כשאתה רוצה משהו תעשה לעצמך טובה ותגדיר היטב את הרצון שלך. נגיד לדוגמה האדם אומר שהוא רוצה עניין, האם הוא חושב על זה, שיש גם עניין רע? כלומר האם היית רוצה עניין מסוג פציעה? או מחלה קשה? כי אז יהיה לך מעניין, אבל לא סוג העניין שאתה רוצה.
האם הוא מבין, שעניין זו מהות שיכולה להתבטא בהרבה צורות שונות? האם הוא מבין שהוא רוצה משהו ספציפי, כי עניין ושינוי באופן כללי אפשר ליצור בלי בעיה, למשל - לאכול כל יום ארוחת בוקר אחרת, האם זה יספק אותו? האם הוא רוצה ריגוש זמני או משהו שיעשה לו טוב לאורך זמן? כלומר האם יספיק לו ללכת לטפס על הרים, או שהוא מעדיף למצוא זוגיות.
האם הוא מבין, שהוא רוצה לחוות רגשות שהוא עדיין לא חווה בעבר / משהו חדש לגמרי? והאם הוא מבין שכדי לקבל את הסיכוי לזה, הוא צריך ליצור לעצמו חיסרון / תלות ולקחת את הסיכון שהוא יחווה גם את הרגש השלילי ההופכי לאותו רגש חיובי חדש שהוא רוצה לחוות?
ורצוי כמובן גם להבין מהו עניין, איך יוצרים עניין, למה אתה רוצה שיהיה מעניין וכו'
אתה לא מחויב למשפחה, לבריאות, או לעבודה שלך, אתה מחויב לרצון שלך ותו לא...
כל עוד יש אפילו דבר אחד שאתה יכול לעשות ולא עשית כדי להשיג את המטרה שלך, תמשיך לנסות...
אם בשביל לעשות פעולה מסוימת, תוותר על משהו אחר שהיה חשוב לך, אתה בעצם תתכנת לעצמך את תת המודע שהדבר הזה לא סובל דיחוי ושהוא חשוב לך ואז כשתעשה אותו ההתרגשות שתחווה תהיה גדולה הרבה יותר.
נגיד אם אתה פוגש משהי, אבל אתה לא מקריב המון בכדי לפגוש אותה, דהיינו רק "על הדרך" אם כבר שניכם באזור, אז המינון של הריגוש יהיה בהתאם, אבל אם אתה מגיע למקום שבו היא נמצאת במיוחד, ומחכה לה כמה שעות, אז אתה תחווה את אותו מפגש ברמת חשיבות אחרת לגמרי...
בשביל ליצור עניין והתרגשות צריך ליצור רצון חזק למשהו, כלומר חיסרון ביחס למשהו במציאות, ואחת הדרכים לעשות את זה, היא להשתמש באסטרטגיה הפוכה דהיינו ע"י שתשאל את עצמך - אם הייתי רוצה את הדבר הזה מאד, איזה פעולות הייתי עושה? ואז תעשה את הפעולות הללו, כדי לגרום לעצמך להרגיש קרוב לדבר ולרצות אותו...
כשתרגיש שאתה לא יכול לרצות את הדבר בעוצמה חזקה יותר מכפי כמה שאתה כבר רוצה, אז או שתקבל אותו, או שתבין שהרצון שלך מיותר ואז תשחרר אותו וגם החיסרון ייעלם ואז ממילא כאילו קיבלת את מה שרצית, זאת כמובן בהנחה שאתה מבין שאתה לא רוצה את הדבר, אלא את התחושה שהחיסרון נעלם...
כדי שתוכל ליהנות מהיתרון שיש בדבר מסוים, תצטרך לפנות לו מקום ולפנות לו מקום פירושו ליצור חיסרון ביחס לדבר, כפי כמה שהיית רוצה ליהנות מהמילוי...
ככל שיש לך יותר רצון לקבל ממישהו משהו, ככה אתה מגדיל לו יותר את הרצון לתת לך את הדבר, מה ההיגיון בכך?
