ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה שליטה ברגשות ✔אינטליגנציה רגשית - מבוא ✔אינטליגנציה רגשית היא יכולת או מיומנות של אדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו... - ידע להצליח התחייבות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨אינטליגנציה רגשית - מבוא
אינטליגנציה רגשית היא יכולת או מיומנות של אדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. כתחום חדש יחסית במחקר הפסיכולוגי, הגדרת האינטליגנציה הרגשית משתנה לעתים תכופות.

תוכן עניינים:

1 רקע היסטורי

2 הגדרת אינטליגנציה רגשית

2.1 אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI)

2.1.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית

2.2 אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות (Trait EI)

2.2.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות

2.3 מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית

2.3.1 אינטליגנציה רגשית - חברתית (בר און)

2.3.2 מדידת אינטליגנציה רגשית על פי המודל של בר און

2.3.3 אינטליגנציה רגשית כמיומנות (גולמן)

2.3.4 מדידת אינטליגנציה רגשית כמיומנות

3 ביקורות על אינטליגנציה רגשית

3.1 תאוריה

3.1.1 אינטליגנציה רגשית איננה סוג אינטליגנציה חדש

3.1.2 הטיה תרבותית בהגדרת המושג

3.2 מדידה

3.2.1 ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית

3.2.2 ביקורת על מדדי דיווח עצמי

3.3 ממצאים

3.3.1 לאינטליגנציה רגשית אין ערך ניבויי משמעותי

3.4 יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה

3.5 הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית

4 שיפור האינטליגנציה הרגשית

רקע היסטורי:

ניתן לאתר את שורשיו הראשוניים של המונח כבר בעבודתו של דרווין (1872/ 1965)

אודות חשיבותו של ביטוי רגשי להישרדות והסתגלות. במאה ה - 19, ניסיונות להגדרת אינטליגנציה התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים כגון זיכרון ופתרון בעיות, אולם מספר חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, אדוארד לי תורנדייק (1920) הציג את מושג "האינטליגנציה החברתית" אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים.

ב - 1940, דיוויד וקסלר התייחס להשפעת הגורמים הלא - קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט מודל לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו. בדומה לכך, הווארד גארדנר (1975) בהציגו את תאוריית האינטליגנציות המרובות כלל בתוכן את האינטליגנציה האישית, המורכבת מרכיב תוך אישי ורכיב בין אישי. לפיכך, ניתן לראות כי בהתפתחותו ההיסטורית של המונח המכנה המשותף של העוסקים בנושא הוא אמונה כי ההגדרות המקובלות לאינטליגנציה לוקות ביכולתן להסביר את תוצאות התנהגותנו באופן שלם.

האיזכור המפורש הראשון של המונח אינטליגנציה רגשית מיוחס בדרך כלל לעבודת הדוקטורט של ווין פיין (Wayne Payne), "מחקר על רגש: פיתוח אינטליגנציה רגשית" (1985). מאחר שעבודה זו לא פורסמה, המונח הופיע בספרות המדעית לראשונה עם מאמרם של הפסיכולוגים ג'ון מאייר ופיטר סאלוביי שיצא לאור בשנת 1990. מחקר זה חקר את ההבדלים הקיימים בין אנשים שונים ביכולת לזהות את הרגשות של עצמם ושל אנשים אחרים ולהתגבר על בעיות רגשיות. עבודתם של מאייר וסאלוביי הייתה עבודת מחקר אקדמית ולא זכתה לפרסום רב מעבר לגבולות קהילת המחקר האקדמי.

בשנת 1995 המונח קיבל פרסום נרחב ועלה על סדר היום הציבורי, עם פרסומו של ספר בנושא שנכתב על ידי העיתונאי והפסיכולוג ד"ר דניאל גולמן. ספרו של גולמן היה בעיקרו פרשנות לעבודתם של מאייר וסאלוביי בתוספת מקבץ של עובדות מעניינות על מבנה המוח. ספר זה היה לרב מכר והפך את המונח "אינטליגנציה רגשית" לנחלת הכלל, בייחוד לאחר פרסום מאמר סקירה על הספר במגזין טיים.

הגדרת אינטליגנציה רגשית:

מכיוון שהמונח התפתח מתוך גישות תאורטיות ופרקטיות שונות, הוא זכה להגדרות ושיטות מדידה מגוונות. ב - 1990 סאלוביי ומאייר הציעו את ההגדרה: "יכולת האדם לנטר את רגשותיו ורגשות האחרים, להבחין בין רגשות שונים ולעשות שימוש במידע זה להכוונת חשיבתו ופעולותיו". לאחר פרסום הגדרה זו, הוצעו הגדרות נוספות, דבר שגרם ללא מעט בלבול בנוגע למשמעות המושג. עד עצם היום הזה ההגדרות לא התייצבו וחוקרים בתחום ממשיכים ומתקנים אף את הגדרותיהם הם. עם זאת, ניתן לזהות 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית:

אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI):

מאייר וסאלובי שואפים להגדיר את האינטליגנציה הרגשית במסגרת הקריטריונים המקובלים לאינטליגנציה חדשה. לפי המודל, אינטליגנציה רגשית משלבת את תחומי האינטליגנציה והרגשות על ידי התייחסות לרגשות כמקורות מידע שימושיים העוזרים לנו להבין ולנווט בסביבה החברתית. במחקרי המשך שפרסמו, החוקרים עדכנו את הגדרתם המקורית ל: "היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית". המודל מציע כי אינטליגנציה רגשית מורכבת מ - 4 יכולות מובחנות:

תפיסת רגשות - ההיבט הבסיסי ביותר המאפשר עיבוד מידע רגשי. זוהי היכולת לזהות ולפענח רגשות בהבעות פנים, תמונות, קולות וחפצים. הערכה מדויקת של רגשותינו מאפשרת להשתמש במידע רגשי בקבלת החלטות, ותפיסת רגשות האחרים, היכולת להבין ולחוות את רגשותיו של אחר (אמפתיה) מהווה כישור חברתי חשוב לשימור יחסים בין אישיים חיוביים.

