בואו ננסה לעשות דבר בלתי אפשרי ולחשוב על שום דבר קשה נכון אבל עד כמה ערומה צריכה להיות המחשבה בשביל לטייל בתוך הספקטרום של השום דבר שלמעשה אין שם ספקטרום כי זה שום דבר אין שם קרינה מרוב ריקנות אני מתחיל לחשוב האם הריקנות היא אנרגיה טהורה כלומר בנקודה מסוימת הריקנות מפסיקה להתקיים כריקנות ומתחילה לייצר אנרגיה משום דבר.

קשה מאד לתפוס את הרעיון שאותו דבר נוצר מתוך שום דבר.

הסדר המופלא שקיים הוא אותה הרמוניה שיש המכנים אותה אלוהים בסופו של דבר משום דבר הכל נוצר ומתוך הבלגן יצא סדר הרמוני כלומר אין במציאות אבסולוטיות ודבר חד משמעי וכמו שחומר ואנטי חומר נפגשים נוצרת אנרגיה ככה בנקודות ריקניות ביותר נוצרת אנרגיה יש מאין כלומר האפס הוא לא כל כך אפס יש שם אין סוף ותודעה.

האנרגיות של התודעה שיש באותו הנקודה כל כך גודלה עד שכל ההרמוניה שלנו לא תוכל להתקיים אילו נקרין אנרגיה בתדר של השום דבר.

אנרגיית אפס היכולת ליצור אנרגיה מכלום ובכך למעשה לשבור את חוק שימור Zero energy אנרגיה אפשר לחשוב על כך בצורה פשוטה אלוהים שנמצא בכל מקום הוא מקור האנרגיה כאשר אני מקושר לאלוהים אני במצב של יוצר יש מאין וכל צורך נוסף הוא חסר משמעות.

במציאות של שנות ה 2000 - המודרניזציה פועלת באופן שהיא מחסלת את התודעה דברים שלפני אלפי שהים נעשו כאן על כדור הארץ המודרניזציה לא מסוגלת לספק או להבין שאלות אלו מחיבות אותנו לשאול את עצמנו האם אנו צועדים אל עתיד טוב יותר או שאנו מאשלים את עצמנו ולא מבינים שדרך החומר לא מסוגלת לספק לנו דבר וחצי דבר.

החומר מאבד את צורתו לאחר השימוש בו והוא לרוב נעשה פחות שמיש אחרי המחזור שלו עצמו דבר ששואל אותי האם באמת זה הפתרון אני אישית חושב שהפתרון צריך לחשוב על המושגים עצמם מעט מאד באמת שואלים עצמם מה זה אנרגיה אבל כל אחד צורך אותה הבעיה היא שגם מי ששואל לא תמיד מבין איפה לחפש את התשובה לשאלה הכביכול כל כף ברורה אבל כאשר מבינים שאנרגיה זה הדבר במחויב במציאות לכן לא יתכן מחסור באנרגיה זה כבר עלול לשנות את תפיסת העולם הכלכלית בכלל שאנו מבינים שהכל זה בסך הכל מחשבה טהורה ושינוי מחשבה זה שינוי כל המציאות אנו מבינים שלא צריך את הפתרונות הטכנולוגים שכביכול אמורים לשפר לנו את רמת החיים מה שבפועל הרבה פעמים מוריד את רמת החיים של בני האדם.

הטכנולוגיה המודרנית היא התמכרות כמו כל התמכרות אחרת ורק ההבנה שמקור האושר זה בשום דבר זה כבר דבר שיכול להחריב כלכלות שמבוססות על צריכה ולא על רוח.

ברור לי שאף אחד לא מסוגל לצייר את השום דבר אבל מה שצריך להיות ברור זה שהרוחניות מדמה עצמה לשום דבר וזה נותן לה כוח עצום הרבה יותר מחומר אחר.

המחשבות הטהורות שיש סביב שום דבר יכולת לתת לנו מרחב מחשבתי נקי שיעזור לנו לפתוח את נפשנו אל אופקים רב ממדים הרבה מעבר לממדי החומר שאנו כל כך דבוקים בו ולא מצליחים בקושי להשתחרר מכוח המשיכה של החומר אז הרוח בשונה מהחומר נמשכת לשום דבר שמאיר הרבה יותר חזק מכל דבר אחר שרק נוכל לדמיין.

בסופו של דבר מה שקושר בין דבר לשום דבר זה הרמוניה בכל הספקטרום של המציאות אותה הרמוניה היא המקור למצב נוסף שהוא לא דבר ולא שום דבר הוא דבר שמאחד את שתי המצבים באופן מופשט ביותר.

אני אישית חושב שהאי ודאות הוא ההסבר הפשוט ביותר שישנו לאיך בתוך שום דבר נוצר הדבר עצמו מכיוון שאין שלמות במציאות כאשר אנו דוחסים שלמות בנקודה כלשהי סופו של דבר נוצר פירוד שרק ההרמוניה מדביקה את כל חלקי המציאות יחד גם כאשר לכאורה הכל מופרד ההרמוניה היא האחדות בכל נקודה ונקודה במציאות.

בסופו של דבר החיפוש אחר השום דבר הוא המקור לכוח שלנו לחיות באופן הרמוני ולא החיפוש אחר עוד יש דבר מעניין יש זה גימטריה ריק כי באמת היש זה הדבר הכי ריקני שקיים במציאות בעוד השום השום דבר הוא האור הכי מופשט שמחשבה יכולה לדמיין בתוך נפשה.