מתוך האתר: Yeda.EIP.co.il/?key=17152129
סרטן הדם (לוקמיה) - הבנות חדשניות לפי הרפואה החדשה - חלק 1
הקדמה

כדי להבין טוב יותר את הרקע לתגליות והמסקנות המתוארות כאן, מומלץ לקרוא באתר זה את המאמר "כיצד התפתחה הרפואה החדשה" או את ההקדמה לאחד משני המאמרים הבאים:

" סרטן השד - לפי התגליות המפתיעות של הרפואה החדשה"

" סרטן הערמונית - לפי התגליות של הרפואה החדשה".

כמו - כן מומלץ מאד לקרוא את המאמר: "סרטן העצמות - הבנות מהפכניות לפי הרפואה החדשה", מאחר ויש קשר הדוק בין מה שנתפס ברפואה המקובלת כסרטן עצמות לבין מה שנקרא סרטן הדם.

סרטן לפי הרפואה המקובלת

ההגדרה הרפואית הנפוצה אומרת שסרטן הוא מצב בו תאים בגוף מתחילים להתחלק ולהתרבות ללא שליטה ובקרה, בקצב מהיר מזה שהמערכת החיסונית יכולה להשמידם. המקבץ של תאים אלה יוצר גידול ממאיר. לפי התיאוריה המקובלת ברפואה, תאים סרטניים יכולים לנדוד דרך הדם או צינורות הלימפה למקומות אחרים בגוף ושם הם מתחילים להתרבות. מצב זה נקרא גרורות.

נכון לזמן כתיבת שורות אלה, אין לרפואה המקובלת מודל מדעי כלשהו היודע להסביר בוודאות את הסיבות להתפתחותן של מחלות סרטניות. משמעות הדבר היא שכל הטיפולים הרפואיים בסרטן כיום מבוססים על תיאוריות, ניסוי וטעיה ומחקרים סטטיסטיים.

סרטן ע"פ הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מציגה מודל מדעי שלם, הניתן לבחינה ולאימות, אשר מסביר מה זה סרטן, מהם הגורמים למחלות הסרטן השונות, מהם התהליכים הקורים בגוף בזמן המחלה ומדוע הם קורים, כיצד תהליך זה מבוקר ונשלט, כיצד תכנן הטבע את הריפוי מהמחלה ומהם הגורמים המפריעים או המונעים את השלמת הריפוי.

לפי הרפואה החדשה, כל תהליך סרטני הוא ביטוי לתוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות המופעלת כתוצאה מטראומה או קונפליקט כלשהו ומטרתה לעזור לגוף להתמודד עם הבעיות הקשורות לאותה טראומה או קונפליקט. הטראומה פוגעת בו - זמנית בשלוש רמות שונות: בפסייכי, באיבר פיזי ובאזור במוח הקשור לאותו איבר שנפגע. את הפגיעה במוח ניתן לראות בעזרת צילום CT של המוח, ורופא שלמד את "הרפואה החדשה" יכול לדעת לפי צילום זה מהו סוג הטראומה שחווה אותו אדם ובאיזה איבר תופיע המחלה.

התהליך הסרטני נשלט ומבוקר באופן מלא ע"י המוח, וכאשר חולפת הטראומה או נפתר הקונפליקט יודע הגוף לרפא את עצמו באופן מלא, בד"כ ללא כל צורך בהתערבות רפואית אגרסיבית.

נסיונו של ד"ר האמר (שגילה ופיתח את הרפואה החדשה) מראה הצלחה של 92% בריפוי של חולים אשר עברו לפחות באופן חלקי גם טיפול רפואי מקובל, והצלחה של כ - 98% בריפוי חולים אשר לא טופלו בכימותרפיה והקרנות.

מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לנטרל ככל האפשר את גורם הפחד המתלווה לאבחון סרטן הדם ולהראות שאפשר להגיע להבראה מלאה גם ללא מסע הייסורים של הטיפולים האגרסיביים המקובלים.

מהי לוקמיה לפי הרפואה המקובלת?

לפי הרפואה המקובלת לוקמיה היא מחלה ממארת בה מח העצם מייצר כמות עודפת של תאי - דם לבנים לא בשלים או בעלי צורות לא תקינות. זה פוגע בייצור תאי דם תקינים, דבר הגורם לרגישות מוגברת לזיהומים, לאנמיה, לדימומים ולסימפטומים נוספים כמו הגדלה של הטחול, הכבד וקשרי הלימפה.

צורת חלוקה אחת מבדילה בין לוקמיה אקוטית ללוקמיה כרונית. חלוקה אחרת מסווגת את הלוקמיות לפי סוג תאי הדם הלבנים הנוצרים בה בכמות עודפת.

הטיפולים המקובלים כוללים בעיקר כימותרפיה במינונים גבוהים. לעתים עושים השתלת מח העצם ולפעמים עושים גם הקרנות.

מהי לוקמיה לפי הרפואה החדשה?

