* אוסטיאופורוזיס - הבנות מפתיעות לפי הרפואה החדשה - חלק 1.
מדוע האוסטיאופורוזיס הופך למחלה כרונית?
לפי ההבנות של הרפואה החדשה, תהליך דלדול העצם אינו מחויב המציאות, וגם כאשר יש כבר אוסטיאופורוזיס, אפשר לגרום לכך שהעצם תתחזק ותשתקם מעצמה באופן טבעי, בכל גיל.
הבעיה היא שרב החולים אינם מודעים לגורמים הרגשיים של המחלה ולכן הם לא מתמודדים עם גורמים אלה. התוצאה היא התנדנדות בין מצב של השפעה אקטיבית של הקונפליקט (או טריגרים שונים שמעוררים את השפעת הקונפליקט) לבין שלב ריפוי שלא הושלם וחו"ח. כך קורה שהאוסטיאופורוזיס מתקדם לאורך השנים במקום להתרפא. במקרים מסויימים תהליך זה גורם להיווצרות גיבנת, עקמת, עיוותים באצבעות הידיים ועוד.
מאחר שרב האנשים לא יודעים ולא מודעים לקשר בין קונפליקט של יע"ע לתהליך דלדול העצמות, הם לא עושים תהליך מודע שמטרתו היא להתגבר על הטראומה או הקונפליקט שגרמו לירידה החריפה בדימוי העצמי או בתחושת הערך העצמי.
משמעותו של תהליך כזה היא קודם כל לפתור את הקונפליקט, אח"כ ללמוד כיצד לא לתת לו לחזור ולהשפיע עלינו, או למזער ככל האפשר את השפעותיו. זהו למעשה תהליך של התפתחות אישית במידה מסויימת ושל חיזוק תחושת הערך העצמי. תהליך זה אינו קל והוא דורש במקרים רבים לעשות שינויים בהרגלי החיים, שינוי בעיסוק, התחלה של דברים חדשים, מציאת מטרות חדשות ומשמעויות חדשות ולפעמים אפילו שינויים בתפיסת העולם.
ככל שתחושת הערך העצמי האמיתי עולה ומתחזקת (ואין הכוונה כאן ל"ניפוח" האגו), כך צפוי ששיקום העצמות יהיה מהיר יותר.
בדיקת צפיפות עצם
תהליך דלדול העצם אינו תהליך רציף, והוא משתנה בהתאם להשפעת הקונפליקט של יע"ע על החולה. בדיקת צפיפות עצם מראה את מצב העצמות ביום הבדיקה, וע"י השוואת התוצאות לבדיקה הקודמת ניתן לראות את המגמה הכללית לאורך זמן. אך בדיקה זו אינה אומרת אם עכשיו (ביום הבדיקה) מתרחש בנו תהליך של דלדול עצם, בניית עצם או ללא שינוי.
צפיפות העצם נמדדת בדרך כלל בזרוע, בעמוד השדרה ובצוואר הירך. כפי שהוסבר למעלה, תהליך של דלדול עצמות עשוי להיות מקומי בלבד, כך שיתכן מצב בו יש דלדול עצמות במקומות אחרים, אך הבדיקה לא תמצא כל בעיה.
ישנה בדיקת מעבדה פשוטה אשר יכולה להראות לנו אם אכן מתרחש כעת תהליך של "בריחת סידן". זוהי בדיקת שתן בה אוספים את כל השתן במשך 24 שעות ובמעבדה בודקים את הכמות המוחלטת של הסידן בשתן.
לפי חלק מהמחקרים גוף האדם יכול לספוח בממוצע 150 - 200 מ"ג סידן ביום מהמזון.
ברפואה הרגילה מקובל כיום לחשוב שרמת סידן תקינה בשתן ביממה נעה בין 1 ל - 4 מ"ג סידן לכל 1 ק"ג משקל. כלומר, אצל אדם השוקל 80 ק"ג, הרמה התקינה של סידן המופרש בשתן במשך יממה היא בין 80 ל - 320 מ"ג.
לפי הגישה המחמירה יותר (האומרת שאדם יכול לספוח מכסימום 200 מ"ג סידן ביום), אדם כזה השוקל 80 ק"ג אשר מצאו אצלו כמות של יותר מ - 200 מ"ג סידן בשתן, מאבד למעשה יותר סידן מאשר הוא מקבל.
לפי הגישה הגמישה יותר, רק כאשר כמות הסידן בשתן תהיה מעל 320 מ"ג, יפורשו התוצאות כמצב של "בריחת סידן".
