא היה, לא הווה ולא יהיה אף רגש? אנו מנסים להבין מה המבנה המחשבתי שיכול להוביל אותנו להבנה שתמיד אין רגש. אז מה הכי טוב לעשות? פשוט לפרק את המושג רגש. אם נצליח להעלים את המושג רגש, אז תמיד אין רגש. בעולם יש לנו את המהות ואת הצורות, בשכל של האחדות, המהות והצורות הם אחד, אבל בשכל של הנפרדות, המהות והצורות הם ניגוד. עכשיו אם אנחנו רוצים להעלים צורה, איך נעשה זאת? באמצעות המהות שלה. מה ההפך של הצורה, זה המהות שלה. המהות זה הדבר שאין בו הבדל, ואם אין הבדל אז אין רגש, וההפך של הרגש זה המהות של הרגש. למה תמיד יש רגש, כי תמיד יש צמצום. חווית הצמצום הבסיסית היא החוויה שאתה קיים, ולכן תמיד יש רגש שאתה קיים. איך נוכל להוכיח שאין רגש? שכול מה שאתה יודע אותו, הוא לבוש של משהו אחר, של משהו אחר, ושל משהו אחר, ובסוף זה לבוש של כלום. כאשר האדם מרגיש משהו, מה הוא בעצם מרגיש? הרגש הוא ביטוי של משהו וביטוי של משהו ושבסוף זה ביטוי של כלום. מה זה אומר? שאתה לא באמת מרגיש משהו, זה כאילו מרגיש. אם האדם יסתכל לתוך הרגש שלו, וישאל מה הוא באמת מרגיש, דהיינו ינסה להגדיר את מה שהוא מרגיש, הוא יראה שהוא לא מצליח. למשל רגש של כאב, האדם ינסה לבדוק, מה הוא רגש של כאב, מה זה כאב? אם תתבונן בסוף תגיע למקום שתבין שאין לזה הסבר, בסוף תגיע לכלום, תגיע לאחד. הרגש בחיצוניות שלו הוא מצומצם, אבל בפנימיות שלו הוא אחד. שאלה: מה המהות של הרגש? אליעד: כלום, אחד. למה אף פעם אין רגש, כי תמיד הרגש הוא לא מוגדר. כל מה שאתה מרגיש, למעשה אתה לא מרגיש משהו מוגדר. למשל יש פה שולחן, ונשאל מה זה שולחן? ניתן פירושים על השולחן, אבל בסוף זה כלום. אז מצד אחד אני יודע שיש פה שולחן, אבל אם נשאל אותך מה זה שולחן, תגיד עץ, וכן תיתן עוד פירושים, אבל בסוף למעשה אתה לא יודע באמת מה זה שולחן. כשאתה יודע שום דבר, אז לדעת שום דבר ולא לדעת שום דבר זה אותו הדבר. ואותו הדבר על הרגש. אתה אומר, אני מרגיש כרגע שמחה, אני לא מרגיש עצב, אבל אם אשאל אותך, היכן הגבול בין השמחה לעצב? מה זה עצב, מה זה שמחה, תגדיר לי בדיוק? אם תתבונן לתוכך פנימה, אתה תראה שמצד האמת אין הבדל ביניהם. וכשתרגיש שאין הבדל ביניהם, אז תבין שכאשר אתה מרגיש הבדל ביניהם אז זאת רק הרגשה מדומיינת. כי בפנימיות שלו אין הבדל. כאשר האדם מתבונן עד הסוף הוא מגיע לחוויית האחד. זה אומר שזה אמור לשנות לך את חוויית הנפרדות שלך. למשל יש לך דעה על משהו מסוים, אבל אם תתבונן על מהות הדבר אתה תבין שאתה לא יודע שום דבר. הלא יודע שום דבר הזה, הוא מפרק לך את החוויה של היודע. אז מצד האמת שאתה אומר שאתה יודע, אז למעשה אתה יודע שום דבר בצורת משהו. ומאחר שהשורש של כל המציאות הוא כלום, אז למעשה אתה מרגיש כלום בצורת משהו. וכשאתה מרגיש כלום בצורת משהו, אז זה אומר, שתמיד יש לך את הרגש, אך מצד שני הרגש הוא תמיד כלום. שאלה: מה הרווחנו מזה? אליעד: מצד אחד היא תמיד מרגישה שהיא קיימת, אבל מצד שני אם תבדוק, מה זה שאני מרגישה שאני קיימת? מה זה הקיום הזה? בסוף תבין שזה כלום. כך שמצד האמת, היא כרגע לא מרגישה שהיא קיימת. שאלה: מה היא מרגישה? אליעד: היא לא מרגישה משהו מוגדר. אי אפשר להגיד שהיא תמיד מרגישה קיימת. כי למעשה היא מרגישה כלום בצורת הרגשה שהיא קיימת. עכשיו, מהצד שאת מרגישה שאת קיימת, אז את תמיד מרגישה קיימת, אך מצד האמת, להרגיש קיימת זה בעצם כלום, כי זה אחד בסוף. כך שאם נתבונן כרגע לתוך החוויה שלך, אנו נראה שאת מרגישה שזה אחד. בספר כתוב שלא תדחיקי רגשות, תתבונני פנימה ואז תרגישי שזה אחד. למשל אדם מפחד, ומה אני אומר לו? תתבונן לתוך הפחד, ומה קורה כשאתה מתבונן לתוך הפחד? אתה מפחד עוד יותר, ואז תגיד, אני מפחד להתבונן, אבל אני אומר, לא, אל תדחיק, תן לכל ... ותרגיש את כל הבלבולים בעולם, אבל אם תמשיך להיכנס פנימה אתה תראה גם שאין בכלל שאלה, ותרגיש את האחד. ומה עומד בינך לבין החוויה של האחד, הפחד שלך מדברים מסוימים, שאתה לא אמור לפחד מהם כלל. אם האדם היה מבין שהכל אחד, אז הוא לא היה מפחד. אם האדם יבין פעם אחת שהכל אחד, אז הוא יפסיק לפחד. מהצד של המהות של הרגש שלה, היא אף פעם לא הרגישה שום דבר. אתה אומר שהיא תמיד מרגישה, אבל אם היא תנתח את ההרגשה שהיא קיימת, אתה תראה שזה כלום. ואם זה ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הערך של השאלה "האם אני יכול להשתפר" בלבד גם בלי לעשות כלום מעבר? כפי שכבר התבאר לכל פעולה חיובית אפילו לפעולה הקטנה ביותר גם לה יש משמעות חיובית ועל האדם להשתדל לעשות גם אותה. בהמשך לכך אוסיף כי גם עצם זה שאדם