כולכם ודאי מכירים את אותם סרטי מתח בהם מראים כבר בהתחלה מיהו הפושע, או כיצד בוצע הפשע, והמשך הסרט מראה ומסביר את השתלשלות האירועים. ובכן:

לוקמיה איננה סרטן אלא היא למעשה שלב הריפוי של מה שנקרא סרטן העצמות (שגם הוא לא ממש סרטן)...

כדי להשתכנע שה"פושע" איננו באמת פושע, אתם מוזמנים לקרוא את השתלשלות האירועים בפרק הבא.

תהליכים פיזיולוגיים בשלבים השונים של סרטן העצמות ולוקמיה:

מבחינת הטבע, נראה שמטרתה של התוכנית הביולוגית המיוחדת המופיעה כסרטן העצמות היא ליצור בסופו של דבר עצם חזקה יותר ממה שהיתה בתחילה.

כאשר קורית טראומה / קונפליקט הגורמת לתחושה חזקה (מודעת או לא מודעת) של ירידת ערך עצמי (יע"ע) מתחיל תהליך של אובדן תאי עצם (= תמס עצם או אוסטאוליזה). כל עוד הטראומה / קונפליקט לא נפתרו והשפעתם נמשכת - נמשך התהליך של אובדן תאי עצם וייתכן גם אובדן תאי מח העצם.

קצב אובדן תאי העצם תלוי בעוצמת הטראומה / קונפליקט.

סוג הקונפליקט / טראומה קובע באיזה עצמות יתרחש התהליך של תמס העצם, תהליך הגורם לפחות באופן זמני לאוסטיאופורוזיס. אצל ילדים הפגיעה היא בד"כ בכל או מרבית עצמות הגוף, מאחר וטראומה או קונפליקט של ירידת ערך עצמי נתפסים אצל ילדים בד"כ בצורה כוללת.

אם יש בשלב זה פגיעה בתאי מח העצם, תיווצר בד"כ אנמיה אמיתית - ייצור מופחת של כדוריות דם אדומות.

פגיעה במח העצמות עלולה להיגרם גם ע"י קרינה רדיואקטיבית, קרינה אלקטרומגנטית מייננת או זיהומים רעילים אחרים. תהליך הריפוי (הכולל את השלב המאובחן כלוקמיה) דומה בכל המקרים, בין אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מטראומה של ירידת ערך עצמי או כתוצאה מקרינה כלשהי.

אם ההשפעה האקטיבית של הטראומה / קונפליקט או של קרינה כלשהי נמשכת זמן רב מדי או בעוצמה רבה מדי, האדם יכול למות כתוצאה מאנמיה חריפה שנגרמת מפגיעה הרסנית יתר על המידה במח העצמות.

ברגע שנפתר הקונפליקט או עברה השפעת הטראומה נפסק תהליך פרוק תאי העצם ומתחיל שלב הריפוי הכולל תהליך בניה מחדש של מח העצם ושל העצם או העצמות שנפגעו. ה"שחקנים" העיקריים בתהליך שיקום העצם הם חיידקים וכן תאי דם לא בשלים (בתחילה תאי דם לבנים ואח"כ גם תאי דם אדומים) המיוצרים בכמויות גדולות ע"י מח העצם.

הופעתם בדם של כמות גדולה של תאי דם לבנים לא בשלים (לויקובלסטים) היא הסימן העיקרי מבחינת הרופאים להתפתחותה של מה שהרפואה רואה כמחלת סרטן הדם, או לוקמיה. שם המחלה - לוקמיה (Leukemia) - הוא ביטוי לסימן הבולט בה: ריבוי של לויקובלסטים (תאי דם לבנים לא בשלים).

הלויקובלסטים אינם מסוגלים להתחלק ולהתרבות בעצמם ולכן הם אינם יכולים להיות תאים סרטניים. הם מפורקים בקלות ע"י הכבד וכל כמות עודפת שלהם מסולקת מחוץ לגוף תוך מספר ימים.

מח העצם משתקם כבר בתחילת שלב הריפוי, והייצור של תאי הדם התקינים מכל הסוגים חוזר לרמתו הרגילה, במקביל לייצור העודף של לויקובלסטים. בבדיקות דם רגילות לא ניתן לראות זאת בד"כ מהסיבה הבאה:

במשך כל שלב הריפוי נמצא החולה תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. זה גורם בין היתר להרחבה משמעותית (לפעמים עד פי 5 מהרגיל) של כלי הדם וצינורות הלימפה. הנפח העודף של צינורות הדם מתמלא ע"י סרום (נסיוב) הדם. המספר האמיתי של תאי הדם הרגילים המיוצרים במח העצמות נשאר נורמלי, אך מכיון שנפח הנוזל בצינורות הדם גדל מאד יראו בבדיקת דם רגילה כאילו יש מחסור בכל סוגי תאי הדם (האנמיה שמתגלה בשלב זה היא אנמיה מדומה).

בתחילת שלב הריפוי (תחילת הלוקמיה) יש מחסור אמיתי בטסיות (תאי דם החיוניים לצורך תהליך קרישת הדם במקרה הצורך) ולכן יש בשלב זה סיכון מוגבר לדימומים פנימיים וחיצוניים. סכנת הדימומים קיימת גם בהמשך שלב הריפוי מאחר והריכוז היחסי של הטסיות בנוזל הדם המורחב הוא נמוך מהרגיל.

כאשר מושלם תהליך שיקומה של העצם מסולקים אל מחוץ לגוף כל תאי הדם הלא בשלים שנשארו במחזור הדם, כלי הדם חוזרים לנפחם הרגיל וכל מערכת הדם חוזרת לתפקוד תקין רגיל.

סימפטומים אפשריים בשלב הריפוי (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית) :

הרגשת הקלה - מייד כאשר נגמרת השפעת הטראומה / קונפליקט

התרחבות כלי הדם. הידיים והרגליים חוזרות להיות חמות

התיאבון חוזר ואין בעיות הירדמות ושינה

עייפות רבה

נפיחויות

דלקות

זיהומים

מוגלה, הפרשות שונות

כאבי עצמות

תחושה של מחלה, חולשה, לא מרגישים טוב. ייתכן חום

ייתכנו גם סימפטומים זמניים הקשורים לתהליכים הקורים במקביל במוח כמו כאבי - ראש, סחרחורות, בחילות

אפשרות להופעה זמנית של דלקת פרקים - כאשר הפגיעה בעצם קורית קרוב למפרק.

אפשרות לפריצות דיסקים - כאשר הפגיעה היא בעמוד השדרה.

העייפות הרבה המורגשת בשלב זה היא הודעה של המוח המנסה לאלץ אותנו לנוח, וזאת משתי סיבות עיקריות:

1. כדי לאפשר להפנות את מירב המשאבים לשיקום וחיזוק העצמות.

2. כדי להימנע ככל האפשר משברי עצמות. בתחילת שלב הריפוי העצמות נמצאות במצב המדולדל ביותר בכל התהליך, ולכן זהו שלב מסוכן מבחינת האפשרות להיווצרותם של שברים.

ההסבר לכאבים החזקים בעצמות אומר כך:

תהליך שיקום העצם ובנייתה מחדש גורם לעצם להתרחב. התרחבות זו מותחת את הפריוסטאום (קרום העצם) ולכן אנחנו מרגישים את הכאבים. ככל שהעצם מתרחבת בקצב מהיר יותר ולגודל רב יותר, כך תהיה עוצמת הכאבים גדולה יותר. כאבים אלה נמשכים בד"כ כחודש וחצי עד 3 חודשים (אם אין הפרעה כלשהי בתהליך הריפוי כתוצאה מהישנות או התלקחות מחדש של הקונפליקט / טראומה).

בדומה לתחושת העייפות, גם הכאבים נועדו להכריח אותנו לנוח ולהימנע ככל האפשר ממצבים המעלים את הסיכון להיווצרות שברי עצמות. התמתחות הפריוסטאום כתוצאה מהגדילה המחודשת של העצם יוצרת לחצים חזקים מהרגיל על העצם, דבר שמחריף את סכנת השברים ואף עלול לגרום לשברים ספונטניים במקרים מסויימים.

אדם המודע לסיבת הכאבים ויודע שאלה הם כאבים של ריפוי, יוכל לסבול אותם יותר בקלות.

אדם שאינו מבין את סיבת הכאבים עלול להיכנס למצב חרדה חדש, דבר אשר עלול לעצור את תהליך הריפוי ואף לגרום לנסיגה בתהליך. פניקה מגבירה את הרגישות לכאבים. במרבית המקרים אדם כזה יחפש כל דרך אפשרית להפסיק את הכאבים והוא עלול להחליט לקבל טיפולים תרופתיים (כגון מורפיום) אשר אולי יקלו את הכאבים באופן זמני, אך עלולים לגרום להחמרת המצב בהמשך.

מעניין לציין שבמקרים רבים של לומבגו (כאבי גב תחתון) מופיעים גם סימנים של לוקמיה קלה.

בשלב הריפוי, במקביל להתרחבות ברמה הפיזית של כלי הדם, העצמות ורקמות אחרות, נוצרת גם נפיחות באותו אזור במוח השולט על כל התהליך הקשור למחלה זו. בצילום CT של המוח ניתן לראות נפיחות זו ככתם שחור עמוק והאבחון הרפואי יהיה "בצקת במוח". האזור במוח הקשור לקונפליקטים של ירידת ערך עצמי הוא המדולה של הקורטקס.

הבצקת שנוצרת במוח חשובה לתהליך ריפוי הרקמות במוח, והיא הולכת ופוחתת ככל שתהליך שיקום העצמות מתקדם. כאשר הבצקת גדולה, היא עלולה לגרום לסיבוכים רציניים, כולל סכנה של תרדמת המוח (קומה), אם לא מטפלים בבעיה זו בצורה מקצועית.

* סרטן הדם (לוקמיה) - הבנות חדשניות לפי הרפואה החדשה - חלק 2.
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן