מתוך האתר: Yeda.EIP.co.il/?key=48174
מהי אהבה? הגדרות רבות לאהבה... אז מהי אהבה?
מהי אהבה?

הגדרות רבות לאהבה, אלפי ספרים ומאמרים נכתבו עליה והיא כוללת בתוכה סוגים שונים של אהבה כמו אהבת אם לילדיה הנחשבת לחזקה ביותר, אהבת גבר - אשה ועוד. לאהבה מקום חשוב בהוויה האנושית, היא מעניקה לחיינו טעם וצבע, היא מרגשת אך לפעמים גם פוגעת ומייסרת: "עזה כמוות אהבה" (שיר השירים ח' ו').

ההגדרה הפשטנית של המילון למילה אהבה אומרת כי זהו רגש עמוק של משיכה לאדם או לדבר מסוים (ספר, אוכל וכו'). המילון מפרט סוגים שונים של אהבה כמו: -

אהבה אפלטונית - שאין עימה תאווה מינית

אהבה ממבט ראשון - התאהבות מהירה

אהבה עיוורת - הגורמת לאוהב שלא לראות חסרונות

אהבה עצמית - אנוכיות, אגואיזם

אהבה שאינה תלויה בדבר - אהבה שלא נועדה להפקת טובת הנאה

אהבת בצע - רדיפה אחר רווחים קלים

אהבת בשרים - תאוות בשרים

אהבת הבריות - אהבה וידידות לבני אדם

אז מהי אהבה?

אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עמוקה כלפי אדם אחר, בעל - חיים או חפץ כלשהו (במקרה של אהבה לחפץ קיים עניין הבעלות). אהבה מאופיינת בגעגועים, דאגה לאהוב/ה וחיפוש קרבתו.

אהבה יכולה להיות גם מכאיבה, כאשר אינה ממומשת, ואפילו בעלת תוצאה טרגית.

פרופ' ויקטור פרנקל, דוקטור לפילוסופיה ומומחה לנוירולוגיה ופסיכיאטריה באוניברסיטת וינה בשנות הארבעים של המאה הקודמת, אשר שרד את השואה לאחר שהייה במחנות הריכוז אושוויץ, ראה באהבה פן של תופעה אנושית ייחודית והיא היכולת של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכוונן למשהו מחוצה לו.

מודלים של אהבה בפסיכולוגיה -

התיאוריה המקובלת בעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הוא שהתאהבות היא תוצאה של שני תהליכים המתרחשים בו - זמנית: עוררות גופנית (physical arousal) ותווית רגשית (emotional label).

רגש האהבה נחקר רבות בתחום הפסיכולוגיה. סולל הדרך למחקר בתחום היה הפסיכולוג רוברט ג' סטרנברג מבכירי הפסיכולוגים הקוגניטיביים בני זמננו ובעל קתדרה באוניברסיטת ייל אשר ניסה לפתור את שאלת המסתורין שמעסיקה את כולנו מאז ומעולם - מהי אהבה. הוא מדגיש את תפקידן של התשוקה, האינטימיות והמחויבות בקסם האהבה.

על פי התאוריה שפיתח הנקראת "משולש האהבה", לאהבה שלושה מרכיבים: -

אינטימיות - מידת הקרבה והקשר לאחר. הרצון להחשף לגמרי לפניו.

מחויבות - מידת הנאמנות לקשר. הרגשת החובה להיות בקשר ולהישאר נאמן.

תשוקה - מידת המשיכה הגופנית והפיזית אל האחר. מרכיב זה הוא שמתפתח בצורה המהירה ביותר, אך הוא גם זה שדועך הכי מהר.

בעזרת שלושה מרכיבים אלו ניתן לחלק את כל הקשרים הבין - אישיים לשמונה סוגי האהבה: -

העדר אהבה: יחסים שטחיים, חסרי אינטימיות מחויבות או תשוקה.

אהבה רומנטית: יחסים מלאי אינטימיות ותשוקה, ללא יכולת להתחייב.

חיבה: ישנה אינטימיות ויכולת להפתח, אך היחסים אינם מחייבים ואין בהם תשוקה.

אהבה אשלייתית: מהירה, מלאה תשוקה ומחויבות, הדעיכה מהירה גם היא, שכן בני הזוג אינם מסוגלים לפתח אינטימיות ופתיחות ביניהם.