שואל את עצמו את השאלה "אולי אני לא מושלם, אולי אני יכול להשתפר? " גם לשאלה עצמה יש משמעות גדולה. עצם זה שאדם מוכן להודות כלפי עצמו שאולי הוא טועה ושאולי יש לו חסרונות ושאולי הוא יכול להשתפר ולעשות משהו אפילו טיפה טוב יותר, גם לזה בעצמו יש ערך גדול כצעד קטן ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הכלום משהו עובר עלי. אני קורא כרגע ספר של יידו קרישנמורטי "לגעת במהות". בפרזנטציה של הספר רשום שאדם יכול לראות את האמת רק מתוך עצמו, וכל אמת שתאמר ע"י אחר, תהיה חסרת ערך... שראיתי אמרתי לעצמי או זה המורה האידיאלי "הוא לא יאמר לי ממי ללמוד ". התחלתי לקרוא את הספר כאשר האינטיליגנציה והידע הרב של האיש שאינו פוסח על מילה מבלי לחקור אותה התישו אותי וגרמו לי להרגיש חסר ערך, טיפש, ואלוהים "אני בחיים לא אגיע לרמה שלו" אני "כלום" לידו. הקרקע החלה להשמט מתחת לרגלי הרגשתי אבוד "לא יודע למה לקחתי את זה כל כך קשה". בתחילת הספר - בבסיס החינוך של בני האדם נמצא מושג הביטחון שאליו באופן טבעי נדבק מושג הפחד שהרי בשביל מה צריך בטחון? המושא של הבטחון אינו חשוב. ביטחון כלכלי, בריאותי, השרדותי.. בדיוק מושגים שמתאימים לפחדים שלי.. והרי ... מסביר באינטיליגנציה שאיך המציאות צריכה להראות, נשענת על ידע וזיכרונות והם דברים מתים מהעבר. ולכן התדמית שאנו בונים לנו בראש של עושר ואושר ואפילו אמת נשענים על דברים מתים. כלומר המחשבות לא אמיתיות התדמית - איך המציאות צריכה להיות, לא אמיתית והאמת נמצאת במציאות שהיא החדשות החדשות ביותר שנתקבלו. הרגשתי מאושר מצאתי את האמת... לאחר מכן תלמיד שאל את קרישנמורטי " איך אתה יודע שמה שאתה אומר זה אמת?" ק' ענה כדרכו קודם כל צריך לדעת מהי אמת. אמת זה עובדות ועובדות הם שיכות לעבר אף פעם לא לעתיד פה התחלתי להרגיש לא טוב כאבי בטן הקאות.. "הרי גם עובדות הן "חדשות ישנות" אמיתות ישנות שלא רלוונטיות יותר עובדות קשורות לאמת רק מהנקודה המשפטית. והאמת משתנה במהירות כמו שהאויר מתחלף ולכן אי אפשר להשען על עובדות רק באופן זמני." התשובה של ק' נשמעה הגיונית שכן אמת נשענת על עובדות. והסתירה בין החלק הראשון שמדבר על "איך צריכה להראות המציאות?" ובין החלק שמדבר על האמת והעובדות, הראתה לי שאין על מה להשען ואין אמת פעם האמת היא עובדות ופעם היא חדשות ישנות... ואז שאלתי את עצמי. למה אני מחפש את האמת? והתשובה היתה, כדי להרגיש בטוח. כדי להיות חופשי. כלומר האמת היא משהו שאני מחפש כדי להשען, כדי להרגיש בטוח. איך אפשר להיות חופשי אם אתה זקוק להשען על משהו ואפילו אם זה האמת? והרי האמת נשענת על עובדות ועובדות שייכות לעבר והעבר כבר לא רלוונטי והמציאות היא חדשה והפגישה איתה תהיה בעבר ולהתכונן לביטחון אי אפשר ו... ו... ו... איבדתי את השפיות ואת האחיזה בתהליך שאני נמצא בו. הרגשתי רע עם מה שאני עושה בשנים האחרונות "איזה מטומטם אני" בחילות כאבי בטן וסחרחורות העפתי את הספר מהיד. "אלוהים אדירים אין הצלה אין על מה להשען, הכל קורס אין אמת שום מילה אינה נכונה מה אני עושה עם עצמי עכשיו?" מאחר ואני אחרי ניתוח לב חששתי מהמתח שאני נמצא בו והחולשה האדירה הלחץ האדיר על הראש כאבי הבטן והסחרחורות. החלטתי לעזוב הכל ולצאת לטיול ביער בירקון ליד הבית שלי.. בזמן ההליכה הרגשתי את כפות הרגליים שלי על הקרקע. עלתה לי המחשבה שבטחון או יציבות התמונה שעולה בראש זה רגליים על הקרקע.."כן אני מרגיש הכי בטוח עם רגליים על הקרקע". לפתע עלתה לי השאלה "ועל מה נשענת הקרקע?" על האויר עניתי על "כלום". כלומר הדבר הכי יציב שאני מדמיין - נשען על כלום. וגם הירח והשמש והכוכבים הכל נשען על כלום? מה הכלום הזה כל כך חזק? האם זו אמת? האמת הזו תלויה בזמן? האם האמת נמצאת בכלום? האם החיפוש והמרדף והשאלות המטרה שלהן להראות שהכל נמצא בכלום? גם האושר? המנוחה? העוצמה? הביטחון? האהבה? האם יש משהו שלא נשען על הכלום? לפתע פתאום הרגשתי כאילו לקחתי כדור הרגעה כל המתח חלף הרגשתי רפיון שרירים המתח באיזור הסרעפת חלף לחלוטין הכאבי בטן והבחילות הכל חלף (בינתיים) ה ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להעלם, קיום ואי קיום, כולנו טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות. שאלה: מה ההבדל בין תודעת בעל חיים לתודעה שלנו, ואם יש מוות האם התודעה נעלמת? אליעד: התשובה לשאלה הראשונה היא, בעיקרון אין הבדל, האם אתה שונה מהשולחן? יש שני אפשרויות האם התודעה היא חלק מהאטומים שלך? או שהיא בתוך החומר או שהיא מחוץ לחומר? אם היא בחוץ אתה לא שונה ... זה רק נראה לך שונה, אז אתה