שימוש ברגשות - היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות. על פי המודל, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להשתמש ברגשותיו המשתנים לטובת המטלה שמולו. שימוש נוסף הוא בבחירה מבין מספר אפשרויות - היכולת לדמיין כיצד נרגיש כשאירוע מסוים יתרחש מאפשרת לבחור מבין אפשרויות מרובות.

הבנת רגשות וידע רגשי - יכולת להבין את "שפת הרגש" וקשרים מורכבים בין רגשות שונים, להבחין בדקויות כגון ההבדל בין שמח לנלהב, לזהות ולתאר את התפתחות הרגשות במהלך הזמן, כמו למשל כיצד הלם יכול להפוך לצער ואבל. ידע רגשי מתייחס להבנת הגורמים וההשלכות של מצבי רוח ורגשות, התפתחותם והשינויים החלים בהם עם חלוף הזמן.

ניהול רגשות - היכולת לויסות רגשי של עצמנו ושל אחרים. הכוונה היא שליטה ברגשות שלנו בהתאם למצב, יכולת לרתום רגשות (אפילו שליליים) להשגת היעדים הרצויים. ניהול רגשות האחר מתייחס ליכולת השפעה, קרי יכולת להלהיב ולהניע או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית.

מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית:

כאמור, מודלים תאורטיים שונים הביאו לבניית כלי מדידה שונים של האינטליגנציה הרגשית. על אף חפיפה מסוימת בין כלי המדידה השונים, מרבית החוקרים מסכימים על כך שהם מודדים למעשה מבנים תאורטיים שונים. בבסיס המודל של סאלוביי ומאייר עמדה ההנחה שרגש הוא מידע שיש לעבד, כך שאינטליגנציה רגשית צריכה להיות חלק ממערך האינטליגנציות המסורתי. לפיכך מתודולוגיית הערכת אינטליגנציה רגשית על פי המודל מתבססת על מדדי ביצוע או יכולת בדומה למדידת אינטליגנציה מרחבית או כמותית. החוקרים פיתחו כלי מדידה מבוסס ביצוע - Mayer-Salovey-Caruso Emotional Intelligence Test) MSCEIT).

ה - MSCEIT הוא סוללת מבחנים בת 40 דקות, המניבה ציונים בכל אחד מ - 4 המרכיבים של המודל וציון כללי. יש אפשרות ציינון בהשוואה לתשובות מדגם מייצג, או דירוג מומחים, כלומר השוואה בין תשובות הנבדק לאלו של חוקרי רגשות. מבחן זה מנסה לענות על נקודות התורפה של מדדי דיווח עצמי, בכך שהוא מציג בעיות שיש לפתור, ולא מסתמך על אינטרוספקציה בלבד. עם זאת, בניגוד למבחני אינטליגנציה, התשובות אינן מדורגות באופן אובייקטיבי ויש אלמנט של מוסכמות חברתיות (פירוט על כך בהמשך).

אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות (Trait EI):

במאמר משנת 2000, פטרידס ופרנהם הציעו כי יש לעשות הבחנה עקרונית בין מודל היכולות למודל התכונות. אינטליגנציה רגשית תכונתית (המכונה גם חוללות עצמית רגשית, emotional self-efficacy) מוגדרת כמכלול של נטיות התנהגות ותפיסות עצמיות בנוגע ליכולת הפרט לזהות, לעבד ולעשות שימוש במידע רגשי. ההתייחסות לאינטליגנציה רגשית כאל תכונה מתבססת על הנחה שזהו פוטנציאל התנהגות שאינו בהכרח מתממש ברגע המדידה, ועל כן היא נמדדת באמצעות שאלוני דיווח עצמי, בניגוד למודל היכולות ששואף למדוד את הביטוי בפועל של נטיות התנהגות. לפיכך, החוקרים טוענים כי יש לחקור אינטליגנציה רגשית תכונתית במסגרת המחקר על אישיות (להבדיל מאינטליגנציה). ההתייחסות לאינטליגנציה רגשית כאל תכונת אישיות מוציאה אותה ממסגרת ההתייחסות של יכולת קוגניטיבית, ויש לכך השלכות מהותיות על ניסוח ההשערות ואופן בדיקתן.

מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות:

במהלך הזמן פותחו מבחני דיווח עצמי רבים, בין היתר שאלון ה - TEIQue (Trait Emotional Intelligence Questionnaire) שהוצע כאופרציונליזציה למודל של פטרידס ופרנהם. השאלון מורכב מ - 15 תתי סולמות המאורגנים תחת ארבעה גורמים: רווחה אישית, שליטה עצמית, אמוציונאליות וחברותיות. מחקר שפורסם לאחרונה בחן את תכונותיו הפסיכומטריות של המבחן בקרב אוכלוסייה צרפתית, ומצא תמיכה לכך שהמבחן אינו מודד אינטליגנציה אלא תכונות אישיות (לא נמצא מתאם עם מבחן חשיבה לא מילולית, בעוד שנמצא קשר בין ציוני המבחן לממדי אישיות - אופטימיות, פתיחות, מוכוונות).

מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית:

מודלים אלה מכונים "מודלים מעורבים" מכיוון שהגדרתם את המושג מכילה הן יכולות קוגניטיביות והן תכונות אישיות, והיא מתייחסת לשילוב ביניהן כהכרחי להגדלת רווחתו האישית של הפרט.

אינטליגנציה רגשית - חברתית (בר און):

לפי גישה זו, אינטליגנציה רגשית - חברתית הינה מכלול תכונות רגשיות וחברתיות הקובעות באיזו אפקטיביות אנו מבינים את עצמנו ואחרים, מביעים את עצמנו, מתקשרים עם אחרים ומתמודדים עם דרישות היומיום. המודל מציע 5 גורמי על:

כישורים תוך אישיים: כולל הערכה עצמית, מודעות עצמית רגשית, אסרטיביות, עצמאות, מימוש עצמי.

כישורים בין אישיים - כולל אמפתיה, אחריות חברתית, יחסים בין אישיים.

סתגלנות - כולל התאמה למציאות, גמישות, פתרון בעיות.

ניהול לחצים - כולל עמידה בלחצים, דחיית סיפוקים.

מרכיבי מצב רוח כלליים - כולל אופטימיות, אושר.

בר און סבור כי אינטליגנציה רגשית מתפתחת במהלך הזמן, וניתן לשפרה באמצעות אימון מתאים. על פי המודל, אנשים בעלי מנת משכל רגשית גבוהה יצליחו להתמודד טוב יותר עם דרישות ולחצי הסביבה, מכיוון שאינטליגנציה קוגניטיבית ואינטליגנציה רגשית תורמות באופן שווה לאינטליגנציה הכללית של האדם, שיכולה להצביע על פוטנציאל ההצלחה בחיים.

מדידת אינטליגנציה רגשית על פי המודל של בר און:

ראובן בר און (2006) פיתח את מדד האינטליגנציה הרגשית הראשון שעשה שימוש במונח "מנת משכל רגשית" (Emotional Quotient). המדד נקרא Emotional Quotient Inventory (EQ-i, Bar-On, 1997). זהו מדד דיווח עצמי המעריך את חמשת המרכיבים שהוצעו על ידי המודל התאורטי. על פי בר און, מטרת המבחן אינה למדוד תכונות אישיות או יכולת קוגניטיבית, אלא להעריך את יכולתו של האדם להתמודדות מוצלחת עם דרישות הסביבה.

אינטליגנציה רגשית כמיומנות (גולמן):

במודל הראשון שהוצע על ידי דניאל גולמן היו חמישה מרכיבים בסיסיים:

היכולת לזהות את המצב הרגשי הנוכחי ולהבין את הקשר בין רגשות, מחשבה ופעולה.

היכולת לשליטה רגשית ולמעבר ממצב רגשי לא רצוי למצב רגשי אחר.

היכולת להיכנס למצבי רגש הקשורים לדחף להגיע להישגים והצלחה.

היכולת לקרוא ולהיות רגיש לרגשות הזולת כמו גם להשפיע עליהם.

היכולת לפתח ולשמור לאורך זמן על מערכת יחסים בין - אישית.

על פי השקפתו של גולמן, המיומנויות הללו קשורות אחת לשנייה באופן היררכי: יש צורך ביכולת לזהות רגשות על מנת להשיג שליטה רגשית. אחד האספקטים של שליטה רגשית הוא היכולת להגיע למצב רגשי המעודד דחף להישגיות. שלוש היכולות הללו, כשהן מכוונות כלפי אנשים אחרים, מאפשרות לקרוא ולהשפיע באופן חיובי על רגשות הזולת, וכל ארבע היכולות הללו מגבירות את היכולת לפתח ולשמור על מערכת יחסים בין אישית. בספרו טען גולמן כי האינטליגנציה הרגשית לא נופלת בחשיבותה מהשכלית ומי שלוקה בה, מסתגל פחות טוב לסביבתו, עלול לחוות קשיי תפקוד מבחינה חברתית ואף פגיעה בקריירה.

ב - 1998 גולמן פרסם ספר נוסף, בו הציע מודל אינטליגנציה רגשית שנוצר על מנת לנסות לנבא אפקטיביות והצלחה אישית במקומות עבודה ובארגונים. המודל מבוסס על מספר מיומנויות שזוהו במחקריו כמאפיינים את העובדים המצליחים ביותר. כיום המודל מציע ארבעה ממדים: מודעות עצמית, מודעות חברתית, ניהול עצמי וניהול יחסים. לפי גולמן כל אחת מהמיומנויות הרגשיות מהווה בסיס לפיתוח יכולות נלמדות אחרות חיוניות בארגון. אלו מיומנויות נלמדות ולא מולדות, שניתן לטפח ולפתח. גולמן מציע כי האדם נולד כשברשותו אינטליגנציה רגשית כללית, הקובעת את גבולות הפוטנציאל שלו ללמידת המיומנויות הרגשיות הספציפיות.

