היי.. אני בת 14... אני ממש מרגישה חור בנשמה... משו חסר לי.. אני יודעת שזה גיל קטן אבל ההרגשה לא נעלמת זה משוו לא מוסבר... כיאלו אני ריקה מבפנים.. אוקי אני אומר לך ת'חלומות שלי... מאז שאני זוכרת את עצמי חלמתי על השואה... אבל זה לא היה חלומות רגילים זה היה כמו זיכרונות מהעבר כיאלו משו קושר אותי לעבר שלי ולא מצליח להרפות (ממש ברגעים האלה החור בנשמה שלי כואב.). היו לי חלומות במחנות השמדה וכשאני ניזכרת בזה אני רועדת... אם אני חושבת טוב טוב אני יכולה לזכור איך זה היה נראה למרות שבחיים לא הייתי שם וכמעט אני לא הסתכלתי בתמונות... תמיד נושא השואה היה רגיש אצלי ותמיד פחדתי ממנו באופן בלתי מוסבר... אני ממש לא יודעת מה לחשוב.. אבל מה שאני יודעת שבגיל 11 החלומות נפסקו לגמרי.. אבל עכשיו אני עדיין מפחדת מהנושא והזיכרונות לא מרפים.. אפשר עזרה??