גמילה מסמים - צעדים ראשונים לקראת הגמילה והטיפול בהתמכרות לסמים - לאן פונים, מהיכן מתחילים ומהן אפשרויות הטיפול
לעיתים קרובות בני משפחה או אנשים מכורים לסמים מעוניינים בגמילה אך אין להם את הידע לאן לפנות ומהיכן מתחילים
במאמר הבא אני רוצה להסביר על האפשרויות העומדות בפני המכור לסמים, לקראת תהליך הגמילה והטיפול בבעיית ההתמכרות.
נצא מנקודת הנחה שהאדם המכור מעוניין לשתף פעולה בתהליך הגמילה והטיפול.
בשלב הראשון, המכור לסמים יצטרך לעבור תהליך של גמילה גופנית:
להתנקות מכל חומר חיצוני פסיכו אקטיבי, והכוונה לכל חומר שמשנה את מצב הרוח, התודעה וההתנהגות של האדם באופן מלאכותי.
תהליך הגמילה יכול להתבצע במסגרת סגורה - הנקראת "אשפוזית" או במסגרת אמבולטורית שהיא מסגרת פתוחה והגמילה נעשית בליווי של צוות טיפולי ורפואי.
את הגמילה הגופנית ניתן לעבור במרכזי טיפול ממשלתיים או פרטיים. בכל מקרה חשוב לבדוק שיש לכל מקום רישיון תקף לעסוק בגמילה המסוימת. הפיקוח על האישפוזיות - הממשלתיות והפרטיות נמצא תחת חסות משרד הבריאות.
בשלב הבא קיימת אפשרות להמשיך את הטיפול במסגרת פתוחה או סגורה:
חשוב להמשיך את הטיפול גם לאחר הגמילה הגופנית, על מנת לטפל בקשיים ובסיבות אשר הובילו את האדם לשימוש בסמים מלכתחילה, ולעזור לו לעבוד על דפוסים וללמוד מיומנויות אשר יסייעו לו בשמירה על הניקיון מהסם.
מסגרת פתוחה הכוונה לטיפול בקליניקה, במרכז טיפולי, ביחידה להתמכרויות ולמעשה כל מסגרת אליה מגיע האדם לטיפול ולפעילות הטיפולית אחת לשבוע או מספר פעמים בשבוע. הטיפול יכול להתבסס על שיחות פרטניות - זאת אומרת שיחה "אחד על אחד" מטפל מול מטופל, שיחות זוגיות או משפחתיות, השתלבות בקבוצות טיפוליות או השתלבות במסגרת אינטנסיבית יותר כמו מרכז יום.
במסגרת הפתוחה האדם ממשיך להתגורר בסביבה הטבעית לו, ובמקביל משתלב בתוכנית טיפולית שמטרתה לתת לו את המענה המתאים עבורו.
ניתן גם להשתלב בקבוצות תמיכה אנונימיות לעזרה עצמית, בהן נפגשים החברים באופן קבוע סביב ההתמכרות הספציפית המשותפת להם, על מנת לתמוך אחד בשני. אני אישית מאמינה שהשתלבות בקבוצת תמיכה יעילה יותר כשהיא מתקיימת במקביל לטיפול ולא כתחליף לה.
מסגרת סגורה הכוונה היא לקהילות טיפוליות. קהילה טיפולית היא מסגרת שבה האדם שוהה מספר חודשים עד שנה, מתגורר במקום בתנאי פנימייה, ועובר תהליך אינטנסיבי ומקיף של טיפול בבעיית ההתמכרות.
במסגרות הטיפול הפתוחות והסגורות הנ"ל, בשלב שלאחר הגמילה הגופנית, ניתן להשתלב באופן ממשלתי או באופן פרטי. כמובן שיש להקפיד על כך שהמסגרות עובדות על פי הרישיון המתאים. משרד הרווחה הוא הממונה על הרישיון של מסגרות הטיפול הסוציאליות.
לאחר הבחירה במטפל או במסגרת הטיפולית המתאימה צריך להתקיים תהליך הכרות ואבחון:
תחילת כל טיפול צריכה לכלול באופן זה או אחר הכרות עם האדם המכור ואבחון ראשוני על מנת שניתן יהיה לבנות יחד עם האדם את תוכנית הטיפול המתאימה לו ביותר. תהליך האבחון מתייחס למאפייני האישיות, הכוחות, התמיכה שיש לאדם בסביבה הקרובה לו, הבנה של היקף בעיית ההתמכרות, דפוסי השימוש, רקע אישי, משפחתי, תעסוקתי, נפשי ופרטים רלוונטיים נוספים.
לכן גם אם אתם עדיין מעט מבולבלים ולא לגמרי יודעים לאן לפנות, תוכלו לבחור להגיע למטפל פרטי או למטפל במסגרת ממשלתית, כדי להבין טוב יותר מהן האפשרויות העומדות לפניכם ובאופן זה להגיע להחלטה היכן לעבור את הטיפול.