כי אם מישהו רואה שאתה מאד רוצה לקבל ממנו משהו, זה מחזק אצלו את המחשבה שהוא שווה ערך, ואז הוא נותן לך את זה יותר כדי לקבל ממך את הפידבק על כמה אתה רוצה את זה, דהיינו שזה מחזק ומגדיל אצלו את חוויית היתרון היחסי שיש לו.
ומה ההפך? שאם אתה אומר למישהו שאתה רוצה לקבל ואתה מציג את זה כמחויב, אז אתה מנמיך אותו ואומר לו שהוא חייב לך משהו, אז הוא מסרב.
מי שרוצה להרגיש טוב, שלא יפחד להרגיש רע...
כל דבר שקורה לאדם בחיים אפשר להסתכל עליו מאינסוף זוויות שונות, כי לאדם יש טווח רחב של רגשות ובין הקצוות יש טווח אינסופי.
כלומר שהמערכת הרגשית יכולה להתרגש מאותו אירוע כל פעם מחדש, על ידי כך שהאדם כל פעם נמצא בשילוב אחר של הרגשות שלו ביחס לדבר שמולו.
אבל העניין הזה דורש מאמץ רגשי ושכלי, כי בכדי להגדיל את הטווח האדם יצטרך להיות מוכן לחוות ווארציות רגשיות שהוא לא חווה ולא היה מוכן לחוות עד כה.
ואז הוא יהיה מסוגל לקחת דבר שפעם הוא אהב ולשנוא אותו ולהפך, לקחת אירוע שפעם הוא היה חרד ממנו ולהרגיש ביטחון וכו'...
על כל רגש רע שהאדם מוכן להרגיש, בתמורה הוא יקבל רגש טוב שווה ערך אליו, לדוגמה ככל שהוא יהיה מוכן יותר לחוש פחד, ככה הוא יהיה מסוגל להרגיש יותר ביטחון...
העונש הכי גדול שאפשר לתת לבן אדם, זה להכניס אותו לגן עדן ולתת לו את כל מה שהוא רוצה, שאז הוא יגלה שהוא עדיין חסר...
האמת פונה למנגנון ההבנה שלך, השקר פונה למנגנון האמונה...
גם בעולם הבא התורה תהיה רלוונטית עבור הדתיים. שם אומרים להם, שאחרי המוות מגיעים לעולם מושלם - ששמו כדור הארץ, ששם הכל טוב בשלמות שאין שלמות אחריה, ומי שיקיים מצוות ויתאמץ, יזכה להגיע לפה, ולהיות עשיר בכסף ובתענוגות שעולים עשרות מונים על התענוג הרוחני שהם חווים כעת. וחוזר חלילה...
מהיבט מסוים, לא רק שאלוהים הוא לא מלך מלכי המלכים, אלא שהוא גדול העבדים, כי הוא כל הזמן משנה את המציאות והוא אף פעם לא מרוצה.
כי אם הוא היה מרוצה, מה התכלית לשנות? שיקפיא את התמונה הראשונה שיצר ובזה נגמר הדיון.
בנוסף צריך לזכור, שהוא משועבד לרצונו ללא בחירה שלו, כי את רצונו הוא לא יצר מתוך רצונו, כי עדיין לא היה לו הגדרת רצון לפני שהכל התחיל.
זה נכון שאלוהים היהודי ביום שבת הלך לישון, כמו שהיו הרבה תקופות שהוא ישן בהן, אבל אלוהים האמתי / המסובב הראשון לא נח ביום שבת ורעב ביום כיפור, אלא הוא עובד 24 שעות ביממה, כי בלי הסיבה הראשונה, לא היה עולם...
אלוהים זה לא מישהו שמבקש ממך בקשות, אלא זו ההוויה של המציאות, הדבר שממנו הכל עשוי...
כשמישהו אומר שאין אלוהים, הוא בעצם אומר שאין סיבה ראשונה / אין מחויב / אין מהות בסיסית, אבל זה בסדר, כי גם אם אין אלוהים, זה אומר שיש אלוהים, מה הכוונה? שאלוהים הוא האין, שהוא הבסיס של הכל ושבני אדם קוראים לו אין, רק משום שהוא לא נתפס במחשבתם...