דלקת מפרקים
דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) היא ביטוי לתהליך ריפוי ושיקום של העצם, באותם מקרים בהם דלדול העצם קרה קרוב למפרק מסויים או מספר מפרקים. כאשר מתרחש תהליך של שיקום העצם מתרחבת העצם קצת והתרחבות זו מותחת את הפריוסטאום (שכבת העור העוטפת את העצם). מתיחה זו של הפריוסטאום היא בד"כ מקור הכאבים.
שיגדון (Gout) היא דלקת מפרקים הקורית כאשר מתרחש באותו זמן גם תהליך של אצירת נוזלים בגוף כתוצאה מפגיעה באבוביות הכליה. תהליך זה גורם לעליה ברמת חומצת שתן בדם וגבישים של חומצת השתן עלולים להצטבר במפרקים.
(מידע מפורט יותר על דלקות מפרקים ניתן למצוא במאמר נפרד על נושא זה).
המלצות טיפוליות:
הטיפול העיקרי הוא המודעות של החולה לגורמי המחלה ועבודה פנימית שלו לגלות מה גרם לתחושת יע"ע, ומהם הטריגרים שעלולים להפעיל שוב תחושה זו. חשוב שהחולה ילמד את עצמו בעזרת עבודה של מודעות כיצד לא לאפשר לאותם טריגרים להשפיע עליו שוב, או לפחות להקטין את השפעתם ככל האפשר. אם משהו גורם למתרפא שוב לתחושה חזקה של יע"ע זה עוצר או מעכב את תהליך הריפוי ועלול לגרום לו להתארך מאד.
המלצות כלליות נוספות לטיפול:
לנוח ככל האפשר כאשר מרגישים עייפות רבה, ובמיוחד כאשר מתחילים כאבי העצמות. לא לעשות בשלב זה שום פעילות גופנית מאומצת. אם בעיית האוסטיאופורוזיס מופיעה בעמוד השדרה, רצוי מאד לשכב במיטה בשלב זה כדי למנוע כל אפשרות של שברים בעמוד השדרה.
להיזהר מדימומים בשלב הריפוי.
להימנע ככל האפשר מביופסיה בעצם. בעת תהליך בניית העצם מחדש נוצרים תאי עצם חדשים (callus) הנמצאים במצב נוזלי כדי שיוכלו להגיע ולהיבנות במקומות הדרושים בעצם. כדי לעשות ביופסיה יש צורך לנקב חור בפריוסטאום. אם זה נעשה בדיוק במקום ובזמן בו נמצאים תאי העצם הנוזליים, עלולים תאים אלה לפרוץ דרך החור בפריוסטאום וליצור גידול של תאי עצם (אוסטאוסרקומה) במקום בו הם לא היו אמורים להיות. גידול כזה המופיע מחוץ לפריוסטאום יש הכרח להוציא בניתוח.
להימנע ככל האפשר ממורפיום בשלב הכאבים (בהנחה שאכן אלה הם כאבים כתוצאה משיקומה של העצם).
להימנע ככל האפשר מאנטיביוטיקה, מכיון שהיא מחסלת את החיידקים העוזרים לשיקום העצם.
יש חשיבות רבה לתמיכה אמיתית מצד קרובי משפחה וחברים. צריך לעזור לחולים אלה לחזק את בטחונם העצמי ואת ההערכה העצמית שלהם וזאת ע"י הקרנת חום, אהבה והדגשת התכונות החיוביות של החולה.
ישנן שיטות טיפול שונות העוזרות להשתחרר מטראומות רגשיות ולהתגבר על קונפליקטים. לא כל השיטות טובות ומתאימות לכולם, לכן אדם הסובל מאוסטיאופורוזיס ורוצה לטלפל גם בצדדים הרגשיים, יצטרך למצוא את שיטת הטיפול המתאימה לו ואת המטפל המתאים לו.
ישנם אנשים אשר בעזרת הבנת גורמי המחלה ועבודה עצמית של מודעות יכולים לפתור את הקונפליקטים בכוחות עצמם וגם ללמד את עצמם כיצד להיות פחות מושפעים מקונפליקטים דומים בעתיד.
ישנם אנשים אשר לא מתאימות להם שיטות טיפול המחייבות "לחפור" בעבר כדי לחשוף את הטראומה, כי לפעמים "חפירה" כזאת עלולה לעורר מחדש את השפעת הטראומה. ולעומתם ישנם אנשים אשר ההתעמקות בטראומה בצורה טיפולית חכמה מאפשרת להם להשתחרר בצורה דרמטית מדברים אשר ישבו עליהם כמשא כבד במשך שנים רבות.