אני מאחלת לכם הרבה הצלחה בתהליך - אל תישארו לבד עם הבעיות, יש דרך ויש מענה ופתרון לכל אחד. צריך רק להתחיל ולצעוד בדרך חדשה לקראת השינוי!
במאמר הבא אני רוצה להסביר על האפשרויות העומדות בפני המכור לסמים, לקראת תהליך הגמילה והטיפול בבעיית ההתמכרות.
נצא מנקודת הנחה שהאדם המכור מעוניין לשתף פעולה בתהליך הגמילה והטיפול.
בשלב הראשון, המכור לסמים יצטרך לעבור תהליך של גמילה גופנית:
להתנקות מכל חומר חיצוני פסיכו אקטיבי, והכוונה לכל חומר שמשנה את מצב הרוח, התודעה וההתנהגות של האדם באופן מלאכותי.
תהליך הגמילה יכול להתבצע במסגרת סגורה - הנקראת "אשפוזית" או במסגרת אמבולטורית שהיא מסגרת פתוחה והגמילה נעשית בליווי של צוות טיפולי ורפואי.
את הגמילה הגופנית ניתן לעבור במרכזי טיפול ממשלתיים או פרטיים. בכל מקרה חשוב לבדוק שיש לכל מקום רישיון תקף לעסוק בגמילה המסוימת. הפיקוח על האישפוזיות - הממשלתיות והפרטיות נמצא תחת חסות משרד הבריאות.
בשלב הבא קיימת אפשרות להמשיך את הטיפול במסגרת פתוחה או סגורה:
חשוב להמשיך את הטיפול גם לאחר הגמילה הגופנית, על מנת לטפל בקשיים ובסיבות אשר הובילו את האדם לשימוש בסמים מלכתחילה, ולעזור לו לעבוד על דפוסים וללמוד מיומנויות אשר יסייעו לו בשמירה על הניקיון מהסם.
מסגרת פתוחה הכוונה לטיפול בקליניקה, במרכז טיפולי, ביחידה להתמכרויות ולמעשה כל מסגרת אליה מגיע האדם לטיפול ולפעילות הטיפולית אחת לשבוע או מספר פעמים בשבוע. הטיפול יכול להתבסס על שיחות פרטניות - זאת אומרת שיחה "אחד על אחד" מטפל מול מטופל, שיחות זוגיות או משפחתיות, השתלבות בקבוצות טיפוליות או השתלבות במסגרת אינטנסיבית יותר כמו מרכז יום.
במסגרת הפתוחה האדם ממשיך להתגורר בסביבה הטבעית לו, ובמקביל משתלב בתוכנית טיפולית שמטרתה לתת לו את המענה המתאים עבורו.
ניתן גם להשתלב בקבוצות תמיכה אנונימיות לעזרה עצמית, בהן נפגשים החברים באופן קבוע סביב ההתמכרות הספציפית המשותפת להם, על מנת לתמוך אחד בשני. אני אישית מאמינה שהשתלבות בקבוצת תמיכה יעילה יותר כשהיא מתקיימת במקביל לטיפול ולא כתחליף לה.
מסגרת סגורה הכוונה היא לקהילות טיפוליות. קהילה טיפולית היא מסגרת שבה האדם שוהה מספר חודשים עד שנה, מתגורר במקום בתנאי פנימייה, ועובר תהליך אינטנסיבי ומקיף של טיפול בבעיית ההתמכרות.
במסגרות הטיפול הפתוחות והסגורות הנ"ל, בשלב שלאחר הגמילה הגופנית, ניתן להשתלב באופן ממשלתי או באופן פרטי. כמובן שיש להקפיד על כך שהמסגרות עובדות על פי הרישיון המתאים. משרד הרווחה הוא הממונה על הרישיון של מסגרות הטיפול הסוציאליות.
לאחר הבחירה במטפל או במסגרת הטיפולית המתאימה צריך להתקיים תהליך הכרות ואבחון:
תחילת כל טיפול צריכה לכלול באופן זה או אחר הכרות עם האדם המכור ואבחון ראשוני על מנת שניתן יהיה לבנות יחד עם האדם את תוכנית הטיפול המתאימה לו ביותר. תהליך האבחון מתייחס למאפייני האישיות, הכוחות, התמיכה שיש לאדם בסביבה הקרובה לו, הבנה של היקף בעיית ההתמכרות, דפוסי השימוש, רקע אישי, משפחתי, תעסוקתי, נפשי ופרטים רלוונטיים נוספים.
לכן גם אם אתם עדיין מעט מבולבלים ולא לגמרי יודעים לאן לפנות, תוכלו לבחור להגיע למטפל פרטי או למטפל במסגרת ממשלתית, כדי להבין טוב יותר מהן האפשרויות העומדות לפניכם ובאופן זה להגיע להחלטה היכן לעבור את הטיפול.
אני מאחלת לכם הרבה הצלחה בתהליך - אל תישארו לבד עם הבעיות, יש דרך ויש מענה ופתרון לכל אחד. צריך רק להתחיל ולצעוד בדרך חדשה לקראת השינוי!