אחת מהסיבות שהדתיים עד היום משתחווים לשטן 3 פעמים ביום, זה בגלל שהם מפחדים לשאול שאלות ולהטיל ספק באמונה שלהם לשורשה, כנ"ל תקף לגבי החשיבה החילונית, שגם להם יש את האלילים שלהם שבהם אף אחד לא מעז להטיל ספק...
הרצון של האדם מגביל את כמות הטוב שלו, כי הוא אומר לו עד איזה גבול מותר לו ליהנות ומתי עליו לומר שהדבר הפך לרע...
רוצה משהו= רוצה ליצור תלות ביני לבין הדבר וכן, זה כולל רצון בחופש, כי אם טוב לך מכך שאתה חופשי, אז אתה לא חופשי כי אתה לא מסוגל ליהנות גם במצב שבו אתה לא חופשי, וזה עצמו עושה אותך עבד...
יש כאלה שאומרים שהם לא מרגישים רע אלא טוב והם פשוט רוצים להרגיש טוב יותר, אבל מצד האמת זה אומר שהם מרגישים רע, כי הם בעצם אומרים שהמצב שלהם כרגע הוא רע ביחס למדרגה הבאה...
היתרון שיש בלהשתמש בכל מיני שיטות קש לפתור את החיסרון התמידי שלך, הוא שהבנת שיש עוד דבר שלא עובד...
המקום והזמן הם אינסופיים וכך גם הבעיות...
אם בני האדם היו רואים אסיר שמתלהב מכך שהעבירו אותו מהתא בקומה אחת לתא בקומה שנייה, הם היו צוחקים ומתלוצצים עליו, אבל מצד האמת זה מה שכולם עושים כל הזמן, מחליפים חיסרון אחד בחיסרון אחר...
הכוונה של אלו שמבטיחים לך שיהיה בסדר היא טובה, אבל אם אתה מאמין להם כמו כסיל, אז התוצאה תהיה רעה...
השלמות היא כאשר אתה רוצה רצונות סופיים ופועל ועושה, ובו זמנית כל הרצונות מחוברים לרצון אינסוף חסר כל צורה...
הסיבה שלעולם לא יהיה טוב, היא משום שכבר עכשיו הכל טוב, ואם אתה לא מבין את זה, אז תמשיך לדפוק את הראש בקיר, עד שייתפס...
כשאתה מדובב מישהו לספר על הקשיים שלו, אז מצד אחד אתה גורם לו לאהוב אותך כי אתה מכיל את הכאב שלו ומזדהה איתו, אבל מצד שני הוא שונא אותך כי אתה מזכיר לו את מצבו...
אם אתה רוצה ליצור עניין בחיים, אתה צריך להיות מוכן לשלם את המחיר של התלות הרגשית, כי מי שבורח מתלות כל הזמן, לא יכול ליהנות מהצד החיובי שבה...
כשרע לך מהשיעמום, זה אומר שלא באמת משעמם לך, כי רע= רצון לשנות ורצון לשנות זה דווקא מאד מעניין, עכשיו יש לך על מה לחשוב.
כי התעוררות של רצון פירושו חוויית שינוי, דהיינו שקודם לא שיעמם לך ורצית קצת מנוחה / שיעמום מרוב עניין, או שרצית שיהיה יותר מעניין, ועכשיו עברת למצב של משעמם, ואתה רוצה שיהיה מעניין, שאז יש חוויית שינוי ברמת הרצונות החיצוניים.
כי לעבור ממצב לא משעמם למשעמם מבחינה מהותית, זה בידיוק כמו לעבור ממצב משעמם ללא משעמם, אלו בסך הכל חוויות של שינויי צורות.
ואדרבא, השיעמום יגדל אם לא תרצה לשנות אותו, אלא שאז לא יהיה אכפת לך מהשיעמום, כי אם אתה לא רוצה לשנות אותו, שאז השיעמום מושלם מבחינתך, לכן כשאתה מתלונן על צורה מסוימת, תנסה להתבונן על הבעיה שלך ברמה מהותית ופנימית יותר...
השכל שמסתתר מאחורי תכונת הדחיינות של האדם, הוא ההבנה הפנימית שלו, ששום דבר שהוא עושה ברמה החיצונית לא יעשה אותו מאושר.