מדידת אינטליגנציה רגשית כמיומנות:

על מנת להעריך את המיומנויות נעשה שימוש במתודולוגיית 360 ודיווחים עצמיים, ופותח כלי מדידה - (Emotional Competence Inventory 2.0 (ECI, שנועד למקומות עבודה וארגונים. כלי מדידה זה מכיל שני סוגי הערכה אפשריים: דיווח עצמי והערכה על ידי מדרג חיצוני כגון עמיתים או מנהלים. המבחן מודד 20 מיומנויות, המאורגנות בהתאם לארבעת הממדים שהמודל מציע. ציינון המבחן מניב שני דירוגים לכל מיומנות - דירוג עצמי ודירוג על ידי אחרים.

ביקורות על אינטליגנציה רגשית:

הביקורת מגיעה משני מקורות עיקריים: ביקורת אקדמית על מונח האינטליגנציה הרגשית בכלל ואופן הגדרתו, וביקורת על התפיסה הפופולרית של אינטליגנציה רגשית, כפי שהיא התפתחה מתוך ספריו של דניאל גולמן.

תאוריה:

אינטליגנציה רגשית איננה סוג אינטליגנציה חדש:

ברמה האקדמית, מספר טיעונים הועלו כנגד הבסיס התאורטי של המושג. נטען כי כיום הגדרת המושג לא יציבה, ממשיכה לעבור שינויים והרחבות לעתים תכופות, וכתוצאה מכך היא מכילה מרכיבים רבים ושונים מכדי שניתן יהיה לכללם תחת מסגרת תאורטית אחת. לוק (2005) מזכיר חלק מהמרכיבים הנכללים בהגדרות השונות, כהדגמה לכך שלא ניתן למצוא להם מכנה משותף: אינטרוספקציה, הבעה רגשית, תקשורת לא מילולית, ויסות עצמי, תכנון, הפניית קשב. ניתן לראות כי ישנם חילוקי דעות באשר למהות המושג - האם מדובר ביכולת קוגניטיבית, במיומנות שניתן לפתח, או בתכונת אישיות? Locke טוען כי אין הצדקה להגדרת המושג כסוג חדש של אינטליגנציה. לדבריו, זהו עוד מקרה של אינטליגנציה במובן המקובל של IQ, המיושמת בתחום ספציפי (רגשות) ולכן יש להגדירה כמיומנות.

הטיה תרבותית בהגדרת המושג:

נטען כי ההגדרות של גולמן עבור אינטליגנציה רגשית סובלות מהטיה תרבותית. הוא מגדיר אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה בתור אדם המתנהג בהתאם לערכים ולנורמות המקובלות בחברה המערבית. לדוגמה, הוא מייחס חשיבות רבה לערכים כמו השגיות שהם בעלי חשיבות שונה בתרבות המערבית מאשר בתרבויות אחרות. גולמן שם דגש על יכולת שליטה רגשית והיכולת לעבור ממצב רגשי אחד לשני. יש כאן הנחה הנובעת מאמונה אישית של הכותב לגבי הצורך לשלוט ברגשות ולא לאמץ אותם.

מדידה:

ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית:

ביקורת אחת מופנית כלפי המבחנים מבוססי היכולת כדוגמת MSCEIT ולאופן הציינון שלהם. מאחר שאין תשובות נכונות אובייקטיבית לשאלות, נעשה שימוש בדירוגי מומחים ובהסכמה בין מדרגים כקריטריון לתשובה טובה. נטען כי כתוצאה משיטת ציינון זו, ייתכן שהמבחן מודד קונפורמיות ולא אינטליגנציה רגשית. ברודי (2004) טען כי בניגוד למבחני יכולת קוגניטיבית, מבחני יכולת רגשית מודדים ידע על רגשות אך לא את היכולת עצמה. המשמעות היא שגם אם אדם יודע לדווח על ההתנהגות המתאימה למצב מסוים, אין פירוש הדבר כי הוא אכן יוכל ליישם ידע זה במציאות. בנוסף, ישנם חילוקי דעות האם באמת ניתן למדוד "אינטליגנציה רגשית" נטולת הקשר, או שמא מדובר ביכולות ברמות שונות בסיטואציות שונות.

ביקורת על מדדי דיווח עצמי:

קולות אחרים הושמעו כנגד רגישותם של מדדי הדיווח העצמי להטיית רצייה חברתית, קרי דפוס תשובה בו הנבחן מנסה באופן שיטתי להציג עצמו באור חיובי. נמצא כי הטיה זו מזהמת את התשובות בשאלוני אישיות, ולמעשה מתווכת את הקשרים בין מדדים שונים. כלומר, ייתכן שקשר בין משתנים לא משקף קשר אמיתי, אלא את דפוס התשובות של הנבחן שכאמור מנסה להציג עצמו באופן חיובי.

אחרים העלו שאלות בקשר למתאם שנמצא בין מדדי דיווח עצמי של אינטליגנציה רגשית לבין תכונות אישיות. לפי הגישה הרואה באינטליגנציה רגשית תכונת אישיות, אין בכך פסול מאחר שטבעי כי יימצא מתאם בין תכונה זו לתכונות אישיות אחרות, בייחוד כששתי המדידות מתבצעות על ידי דיווח עצמי. מאידך, נטען כי מתאם כזה מצביע על בעיה בתוקף המבנה של המושג, וספציפית, על יתירות במבנה התאורטי.