חווה אחרת את כל המציאות. אז אתה מתייחס אחרת לחיים שלך ולרצונות שלך. שאלה: איך עוברים מחוויה של נפרדות לחוויה של אחדות? אליעד: לא עוברים, צריך רק להבין. אם מישהו באמת מבין את זה, אז כל פעם שהוא יגיד שולחן הוא יבין שזה עשוי מאותה מהות, רק שנראית כמו שולחן. זוהי תחושה פנימית שהכל אחד. לגבי ההמשכיות, אתה תמיד תהיה קיים, אפילו אם לא תדע. אם לא תדע, אז לא יהיה אני, אתה תתקיים באופן אובייקטיבי. אתה אפילו לא יודע אם לפני רגע הייתה לך תודעה, אולי רק הרגע נכנסת לכאן ושכללו לך את הזיכרון ואז אתה חושב שאתה כאן הרבה זמן? כך שאתה לא יכול לדעת אפילו מה היה לפני רגע. שאלה: ... שיש משהו שזה לא אתה. מה זה אומר? בסוף האני ומה שלא אני הם אחד. מה זה אומר? שאם יעלימו אותי, אני כבר לא אהיה קיים כאני, אבל אני אהיה מי שאני באמת. כול הסבל שיש לאדם בחיים זה בגלל שהוא חווה שהוא קיים. אם אתה אומר אני, ואתה חווה משהו רציני יותר מהשולחן, זה אומר שאתה בחוויה חזקה של לא אני. כשהאדם אומר אני, השאלה מה הוא מרגיש. אם הוא אומר אני, וחווה שהוא גרגיר אבק בחלל, אז הוא פחות חווה את הממשות שלו. ככול שהאדם חווה יותר את ... ללכת? תחקרו מי בכלל יכול לבוא למקום הזה. כי לאותו אילן לא כל אחד יכול לבוא. רק מי שיש לו את שלושת המידות של האילן שהם: אמונה, יראה, וענווה, והאמת שהיא גוף האילן. האנשים רוצים להעלים את עצמם, אבל איך יעשו זאת, ואז בא חכם ואומר להם, קודם תבדקו אם אתם בכלל יכולים להיות בלהעלים את עצמך. תבדקו מי בכלל ראוי להגיע לאילן הזה. רק מי שהוא איש אמת, רק הוא בכלל יכול להגיע לאמת. האמת המוחלטת, האמת האמיתית היא המצב שהוא אין הבדל בין יש לאין. למה? כי אם אתה הולך לרמת מוחלטות, שום דבר לא מוחלט, ואז אתה נשאר בלי כלום, והאחד הוא החיבור של ההפכים. מי שרוצה לחוות שהוא לא קיים וקיים בו זמנית, הוא צריך להגיע לרמת אמת כל כך גדולה, שחווית היש והאין תעלם אצלו, ואז אם אין הבדל בין יש לאין, אז אתה לא חווה זה אני וזה לא אני, ובו זמנית אתה כן חווה זה אני וזה לא אני, ואז אתה קיים וגם לא קיים. אם אתה חווה תמיד יש ותמיד חווה אין, אז אתה קיים וגם לא קיים. כאשר אתה חווה הפרדה בין יש לאין אז אתה חווה שאתה ... לא חווה הפרדה בין יש לאין, אז אתה חווה שאתה לא קיים, ובו זמנית אתה חווה את שניהם. רק ביחס למוחלט אין הפרדה בין יש לאין. בין אנשי הכת הייתה אחדות גמורה, וכולם הסכימו שזאת הדרך, מה הכוונה? שכולם הסכימו שצריך להבין מה האמת. הלכו וראו את האילן, וראו שאין לאילן מקום כלל, האילן נמצא מחוץ למקום. הם הבינו שהחוויה של אני קיים ולא קיים, חוויה זאת היא מחוץ למקום. זאת חוויה שאין לה אחיזה, חוויה ללא הגדרות, שדרך ההיגיון לא ניתן לחוות אותה. ואז הקבצן הגיבן אמר להם שהוא יכול להביא אותם לאילן. מה הכוונה? למה ... שאתה מתקרב יותר להבין את האין סוף. הרעיון הוא שהקבצן התגלה להם רק כאשר הם הבינו שזה האילן, ואין שום דרך להגיע אליו. כדי להגיע לשם, אתה צריך באמת לרצות להגיע ולהבין שלא ניתן להגיע. אם אתה רעב ונהנה מהאוכל, אז עדיין לא נתקעת בחיפוש אחרי האמת, כי יש משהו שמספק לך הנאה. אל תחשוב שנתקעת, אם אתה בדיכאון תאכל ותחשוב שהאוכל עשה אותך מאושר. ביום שהדבר היחיד שתרצה הוא להיות שם, ואתה תאכל כי הגוף אוכל, ולא אכפת לך משום דבר, אז תתייחס ברצינות למה שאני מדבר, ואז תקרא, תיישם ותגיע. למזלך יש לך כבר את הפתרון. אנחנו בסך הכל עושים ... את מה שנלמד כאן. שאלה: האם אתה מאמין שקיים תלמיד כזה? אליעד: אני לא צריך כי את קיימת כבר בתודעה השנייה, הכל כבר קיים, יש את כל הצורות, זה לא באמת משנה. בעולם שלנו אני מסביר לך את העניין. המזל שלכם לצורך העניין הוא, שיש את הדרך איך להתקדם הלאה. לי לא הייתה את הפריבילגיה איך להתקדם. מה שלי היה, מה שרבי נחמן כתב, שאם תבין את כל מה שאתה יכול להבין, אתה תבין את כל מה שאתה לא יכול להבין. בפועל, בגלל שאני קיים, אתה לא ממש צריך לסבול, אתה חוסך את הסבל, אתה קולט יותר מהר את העניין, אתה מבין יותר טוב את עצמך, אז אתה משקיע יותר משאבים בפתרון האמיתי. אם היית חושב שיש משהו שיעשה אותך מאושר, אם לא היית מקשיב למה שאנו אומרים כאן, היית מנסה אותו הרבה פעמים, אבל בגלל שאתה מקשיב למה שאני אומר, אתה מבין שזה לא הפתרון וכך אתה משתחרר מהרבה דברים. אמרתי להם אם תרצו אני יכול להביא אתכם לאילן, ורבי נחמן מוסיף, אם את לומדת עצות מאדם שנמצא ... לדעת את כל האומנויות? אליעד: בגלל שאתה מצפה שאגיד לך לא, אז אני אומר לך שכן. אני אסביר לך, אם יש משהו שאתה לא מסוגל להבין