כי דבר שהוא באמת חשוב לך, אתה לא דוחה אותו, נגיד לדוגמה כשאתה רעב, או שכאב פיזי מציק לך, אתה לא אומר נחכה למחר, לא רק זה אלא שאתה דוחה את כל העולם עד ש... מצבך יתוקן.
מצד שני, אפשר לומר הפוך, כי את המשימה החשובה ביותר של הבנת הרצון העצמי ותכלית העשייה, האדם דוחה כל חייו, והוא מעסיק את עצמו במעבר בין פרויקט אחד למשנהו, בלי להבין את המנגנון של עצמו...
אלוהים שמוגדר כבורא, זה אלוהים שנברא...
האנשים הטיפשים, כשהם נותנים לך עצות, אלו בדרך כלל עצות פרקטיות איך לשנות את המציאות החיצונית שלך, שאז הם מעבירים את הבעיה שלך ממקום אחד למקום אחר ומתלות בדבר אחד לתלות בדבר אחר.
כי עצם מימוש הפיתרון הוא עצמו בעיה, שעכשיו אתה תלוי בכך ש... תצליח להחזיק בחשיבה חיובית, ש... תצליח לשמור על הביטחון העצמי, ש... תצליח לראות את חצי הכוס המלאה וכו'.
הרבה אנשים נוהגים לומר הרבה את צמד המילים "יהיה טוב", אבל האמת היא שזה שקר וא - ף פעם לא יהיה טוב.
כי המשמעות של "יהיה טוב" פירושו שיש בעולם דואליות של טוב מול רע ומי שחי בתפיסה הזו, אצלו תמיד יהיה טוב יותר וטוב פחות, אצלו תמיד יהיה פחד, שהוא לא יצליח לשדרג את עצמו למטרה הבאה ופחד שהוא יאבד את המטרות שהוא כבר מימש.
לכן "טוב" ממש אף פעם לא יכול להיות, כי מאחר שהאפשרות להתקדם היא אינסופית כי הרצון של האדם לעולם לא נח, זה אומר שלאדם תמיד יהיה חיסרון.
ולכן "יהיה טוב" זה לא יותר מאשר שקר של אנשים שמחכים ש"הזמן" יעשה את שלו, למרות שאין הבדל מהותי בין היום למחר, כי השינויים הם רק ברמה החיצונית של החיים, במקום לנסות להסתכל פנימה ולהבין את עצמם...
האם הוא מבין, שעניין זו מהות שיכולה להתבטא בהרבה צורות שונות? האם הוא מבין שהוא רוצה משהו ספציפי, כי עניין ושינוי באופן כללי אפשר ליצור בלי בעיה, למשל - לאכול כל יום ארוחת בוקר אחרת, האם זה יספק אותו? האם הוא רוצה ריגוש זמני או משהו שיעשה לו טוב לאורך זמן? כלומר האם יספיק לו ללכת לטפס על הרים, או שהוא מעדיף למצוא זוגיות.
האם הוא מבין, שהוא רוצה לחוות רגשות שהוא עדיין לא חווה בעבר / משהו חדש לגמרי? והאם הוא מבין שכדי לקבל את הסיכוי לזה, הוא צריך ליצור לעצמו חיסרון / תלות ולקחת את הסיכון שהוא יחווה גם את הרגש השלילי ההופכי לאותו רגש חיובי חדש שהוא רוצה לחוות?
ורצוי כמובן גם להבין מהו עניין, איך יוצרים עניין, למה אתה רוצה שיהיה מעניין וכו'
אתה לא מחויב למשפחה, לבריאות, או לעבודה שלך, אתה מחויב לרצון שלך ותו לא...
כל עוד יש אפילו דבר אחד שאתה יכול לעשות ולא עשית כדי להשיג את המטרה שלך, תמשיך לנסות...
אם בשביל לעשות פעולה מסוימת, תוותר על משהו אחר שהיה חשוב לך, אתה בעצם תתכנת לעצמך את תת המודע שהדבר הזה לא סובל דיחוי ושהוא חשוב לך ואז כשתעשה אותו ההתרגשות שתחווה תהיה גדולה הרבה יותר.
