ניסים - הנס הפרטי שלי
נס מוגדר כמעשה פלאים, דבר על טבעי, דבר מופלא, אות, מופת, סימן, ומצד שני יכול להיות גם מוגדר כלהטוט או כאחיזת עיניים. ונשאלת כאן השאלה האם באמת יש נסים או האם אירועים שהתרחשו פורשו לאורך ההיסטוריה, על ידי אלה שכתבו אותה או העבירו אותה, תוך כדי האדרה והעצמת המאורעות, עד שהתרחקו מהאמת והמאורעות קיבלו נופך של דבר מופלא, של נס.
לאורך ההיסטוריה מסופרים אין סוף נסים שקרו, ביהדות, בנצרות, ואפילו הנסים של בודהה בבודהיזם. אבל למה ללכת כל כך רחוק כאשר אפשר להסתכל מסביבנו ולמצוא מקרים של חולים שהבריאו באופן מופלא, של אנשים שלא היה להם פת לחם וזכו בלוטו, ואפילו סיפורים על אנשים שניצלו באסונות הטבע שפקדו אותנו באחרונה.
בחרתי לשתף אתכם בנס פרטי שלי אשר התרחש לפני כחמש שנים והיווה עבורי נקודת מפנה משמעותית שאת הפירות שלה אני קוצר עד היום.
באותה תקופה בתי בת השמונה הייתה שחיינית מצטיינת בתחום השחיה הצורנית (בלט במים) - תחום שאותו למדה והתחרתה בו מאז הייתה בת ארבע, תחת שרביטה של אלופת רוסיה ובהתאם לשיטות והמנטאליות הרוסית, קרי, עומס עצום ובלתי פוסק.
באחת התחרויות, לאחר סבב המקצים של הבוקר שבהם זכתה בעוד מדליה לאוסף, הלכה לנוח. כאשר באו לקרוא לה לסבב המקצים של אחר הצהריים, הילדה סרבה לקום מהמיטה. היא הייתה חיוורת, קרה, שקטה מאוד (שבהמשך אובחן כאפתיות) וחסרת כוח ואנרגיה לחלוטין. כמובן שהוזעקנו לבוא לקחת אותה הביתה, ולמחרת היא פיתחה חום של 38 מעלות שלא ירד.
לאחר כשבועיים, בטיפול מתמיד של רופא הילדים שלה ולאחר ביצוע אין סוף בדיקות, כאשר אין הטבה במצבה והחום לא יורד, פרוטוקול הטיפול של קופ"ח אומר: לאשפז בבית חולים. ואכן היא אושפזה, כאשר במהלך התקופה עברה דקירות, חיטוטים, שיקופים ומה לא, כמובן ללא הטבה!
כשהמצב נראה ללא עתיד בקצה המנהרה פנתה אשתי למורה שלה לקלפי טארוט - רב המתמחה בהוצאת עין הרע - שיבדוק אותה. הוא אמר שאין עליה שום עין הרע או כישוף, אבל הציע לפנות למישהי שקרא עליה באינטרנט שאולי תוכל לטפל בבתי.
כשפניתי אליה הסתבר שהיא בדיוק לפני טיסה לחו"ל. לא היה לה הרבה זמן, אבל היא הבטיחה לבדוק ושנדבר איתה בעוד חמש דקות. לעתים הזמן נמשך אין סוף, אבל כשתם המועד, בשיחה נוספת, היא אמרה שטיפלה בבתי, שהילדה תהיה מחר בריאה ושכל הבעיה הייתה התנתקות של המשלים האנרגטי שאותו היא חיברה מחדש.
לא סיפרתי קודם, אבל באותה תקופה הייתי האדם הכי ארצי שרק אפשר למצוא, איש היי - טק, סמנכ"ל בחברת תוכנה. התחום הרוחני היה רחוק ממני מרחק שנות אור.
עוד באותו הלילה עשיתי מחקר באינטרנט על משלימים אנרגטיים ועל ביורגונומי / ביואנרגיה, אולם עדיין הייתי סקפטי לגבי היכולת לרפא בפחות מחמש דקות, דבר שהרפואה הקונבנציונאלית לא הצליחה לרפא בארבעה שבועות, בטכנולוגיה הכי מתקדמת שעמדה לרשות הרופאים.
למחרת היום הילדה הבריאה, התאוששה, ונעמדה על הרגליים. הלכנו הביתה שמחים ומאושרים כאשר הרופאים הודיעו בצורה נחרצת שהווירוס עבר.
לקח לי שלושה ימים כדי להירשם לקורס ביורגונומי, אשר שינה אותי לחלוטין. היום אני כבר לא עובד היי - טק, אלא להיפך - עובד במשרה מלאה בתחום הרוחני.
מבחינתי מדובר בנס, בדבר מופלא, באות שיש הרבה מעבר לרציונאליות ולארציות, לסימן כי יש דבר יותר גדול מאיתנו ומההתנהלות היום יומית, ושניתן לרתום את האנרגיה המופלאה הזאת על מנת לעזור לאחרים ותוך כדי כך ליהנות מהשפע העצום שקיים ביקום.
נסים קיימים, אני רואה אותם יום יום. דרך התחברות לאנרגיות היקום אנשים משנים את עצמם, עוזרים לעצמם, משאירים מאחור שנים של תסכול, ייאוש, חוסר, ובונים לעצמם עתיד טוב יותר, אופטימי יותר, עתיד המבוסס באמונה שלמה בכוחם ליצור וביכולת של כל אחד להתחבר לשפע.
