זמן להיות מאושר, אפשר להיות כל הזמן מאושר, אבל כדי להסביר את חשיבות עניין האושר, יש צורך להבין מדוע האדם מתפשר על מטרות אחרות שהן לא האושר.

ובכן, כאשר האדם לא רוצה להתפשר על משהו הוא שם דברים אחרים הצידה, כדי שלא יפריעו לדבר החשוב ביותר להיות הכי טוב בתחום מסויים. לצורך העניין, האושר של האדם הוא הנושא העונה לדרישה זו.

מה זה אומר? כדי שיהיה לאדם זמן אפשרות להיות מאושר ככל האפשר לא מן הנמנע כי יתפשר על דברים רבים אחרים. כלומר, ינתב את שאר הדברים לדבר החשוב ביותר ולא ההיפך. אפשר לומר גם שהוא ייצוק את החיים לתוך הדבר ולא ההיפך, כפי שאמר לי מורה טוב, כאשר דיבר על תחום מסויים שהאדם ייצוק את החיים לתוך הדבר החשוב לו, ולא את הדבר החשוב ייצוק לחיים.

ולכן, אפשר להצליח במטרות שהאדם רוצה ללא צורך לשנות אילוצים כלשהם, אפילו אפשר להוסיף אילוצים נוספים ל"פונקצית המטרה" כלומר אף להגביל ולהתפשר בדברים נוספים להקלת מטרה חיצונית. כמו לא לדאוג דאגות מיותרות, או לא לבכות על "חלב שנשפך" וכו' כל מיני סוגים של דברים שמאריכים את המטרה לחינם.

נובע מכך, סדר עדיפויות שהוא לפי פשרה של הקיים עכשיו, אשר מקיים את המטרות החיצוניות הוא מספיק דיו, ואין צורך להתעקש בנושא יתר על המידה. מדוע?

כך יהיה לאדם זמן איכות של אושר, ככל שלאדם יהיה זמן יותר להשקיע באושר, כך גם שאר הדברים שהוא ירצה לעשות כולל מטרות חיצוניות יהיו על הצד הטוב ביותר של היכולת של אותו אדם, וגם לא יהיה צורך להיות אומלל. לא, לא יהיה זמן לכך.

סדר העדיפויות של אדם זה יהיה ברור יותר לפי אילוצי הזמן ושאר הגורמים, וכן, האדם ידע יותר מה הוא רוצה מעצמו. וכן, המטרות שלו יהיו עמידות יותר בפני קשיים. בעצם המטרות שלו יבואו מתוך החלטיות גדולה לעשות את הדברים עד הסוף. וכך, האדם יביא את עצמו ליכולות חדשות.

וכאן, מתוך הנקודה הזו, הוא מגיע לפתרונות משביעי רצון ולא גוזל אנרגיות מיותרות על דברים שאין צורך בהם.