נגיד אם אתה פוגש משהי, אבל אתה לא מקריב המון בכדי לפגוש אותה, דהיינו רק "על הדרך" אם כבר שניכם באזור, אז המינון של הריגוש יהיה בהתאם, אבל אם אתה מגיע למקום שבו היא נמצאת במיוחד, ומחכה לה כמה שעות, אז אתה תחווה את אותו מפגש ברמת חשיבות אחרת לגמרי...
בשביל ליצור עניין והתרגשות צריך ליצור רצון חזק למשהו, כלומר חיסרון ביחס למשהו במציאות, ואחת הדרכים לעשות את זה, היא להשתמש באסטרטגיה הפוכה דהיינו ע"י שתשאל את עצמך - אם הייתי רוצה את הדבר הזה מאד, איזה פעולות הייתי עושה? ואז תעשה את הפעולות הללו, כדי לגרום לעצמך להרגיש קרוב לדבר ולרצות אותו...
כשתרגיש שאתה לא יכול לרצות את הדבר בעוצמה חזקה יותר מכפי כמה שאתה כבר רוצה, אז או שתקבל אותו, או שתבין שהרצון שלך מיותר ואז תשחרר אותו וגם החיסרון ייעלם ואז ממילא כאילו קיבלת את מה שרצית, זאת כמובן בהנחה שאתה מבין שאתה לא רוצה את הדבר, אלא את התחושה שהחיסרון נעלם...
כדי שתוכל ליהנות מהיתרון שיש בדבר מסוים, תצטרך לפנות לו מקום ולפנות לו מקום פירושו ליצור חיסרון ביחס לדבר, כפי כמה שהיית רוצה ליהנות מהמילוי...
ככל שיש לך יותר רצון לקבל ממישהו משהו, ככה אתה מגדיל לו יותר את הרצון לתת לך את הדבר, מה ההיגיון בכך?
כי אם מישהו רואה שאתה מאד רוצה לקבל ממנו משהו, זה מחזק אצלו את המחשבה שהוא שווה ערך, ואז הוא נותן לך את זה יותר כדי לקבל ממך את הפידבק על כמה אתה רוצה את זה, דהיינו שזה מחזק ומגדיל אצלו את חוויית היתרון היחסי שיש לו.
ומה ההפך? שאם אתה אומר למישהו שאתה רוצה לקבל ואתה מציג את זה כמחויב, אז אתה מנמיך אותו ואומר לו שהוא חייב לך משהו, אז הוא מסרב.
מי שרוצה להרגיש טוב, שלא יפחד להרגיש רע...
כל דבר שקורה לאדם בחיים אפשר להסתכל עליו מאינסוף זוויות שונות, כי לאדם יש טווח רחב של רגשות ובין הקצוות יש טווח אינסופי.
כלומר שהמערכת הרגשית יכולה להתרגש מאותו אירוע כל פעם מחדש, על ידי כך שהאדם כל פעם נמצא בשילוב אחר של הרגשות שלו ביחס לדבר שמולו.
אבל העניין הזה דורש מאמץ רגשי ושכלי, כי בכדי להגדיל את הטווח האדם יצטרך להיות מוכן לחוות ווארציות רגשיות שהוא לא חווה ולא היה מוכן לחוות עד כה.
ואז הוא יהיה מסוגל לקחת דבר שפעם הוא אהב ולשנוא אותו ולהפך, לקחת אירוע שפעם הוא היה חרד ממנו ולהרגיש ביטחון וכו'...
על כל רגש רע שהאדם מוכן להרגיש, בתמורה הוא יקבל רגש טוב שווה ערך אליו, לדוגמה ככל שהוא יהיה מוכן יותר לחוש פחד, ככה הוא יהיה מסוגל להרגיש יותר ביטחון...
העונש הכי גדול שאפשר לתת לבן אדם, זה להכניס אותו לגן עדן ולתת לו את כל מה שהוא רוצה, שאז הוא יגלה שהוא עדיין חסר...
האמת פונה למנגנון ההבנה שלך, השקר פונה למנגנון האמונה...
גם בעולם הבא התורה תהיה רלוונטית עבור הדתיים. שם אומרים להם, שאחרי המוות מגיעים לעולם מושלם - ששמו כדור הארץ, ששם הכל טוב בשלמות שאין שלמות אחריה, ומי שיקיים מצוות ויתאמץ, יזכה להגיע לפה, ולהיות עשיר בכסף ובתענוגות שעולים עשרות מונים על התענוג הרוחני שהם חווים כעת. וחוזר חלילה...
