בעיות - עומס של בעיות

כאשר האדם בתקופה קשה לעיתים הוא מרגיש שהצרות מגיעות בצרורות והוא לא מספיק לטפל בבעיה אחת וכבר צצה אחת אחרת. ובמצב כזה האדם צריך לנסות למצוא מכנה משותף בין הבעיות, לחפש את השורש שלהם, את הסיבה והגורם שיוצר את הבעיות. לחפש קווי דמיון ולראות האם באמת הם קשורות אחת לשניה, כלומר האם כאשר נפתור אחת גם האחרות ייעלמו. וכאשר מטפלים מהבעיה מהשורש היא לא חוזרת.

גאווה \ ענווה

גאווה ואגו גורמים לאדם מצד אחד ליהנות ולהרגיש מוערך ונאהב ומהצד השני גורמים לו סבל וכאב. והאדם צריך לדעת את ערכו האמתי ואין זה משנה אם מבחינה חיצונית זה נתפס כגאווה או כענווה אלא רק האם התפיסה שלו תואמת את המציאות.

הכל לטובה

הכל לטובה היא אמונה שגם אם כרגע רע לך, והמציאות נגד רצונך, יש להאמין שזה לטובתך בעתיד. והאמונה הזו מכשילה את האדם. גם כי לעיתים האדם מרגיש בעתיד (בדיעבד) שהסיטואציה לא הייתה לטובתו וגם כי זה לא מנחם אותו שהכל לטובה ולא תמיד גורם לו להרגיש טוב באותו הרגע. ועדיף לאדם לחפש את הטוב בסיטואציה עצמה ולא בהשלכות שלה וכך להרגיש טוב יותר בהווה גם אם הכל לטובה וגם אם הכל לרעה.

הנאה

האדם יכול ליהנות יותר ע"י שהוא מגלה את שורש ההנאה (המקום שממנו נובעות כל ההנאות) ולהתקרב אליו. האדם צריך לשאול את עצמו למה הוא נהנה מהדברים שהוא נהנה מהם וע"י זה להגיע פנימה אל מקור כל ההנאות.

הפכים נמשכים

בעולם יש כוחות מנוגדים והפוכים זה לזה. ומצד אחד אחדות ההפכים נראית אידיאלית, אם הכוחות היו מתאחדים הרי שהייתה הרמוניה ותחושת חיבור, לדוגמה: הרצון של האדם שונה מהמציאות, אם הם יתאחדו האדם לא ירגיש רע. ומאידך אם לא היו הפכים בעולם או דברים ששונים זה מזה, לא הייתה משמעות לכלום והאדם גם לא היה מרגיש טוב. והשלמות היא השילוב (החיבור) בין המצב שבו ההפכים מתאחדים לבין המצב שהם נפרדים. וכך בזוגיות האחדות מביאה רוגע ביטחון, שלווה, יציבות, חיבור. אך לצידה יש גם רצון בדינאמיות ושינו מתמיד והתחדשות. והאדם צריך להכיל בתוכו את האחדות ואת הנפרדות כדי להרגיש שלמות.

הפכים - לצאת מקיבעון

כאשר האדם רוצה לבדוק האם החשיבה שלו נכונה ואמיתית, הוא צריך לשאול האם מה שאני חושב נכון או שאולי ההפך נכון יותר? וההפך יכול להיות כל חשיבה ששונה מהחשיבה המקורית. וכך אפשר לצאת מקבעונות ולהתקרב לאמת.

הצלחה

האדם חווה תחושת הצלחה כאשר הוא משיג את מטרותיו. כדי להצליח על האדם להתבונן על צורת המחשבה שיוצרת את ההצלחה ולהפוך אותה לחלק ממנו. על האדם לדעת טוב יותר את היכולות שלו ולהבין טוב יותר את המטרה האמיתית שלו וע"י זה להשיג אותה יותר בקלות.

שינוי הרגלים

הרגל הוא פעולה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, וכדי לשנות הרגלים יש להבין איך הם נוצרים ומה מהותם. כל הרגל מתחיל באיזשהו רצון מודע של האדם ולאט לאט האדם מרגיש שהפעולה היא יותר הרגל ופחות נובעת מתוך בחירה חופשית. וכדי להיפטר מהרגלים צריך האדם להבין שבכל פעם הוא בוחר מחדש לעשות את הפעולה גם אם זה מתוך הרגל. וכך הוא חוזר כל פעם לנקודת ההתחלה שבה הוא הרגיש שהייתה לו בחירה ושליטה על הפעולה שהפכה להרגל.

הרגע הזה

הרגע הזה מרגיש לאדם הכי ממשי ולכן הוא הכי חשוב, אך הרגע הזה נוצר מרצונות שהיו לאדם בעבר והוא מקבל משמעות גם ממה שהאדם רוצה שיקרה בעתיד. והרגע הזה מקבל את החיות שלו מהעבר והעתיד. והמציאות כוללת בתוכה את כל רגעי הזמן ועל מנת להתחבר אליה צריך להיות מודע ולהכיל את העבר הווה ועתיד.

הרמוניה

הרמוניה היא מצב פנימי שבו האדם מרגיש חיבור ושלמות עם עצמו ועם סביבתו. והדרך להגיע להרמוניה היא הבנה. כאשר אדם לא מבין את המציאות באמת הוא לא חי איתה בשלום, וגם אם האדם לא ינסה להבין את המציאות בכלל הרי שהוא לא יתנגד לה וכך יחיה איתה גם בשלום. וככל שהפער בין הרצון להבין את המציאות לבין ההבנה עצמה קטן כך תחושת ההרמוניה של האדם גדלה.

השכל האנושי - מוגבל?

הבנה היא היכולת להכיל שכלית ורגשית רעיון מסוים. לדוגמה אם יבקשו מאדם לחשוב על תפוח הוא יוכל לחשוב עליו ולכן נגיד שהוא מסוגל להבין מה זה תפוח. אך אם נבקש מאדם לחשוב על אינסוף זמן, או על כלום, או על משהו שקיים ולא קיים הוא לא יוכל להכיל בתוכו את המחשבה ועל כן ניתן לומר שהוא לא מבין את הרעיון. והאדם לא יכול לדעת אם שכלו מוגבל עד שהוא יגיע לקצה יכולת ההבנה שלו. ושם או שהוא יבין שאפשר להבין הכל או שהוא יבין שהיכולת השכלית מוגבלת ואי אפשר להבין כל דבר אבל עד אז ההנחה היא שאולי הוא מוגבל ואולי לא.