הבנתי את הכוונה שלך והייתי שמחה אם היית מסתכל על המקרה מנקודות שונות:

מה אם אתה היית סובל מרעב? גם אז היית אומר "יום רעב באפריקה" כאילו זה חג?

מה אם היית מאבד את החברים, המשפחה ומכרים אחרים כתוצאה מבעיה שניתן לפתור?

מה אם לא היו לך חלומות, שאיפות או אתר שבו תוכל להביע את הדעה שלך מלבד הרצון לאכול ולשתות?

מה אם לא היה לך בית, נעליים, בגדים?

מה אם לא היה לך את האמצעים להתקלח, לצחצח שניים, ללמוד לחלום לחיות?

נכון, אני מסכימה איתך בנוגע לרצון האנושי, האנושות תמיד תשאף לפתור בעיות והבעיות לעולם לא ייגמרו.

כל זה נכון כל עוד בעיה בסיסית שיש לה פתרון פשוט גורמת למיליוני אנשים למות בייסורים, כאב שלעולם לא אני ולא אתה נבין.

אם הרעב היה בעיה שתלויה בכל אדם לכוד הייתי אומרת שאין סיבה לאף אדם לנסות לפתור זאת כיוון שיש לכל בן אדם לפתור את הבעיה הזו.

כל זה משתנה כאשר מיליונים של אנשים נולדים רעבים ללא יכולת בחירה לשנות את גורלם וכל זה ללא אשמתם.

הסיבות לרעב רבות ומגוונות אך אי אפשר להגיד שהיא טבעית, הרעב בעולם כיום הוא מעשה ידי אדם.

אתה, אני ועוד רבים אחרים תורמים לבעיית הרעב. אתה אני ועוד רבים יכולים גם לתרום לפתרונה.

כאשר הבעיה תיפטר זה רק ייצור איזון לא יפר אותו.

לכל אדם יש את הזכות לחיות את החיים ולא להיוולד לסיטואציה שהם צריכים להילחם כדי לחיות בעוד שרבים אחרים מלגלגים עליהם.

יש לי עוד הרבה להוסיף בעניין ואשמח לדון על כך בצורה יותר מכובדת.