מהיבט מסוים, לא רק שאלוהים הוא לא מלך מלכי המלכים, אלא שהוא גדול העבדים, כי הוא כל הזמן משנה את המציאות והוא אף פעם לא מרוצה.
כי אם הוא היה מרוצה, מה התכלית לשנות? שיקפיא את התמונה הראשונה שיצר ובזה נגמר הדיון.
בנוסף צריך לזכור, שהוא משועבד לרצונו ללא בחירה שלו, כי את רצונו הוא לא יצר מתוך רצונו, כי עדיין לא היה לו הגדרת רצון לפני שהכל התחיל.
זה נכון שאלוהים היהודי ביום שבת הלך לישון, כמו שהיו הרבה תקופות שהוא ישן בהן, אבל אלוהים האמתי / המסובב הראשון לא נח ביום שבת ורעב ביום כיפור, אלא הוא עובד 24 שעות ביממה, כי בלי הסיבה הראשונה, לא היה עולם...
אלוהים זה לא מישהו שמבקש ממך בקשות, אלא זו ההוויה של המציאות, הדבר שממנו הכל עשוי...
כשמישהו אומר שאין אלוהים, הוא בעצם אומר שאין סיבה ראשונה / אין מחויב / אין מהות בסיסית, אבל זה בסדר, כי גם אם אין אלוהים, זה אומר שיש אלוהים, מה הכוונה? שאלוהים הוא האין, שהוא הבסיס של הכל ושבני אדם קוראים לו אין, רק משום שהוא לא נתפס במחשבתם...
אחת מהסיבות שהדתיים עד היום משתחווים לשטן 3 פעמים ביום, זה בגלל שהם מפחדים לשאול שאלות ולהטיל ספק באמונה שלהם לשורשה, כנ"ל תקף לגבי החשיבה החילונית, שגם להם יש את האלילים שלהם שבהם אף אחד לא מעז להטיל ספק...
הרצון של האדם מגביל את כמות הטוב שלו, כי הוא אומר לו עד איזה גבול מותר לו ליהנות ומתי עליו לומר שהדבר הפך לרע...
רוצה משהו= רוצה ליצור תלות ביני לבין הדבר וכן, זה כולל רצון בחופש, כי אם טוב לך מכך שאתה חופשי, אז אתה לא חופשי כי אתה לא מסוגל ליהנות גם במצב שבו אתה לא חופשי, וזה עצמו עושה אותך עבד...
יש כאלה שאומרים שהם לא מרגישים רע אלא טוב והם פשוט רוצים להרגיש טוב יותר, אבל מצד האמת זה אומר שהם מרגישים רע, כי הם בעצם אומרים שהמצב שלהם כרגע הוא רע ביחס למדרגה הבאה...
היתרון שיש בלהשתמש בכל מיני שיטות קש לפתור את החיסרון התמידי שלך, הוא שהבנת שיש עוד דבר שלא עובד...
המקום והזמן הם אינסופיים וכך גם הבעיות...
אם בני האדם היו רואים אסיר שמתלהב מכך שהעבירו אותו מהתא בקומה אחת לתא בקומה שנייה, הם היו צוחקים ומתלוצצים עליו, אבל מצד האמת זה מה שכולם עושים כל הזמן, מחליפים חיסרון אחד בחיסרון אחר...
הכוונה של אלו שמבטיחים לך שיהיה בסדר היא טובה, אבל אם אתה מאמין להם כמו כסיל, אז התוצאה תהיה רעה...
השלמות היא כאשר אתה רוצה רצונות סופיים ופועל ועושה, ובו זמנית כל הרצונות מחוברים לרצון אינסוף חסר כל צורה...
הסיבה שלעולם לא יהיה טוב, היא משום שכבר עכשיו הכל טוב, ואם אתה לא מבין את זה, אז תמשיך לדפוק את הראש בקיר, עד שייתפס...
כשאתה מדובב מישהו לספר על הקשיים שלו, אז מצד אחד אתה גורם לו לאהוב אותך כי אתה מכיל את הכאב שלו ומזדהה איתו, אבל מצד שני הוא שונא אותך כי אתה מזכיר לו את מצבו...