אותו, אז לא תבין שהכל אחד. כי הדבר הכי מורכב הוא שזה אחד. במורכבות, אתה צריך להגיע לדרגה ששום דבר לא מורכב בעיניך. שאלה: למשל יש רועה צאן? אליעד: אבל אם יביאו לו תרגילים במתמטיקה, ואם יסבירו לו אותם, והוא יגיד שזה מורכב לו, אז זה סימן שהוא לא מבין את המציאות. זה הולך ביחד. כאשר אתה למשל לומד מתמטיקה ... התהליכים שאתה לומד בעולם עוזרים לך. בתיאוריה אתה צריך לדעת הכל כדי להבין מה שאני אומר. עכשיו ככול שאתה יודע ומבין יותר דברים, כך אתה חווה את האחדות בצורה יותר חזקה. למרות שברמה הלוגית זה לא יכול להיות, כי או שאתה באחדות או לא. אבל בכל זאת יש עוצמות של חווית אחדות. אבל בגלל שיש רמות זה אומר שאתה יכול לחוות את האחדות קצת, כל הזמן קצת. אם למשל תשב ביער בלי לדעת קרוא וכתוב, ותחווה צורה, ותשאל מה הצורה הזאת? בסוף תגיע לאותו מקום. מה שחשוב זה איך הידיעות שאתה יודע, מסתדרות לך בראש. אם אתה יודע נפרדות, זה מרחיק אותך מהאחדות. ככול שאתה יודע יותר שכל של נפרדות, זה מרחיק אותך מהאחדות. אבל אם אתה תופס את כל הידע הזה כאחד, אז זה יותר חזק. בפרקטיקה היום אתה לא צריך כלום, יש לך את הדרך הסלולה. תשאל מי אני, ותבין הכל. שאלה: האם עדיף לשאול הרבה שאלות, או ללכת על שאלה אחת עד הסוף? אליעד: ללכת על שאלה אחת עד הסוף. כי צריך לשאול עד הסוף, כי האחדות נמצאת בסוף. את שואלת את השאלה שהחלטת, עד שהשאלה הופכת לשאלה פנימית יותר, אבל בתנאי שאת לא חוזרת אחורה. למשל את שואלת למה אני גרה פה? ואז את שואלת ובסוף מגיעה לשאלה, מה אני רוצה? זאת שאלה פנימית יותר. השאלה היא, מה קורה לאדם אחר כך, בדרך כלל הוא חוזר לשאלה הקודמת, זה נקרא שקר, למה שקר, כי הוא לא באמת הגיע באמת לשאלה של מה אני רוצה. אם אתה עובר פנימה, קודם תהיה בטוח שסגרת את השאלה הקודמת. אם אתה חווה הנאה מהאוכל יותר מאשר הרעב, זה אומר שעדיין לא מציק לך אם אתה קיים או לא קיים. כי אם זה היה מציק לך, אז לא היה מציק לך הרובד החיצוני. רבי נחמן אומר שאם אתה רוצה לראות מרחוק, אתה צריך להתמקד. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להיות אלוהים - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הספר להיות אלוהים - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2. נקרא בעמוד 194, אני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון, איך נוצר האני של האדם. נעשה חזרה קצרה מהפעם הקודמת. הנושא כאן, הוא איך נוצר הרצון? כשאדם אומר אני רוצה לאכול תפוח, מה גרם לכך שתרצה לאכול תפוח? איך נוצר הרצון? למשל לאדם יש התלבטות ... ולכן האני הוא לא הראשון, האני הוא לא מחויב. כך שהאני לא יכול להוות את הלא אני. לא יכול להיות רק אני, כי הרי יש לא אני. אם יש אני ולא אני מקבילים, אז זה אומר שיש מכנה משותף לאני וללא אני. אם ניקח את כל הדברים, בסוף נגיע לאחד, אם האני שלי היה האחד, אז לא יכול להיות שבמקביל אליו יהיה לא אני. ולכן האני הוא ישות מורכבת, ולכן יש הוויה אחת שמהווה את האני והלא אני. למשל ניקח כדור, ונעלים אותו, איך? לכדור היה רצף אטומים מסוים, ושינינו את רצף האטומים האחר, וכך העלמנו אותו. ואם יש אני ... אפשר להשתמש במילה הווה? אליעד: כן, זה לא משנה, כי בכל מקרה מפרקים אותו. אתה יכול לקרוא לו הישות שלפני האני. אין משמעות לשם. עכשיו צריך להבין מה הוא הדבר ממנו עשוי האני. והמהות של האני, היא היש עצמו כישות, ללא כל צורה. מי שבאמת מבין את מה שהסברנו, אז זה אמור לשנות לו את החוויה שהוא חווה בחיי היום יום. בדרך כלל האדם חושב שהוא המרכז וממנו הכל החוצה, יש את ה"אני" ועליו תבנה את השאר, אבל האמת היא שהאדם הוא רק צורה אחת של משהו שישנו. להיות אלוהים, פירושו שאתה הראשון הראשון הראשון, המחויב. מה האדם היה לפני שהוא היה? אלוהים, מכאן שכול אחד מאיתנו היה פעם אלוהים. מה זה פעם? עכשיו, ברובד הפנימי שלך אתה אלוהים. ומה האדם רוצה יותר מכל? לחזור להיות אלוהים. לכן לאדם נדמה שהוא מרכז היקום, כי אם היית יודע מי אתה באמת, היית יודע שאתה מרכז היקום. כשאדם אומר אני הראשון, זה נכון, אם הוא היה יודע מי הוא באמת. אבל הצרה היא שאף אחד לא מרגיש את זה בשלמות. למעשה כל אחד יכול לחשוב שהוא במרכז היקום, עד שקורה משהו שהוא לא רוצה ואז הוא אומר שזה לא בשליטתו. אבל אם אתה מרכז היקום והראשון בשרשרת, אז למה זה לא בשליטתך? אז זה מגלה לך שהאני שלך הוא לא מרכז היקום. אבל הרעיון הוא שהאדם שחווה אני, ושחווה שהוא המרכז, המחשבה הזאת באה בגלל שבאמת אתה הראשון. אם היית יודע מי אתה באמת, היית יודע שאתה הראשון. האדם שחושב