כתבתם יפה!

אשמח לדעת האם יש מקור מהימן (אקדמי) לדברים.

בעלי מכור לאוננות אובססיבית כפייתית שגברה אם השנים ותפסה תאוצה והשתלטה על רב חייו.

אנחנו זוג נשוי פלוס 2 ילדים.

הבעיה נחשפה אליי לפני 5 שנים בערך.. מאז עברנו סערות וחיינו קיבלו תפנית חדה וקשה מ.. אור ל.. חושך מוחלט!!!

. בהתחלת הגילוי

הוא היה מאונן מ8 בערב כאשר נכנס למיטה מכסה את עצמו ב8 כריות..

והמיטה הופכת לנדנדה מהפעולות של האוננות..

השיפשופים שמתגברים.. שהכל נכבה

אז מתחיל בקולות שיטשטשו את

קול החיכוך השיפשוף... רק שזה עלוב

ואף פעם לא הצליח להסתיר.. כי מה לעשות שפעולת אוננות ועוד זמן של לילות שלמים... מרעישה וגורמת לתזוזה שלא מאפיינת אדם יושן.. גם לא ער...

ועד לשעות הבוקר ברציפות חיי את בועת האוננות כאילו הוא לבד..

יום יום לילות שלמים.. ואם הבית פנוי גם בשעות הבוקר

עד שצריך לצאת לעבודתו שמתחילה ב10..

ובחזרתו נכנס לשירותים ונתקע שם.. וכך יום יום אותם פעולות משך שנים שהכניס בהם חושך.

אני תעדתי במהלך הזמן בגידות שלו.

צאטים שהוא כמו שאין אדם מלבדו..

מפזר מיניות במילים ומתחיל בכל אפשרות

אם נשים מגרות..

נרשם לאתרים של סקס... קיים מפגשים

ובכל זה.. הוא לא מרים גבה ממשיך אם מעשיו

וגם מאלץ משפחה שלמה לחיות בחושך בכאוס

הדבר היותר קשה וההזוי עד כאב תופת

הבעיה הכי קריטית.

שכל מה שעברתי.. והקרבתי והתרסקתי לרסיסים עד רצון לפרוש מהחיים.

הוא הפך רע ואכזרי.. ומכחיש בלי למצמץ

שהוא יודע וראה בתחילת הגילוי שלי

שאני פשוט הסתכלתי ובמהלך הזמן

גם ניסה לפרסם בקרב האנשים שקרובים שאני לא שפויה ממציאה והוזה את כל המצב..

אני וחלקי הקשים מכל שאיפשרתי

לכל הבור הזה להפער ולעצמי להקבר בו.

אני מיואשת והחתך שיש לי בנשמה.

הפצע שריסק לי את כל האמונה התפיסה החיים..

הסיבה שאני עדיין נושמת הם ילדים

שנפגעו מספיק והם לא בעלי בחירה ויכולת.

והם משלמים מחיר קשה

בתקופה הראשונית ניסיתי בכל דרך לעזור לתמוך לעשות הכל כדי לגרום לו להפתח לקבל עזרה.. באחת המריבות הוא נאלץ לעזוב. ועשה כל דבר כדי לחזור אך מבחינתי רק קבלת המצב וטיפול.. ולאחר עינוי מייסר הוא הודה.. והסביר את הבושה וכו.. כמובן שמיד חזר

ולאחר חזרתו כמובן דרשתי טיפול.. וזה הפך שוב הכל והוא חזר בו מהבטחתו.. וחזר להכחיש ולהגן עלבכל כוחו על ההתמכרות שלו.. שנים במאמצים מלחמות פגיעות ילדים שנפגעו.. ואני כבר איבדתי את השפיות

התקווה האמון... הכל התרסק בי והוא לא עצר לרגע..

ועד היום אנחנו באותה קורת גג ובהצגה עלובה חיצונית שבעצם הכל אפור מתח תסכול וכאב

עצום שהגיע לשיאים שלא ידעתי מעולם.. וזאת אני שעוברת טרור רגשי נפשי וילדיי יותר.. הוא כמובן

עסוק בלסתום ולברוח. לא מעניין שכל המשפחה

עכורה שבורה.. ומתדרדרת בכל זמן..

לרגע זה לא גורם לו לעצור... לחשוב.. לבדוק

מה שאכזרי פה.. שהיו מצבים שהכל נעצר מחוסר יכולת שלי כבר.

לפרק את הכל לתת לו לבחירות שלו

ולעצמי לצאת ממעגל ההרס הזה

ולילדים שלנו לתת שקט...

אפשרתי לו לצאת ללא כל נטל ומעמסה

ללא שום מכשול.. אמיתי וכנה...

רק תלך... שום התחייבות כספית וכל מה שנהוג.. עבורו לא תקף..

תצא ללא עוול.. ותנהל את חייך כרצונך..

וגם הבונוס הנדיר שלא היה לו תקדים בעולם כולו.

שגבר נשוי אם ילדים יוצא ממערכת כרווק חופשי

כמה ניתן לראות את האדם

שמונע מיצר סיפוק ותאווה

אגואיסט אנוכי.. ומשלב את כל זרועות

האפשריים להמשיך קיום המחלה ההרסנית הזו..

הוא בכח ומניפולציות ועיוות אמת..

שינוי מציאות ע"י שימוש לרעה בילדיו..

חשף אותם לפרטים ותכנים כדי לייצר קרבה

ולהרחיק אותם ממני ולעג לי מולם ואלימות פיזית שהפכה אותי לערפל.

הוא ניצל כל מידע נגדי להחליש את האמינות שלי..

באופן אבסורד לחלוטין שיבש את כל המציאות

והפך את חלק מהטרור לאשמתי..

פיצל את השפיות וההיגיון לילדים שרק

מגבשים הבנות לגבי החיים

ושיחד אותם על ידי וויתורים חוסר הצבת גבולות

וחומריות.. אסון אמיתי.

ואני מסתכלת על חלקי שלא הגנתי ולא עצרתי ושימשתי איזה עטיפה שפויה

משהו להשען ולהאמין בו

מהאנשים שהם המודל שלהם

הבטחון והבסיס

הם נשארו חשופים וללא כל בחירה

נאלצו לחוות רגשות וטראומות לנצח

שינו את נפשם וחייהם

הם איבדו תמימות והתמודדו אם

פחד וחרדות היו בלב מריבות אלימות

במקום לשחק ליהנות חשבו בחרדה האם המריבה הבאה..

בכל קול מוגבר הלב שלהם קפץ

הנזק הזה הביא לי אמת דוחה על עצמי וכמטבן האמת שתמיד היתה על בן זוגי / אויב גדול שלי.