אם אתה רוצה ליצור עניין בחיים, אתה צריך להיות מוכן לשלם את המחיר של התלות הרגשית, כי מי שבורח מתלות כל הזמן, לא יכול ליהנות מהצד החיובי שבה...
כשרע לך מהשיעמום, זה אומר שלא באמת משעמם לך, כי רע= רצון לשנות ורצון לשנות זה דווקא מאד מעניין, עכשיו יש לך על מה לחשוב.
כי התעוררות של רצון פירושו חוויית שינוי, דהיינו שקודם לא שיעמם לך ורצית קצת מנוחה / שיעמום מרוב עניין, או שרצית שיהיה יותר מעניין, ועכשיו עברת למצב של משעמם, ואתה רוצה שיהיה מעניין, שאז יש חוויית שינוי ברמת הרצונות החיצוניים.
כי לעבור ממצב לא משעמם למשעמם מבחינה מהותית, זה בידיוק כמו לעבור ממצב משעמם ללא משעמם, אלו בסך הכל חוויות של שינויי צורות.
ואדרבא, השיעמום יגדל אם לא תרצה לשנות אותו, אלא שאז לא יהיה אכפת לך מהשיעמום, כי אם אתה לא רוצה לשנות אותו, שאז השיעמום מושלם מבחינתך, לכן כשאתה מתלונן על צורה מסוימת, תנסה להתבונן על הבעיה שלך ברמה מהותית ופנימית יותר...
השכל שמסתתר מאחורי תכונת הדחיינות של האדם, הוא ההבנה הפנימית שלו, ששום דבר שהוא עושה ברמה החיצונית לא יעשה אותו מאושר.
כי דבר שהוא באמת חשוב לך, אתה לא דוחה אותו, נגיד לדוגמה כשאתה רעב, או שכאב פיזי מציק לך, אתה לא אומר נחכה למחר, לא רק זה אלא שאתה דוחה את כל העולם עד ש... מצבך יתוקן.
מצד שני, אפשר לומר הפוך, כי את המשימה החשובה ביותר של הבנת הרצון העצמי ותכלית העשייה, האדם דוחה כל חייו, והוא מעסיק את עצמו במעבר בין פרויקט אחד למשנהו, בלי להבין את המנגנון של עצמו...
אלוהים שמוגדר כבורא, זה אלוהים שנברא...
האנשים הטיפשים, כשהם נותנים לך עצות, אלו בדרך כלל עצות פרקטיות איך לשנות את המציאות החיצונית שלך, שאז הם מעבירים את הבעיה שלך ממקום אחד למקום אחר ומתלות בדבר אחד לתלות בדבר אחר.
כי עצם מימוש הפיתרון הוא עצמו בעיה, שעכשיו אתה תלוי בכך ש... תצליח להחזיק בחשיבה חיובית, ש... תצליח לשמור על הביטחון העצמי, ש... תצליח לראות את חצי הכוס המלאה וכו'.
הרבה אנשים נוהגים לומר הרבה את צמד המילים "יהיה טוב", אבל האמת היא שזה שקר וא - ף פעם לא יהיה טוב.
כי המשמעות של "יהיה טוב" פירושו שיש בעולם דואליות של טוב מול רע ומי שחי בתפיסה הזו, אצלו תמיד יהיה טוב יותר וטוב פחות, אצלו תמיד יהיה פחד, שהוא לא יצליח לשדרג את עצמו למטרה הבאה ופחד שהוא יאבד את המטרות שהוא כבר מימש.
לכן "טוב" ממש אף פעם לא יכול להיות, כי מאחר שהאפשרות להתקדם היא אינסופית כי הרצון של האדם לעולם לא נח, זה אומר שלאדם תמיד יהיה חיסרון.
ולכן "יהיה טוב" זה לא יותר מאשר שקר של אנשים שמחכים ש"הזמן" יעשה את שלו, למרות שאין הבדל מהותי בין היום למחר, כי השינויים הם רק ברמה החיצונית של החיים, במקום לנסות להסתכל פנימה ולהבין את עצמם...
יוסי טבת
050-3331-331