ממצאים:

לאינטליגנציה רגשית אין ערך ניבויי משמעותי:

למרות שהתחום הקרוי "אינטליגנציה רגשית" הניב אפיקי מחקר רבים, ביקורות רבות הופנו על ידי הקהיליה המדעית לפרשנות הפופולרית המקודמת על ידי גולמן וגורמים מסחריים אחרים. בעוד שה"זרם האקדמי" נזהר בהסקת מסקנות אודות כוחה הניבויי של האינטליגנציה הרגשית, ב"זרם המסחרי" נטענו טענות רבות שאינן מגובות על ידי מחקרים מדעיים. לדוגמה, בספרו מ - 1998 גולמן טוען כי "המנהיגים האפקטיביים ביותר דומים במובן חשוב אחד: כולם בעלי רמה גבוהה של מה שמכונה אינטליגנציה רגשית... אינטליגנציה רגשית היא תנאי בל יעבור למנהיגות." לאנדי (2005) מוסיף ומזכיר כי הנתונים הגולמיים עליהם מתבססות כביכול טענות אלו, מוחזקים במאגרי מידע קנייניים, ועל כן אינם נגישים לחוקרים בלתי תלויים לצורך ניתוח ושחזור הממצאים, ואין אפשרות כלל לבחון את אמינות ההכרזות הנעשות על בסיסם.

למעשה, על פי לאנדי (2005) טרם הוכח כי לאינטליגנציה רגשית יכולת ניבוי להצלחה בלימודים ובעבודה, מעבר לניבוי שניתן להשיג כבר באמצעות מבחני IQ ומבחני אישיות. לאנדי גורס כי במחקרים בהם נמצאה תוספת משמעותית ליכולת הניבוי, הסיבה לכך היא בעיה במערך המחקר - המחקרים הללו משווים את יכולת הניבוי של אינטליגנציה רגשית לזו של מדדי אינטליגנציה או מדדי אישיות, ואף פעם לא לשניהם במקביל.

יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה:

מחקרים שבדקו אינטליגנציה רגשית וביצועים במילוי דרישות תפקיד בעבודה מראים ממצאים מעורבים: בחלק מהמחקרים נמצא קשר חיובי ובחלקם לא נמצא קשר, או נמצא קשר שאינו עקבי. סקירת המחקרים הובילה את החוקרים קוטה ומיינרס (2006) להציע הצעה של מודל מפצה בין אינטליגנציה רגשית לבין אינטליגנציה קוגניטיבית, באופן שבו הקשר שבין ביצועים בעבודה לבין אינטליגנציה רגשית הופך לחיובי יותר ככל שרמת האינטליגנציה הקוגניטיבית של האדם יורדת. תוצאות המחקר שלהם הראו אכן כי קיים יחס מפצה: מועסקים עם IQ נמוך מבצעים טוב יותר ומעורבים בהתנהגות אזרחית כלפי הארגון בתדירות גבוהה יותר, ככל שה - EQ שלהם גבוה יותר. תוצאות אלה ניתן להסביר בכמה אופנים: - ייתכן והמועסקים הגבוהים ב - EQ והנמוכים ב - IQ קוראים את ההתנהגות של הסובבים אותם, דבר המשפר את התיאום ואת התפקוד הבינאישי וכך מעלה את ביצוע העבודה. - ייתכן ואותם מועסקים מביעים יותר רגשות כנים, וכך הם בונים מערכות יחסים חזקות יותר, וזוכים ליותר הנחיות ותמיכה חברתית וכך מעלים את ביצוע העבודה. - או שאולי הם מצליחים לנהל טוב יותר את הרגשות שלהם עצמם, ובאופן זה מעלים את ביצועי העבודה.

מכל מקום, מחקר זה מראה כי ארגונים יכולים להצליח גם אם הם מושכים אליהם ומצליחים לשמור על מועסקים שהם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. בנוסף, מחקר זה מראה כי מעבר לדיון לגבי הגדרת האינטליגנציה הרגשית ומקומה ביחס לאינטליגנציה הקוגניטיבית, יכולים להתקיים בין שני סוגי היכולות הללו קשרים מורכבים. ישנה צפייה כי מחקר עתידי ימצא את הקשר בין אינטליגנציה רגשית לקוגניטיבית.

הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית:

במחקרים שנערכו נמצא כי קיים קשר בין מחוננים ללא מחוננים ברמת האינטליגנציה הרגשית. צעירים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, הנם בסבירות גבוהה יותר מאחרים לתפקוד לימודי טוב יותר בבית הספר. בפועל, האינטליגנציה הרגשית גבוהה יותר בקרב המחוננים, אך כאשר נתבקשו להעיד על עצמם היא נמצאה דווקא נמוכה יותר.

בנוסף, בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הם בסבירות גבוהה יותר מאחרים לחוות בריאות נפשית, הסתגלות חברתית ותפקוד אקדמאי טוב.

לעומת זאת, בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה, יגיעו להישגים אקדמאים נמוכים, אלימות, שימוש בסמים ובאלכוהול, דיכאון וחרדה.