שהאני שלו הוא לא מורכב אלא הראשון, זה בגלל שהאני האמיתי שלו באמת לא מורכב והוא הראשון. ושתדעו לכם שמצד האמת האמיתית אין הבדל בין האני הנפרד לבין האלוהים. למרות שזה לא הגיוני שהרי האני הוא חלק ואלוהים הוא הכל. יש כמה דרגות, בהתחלה אומרים, אתה לא אלוהים, זאת הבנה בסיסית, יש אלוהים אבל אני זה לא הוא. הבנה נוספת אומרת, יש אלוהים ואם אני אכנס פנימה לתוכי אני ... לא מנהל את העולם, אלא אלוהים מנהל אותו, אבל אתה ביטוי של אלוהים. אך יש הבנה נוספת שאומרת, שאין אני ואלוהים, אין חלק ושלם, החלק והשלם הם אחד. בסוף התהליך שהאדם אומר שהוא אלוהים, זה נכון, כי אין הבדל בין החלק לשלם. כי מצד האמת אין אלוהים, אלא יש רק אלוהים, ולכן אין הבדל בין החלק לאלוהים. ואם האדם מבין את זה, נגמרות לו השאלות. ולהיות אלוהים פירושו שיש כאן תהליכים שכליים של התבוננות, התבוננות רגשית ושכלית, ובסוף יחליפו לך את השכל. השכל לא יכול להבין, איך אם זה אחד יש כאן שתיים? הוא לא ... תקבל שכל חדש שתבין שהדברים שונים זה מזה אבל גם שווים, אתה לא תבדיל בין האלוהים לבין הצמצום. וכאשר לא תבדיל בין המהות לצורה, אז אתה בחוויה של אלוהים, ואין לך יותר שאלות. וזה כמובן יתבטא בחיי היום יום. אין הבדל בין הנפרדות לאחדות. שאלה: האם אפשר להמשיל את מה שאתה אומר לטיפת מים והים? אליעד: כן, יש ים ויש טיפה, אבל עדיין בתפיסה שלך אתה לא יכול לחשוב בבת אחת על הטיפה ועל הים. אתה אומר זאת הטיפה ולא הים, וזה הים ולא הטיפה, אבל אתה תגיע להבנה שכשתגיד טיפה תחווה ים, ושתגיד ים תחווה טיפה. לא יהיה אצלך הבדל בראש בין הטיפה לים. בחוויה שלך אתה עדיין תבדיל בין דבר והיפוכו, בין אני ולא אני, אבל בראש שלך תבין שזה לא באמת שתיים אלא זה אחד. הם ישות אחת. ומי שרוצה להבין את התודעה ואת רצונו, מוכרח להבין את מהות מה שישנו. וכבר עכשיו ניתן להבין, שמה שישנו הוא בעצם האין והכלום. למה אנחנו מבינים שמה שיש לפני האני והלא אני זה בעצם כלום? איך הגענו למסקנה שלפני האני והלא אני יש כלום? אם הולכים לפני האני ולא אני, יש למעשה מקום וזמן לפניהם, אם לא היה מקום וזמן לא יכול להיות אני ולא אני, למשל כדי שיהיה אני צריך שיהיה מקום וזמן. אם נפרק את כל הצורות, נעלים את כל הצורות, אז נקבל כלום. האני נמצא בתוך מקום וזמן, ויש מקום וזמן שבו האני לא נמצא. מה מקיף את כל הצורות? הכלום. אם נסיר מהעולם את כל הצורות שהם אני ואת כל הצורות שהם לא אני, מה יישאר? נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה גם שניים. יש אני ויש לא אני, והלא אני כולל את כל המקום והזמן. ואם אומרים שבהוויה שלי אין שום צורה, אין שם אני ולא אני, אז זה אומר שבהוויה שלי אין את הצורה שלי ואין את הצורה של הלא אני עם המקום והזמן, אז ההוויה זה הכלום. אני ולא אני, פירושו דבר שקיים בתוך מקום וזמן, אם נסיר את כל הצורות של האני ונסיר את כל הצורות של הלא אני, נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה עדיין שתיים. יש מקום ויש זמן, אם יש הבדל בין מקום לזמן אז הם שניים, אם לא היה הבדל לא היינו אומרים זה מקום וזה ... משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה בה מרחב של מקום, הדבר שממנו עשוי המקום לא יכול להיות מקום. אולי המקום עשוי ממקום אחר? אבל המקום האחר הוא כלום וגם הזמן האחר הוא כלום. שאלה: למה לא נקרא לו קיום? אליעד: כשאתה אומר שאין פה כלום, אתה מתכוון שיש פה מקום ריק. אבל זה לא כלום, זה עדיין מקום ריק. אבל אם אני אשאל אותך מה הוא כלום מוחלט? תגיד שאין בו אפילו מקום ריק. שאלה: מה זה האני הזה? אליעד: מה אתה יודע על האני? שהוא קיים. האם אתה זה המציאות? האם אתה מבין מה זה האני? כן. האם אתה מבין מה זה המציאות? כן. אז אם האני שלך והמציאות זה אותו אחד? לא. בתכלס מה שאתה מבין, זה שהם שניים. בחוויה ... אז אם בסוף יש משהו שלא תוכל להבין אותו, אז ברור שלא תוכל להבין את עצמך עד הסוף. בשכל אי אפשר להבין. אמרתי לעצמי שאני חייב להבין לפחות משהו אחד, ואחר י זה אוכל להתקדם קדימה, וראיתי שאני לא מצליח, למה? כי הבנתי שאני עשוי מכלום כלשהו, אז אם אני לא מבין את הכלום, אז איך אוכל להבין את עצמי שאני צורה של הכלום הזה? למשל אדם שואל, למה אני רוצה? כי יש כלום שגורם לו לרצות, אבל אם הוא לא מבין את ה ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בך? איבדת שליטה? מרגיש שאתה כלום? תחשוב שוב! אם במקרה פגעו בך ממש קשה ואתה מרגיש ממש כלום, אם במקרה קרה לך משהו נגד רצונך ואיבדת שליטה לחלוטין על מה שקורה לך ואתה מרגיש ממש כלום. דע