אהבה עיוורת: אהבה בה המרכיב היחיד הוא תשוקה עזה. אין אינטימיות או מחויבות.

אהבת רעים: מאופיינת באינטימיות ובמחויבות ללא תשוקה. ניתן למצוא אותה בקשר בין חברים קרובים.

אהבה ריקה: מבוססת על מחויבות בלבד. בני הזוג ממשיכים לאהוב מתוך הכרח. אין אינטימיות או תשוקה.

אהבה מושלמת: אהבה המכילה את כל שלושת המרכיבים.

סטרנברג סבור, כי אהבה אינה הנדבך המרכזי בחייו של זוג מודרני. לאינטימיות, לתשוקה ולמחויבות, שמרכיבות את 'משולש האהבה' יש תפקיד מרכזי במערכת יחסים זוגית. תקשורת טובה בין שניים היא אחת מאבני היסוד של האינטימיות וכך גם רגשות חיבה, פירגון והזדהות. מחויבות היא נדבך נוסף שכן בהיעדרה מתערער הביטחון בזוגיות ותשוקה היא הנדבך האחרון משום שהיא משנה את עוצמתה במשך הזמן וללא מחויבות שום דבר לא יחזיק בני זוג יחד.

מודל נוסף הוא של אריך פרום (1900 - 1980), פסיכואנליטיקאי ופילוסוף יהודי, מחבר הספר "אמנות האהבה". לדעתו מרבית התסכולים שהאדם חש בשל היותו מחונן בכוח השכל, נובעים מהכרת בדידותו ובדילותו ולפיכך הדרך היחידה והעיקרית לפתרון בעיית בדילותו הקיומית של האדם הוא אהבת אמת (ולא אהבה סימביוטית) בהתאחדות בינאישית והתמזגות של נפש עם נפש שנייה. זוהי לדעתו השאיפה העזה ביותר של האדם, התשוקה הבסיסית ביותר, והכוח שמלכד את המין האנושי בכללותו ובקבוצותיו השונות. סממניה של אהבת אמת הן: אכפתיות, אחריות, כבוד, וידיעת מושא האהבה. מתוך ההתקשרות עם הזולת באהבת אמת המועקה הפנימית של תחושת הניכור והבדידות יכולה להיפתר. על פיו קיימים 3 סוגים של אהבה: -

אהבה מזוכיסטית, שבו האוהב מתבטל כלפי מושא אהבתו ומוכן לעשות הכל בשבילו. בהתבטלותו, האדם נפרד מקיומו העצמי המכאיב והופך להיות חלק מהוויה אחרת.

אהבה סדיסטית, שבו האוהב מבטל את מושא אהבתו כלפי עצמו. האוהב מעצים את אישיותו בכך שהוא "בולע" את הזולת ושולט עליו, מכיוון שהוא רואה בו מכשיר להעצמה אישית ולבריחה מהחדלון ושאלות הקיום שלו.

ואהבה בוגרת שהיא האידאלית, שבה שני בני אדם עומדים אחד מול השני במלוא אישיותם הלא מתבטלת, ומשלימים אחד את השני באופן הדדי, באופן שאינם מבטלים את עצמם אחד כלפי השני.

על פי תפיסתו האהבה איננה מתת אל שנופלת משמים על האדם או רגש שפתאום האדם מתוודע אליו, אלא מיומנות לא קלה שיש ללמוד אותה תיאורתית ולהתאמן בה מעשית, ממש כבכל אומנות אחרת. (הבאתי פה מודלים 'על קצה המזלג' אך ישנם נוספים כמובן).

אהבה על פי המדע

רק בשנים האחרונות, לאור המהפכה בתחום מחקר מדעי המוח והפסיכולוגיה הקוגניטיבית החל להגלות ידע מדעי על רגשות ואהבה. על פי המדע כימיקלים במוחנו אחראים להתאהבות. ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון אחראים על המשיכה המינית, דופמין אחראי לתחושת "פרפרים בבטן", נוראפינפרין אחראי לפעימות הלב המואצות וההתרגשות. האפקט המשותף של הכימיקלים הללו ושינויים במעגלים עצביים במוח גורם לאופוריה, תאווה, אובססיביות, יתר מרץ, חוסר שינה, חוסר תיאבון ותשומת לב ממוקדת באדם הנאהב. הורמון האוקסיטוצין אחראי לרתימת מערכת היחסים בין הנאהבים, וכאשר הם מקיימים יחסי מין ההורמון מופרש ומגביר את הקשר הרגשי. אנדורפינים בשיתוף פעולה עם שאר ההורמונים שהוזכרו לעיל, אחראים להתמוגגות סממני האהבה הראשונים ולייסוד קשרים ארוכי טווח. השפעת הכימיקלים שהוזכרו מתעמעמת לאחר תקופת זמן מסוימת ואז בוחנים בני הזוג אחד את השני באופן רציונלי.