שיפור האינטליגנציה הרגשית:

למרות שאינטליגנציה רגשית היא יכולת מולדת, יש הטוענים כי ניתן לשפרה על ידי מתן אפשרויות הבעה רגשית לילדים בגיל הרך. ניתן להראות להם שגם מבוגרים מרגישים, לתת לגיטימציה להבעת רגשות, ולפתח אצלם מודעות לרגשות הזולת. דרך נוספת היא השמעת סיפורים ושירים התורמים לטיפוח הרגשי, ועוזרים בזיהוי ובהבנת התהליכים הרגשיים אצלם ואצל זולתם. בתוך כך, נוצרת אצל הילדים מודעות להבחנה בין הרגש, שאין שליטה עליו, לבין מעשה, שעליו לקבל אחריות על עשייתו. בכך מתבהרים לילדים כללים וגבולות התנהגות (מורשת, 2006).
פיתוח המוח העלאת הערכה עצמית זיהוי מנהלים אלימות רצייה חברתית בריאות הנפש יכולות קוגניטיביות להתמודד באמצעות אימון ביצוע אינטלגנציה אינטליגנציה אינטליגנציה רגשית אינטליגנציות
אופי טוב, אופי רע, האם תכונת אופי מסוימת היא טובה או רע? האם אופי מסוים הוא טוב או רע? לשלוט באופי, לשנות את האופי, תכונות אופי טובות, תכונות אופי רעות, שליטה ברגשות, שינוי אופי, שינוי חשיבה, שינוי הרגלים, שליטה באופי
אופי טוב, אופי רע, האם תכונת אופי מסוימת היא טובה או רע? האם אופי מסוים הוא טוב או רע? לשלוט באופי, לשנות את האופי, תכונות אופי טובות, תכונות אופי רעות, שליטה ברגשות, שינוי אופי, שינוי חשיבה, שינוי הרגלים, שליטה באופי
...להבין, לפי אליעד כהן, הוא שכל תכונה אפשרית, כמו ביטחון עצמי יתר או חוסר ביטחון, יכולה להוביל לתוצאות חיוביות ולשליליות. יתרונות וחסרונות לא תמיד תלויים בתכונה עצמה, אלא איך אנחנו מנהלים אותה. לדוגמה, עודף ביטחון עצמי עשוי לגרום לאדם להיכשל כי הוא לוקח סיכונים לא מחושבים, אך גם יכול לעזור לו להצליח כי הוא יפנה למגוון הזדמנויות. מהו המצב האידיאלי בנוגע לשליטה על תכונות האופי? המצב האידיאלי, לפי אליעד כהן, הוא לא בהכרח לבחור בתכונה מסוימת שהיא טובה או רעה, אלא לדעת לשלוט בה. לדעת איך לנהל את תכונות...
בשורות רעות, התמודדות עם בשורה רעה, שליטה ברגשות, רגש או שכל, לחזק את השכל
בשורות רעות, התמודדות עם בשורה רעה, שליטה ברגשות, רגש או שכל, לחזק את השכל
...אמור לעזור לאדם להתמודד בצורה טובה יותר עם המצב. לכן, אליעד ממליץ לחזק את השכל עוד לפני שמגיעה הבשורה הרעה. הוא נותן דוגמה מוחשית לכך: כמו שבן אדם שמתאמן בחדר כושר מפתח את השרירים שלו כך שיהיו חזקים מספיק כשיגיע רגע של עומס, כך גם האדם צריך לחזק את השכל שלו באופן שגרתי, על מנת שכאשר תגיע בשורה רעה, השכל יוכל לעזור לו להתמודד איתה בצורה טובה יותר. מה משמעות חיזוק השכל לקראת בשורות רעות? חיזוק השכל לפי אליעד הוא למעשה אימון מחשבתי שבו האדם לומד לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית, יותר ברורה ופחות...
בחירה רגשית, לבחור מה להרגיש, בחירה חופשית רגשית, מה אתה רוצה להרגיש? לבחור להרגיש טוב, לבחור להרגיש רע, פריצה לבית, ליהנות מסבל, שליטה ברגשות, יצירת רגשות
בחירה רגשית, לבחור מה להרגיש, בחירה חופשית רגשית, מה אתה רוצה להרגיש? לבחור להרגיש טוב, לבחור להרגיש רע, פריצה לבית, ליהנות מסבל, שליטה ברגשות, יצירת רגשות
...לקחת את החוויות בצורה שונה לגמרי. הבחירה שלא להרגיש דבר או להתעלם מאירועים מסוימים עשויה לפעמים להיות הדרך להימנע מסבל או כאב. הציפייה היא שנלמד להיות מודעים לשלושת האפשרויות הללו ולהבין את ההשפעה של כל אחת מהן על הרגשות שלנו. כיצד ניתן להפוך את מה שלא משנה לנו לדבר משמעותי? לא פעם אנחנו מגיעים למצב שבו משהו לא משנה לנו, ואנו חושבים שאין לו שום ערך. אך אליעד כהן מציע לשאול את עצמנו גם את השאלה מה טוב בזה? אפילו אם אנחנו לא אוהבים את המצב. למשל, אם משהו לא משנה לנו, חשוב לשאול איך אפשר לשנות את ההתייחסות...
חרדה מתסמיני חרדה, רשימו של חרדה, חרדה אחרי חרדה, זיכרון של חרדה, השפעת חרדה, תופעות אחרי חרדה, חרדה מתמשכת, התקפי חרדה, שליטה ברגשות חזקים, איך לשנות רגש? ממה נובע רגש, איך נוצר רגש?
חרדה מתסמיני חרדה, רשימו של חרדה, חרדה אחרי חרדה, זיכרון של חרדה, השפעת חרדה, תופעות אחרי חרדה, חרדה מתמשכת, התקפי חרדה, שליטה ברגשות חזקים, איך לשנות רגש? ממה נובע רגש, איך נוצר רגש?