לך כי טעות היא בידך, אתה לא באמת מרגיש כלום. מי שמרגיש שהוא כלום באמת, אינו סובל משום דבר! עיקר הסבל שיש לאדם בחיים, הוא בדיוק בגלל שהוא חושב שהוא משהו ולא כלום. כאשר האדם הוא משהו, אז אפשר לפגוע לו בכבוד, אפשר לעשות משהו נגד רצונו וכולי. כאשר האדם מרגיש כלום באמת, אז אי אפשר לעשות לו שום דבר רע. וכפי שניתן לראות בחוש, כי קשה יותר להפיל מישהו נמוך, מאחר שככל שמרכז הכובד של החפץ נמוך יותר, כך הוא יציב יותר. אדם שמרגיש כלום באמת, אדם כזה חי בהרמוניה מושלמת עם המציאות ומאפשר לעצמו ליהנות מהדברים כפי שהם. כמו שהמים מתאימים את עצמם לכל מצב, כך הוא מתאים את עצמו לכל מצב. בסופו של דבר הכל טמון בדבר אחד, בעד כמה אתה חזק ... את הרגע ויותר ממוגן אכזבות. חזק מבפנים = האושר שלך אינו תלוי באירועים חיצוניים באשר הם, אלא רק בחוסן נפשי פנימי. ככל שהחוסן הנפשי הפנימי של האדם גדול יותר, כך הוא מאושר יותר באמת. כבר לפני אלפי שנה נאמר המשפט כל הרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו. וכל הבורח מהכבוד הכבוד רודף אחריו. ולכאורה הכיצד זה יתכן שההוא שרודף אחרי הכבוד ורוצה כבוד, הכבוד בורח ממנו, אך ההוא שלא רוצה כבוד הכבוד רודף אחריו. (רודף אחריו ז"א זה לא תלוי בו, הוא יברח מהכבוד, אבל הכבוד ירדוף אחריו). כיצד זה יתכן? וההסבר הוא מאוד פשוט. הכבוד האמיתי הוא הכבוד הפנימי והערך האמיתי שיש לך בעיני עצמך. תחושת כבוד אמיתית היא תחושה פנימית. בסופו של דבר, הכבוד נועד לשרת תחושה פנימית ולא חיצונית. כבוד הוא תחושה, תחושה פנימית. החשוב ביותר בכבוד, הוא שתהיה לך הרגשה טובה באמת. ההוא שרודף אחרי הכבוד, גורם לירידת הערך שלו בעיני עצמו. אך ההוא שבורח מהכבוד, מעלה את הערך הפנימי שלו בעיני עצמו. כאשר האדם רודף אחרי הכבוד, הוא בעצם בורח מעצמו החוצה, ז"א הוא מנסה להשיג את הכבוד לא מבפנים ... אין לאדם הזה כבוד פנימי שנובע מבפנים אלא רק מבחוץ. מי שרודף אחרי הכבוד, הוא האדם המסכן ביותר שקיים בעולם, כי הוא תלוי ברצון של אנשים אחרים לכבד אותו. אולי יש לו הרבה כסף, אבל באמת הוא אדם מאוד עני שנצרך לבריות, כי הוא נזקק לבריות שיכבדו אותו. לאדם כזה שרודף אחרי הכבוד, אין שום ערך אמיתי בעיני עצמו. הערך שלו תלוי במה שחושבים עליו מבחוץ ולא במה שהוא חושב על עצמו מבפנים , דהיינו הוא אינו שווה כלום. ז"א ההוא שחושב שהוא שווה המון, הוא באמת לא שווה כלום. כי הוא מעצמו אינו כלום והוא תלוי רגשית לחלוטין באנשים אחרים. האדם במו מעשיו מכניס את עצמו לבית כלא. האדם יוצר לעצמו תלות בכבוד שהוא מקבל מהסביבה. ומה יקרה אם פתאום ידברו עליו? מה יקרה אם פתאום הוא יאבד את כספו? הוא לא יהיה שווה בעיני עצמו לכלום. היש לך אדם מסכן ממנו?! מה שאומר בעצם, שהמרדף שלו אחרי הכבוד החיצוני, גרם לכך שהוא יפסיד את הכבוד האמיתי, דהיינו את הערך הפנימי שלו בפני עצמו. לעומתו, זה שבורח מהכבוד, דהיינו שאינו מעוניין בשום כבוד חיצוני אלא רק בכבוד פנימי, אדם כזה זוכה באמת לכבוד פנימי אמיתי. אדם כזה הערך שלו בעיני עצמו אינו תלוי בשום אדם ובשום אירוע. אולי אין לו כסף, אולי הוא עני חומרית, אולי כולם מרכלים עליו וזורקים עליו בוץ ואולי הוא מושפל חיצונית. אבל יש לו כבוד פנימי בעיני עצמו, הוא מעריך ... את האור של השמש, דהיינו את הטוב שיש בחיים. לסיכום: מי שרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו. אבל גם מי שיברח מהכבוד כדי שהכבוד ירדוף אחריו, גם ממנו הכבוד יברח! צריך לברוח מהכבוד באמת! ברמה הפרקטית זה אומר שצריך לעבוד בעיקר על הפנימי ולראות שהאושר יבוא מבפנים בלי תלות בכל מיני דברים חיצוניים. ואז האדם מאפשר לעצמו לקבל וליהנות מהאור של השמש. ציטוטים: רבי נחמן מברסלב עיקר הגדולה והכבוד האמיתי הוא שפלות וענווה ועקר הגדלה היא שפלות עקר הנפילה על ידי גדלות. כי באמת אין שום נפילה בעולם כלל... נמצא שכל הנפילות הם על ידי גדלות וכשרואה אדם בעצמו, שהולך לו שלא כסדר [נגד רצונו], ידע, שיש לו גדלות [גאווה]... [ולכן] יעשה תשובה וישפיל את עצמו, ויהיה בחינת מ"ה, כמו שכתוב (שמות ט"ז) : "ונחנו מה" [אנחנו כלום] כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו... האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו, שאין מגיע עליו אור..., ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור... ומגיע לו החסרון לפי המעשה שעל ידה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ אמת - חיפוש האמת - למה באמת אינך מוצא את האמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על