ב - 30 השנים האחרונות הצטבר ידע רב על הביולוגיה של הרגשות והמחשבות. ג'ון יולינגס ג'קסון, (1835 - 1911) אבי הנוירולוגיה המודרנית חילק את המוח ל - 3 חטיבות הפועלות באופן שונה בכל הקשור לאהבה:

1. המוח הזוחלי - החטיבה הקדומה ביותר של המוח האנושי אותה רכשנו מאבותינו הזוחלים. היא כוללת את גזע המוח, את ההיפותלמוס ואת גרעיני הבסיס שמעליו. חלק זה הוא ליבת המוח ונמצא עמוק בתוכו והוא כולל מרכזים השולטים על התפקידים הגופניים הבסיסיים כמו: נשימה, לחץ דם, קצב לב, תיאבון, שינה ועוד. הוא גם שולט על התפקידים הבסיסיים של המיניות.

2. המוח היונקי - החלק השני של המוח אשר התפתח כשהופיעו היונקים על פני האדמה והוא כולל את היכולת לחוות רגשות בכלל ורגשות אהבה בפרט. מקבץ החלקים הנכללים בחלק זה נקרא המערכת הלימבית. שני חלקי המוח לעיל משותפים לאדם ולחיות אחרות.

3. המוח החדש - הוא חדש מבחינה אבולוציונית ואינו מפותח ברוב היונקים (למעט קופים, לוויתנים ודולפינים). הוא בנוי מקליפת מוח חדשה ותופס 85% מכלל נפח מוח האדם. הוא כולל את היכולת לאהוב אך חשוב מכך - את היכולת לחשוב בהיגיון, להתמצא במרחב ובזמן. אם המוח היונקי אחראי ליצירת החוויה הרגשית, הרי שהמוח החדש אחראי להבנה של מצבים רגשיים. ניתן לסכם זאת כך: אהבה זוחלית - תשוקה מינית, אהבה יונקית - חוויה סובייקטיבית של הצפת רגשות, אהבה של מוח חדש - שקולה ומחושבת, בעלת יכולת לראות "תמונה רחבה".

האם ניתן להסיק שיש עדיפות לשיקול הגיוני על פני נטיה רגשית בכל הקשור לאהבה? לא בהכרח משום שלמוח החדש יש אמנם יכולות אינטלקטואליות מרשימות אך למוח היונקי יש חושים מחודדים יותר במערכת הלימבית המנחים אותנו בבחירותינו בדרך הנקראת אינטואיציה.

אז מה זאת אהבה?

אהבה היא רגש חזק המנווט את דרכנו בנפתולי החיים ועושה אותם להיות ראויים לחיותם. בשיר השירים פרק ח' נכתב עליה כי "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה", אנטואן דה סנט - אכזופרי אמר כי "אהבה איננה התבוננות זה בזה אלא התבוננות משותפת לאותו כיוון", שייקספיר אמר כי "אהבה אינה רואה בעיניים אלא בנפש" וחיים נחמן ביאליק תהה בשירו "הכניסיני תחת כנפך": -

וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:

נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ

אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם -

מַה - זֹּאת אַהֲבָה?

ואני בתובנות שלי מתחברת יותר מכל למשפט שאמר בלז פסקל (1623 - 1662), מתמטיקאי, פיזיקאי ותיאולוג צרפתי (שעל שמו נקראה שפת התכנות פסקל) אשר הגיע למסקנה שיש שאלות שבאמצעות השכל לא יוכל למצוא תשובות עליהן. לפיכך אמר על האהבה כי "ללב יש היגיון משלו, שעליו ההיגיון אינו יודע דבר".
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן