מנטרה היא צליל, הברה, מילה או קבוצת מילים שנחשבות לבעלות יכולת להשפיע על התודעה באופן רוחני. השימוש במנטרה משתנה בהתאם לאסכולה ולפילוסופיה הקשורה אליה. מקורה של המנטרה (דוונאגרי: ) הוא בתרבות הוֵדית ההודית. היא חלק מרכזי בהינדואיזם, ונהוגה גם בבודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם. כיום השימוש במנטרות נפוץ גם בתנועות רוחניות רבות שמבוססות על תרבויות ודתות מזרח קדומות.

המנטרות הן לרוב צלילים מקודשים או שמות של האל. דוגמה למנטרה בולטת ה"אום". או "אום מאני פאדמה הום" ובתרגום הרווח: "הלל לאבן החן שבלוטוס" (מאני: אבן חן, פאדמה: פרח לוטוס). מנטרה הינדית ידועה אחרת היא מנטרת ה"הרא קרישנה", תפילה בת שש - עשרה מילים המורכבת משמות האל בסנסקריט.

מילה הנאמרת תוך כדי שיחה היא בעלת משמעות תלוית הקשר, כלומר, אם יש למילה עוצמה, העוצמה נובעת ממשמעות המילה. מנטרה, לעומת זאת, מקבלת עוצמה מהתגובה האנרגטית שהצליל שלה יוצר. אמירת המנטרה בקול תוך חזרה עליה שוב ושוב, יוצרת צליל מיוחד המושפע מהתדירות בה נאמרת המנטרה. יש המאמינים כי הצליל יוצר תגובה אנרגטית הן בגוף הפיזי והן בגוף האנרגטי, וכתוצאה מכך המנטרה מאזנת ומטהרת את התודעה, ובכך מגינה ממחשבות שליליות ומאנרגיות הרסניות. בסוגי מדיטציה של אנרגיה, אם אומרים מנטרה תוך הבנת משמעותה, ההשפעה האנרגטית תהיה גבוהה, (לעומת השפעה נמוכה באמירת המנטרה ללא כוונה או ללא הבנה), ובכך המנטרה מטהרת ומאזנת את התודעה. התודעה יוצרת מחשבות חיוביות וגורמת לומר המנטרה להיות ממוקד, ובכך הוא יכול להתגבר על מצב קשה. יש גם שהמנטרה היא צליל חסר משמעות שמוליך את התודעה באופן טבעי לסמאדהי אל המוחלט.

מנטרה יכולה להיות גם הבעת משאלה, בבחינת נבואה המגשימה את עצמה - "אני אצליח", "התכוננתי טוב למבחן ואני בטוח שאקבל ציון גבוה", "לא אכשל" וכדומה.