להלן רשימה חלקית של שיטות לשחרור ואיזון רגשי: EFT, המסע, NLP, EMDR /ביורגונומי, הילינג (שיטות שונות), פסיכולוגיה קלינית ועוד.
לפי הרפואה החדשה, ריפוי מלא יכול להיות מושג רק ע"י החולה עצמו, וזאת בעזרת הבנת הגורמים למחלה, הבנת והכרת תהליכי המחלה ועבודה פנימית של מודעות. תפקיד המטפלים הוא בעיקר לעזור, לחזק, לכוון ולתמוך.
תזונה:
חשוב להתאים לכל אדם את התזונה המתאימה לו באותו זמן. לכן, ההמלצות שלהלן הן כלליות בלבד:
- לאכול הרבה סלק חי ולשתות מיץ סלק, במיוחד אם יש סימנים לאנמיה.
- לאכול הרבה ירקות עלים ירוקים.
- להקפיד שבכל ארוחה יהיו תמיד יותר מאכלים יוצרי בסיסיות מאשר מאכלים יוצרי חומציות. כאשר החומציות בגוף עולה, הגוף נאלץ לנטרלה, וכשאין בדם מספיק מינרלים זמינים לצורך ניטרול החומציות, נאלץ הגוף לגזול סידן מהעצמות לשם כך. לכן מאכלים היוצרים בגוף חומציות רבה (בעיקר חלבונים) גורמים לכך שהגוף מאבד יותר סידן ממה שהוא מקבל מאותם מאכלים.
- לדאוג שבכל ארוחה יהיו מספיק שומנים ורק מסוגים טובים כמו שמן זית, שמן קוקוס, שמן אבוקדו, שקדים.
- להימנע משמנים צמחיים מזוככים זולים כגון שמן תירס, שמן סויה, שמן חמניות וכו'.
- לאכול הרבה מאכלים העשירים בסידן, כגון: טחינה, כולרבי, כרוב, ברוקולי, שקדים (רצוי מקולפים) ועוד.
- מאכלי חלב, ככל שהם מרוכזים יותר, הם גורמים ליותר חומציות בגוף, ולכן כל הגבינות אינן מועילות למאזן הסידן בגוף (זוהי הסיבה שניתן למצוא כיום על המדפים הרבה גבינות "מועשרות בסידן").
יוגורט וחלב רגיל הם פחות או יותר נייטרליים מבחינת יצירת חומציות או בסיסיות בגוף, ולכן מבחינת משק הסידן הם אינם בעייתיים בד"כ.
- לא להגזים בכמות החלבונים. כמות החלבונים המירבית המומלצת ליום צריכה להיות קטנה מ - 0. 8 גרם חלבון לכל 1 ק"ג ממשקל הגוף. כלומר - אדם השוקל 80 ק"ג צריך לאכול מכסימום 64 גרם חלבון ליום (מומלץ פחות).
- להימנע ככל האפשר מאכילת מאכלים המכילים סוכר לבן או קמח לבן.
- להימנע ככל האפשר משתיית משקאות מוגזים.
- להימנע משתיית קפה. הקפאין ממריץ את מערכת העצבים הסימפתטית ומאיט לכן את תהליכי הריפוי (אשר יכולים להתבצע רק תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית).
שתיית מים: חשוב לשתות מספיק מים. החישוב המקובל הוא כ - 30 מ"ל מים לכל 1 ק"ג משקל הגוף. כלומר - אדם השוקל 80 ק"ג צריך לשתות בממוצע כ - 2. 4 ליטר מים ביום.
רצוי להימנע משתיית מי ברז המכילים כלור ופלואור.
מומלץ כדבר ראשון בבוקר לשתות 2 - 5 כוסות מים. ניתן להוסיף למים קצת מיץ לימון סחוט טרי.
תוספי תזונה:
הצרכים של כל אחד שונים, וגם הצרכים של חולה מסויים משתנים בשלבים השונים של המחלה. לכן חשוב להיבדק אצל מטפל מנוסה היודע להתאים את התוספים המתאימים לכל אחד באותו זמן. במקום לקחת כל תוסף בנפרד, מומלץ בד"כ לקחת פורמולות איכותיות העוזרות לגוף לשקם את העצמות.
ההמלצות שלהלן הן כלליות בלבד:
- ויטמין D - למי שלא יכול להיחשף לשמש, או שגופו לא מייצר מספיק מהויטמין הזה גם כשנחשף לשמש.
- איפריפלבון (Ipriflavone) - עד 600 מ"ג ליום.
