ביומיום אנחנו משתמשים במושגים יש ואין כהפכים.

השאלה שנשאלת האם הם באמת הפכים?

ובכן, בעצם השאלה טמונה התשובה.

יש הוא לבוש של צורה

אין הוא גם לבוש של צורה

לדוגמה: דמיינו שאתם בחדר שכל כולו צבוע בלבן

במחשבה שלכם תגידו שיש רק לבן

אבל אפשר לומר גם שאין צבעים אחרים

והינכם מביטים על אותו חדר לבן

אם תעלימו מהמחשבה שלכם את הלבוש לבן, ואת הלבוש הצבעים האחרים, ואת הלבוש חדר.

לפתע תפגשו בכלום.

ובעצם, ההפך האמיתי של כל צורה או לבוש הוא ההעדר שלה, הכלום (צמצום) האין זמן ואין מקום

הלא מוגדר.

כך שמצד האמת, המוגדר נובע מהלא מוגדר, ושניהם בו זמנית הם האמת.