אמת - חיפוש האמת - למה באמת אינך מוצא את האמת?. הפעם ניתן תשובה לשאלה הבאה: מה הסיבה שאני לא מוצא את האמת? והתשובה היא שכל מי שמחפש את האמת ולא מוצא אותה, התשובה לשאלה למה אתה לא מוצא את האמת היא פשוטה מאוד - כל אחד ואחד שמנסה להבין את המציאות ולא מצליח, רוצה אך לא מבין ויש לו ספקות, ושואל למה? אני כל כך רוצה ומרות זאת איני יודע? פשוט שישאל את השאלה הבאה: למה אני רוצה לדעת האמת? מה הסיבה שבגללה אני רוצה לדעת מה האמת? יש הרי גם שקרים בעולם, למה לא לשקר? והאדם עונה כי האמת היא כך וכך, ואני רוצה כך וכך... ויש הרבה סיבות למה הוא מחפש את האמת? ואז יש לו רשימת הסברים להבנת מה האמת. והתשובה היא שהסיבה שאתה לא מוצא את האמת, זה בדיוק בגלל הסיבות שבגללן אתה לא מחפש את האמת. כי כששואלים למה אתה מחפש את האמת, הרי שהסיבה לחיפוש היא בעצם מה שאתה מחפש. מה חשוב לך יותר? למשל אתה מחפש את האמת כדי לחיות טוב יותר, הרי שלחיות טוב יותר, זה מה שאתה מחפש ולא את האמת עצמה. לחפש את האמת למען האמת, היא בעצם הדבר. כי התשובה לשאלה מה הסיבה שאתה מחפש את האמת, היא כדי לדעת את האמת. התוצאה והסיבה הם דבר אחד. כדי לדעת האמת בלבד. כל זמן שהאדם רוצה לדעת את האמת, אבל זה למען דבר חיצוני מלבד האמת. זה אומר שהוא לא באמת רוצה לדעת אמת האמת. בדיוק כמו על האהבה, אם אתה אוהב משהו בגלל משהו אחר, הרי שהתוצאה היא, הדבר שאתה אוהב ולא את הדבר עצמו. והמסקנה, שמי שמחפש ולא מוצא, הסיבה לחוסר המציאה של ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... תפילה באמת? למה שקר ואמת הם אחד? גילוי האמת לאדם על עצמו? למה מי שטוען שהוא אומר אמת משקר? מדוע אסור לנסות להיות אמתי, וגם אסור לנסות להיות מזויף, כי מי שמנסה משקר ממילא, אבל יחד עם זאת מדוע שקר, ואמת הם אותו הדבר, ולכן מדוע כל אלה הם אותו הדבר בדיוק. כמו שכבר הבנתי, אסור לאדם לנסות להיות אמתי מכיוון שבעצם זה שהוא מנסה, אז הוא כבר משקר. אותו ניסיון שלו להיות אמתי הוא זה שימנע ממנו להיות אמתי לגמרי אפילו אם האדם הזה יגיע עם עצמו ל 99% אמת, עדיין עד שיקבל את זה שגם להפך מלהיות אמתי זה בסדר עדיין יישאר משקר. מכיוון שעצם זה שהאדם מנסה להיות אמתי אז הוא יוצא מנק' הנחה שלהיות מזויף זה רע, כי אחרת היה נשאר מזויף, ושלם עם זה, אבל עצם זה שהוא הניח שלהיות מזויף זה רע הרי שהוא כבר שיקר. וזה מכיוון שמזויף זה שקר מעצמו, ואדם הוא תמיד מזויף עד לרגע שבו הוא מגיע להבנה שלמה של המציאות, והאדם הוא תמיד אמתי באותה הרמה בדיוק שבה הוא מבין את עצמו, ולכן לקרוא לאנשים מזויפים הרי שזה כבר שקר והופך את מי שקרא להם מזויפים למזויף בעצמו, ולכן בדיוק כמוהם. אז על מה ולמה ביקר אותם? הרי שמי שמבין את המציאות מכל צדדיה מבין גם שמזויף ואמתי אלה בסך הכל ביטויים טבעיים לרמת הבנתו של האדם את עצמו, ואם זוהי רמת הבנתו של האדם את עצמו, אז על מה יש להאשים אותו? מי שקורא לאנשים אחרים מזויפים הוא מזויף בעצמו, מכיוון שזה מעיד על כך שהוא עדיין לא מבין בעצמו, שאמתי, ומזויף זה אותו הדבר בדיוק, ופשוט ביטוי לרמת הבנתו של האדם את עצמו. וברגע שהאדם מבין את האמת על עצמו, אז ממילא הוא הופך לאמתי, והוא הופך לאמתי עקב הבנה של האמת, ועד שהאדם הגיע להבנה של האמת, אז איך יוכל להיות אמתי? איך אדם יכול לקרוא לעצמו אמתי, אם הוא לא מבין את האמת על עצמו? ז"א שמי שטוען שהוא אמתי, אז הוא כבר משקר, ומי שמגיע לאמת, אינו מרגיש צורך להדגיש לעצמו שהוא אמתי, ולכן גם אינו מרגיש צורך להגיד לאחר שהוא אמתי. האדם הוא תמיד אמתי, וגם תמיד מזויף, בהתאם לרמת הבנתו, ולכן לבקר את האחר, ולכן גם את עצמך, על כך שאתה אולי מזויף, ואולי אמתי, ועד כמה אמתי, ועד כמה מזויף אתה, זה חסר משמעות, ואת אותו המאמץ שהשקעת בביקורת המיותרת הזאת, יכולת להשקיע בהבנה של המציאות, ולכן בהבנה עצמית, ולכן ממילא היית הופך ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות. שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. והאם עם השכל אפשר לברר את האמת? ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש את אותו מנגנון שכלי, ואף על פי כן אף אחד לא מסכים בכלום, ונגיד שכן יסכימו על דבר מסוים, עדיין בשכל יהיה אפשר לחשוב על ההפך של אותו דבר, לכן בשכל אי אפשר לברר את האמת. ונצא מתוך נקודת הנחה שהאמת היא אחת, ואם השכל משקף את האמת, אם לכולם יש את אותו מנגנון שכלי, אז אם הוא היה כל כך מדויק וחכם, כולם היו מסכימים על הכל, אבל אנחנו רואים שאפילו האדם עצמו לא מצליח להגיע למוחלטות בשכל שלו, תמיד יהיה אפשר לשאול אולי ההפך הוא נכון? לכן השכל לא יכול לברר את האמת, אם השכל היה כל כך טוב, כולם היו מסכימים על הכל. ואפשר לבוא להגיד, רגע, למשוגעים, אין שכל, והאמת האמיתית צריכה להיאמר, האמת שהשכל של המשוגע ושל האדם החכם הוא אותו שכל בדיוק, ושניהם משתמשים בשכל שלהם באותה מידה. מצד האמת שניהם משתמשים בשכל באותה מידה, ויכולים להגיד, כן אנחנו חושבים עם השכל והמשוגע טועה! אבל המשוגע גם כן חושב עם השכל וחושב שאחרים טועים! אם כן מי צודק? אי אפשר לדעת מי צודק, מבחינה אובייקטיבית שניהם צודקים. גם המשוגע שהוא משוגע גם הוא משתמש בשכל שלו. על כן צריך להתבונן, האם השכל משקף את האמת המוחלטת? אם השכל היה מדויק גם האדם עצמו היה מגיע בעצמו למסקנה מחייבת, אבל תמיד אפשר לשאול אולי הפוך וכו'. עד כה אמרנו, האם השכל תופש את האמת כפי מה שהיא? ועכשיו נאמר דבר הפוך, יכול מאד להיות שאין אמת אחת, ואני לא אומר שאי אפשר לגלות את האמת, אלא שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, למרות שאדם מבין שאמת זה אחד, כי השקר זה הרבה, והאמת אחת, כי אם אומרים שיש כמה אמיתות אז מה האמת, אבל אני אומר שגם התפישה שאומרת שיש אמת אובייקטיבית אחת, שהמציאות בזמן נתון יכולה להחיות רק בצורה אחת, גם התפישה הזו היא רק בשכל, אבל יכול להיות שמבחינה אובייקטיבית - ועכשיו אנחנו שוב משתמשים בהגדרה של השכל, יש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, יש יותר מישות אחת שקיומה מחויב כי מחויב המציאות זה דבר אחד, למה אחד? כי אם יש יותר ממחויב אחד, אז הוא כבר לא מחויב כמה מהויות יש למציאות? מהות אחת! אבל הדבר הזה הוא דבר שמבינים אותו בשכל, אבל מבחינה אובייקטיבית יכול להיות שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, כמו הסיבה הראשונה, אפשר להגיד שיש יותר מסיבה אחת, כמו להגיד שיש כמה אלוהים מקבילים אחד לשני, לא זה מעל זה אלא במקביל, למרות שזה לא הגיוני אם נגיד שיש כמה אלוהים שונים, נשאל מי ברא אותם? אם נגיד שיש כמה מהויות שונות, נשאל מה המהות שלהן? אם כמה סיבות ראשונות, אז מה הסיבה שלהן? מצד האמת, יש ש פרספקטיבה שיש סיבה ראשונה שהיא יותר מסיבה אחת, יותר ממהות אחת, וזה לא הגיוני. יש שתי פרספקטיבות, אחת אומרת שיש פה מנגנון דפוק, למה דפוק? כי כל אחד עם אותו השכל, מגיע למסקנה אחרת, ואי אפשר להגיע למחויב המציאות בשום דרך באמצעות השכל, אבל יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שיש אינסוף מהות, אינסוף אלוהים, אינסוף אמת. ואז זה אומר שהשכל של האדם כולל כל המשוגעים, כל השיגעונות, כל בני האדם, כולל כל הדעות השונות, הוא השכל ה ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... האמת - אמת או טוב - מה אתה מחפש באמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על חיפוש האמת - אמת או טוב - מה אתה מחפש באמת?. הפעם נדבר על ייאוש מחיפוש האמת. אדם מתייאש ואומר אין מצב שאמצא את האמת, כיוון שאמור להיות אמיתי לחלוטין עם עצמו כדי למצוא אותה. ומי שהייתה חשובה לו האמת באמת, לא היה מתייאש, האדם מחפש את הסיבה שתתן לו האמת, אך באמת מחפש את האמת. הסבל של האדם הוא נובע מהחיסרון, מכך שהוא מחפש את האושר, אך אם תפסיק לחפש את האושר, אתה חייב להפסיק באמת לחפש. כל מה שאדם צריך לעשות כשהוא מתייאש, לשאול את עצמו, האם באמת בכל מחיר אני רוצה לדעת את האמת, לא חשוב אם ארגיש רע או טוב, העיקר שאדע את האמת. ואם לא אכפת לו מהאמת, אז שיוותר ויתייאש וגמרנו, לא לזגזג. ולבדוק מה באמת חשוב לו לאדם. ואם אדם מחפש את האמת כדי להרגיש טוב, אז תחליט להרגיש טוב ויהי מה. ואדם יכול להגיד כן, אבל אני גם רוצה לדעת את האמת... אז תבחר, מה אתה רוצה? ולך על זה באמת, אם החלטת להרגיש טוב, לך עם זה עד הסוף. ואז אדם יגיד אה, אבל גם חשוב לי ערכים, האמת חשובה לי, אי אפשר להרגיש רק טוב, אז לך על האמת, עד הסוף, אל תזגזג. אם רע לך, תגיד את האמת שרע לך, אל תשקר, כי אדם רוצה להרגיש טוב, והוא פוחד להגיד שרע לו כי זה ירמוס את הטוב, מה שחשוב זה להיות אמיתי, טוב או רע. רק להחליט וללכת עד הסוף. ומי שמיואש, שיהיה אמיתי האדם עם עצמו עד הסוף. תבחר, אתה רוצה טוב, לך עם הטוב עד השורש, רוצה אמת... לך עם האמת עד השורש, וגם אם הטוב הוא שקר, גם תמשיך לשקר שזה טוב, אבל עד הסוף. או שלא מעניין טוב או רע, רק האמת משמעותית עד השורש, ובשורש יגלה האדם שאין בכלל הבדל בין טוב או רע, ושהאמת בשורש טובה ממילא. ראה גם: הרצאה על אמת - חיפוש ⬅לקריאת המשך המאמר על מה זה הכל אחד? - לחץ כאן...