- סידן: לא תמיד הכרחי לקחת תוספי סידן.
לאנשים עם בעיית ספיגה של סידן קרבונט, מומלץ לקחת סידן ציטראט.
ישנה אפשרות פשוטה למדוד את רמת החומציות / בסיסיות של נוזלי הגוף בעזרת נייר pH. ככל שהחומציות יותר גבוהה, יש צורך לקבל יותר סידן ומינרלים בסיסיים אחרים מהמזון או בתוספי מזון.
קורל קלציום (אבקת אלמוגים) עוזר בהורדת החומציות בגוף. מומלץ לקחת 1 - 4 שקיות קורל קלציום ביום בבקבוק מים של ליטר או ליטר וחצי.
- ביחד עם הסידן כדאי במקרים רבים לקחת גם את המרכיבים הבאים: מגנזיום, ויטמין K, בורון, אבץ, נחושת, סיליקון (באצה אדומה).
הילינג: עוזר בניקוי, איזון וחיזוק המערכות האנרגטיות בגוף, ועשוי לזרז מאד את תהליכי הריפוי.
טיפול בעזרת ביו - מגנטים: עוזר בחיזוק כללי, הורדת רמת החומציות בגוף, שיפור חילוף החומרים בגוף, העלאת לחץ החמצן בתאים, האצת תהליכי הוצאת רעלים מהגוף וזרוז תהליכי הריפוי. זהו טיפול פשוט שכל אחד יכול לעשות בעצמו בבית, במקום העבודה או בכל מקום אחר. הטיפול המומלץ במקרה זה דורש 2 ביו - מגנטים קטנים (שבבי - עוצמה), 4 ביו - מגנטים רגילים וזוג מגנטים למי השתיה.
חשיפה לשמש: זה חיוני לצורך ייצור מספיק של ויטמין D. בקיץ מומלץ להיחשף לפחות 20 - 30 דקות ביום. בחורף רצוי יותר להיחשף יותר זמן. לדאוג לא לחשוף את הראש לקרינת שמש ישירה.
לפי המחקרים האחרונים, יותר יעיל להיחשף לשמש בשעות הצהריים מאשר כאשר השמש נמוכה, בתנאי כמובן שלא נחשפים לזמן ממושך מדי.
פעילות גופנית (להתייעץ עם רופא או מטפל מוסמך לפני שמתחילים) :
כל תא עצם מתפקד גם כמעין גביש פיאצו - אלקטרי המייצר סיגנלים חשמליים כתגובה ללחץ. סיגנלים אלה משמשים כמידע פנימי האומר שיש פעילות באותו מקום ושיש צורך לשלוח לשם חומרי מזון ובניה. מכאן שפעילות גופנית היוצרת לחצים נכונים על העצמות, עוזרת בזירוז בניית העצם.
להלן הפעילויות המומלצות למבוגרים, לפי סדר יעילות ההשפעה שלהן: הליכה, עליה במדרגות, צעידה מהירה, ריקוד, הרמת משקלות, ריצה, פעילות אירובית, הליכון.
הערות:
- להתחיל את הפעילויות בהדרגה ובעדינות. לתת לגוף זמן להתרגל
- להיות תמיד קשוב לגוף. לא להתאמץ יתר על המידה.
- לא לעשות פעילות כאשר מרגישים לא טוב, חלשים, עייפים ובמיוחד לא כאשר יש כאבים בעצמות.
- לא לעשות את הפעילויות עם בטן מלאה.
- תדירות מומלצת: פעם עד פעמיים ביום, 3 - 7 פעמים בשבוע.
- משך: 20 - 60 דקות בכל פעם (בהתחלה 20 דק' ואח"כ להוסיף בהדרגה בהתאם להרגשה).
- לגוון מדי פעם את סוג הפעילות שעושים.
- דופק מכסימלי מותר: 220 - פחות הגיל = דופק מכסימלי מותר.
לדוגמה: לאדם בן 60 לא מומלץ להגיע בפעילות לדופק העולה על 160 (60 =160 - 220)
- טווח הדופק הרצוי לפעילות: 55 - 85% מהדופק המכסימלי המותר
מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.
מקורות:
http:/ / www.learninggnm.com/documents/sbs - bonecancer. html
http://www.learninggnm.com/documents/osteoporosisarticle.html
Scientific Chart of GNM. 2007, ISBN: 978 - 84 - 96127 - 29 - 6
GNM Seminar One
The Osteoporosis Solution, by Carl Germano, ISBN: 1 - 57566 - 391 - 0
Conquering Pain, by Peter Kulish
מדוע האוסטיאופורוזיס הופך למחלה כרונית?