אני מזמין כל אחד לצאת מהקופסה שבה הוא נמצא, לחפש את הנס הפרטי שלו וללכת אחריו לאן שיוביל, כי אין ספק שהמטרה של הנס היא לעורר ולהעצים את כולנו.
לאורך ההיסטוריה מסופרים אין סוף נסים שקרו, ביהדות, בנצרות, ואפילו הנסים של בודהה בבודהיזם. אבל למה ללכת כל כך רחוק כאשר אפשר להסתכל מסביבנו ולמצוא מקרים של חולים שהבריאו באופן מופלא, של אנשים שלא היה להם פת לחם וזכו בלוטו, ואפילו סיפורים על אנשים שניצלו באסונות הטבע שפקדו אותנו באחרונה.
בחרתי לשתף אתכם בנס פרטי שלי אשר התרחש לפני כחמש שנים והיווה עבורי נקודת מפנה משמעותית שאת הפירות שלה אני קוצר עד היום.
באותה תקופה בתי בת השמונה הייתה שחיינית מצטיינת בתחום השחיה הצורנית (בלט במים) - תחום שאותו למדה והתחרתה בו מאז הייתה בת ארבע, תחת שרביטה של אלופת רוסיה ובהתאם לשיטות והמנטאליות הרוסית, קרי, עומס עצום ובלתי פוסק.
באחת התחרויות, לאחר סבב המקצים של הבוקר שבהם זכתה בעוד מדליה לאוסף, הלכה לנוח. כאשר באו לקרוא לה לסבב המקצים של אחר הצהריים, הילדה סרבה לקום מהמיטה. היא הייתה חיוורת, קרה, שקטה מאוד (שבהמשך אובחן כאפתיות) וחסרת כוח ואנרגיה לחלוטין. כמובן שהוזעקנו לבוא לקחת אותה הביתה, ולמחרת היא פיתחה חום של 38 מעלות שלא ירד.
לאחר כשבועיים, בטיפול מתמיד של רופא הילדים שלה ולאחר ביצוע אין סוף בדיקות, כאשר אין הטבה במצבה והחום לא יורד, פרוטוקול הטיפול של קופ"ח אומר: לאשפז בבית חולים. ואכן היא אושפזה, כאשר במהלך התקופה עברה דקירות, חיטוטים, שיקופים ומה לא, כמובן ללא הטבה!
כשהמצב נראה ללא עתיד בקצה המנהרה פנתה אשתי למורה שלה לקלפי טארוט - רב המתמחה בהוצאת עין הרע - שיבדוק אותה. הוא אמר שאין עליה שום עין הרע או כישוף, אבל הציע לפנות למישהי שקרא עליה באינטרנט שאולי תוכל לטפל בבתי.
כשפניתי אליה הסתבר שהיא בדיוק לפני טיסה לחו"ל. לא היה לה הרבה זמן, אבל היא הבטיחה לבדוק ושנדבר איתה בעוד חמש דקות. לעתים הזמן נמשך אין סוף, אבל כשתם המועד, בשיחה נוספת, היא אמרה שטיפלה בבתי, שהילדה תהיה מחר בריאה ושכל הבעיה הייתה התנתקות של המשלים האנרגטי שאותו היא חיברה מחדש.
לא סיפרתי קודם, אבל באותה תקופה הייתי האדם הכי ארצי שרק אפשר למצוא, איש היי - טק, סמנכ"ל בחברת תוכנה. התחום הרוחני היה רחוק ממני מרחק שנות אור.
עוד באותו הלילה עשיתי מחקר באינטרנט על משלימים אנרגטיים ועל ביורגונומי / ביואנרגיה, אולם עדיין הייתי סקפטי לגבי היכולת לרפא בפחות מחמש דקות, דבר שהרפואה הקונבנציונאלית לא הצליחה לרפא בארבעה שבועות, בטכנולוגיה הכי מתקדמת שעמדה לרשות הרופאים.
למחרת היום הילדה הבריאה, התאוששה, ונעמדה על הרגליים. הלכנו הביתה שמחים ומאושרים כאשר הרופאים הודיעו בצורה נחרצת שהווירוס עבר.
לקח לי שלושה ימים כדי להירשם לקורס ביורגונומי, אשר שינה אותי לחלוטין. היום אני כבר לא עובד היי - טק, אלא להיפך - עובד במשרה מלאה בתחום הרוחני.
מבחינתי מדובר בנס, בדבר מופלא, באות שיש הרבה מעבר לרציונאליות ולארציות, לסימן כי יש דבר יותר גדול מאיתנו ומההתנהלות היום יומית, ושניתן לרתום את האנרגיה המופלאה הזאת על מנת לעזור לאחרים ותוך כדי כך ליהנות מהשפע העצום שקיים ביקום.
נסים קיימים, אני רואה אותם יום יום. דרך התחברות לאנרגיות היקום אנשים משנים את עצמם, עוזרים לעצמם, משאירים מאחור שנים של תסכול, ייאוש, חוסר, ובונים לעצמם עתיד טוב יותר, אופטימי יותר, עתיד המבוסס באמונה שלמה בכוחם ליצור וביכולת של כל אחד להתחבר לשפע.
אני מזמין כל אחד לצאת מהקופסה שבה הוא נמצא, לחפש את הנס הפרטי שלו וללכת אחריו לאן שיוביל, כי אין ספק שהמטרה של הנס היא לעורר ולהעצים את כולנו.