...פחד, למרות שהוא יודע שזה היה רק חלום. מהי חרדה מהחרדה? חרדה יכולה לגרום לאדם לחשוש לא רק מהסיבה המקורית שלה, אלא גם מהחוויה של החרדה עצמה. לדוגמה, אם אדם היה בחרדה קיצונית בגלל מחשבה שקרתה לו סיטואציה מסוכנת, גם לאחר שהוא מבין שזה לא היה אמיתי, הוא עשוי לחוות חרדה חדשה - מהאפשרות שיחווה שוב חרדה בעתיד. האם חרדה היא תוצאה של סיפור בראש או של תחושה פיזיולוגית? באופן עקרוני, חרדה היא תוצאה של סיפור בראש - כלומר, מחשבה או אמונה מסוימת שמובילה לתגובה רגשית. עם זאת, התחושות הפיזיות הנלוות לחרדה יכולות...
שמירת רגשות, שליטה ברגשות, הקפאת רגשות, האם אפשר לשמור רגש לזמן אחר? איך אפשר לשמור רגש טוב? איך אפשר לשמור רגש רע? איך לשמור תחושה? איך לא לתת לתחושה לחלוף? איך נוצר רגש? טריגרים רגשיים
שמירת רגשות, שליטה ברגשות, הקפאת רגשות, האם אפשר לשמור רגש לזמן אחר? איך אפשר לשמור רגש טוב? איך אפשר לשמור רגש רע? איך לשמור תחושה? איך לא לתת לתחושה לחלוף? איך נוצר רגש? טריגרים רגשיים
...והוא רוצה לשמור את הרגע הזה לזמן שבו הם יריבו, כדי לזכור את התחושה הטובה או לשכוח את הרגע השלילי. מהם הקשיים בשמירת רגשות? אליעד כהן טוען כי שמירת הרגש כפי שהוא היא בעייתית, מאחר שרגשות נוצרים בעקבות טריגרים חיצוניים ופנימיים שמתרחשים בזמן אמת. אם המצב החיצוני משתנה, הרגש שנובע ממנו גם הוא משתנה בהתאם. לכן, מי שמנסה לשמור רגש חווה קושי, כי הוא מנסה להחזיק במשהו שתלוי באירועים חיצוניים דינמיים. כדוגמה, אדם שהרגיש עצב בעקבות פרידה והחליט לחקור את הרגש הזה, אבל לאחר כמה ימים כבר אינו מרגיש את העצב...
שליטה רגשית, לשלוט ברגשות, האם שליטה רגשית זה טוב או רע? האם לשלוט ברגשות זה טוב או רע? איך זה מרגיש לשלוט ברגשות? איך זה מרגיש לבחור מה להרגיש? האם כדאי לשלוט ברגשות? מהי שליטה רגשית? שליטה על הרגשות, לבחור מה להרגיש
שליטה רגשית, לשלוט ברגשות, האם שליטה רגשית זה טוב או רע? האם לשלוט ברגשות זה טוב או רע? איך זה מרגיש לשלוט ברגשות? איך זה מרגיש לבחור מה להרגיש? האם כדאי לשלוט ברגשות? מהי שליטה רגשית? שליטה על הרגשות, לבחור מה להרגיש
...להחליט אם להיות שמח, עצוב, לכעוס או להירגע. המצב הזה נראה על פניו אידיאלי - כי אז אפשר להימנע מרגשות שליליים - אבל יש בו גם חיסרון משמעותי. מה החיסרון בשליטה רגשית מלאה? החיסרון המרכזי הוא שברגע שאדם מסוגל לשלוט ברגשותיו, הוא מפחית באופן אוטומטי גם את עוצמת הרגשות החיוביים. לדוגמה, אם מתרחש אירוע חיובי שאמור לעורר שמחה, אך האדם יודע שזו בחירה שלו אם להיות שמח או לא, הוא יחווה את השמחה בעוצמה נמוכה יותר. הסיבה לכך היא שהרגש הופך להיות משהו מודע, טכני, ומאבד מעוצמתו הטבעית והספונטנית. כדי להמחיש זאת...
איזון רגשי, איזה רגש הכי טוב? מה הכי טוב להרגיש? האם וכמה להיות בחרדה? האם וכמה להיות בדיכאון? האם וכמה להרגיש רע? האם וכמה לשנוא? האם וכמה להיפגע? האם וכמה לאהוב? האם וכמה להרגיש טוב? האם וכמה להיות אובססיבי? להיפגע מאחרים
איזון רגשי, איזה רגש הכי טוב? מה הכי טוב להרגיש? האם וכמה להיות בחרדה? האם וכמה להיות בדיכאון? האם וכמה להרגיש רע? האם וכמה לשנוא? האם וכמה להיפגע? האם וכמה לאהוב? האם וכמה להרגיש טוב? האם וכמה להיות אובססיבי? להיפגע מאחרים
...מרגיש טוב. 2. התרגיל השני - דמיין מצב הפוך לחלוטין: כל העולם אוהב אותך, כל מה שאתה רוצה קורה. עכשיו נסה לחפש את הרע במצב הזה. נסה להבין למה זה רע שכולם אוהבים אותך, למה זה חסר משמעות עבורך. למה בכלל לרצות להרגיש רע? שליטה רגשית אמיתית אינה מתבטאת בכך שתמיד נרגיש טוב, אלא בכך שנהיה חופשיים לחוות כל רגש מבלי שהוא ישתלט עלינו. עלינו להיות מסוגלים לרצות להרגיש גם תחושות קשות כמו פחד, חרדה, לחץ, כעס או עצב, מתוך הבנה שהן לא שולטות בנו אלא שאנחנו בוחרים בהן. מה ההבדל בין מי ששולט ברגשותיו לבין מי שנשלט...
איך להרגיש מה שבא לך? איך לשלוט ברגשות? איך להרגיש כל דבר? איך להרגיש רק טוב? איך להתגבר על רגשות רעים? איך להתמודד עם רגשות רעים? איך לשלוט בשכל? איך לנהל את השכל? שכל ורגש, איך לשלוט במוח?
איך להרגיש מה שבא לך? איך לשלוט ברגשות? איך להרגיש כל דבר? איך להרגיש רק טוב? איך להתגבר על רגשות רעים? איך להתמודד עם רגשות רעים? איך לשלוט בשכל? איך לנהל את השכל? שכל ורגש, איך לשלוט במוח?