לפי ההבנות של הרפואה החדשה, תהליך דלדול העצם אינו מחויב המציאות, וגם כאשר יש כבר אוסטיאופורוזיס, אפשר לגרום לכך שהעצם תתחזק ותשתקם מעצמה באופן טבעי, בכל גיל.
הבעיה היא שרב החולים אינם מודעים לגורמים הרגשיים של המחלה ולכן הם לא מתמודדים עם גורמים אלה. התוצאה היא התנדנדות בין מצב של השפעה אקטיבית של הקונפליקט (או טריגרים שונים שמעוררים את השפעת הקונפליקט) לבין שלב ריפוי שלא הושלם וחו"ח. כך קורה שהאוסטיאופורוזיס מתקדם לאורך השנים במקום להתרפא. במקרים מסויימים תהליך זה גורם להיווצרות גיבנת, עקמת, עיוותים באצבעות הידיים ועוד.
מאחר שרב האנשים לא יודעים ולא מודעים לקשר בין קונפליקט של יע"ע לתהליך דלדול העצמות, הם לא עושים תהליך מודע שמטרתו היא להתגבר על הטראומה או הקונפליקט שגרמו לירידה החריפה בדימוי העצמי או בתחושת הערך העצמי.
משמעותו של תהליך כזה היא קודם כל לפתור את הקונפליקט, אח"כ ללמוד כיצד לא לתת לו לחזור ולהשפיע עלינו, או למזער ככל האפשר את השפעותיו. זהו למעשה תהליך של התפתחות אישית במידה מסויימת ושל חיזוק תחושת הערך העצמי. תהליך זה אינו קל והוא דורש במקרים רבים לעשות שינויים בהרגלי החיים, שינוי בעיסוק, התחלה של דברים חדשים, מציאת מטרות חדשות ומשמעויות חדשות ולפעמים אפילו שינויים בתפיסת העולם.
ככל שתחושת הערך העצמי האמיתי עולה ומתחזקת (ואין הכוונה כאן ל"ניפוח" האגו), כך צפוי ששיקום העצמות יהיה מהיר יותר.
בדיקת צפיפות עצם
תהליך דלדול העצם אינו תהליך רציף, והוא משתנה בהתאם להשפעת הקונפליקט של יע"ע על החולה. בדיקת צפיפות עצם מראה את מצב העצמות ביום הבדיקה, וע"י השוואת התוצאות לבדיקה הקודמת ניתן לראות את המגמה הכללית לאורך זמן. אך בדיקה זו אינה אומרת אם עכשיו (ביום הבדיקה) מתרחש בנו תהליך של דלדול עצם, בניית עצם או ללא שינוי.
צפיפות העצם נמדדת בדרך כלל בזרוע, בעמוד השדרה ובצוואר הירך. כפי שהוסבר למעלה, תהליך של דלדול עצמות עשוי להיות מקומי בלבד, כך שיתכן מצב בו יש דלדול עצמות במקומות אחרים, אך הבדיקה לא תמצא כל בעיה.
ישנה בדיקת מעבדה פשוטה אשר יכולה להראות לנו אם אכן מתרחש כעת תהליך של "בריחת סידן". זוהי בדיקת שתן בה אוספים את כל השתן במשך 24 שעות ובמעבדה בודקים את הכמות המוחלטת של הסידן בשתן.
לפי חלק מהמחקרים גוף האדם יכול לספוח בממוצע 150 - 200 מ"ג סידן ביום מהמזון.
ברפואה הרגילה מקובל כיום לחשוב שרמת סידן תקינה בשתן ביממה נעה בין 1 ל - 4 מ"ג סידן לכל 1 ק"ג משקל. כלומר, אצל אדם השוקל 80 ק"ג, הרמה התקינה של סידן המופרש בשתן במשך יממה היא בין 80 ל - 320 מ"ג.
לפי הגישה המחמירה יותר (האומרת שאדם יכול לספוח מכסימום 200 מ"ג סידן ביום), אדם כזה השוקל 80 ק"ג אשר מצאו אצלו כמות של יותר מ - 200 מ"ג סידן בשתן, מאבד למעשה יותר סידן מאשר הוא מקבל.
לפי הגישה הגמישה יותר, רק כאשר כמות הסידן בשתן תהיה מעל 320 מ"ג, יפורשו התוצאות כמצב של "בריחת סידן".
דלקת מפרקים
דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) היא ביטוי לתהליך ריפוי ושיקום של העצם, באותם מקרים בהם דלדול העצם קרה קרוב למפרק מסויים או מספר מפרקים. כאשר מתרחש תהליך של שיקום העצם מתרחבת העצם קצת והתרחבות זו מותחת את הפריוסטאום (שכבת העור העוטפת את העצם). מתיחה זו של הפריוסטאום היא בד"כ מקור הכאבים.
שיגדון (Gout) היא דלקת מפרקים הקורית כאשר מתרחש באותו זמן גם תהליך של אצירת נוזלים בגוף כתוצאה מפגיעה באבוביות הכליה. תהליך זה גורם לעליה ברמת חומצת שתן בדם וגבישים של חומצת השתן עלולים להצטבר במפרקים.
(מידע מפורט יותר על דלקות מפרקים ניתן למצוא במאמר נפרד על נושא זה).
המלצות טיפוליות:
הטיפול העיקרי הוא המודעות של החולה לגורמי המחלה ועבודה פנימית שלו לגלות מה גרם לתחושת יע"ע, ומהם הטריגרים שעלולים להפעיל שוב תחושה זו. חשוב שהחולה ילמד את עצמו בעזרת עבודה של מודעות כיצד לא לאפשר לאותם טריגרים להשפיע עליו שוב, או לפחות להקטין את השפעתם ככל האפשר. אם משהו גורם למתרפא שוב לתחושה חזקה של יע"ע זה עוצר או מעכב את תהליך הריפוי ועלול לגרום לו להתארך מאד.
המלצות כלליות נוספות לטיפול:
לנוח ככל האפשר כאשר מרגישים עייפות רבה, ובמיוחד כאשר מתחילים כאבי העצמות. לא לעשות בשלב זה שום פעילות גופנית מאומצת. אם בעיית האוסטיאופורוזיס מופיעה בעמוד השדרה, רצוי מאד לשכב במיטה בשלב זה כדי למנוע כל אפשרות של שברים בעמוד השדרה.
להיזהר מדימומים בשלב הריפוי.
להימנע ככל האפשר מביופסיה בעצם. בעת תהליך בניית העצם מחדש נוצרים תאי עצם חדשים (callus) הנמצאים במצב נוזלי כדי שיוכלו להגיע ולהיבנות במקומות הדרושים בעצם. כדי לעשות ביופסיה יש צורך לנקב חור בפריוסטאום. אם זה נעשה בדיוק במקום ובזמן בו נמצאים תאי העצם הנוזליים, עלולים תאים אלה לפרוץ דרך החור בפריוסטאום וליצור גידול של תאי עצם (אוסטאוסרקומה) במקום בו הם לא היו אמורים להיות. גידול כזה המופיע מחוץ לפריוסטאום יש הכרח להוציא בניתוח.
להימנע ככל האפשר ממורפיום בשלב הכאבים (בהנחה שאכן אלה הם כאבים כתוצאה משיקומה של העצם).
להימנע ככל האפשר מאנטיביוטיקה, מכיון שהיא מחסלת את החיידקים העוזרים לשיקום העצם.
יש חשיבות רבה לתמיכה אמיתית מצד קרובי משפחה וחברים. צריך לעזור לחולים אלה לחזק את בטחונם העצמי ואת ההערכה העצמית שלהם וזאת ע"י הקרנת חום, אהבה והדגשת התכונות החיוביות של החולה.
ישנן שיטות טיפול שונות העוזרות להשתחרר מטראומות רגשיות ולהתגבר על קונפליקטים. לא כל השיטות טובות ומתאימות לכולם, לכן אדם הסובל מאוסטיאופורוזיס ורוצה לטלפל גם בצדדים הרגשיים, יצטרך למצוא את שיטת הטיפול המתאימה לו ואת המטפל המתאים לו.
ישנם אנשים אשר בעזרת הבנת גורמי המחלה ועבודה עצמית של מודעות יכולים לפתור את הקונפליקטים בכוחות עצמם וגם ללמד את עצמם כיצד להיות פחות מושפעים מקונפליקטים דומים בעתיד.
ישנם אנשים אשר לא מתאימות להם שיטות טיפול המחייבות "לחפור" בעבר כדי לחשוף את הטראומה, כי לפעמים "חפירה" כזאת עלולה לעורר מחדש את השפעת הטראומה. ולעומתם ישנם אנשים אשר ההתעמקות בטראומה בצורה טיפולית חכמה מאפשרת להם להשתחרר בצורה דרמטית מדברים אשר ישבו עליהם כמשא כבד במשך שנים רבות.
להלן רשימה חלקית של שיטות לשחרור ואיזון רגשי: EFT, המסע, NLP, EMDR /ביורגונומי, הילינג (שיטות שונות), פסיכולוגיה קלינית ועוד.
לפי הרפואה החדשה, ריפוי מלא יכול להיות מושג רק ע"י החולה עצמו, וזאת בעזרת הבנת הגורמים למחלה, הבנת והכרת תהליכי המחלה ועבודה פנימית של מודעות. תפקיד המטפלים הוא בעיקר לעזור, לחזק, לכוון ולתמוך.
תזונה:
חשוב להתאים לכל אדם את התזונה המתאימה לו באותו זמן. לכן, ההמלצות שלהלן הן כלליות בלבד:
- לאכול הרבה סלק חי ולשתות מיץ סלק, במיוחד אם יש סימנים לאנמיה.
- לאכול הרבה ירקות עלים ירוקים.
- להקפיד שבכל ארוחה יהיו תמיד יותר מאכלים יוצרי בסיסיות מאשר מאכלים יוצרי חומציות. כאשר החומציות בגוף עולה, הגוף נאלץ לנטרלה, וכשאין בדם מספיק מינרלים זמינים לצורך ניטרול החומציות, נאלץ הגוף לגזול סידן מהעצמות לשם כך. לכן מאכלים היוצרים בגוף חומציות רבה (בעיקר חלבונים) גורמים לכך שהגוף מאבד יותר סידן ממה שהוא מקבל מאותם מאכלים.
- לדאוג שבכל ארוחה יהיו מספיק שומנים ורק מסוגים טובים כמו שמן זית, שמן קוקוס, שמן אבוקדו, שקדים.
- להימנע משמנים צמחיים מזוככים זולים כגון שמן תירס, שמן סויה, שמן חמניות וכו'.
- לאכול הרבה מאכלים העשירים בסידן, כגון: טחינה, כולרבי, כרוב, ברוקולי, שקדים (רצוי מקולפים) ועוד.
- מאכלי חלב, ככל שהם מרוכזים יותר, הם גורמים ליותר חומציות בגוף, ולכן כל הגבינות אינן מועילות למאזן הסידן בגוף (זוהי הסיבה שניתן למצוא כיום על המדפים הרבה גבינות "מועשרות בסידן").
יוגורט וחלב רגיל הם פחות או יותר נייטרליים מבחינת יצירת חומציות או בסיסיות בגוף, ולכן מבחינת משק הסידן הם אינם בעייתיים בד"כ.
- לא להגזים בכמות החלבונים. כמות החלבונים המירבית המומלצת ליום צריכה להיות קטנה מ - 0. 8 גרם חלבון לכל 1 ק"ג ממשקל הגוף. כלומר - אדם השוקל 80 ק"ג צריך לאכול מכסימום 64 גרם חלבון ליום (מומלץ פחות).
- להימנע ככל האפשר מאכילת מאכלים המכילים סוכר לבן או קמח לבן.
- להימנע ככל האפשר משתיית משקאות מוגזים.
- להימנע משתיית קפה. הקפאין ממריץ את מערכת העצבים הסימפתטית ומאיט לכן את תהליכי הריפוי (אשר יכולים להתבצע רק תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית).
שתיית מים: חשוב לשתות מספיק מים. החישוב המקובל הוא כ - 30 מ"ל מים לכל 1 ק"ג משקל הגוף. כלומר - אדם השוקל 80 ק"ג צריך לשתות בממוצע כ - 2. 4 ליטר מים ביום.
רצוי להימנע משתיית מי ברז המכילים כלור ופלואור.
מומלץ כדבר ראשון בבוקר לשתות 2 - 5 כוסות מים. ניתן להוסיף למים קצת מיץ לימון סחוט טרי.
תוספי תזונה:
הצרכים של כל אחד שונים, וגם הצרכים של חולה מסויים משתנים בשלבים השונים של המחלה. לכן חשוב להיבדק אצל מטפל מנוסה היודע להתאים את התוספים המתאימים לכל אחד באותו זמן. במקום לקחת כל תוסף בנפרד, מומלץ בד"כ לקחת פורמולות איכותיות העוזרות לגוף לשקם את העצמות.
ההמלצות שלהלן הן כלליות בלבד:
- ויטמין D - למי שלא יכול להיחשף לשמש, או שגופו לא מייצר מספיק מהויטמין הזה גם כשנחשף לשמש.
- איפריפלבון (Ipriflavone) - עד 600 מ"ג ליום.