...ואומר לאדם שזה לא בסדר להרגיש טוב כשהמצב רע. אליעד מדגיש כי אם לא היה לאדם שכל בכלל, הוא לא היה מרגיש שום דבר, שכן בלי שיפוטיות שכלית אין כלל רגשות. מכאן יוצא שהשכל הוא גם זה שמאפשר לאדם להרגיש רגשות שונים ומגוונים, אך מצד שני, הוא זה שמונע ממנו לחוות רגשות רצויים במצבים מסוימים. איך להחזיק בשכל בלי שהוא ישלוט בך? כדי להרגיש טוב או לבחור בכל רגש שרוצים, אליעד מציע מצב אידיאלי שבו האדם מחזיק בשכל, אך לא נותן לו לשלוט בו. כלומר, האדם צריך להיות זה שמנהל את השכל, ולא להפך. הוא מדגיש שהמטרה היא לא לוותר...
האם להתגרש? זוגיות בכל מחיר, זוגיות לא בכל מחיר, להילחם על הזוגיות, להישאר בזוגיות, להילחם על הקשר, מתי להתגרש? כדאי להתגרש, צריך להתגרש, להיפרד או להישאר, להישאר ביחד, אלימות במשפחה, גבר מכה, חלק 1
האם להתגרש? זוגיות בכל מחיר, זוגיות לא בכל מחיר, להילחם על הזוגיות, להישאר בזוגיות, להילחם על הקשר, מתי להתגרש? כדאי להתגרש, צריך להתגרש, להיפרד או להישאר, להישאר ביחד, אלימות במשפחה, גבר מכה, חלק 1
...האנשים ששואלים אותם האם זוגיות בכל מחיר הם יגידו לא הם גם ימליצו לבן אדם השני לעשות את מה שהם היו עושים, אוקי עכשיו השאלה היא מה אני חושב על כך נכון זה הנושא כרגע אז אני חושב כזה דבר אז ככה בא נלך על הפשוט אם מישהו, עכשיו השאלה אם זוגיות בכל מחיר יכולה בכמה וריאציות או שיש זוג ששואלים מה אני חושב נגיד אפשר להמליץ להם להתגרש ואפשר להמליץ להם להישאר או שזה אחד מבני הזוג מישהו בא אומר שלום אני רוצה אותה היא לא רוצה אותי אפשר להגיד לו תישאר ואפשר להגיד לו תעזוב. אפשר להגיד לו בוא נלמד אותך להרגיש טוב...
התמכרות מהי, איך נוצרת התמכרות? מהו תהליך התמכרות? התמכרות לסוכר, התמכרות לזוגיות, התמכרות לסמים, התמכרות לסקס, איך להפסיק התמכרות? איך להיגמל מהתמכרות? למה אני מכור? איך לא להתמכר למשהו? התמכרות לסרטי סקס
התמכרות מהי, איך נוצרת התמכרות? מהו תהליך התמכרות? התמכרות לסוכר, התמכרות לזוגיות, התמכרות לסמים, התמכרות לסקס, איך להפסיק התמכרות? איך להיגמל מהתמכרות? למה אני מכור? איך לא להתמכר למשהו? התמכרות לסרטי סקס
...משנה היכן הם נמצאים או מה הם עושים - כולם רוצים להרגיש טוב, ויותר מכך - להרגיש כמה שיותר טוב. איך נוצרת התמכרות? כאשר אדם חווה משהו שגורם לו להרגיש טוב, הדבר נרשם בזיכרון שלו כחוויה חיובית. אם הוא חוזר על אותה חוויה שוב ושוב, והדבר ממשיך לגרום לו לתחושה טובה, הוא מתחיל לפתח תלות באותו הדבר. לדוגמה, אם ילד מקבל סוכרייה ומרגיש טוב, בפעם הבאה שהוא ירצה להרגיש טוב, הוא יחפש שוב סוכרייה. כך נוצרת התמכרות - הרצון לשחזר תחושה חיובית באמצעות פעולה מסוימת. מה מחזק התמכרות? מעבר לכך שהדבר עצמו גורם להרגשה...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שליטה ברגשות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: שליטה ברגשות, האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם באמת הכל לטובה? בשביל מה לחיות? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע בעולם? האם יש משמעות לחיים? האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? למה העולם קיים? האם יש בחירה חופשית? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? מה המשמעות של החיים? מי ברא את אלוהים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: שליטה ברגשות, איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לחנך ילדים? איך לנהל את הזמן? איך לשנות תכונות אופי? איך להיות מאושר ושמח? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך לקבל החלטות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעביר ביקורת בונה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לא להישחק בעבודה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להיגמל מהימורים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם עצבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן למציאת עבודה, מאמן אישי, מאמן אישי מומלץ בתחום שליטה ברגשות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1543 שניות - עכשיו 31_08_2025 השעה 09:04:17 - wesi4