- סידן: לא תמיד הכרחי לקחת תוספי סידן.
לאנשים עם בעיית ספיגה של סידן קרבונט, מומלץ לקחת סידן ציטראט.
ישנה אפשרות פשוטה למדוד את רמת החומציות / בסיסיות של נוזלי הגוף בעזרת נייר pH. ככל שהחומציות יותר גבוהה, יש צורך לקבל יותר סידן ומינרלים בסיסיים אחרים מהמזון או בתוספי מזון.
קורל קלציום (אבקת אלמוגים) עוזר בהורדת החומציות בגוף. מומלץ לקחת 1 - 4 שקיות קורל קלציום ביום בבקבוק מים של ליטר או ליטר וחצי.
- ביחד עם הסידן כדאי במקרים רבים לקחת גם את המרכיבים הבאים: מגנזיום, ויטמין K, בורון, אבץ, נחושת, סיליקון (באצה אדומה).
הילינג: עוזר בניקוי, איזון וחיזוק המערכות האנרגטיות בגוף, ועשוי לזרז מאד את תהליכי הריפוי.
טיפול בעזרת ביו - מגנטים: עוזר בחיזוק כללי, הורדת רמת החומציות בגוף, שיפור חילוף החומרים בגוף, העלאת לחץ החמצן בתאים, האצת תהליכי הוצאת רעלים מהגוף וזרוז תהליכי הריפוי. זהו טיפול פשוט שכל אחד יכול לעשות בעצמו בבית, במקום העבודה או בכל מקום אחר. הטיפול המומלץ במקרה זה דורש 2 ביו - מגנטים קטנים (שבבי - עוצמה), 4 ביו - מגנטים רגילים וזוג מגנטים למי השתיה.
חשיפה לשמש: זה חיוני לצורך ייצור מספיק של ויטמין D. בקיץ מומלץ להיחשף לפחות 20 - 30 דקות ביום. בחורף רצוי יותר להיחשף יותר זמן. לדאוג לא לחשוף את הראש לקרינת שמש ישירה.
לפי המחקרים האחרונים, יותר יעיל להיחשף לשמש בשעות הצהריים מאשר כאשר השמש נמוכה, בתנאי כמובן שלא נחשפים לזמן ממושך מדי.
פעילות גופנית (להתייעץ עם רופא או מטפל מוסמך לפני שמתחילים) :
כל תא עצם מתפקד גם כמעין גביש פיאצו - אלקטרי המייצר סיגנלים חשמליים כתגובה ללחץ. סיגנלים אלה משמשים כמידע פנימי האומר שיש פעילות באותו מקום ושיש צורך לשלוח לשם חומרי מזון ובניה. מכאן שפעילות גופנית היוצרת לחצים נכונים על העצמות, עוזרת בזירוז בניית העצם.
להלן הפעילויות המומלצות למבוגרים, לפי סדר יעילות ההשפעה שלהן: הליכה, עליה במדרגות, צעידה מהירה, ריקוד, הרמת משקלות, ריצה, פעילות אירובית, הליכון.
הערות:
- להתחיל את הפעילויות בהדרגה ובעדינות. לתת לגוף זמן להתרגל
- להיות תמיד קשוב לגוף. לא להתאמץ יתר על המידה.
- לא לעשות פעילות כאשר מרגישים לא טוב, חלשים, עייפים ובמיוחד לא כאשר יש כאבים בעצמות.
- לא לעשות את הפעילויות עם בטן מלאה.
- תדירות מומלצת: פעם עד פעמיים ביום, 3 - 7 פעמים בשבוע.
- משך: 20 - 60 דקות בכל פעם (בהתחלה 20 דק' ואח"כ להוסיף בהדרגה בהתאם להרגשה).
- לגוון מדי פעם את סוג הפעילות שעושים.
- דופק מכסימלי מותר: 220 - פחות הגיל = דופק מכסימלי מותר.
לדוגמה: לאדם בן 60 לא מומלץ להגיע בפעילות לדופק העולה על 160 (60 =160 - 220)
- טווח הדופק הרצוי לפעילות: 55 - 85% מהדופק המכסימלי המותר
מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.
מקורות:
http:/ / www.learninggnm.com/documents/sbs - bonecancer. html
http://www.learninggnm.com/documents/osteoporosisarticle.html
Scientific Chart of GNM. 2007, ISBN: 978 - 84 - 96127 - 29 - 6
GNM Seminar One
The Osteoporosis Solution, by Carl Germano, ISBN: 1 - 57566 - 391 - 0
Conquering Pain, by Peter Kulish
050-3331-331