* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
הרצאה על ענווה גאווה ואמת - מהי האמת לגבי ענווה וגאווה?.
ענווה גאווה ואמת - מהי האמת לגבי ענווה וגאווה?
שלום לכולם, הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי
איך להתנהל בעניין של ענווה וגאווה?
מתי להתגאות בעצמך? מתי לשמור על ענווה.
ויש להבין שהערך העליון בחיים הוא האמת. והאמת היא מעל הענווה והגאווה.
ומי שהערך העליון שלו הוא שקר, אז זה לא חשוב, כי אתה עושה מה שבא לך.
אך מי ששואל, כנראה כן מחפש את האמת, ועל האדם להיצמד אל האמת.
ואם אתה יודע שאתה יכול ויודע לעשות משהו מסוים, מחובתך לעשות אותו.
ואם אינך יודע מהו הערך שלך ואתה לא יודע מה אתה יודע או לא יודע, תהיה אמיתי
העיקר זה האמת. האם הדבר הזה נכון או לא נכון!! זה העיקר.
וישנם אנשים שלא אוהבים שחצנים, ופשוט עליהם לבדוק אם הם נלחצים מגאוותנים
כי זה אומר דווקא שלהם יש גאווה.
אם לאדם לא היה אגו, והיה יודע וחושב שכולם שווים באותה המידה
לא היה נלחץ מגאוותנים.
כי אם היה האדם אמיתי עם עצמו, ולא חושב שזה טוב יותר מזה, ואינו יוצר נפרדות בין הדברים.
ומי שחכם אמיתי מחובר לאחדות של המציאות, הכל אחד!
ואין הבדל בין טוב לרע, ואין הבדל בין יש לאין, ולאדם כזה אין מקום לגאוותנות.
מצד הנפרדות, הוא יכול להגיד זה יותר יפה מזה, אבל מצד האחדות, בתוכו הוא יודע שאין ממש הבדל ביניהם.
אדם המחובר לפנימיות של השורש של המציאות, האחדות
ממילא את הכל הוא חווה בצורה שווה, זה סה"כ שני ביטויים שונים של אותו הדבר.
ועל כן מי שמחובר לפנימיות, אין לו גאווה או משמעות אם משבחים אותו, או להיפך.
הוא לא ירגיש אף פעם מאוים.
ורק גאוותן, יפריע לו שמישהו אחר משבח את עצמו.
כי אם אתה משבח את כולם, אז כולם שווים לכולם, אז זה לא משנה אם מישהו משבח את עצמו.
באחדות של המציאות, החכם והטיפש, הדומם והמדבר, כולם שווים באותה המידה.
נכון שבחיצוניות יש הבדל, זה במשחק של הנפדות
אך אם מישהו נפגע ממישהו שמשבח את עצמו, הוא גאוותן ולא מעריך את עצמו באמת.
וזה גם לא אומר להיות צנוע ועניו מעבר לרגיל, כי גם מי שמצהיר על עצמו כעניו, הוא גאוותן בעצם, כי אחרת למה לו להצהיר על עצמו ככזה, פשוט שיהיה עניו, או גאה
כי מצד השלמות, כי באמת אין כל הבדל ביניהן.
הרצאה על ענווה גאווה ואמת - מהי האמת לגבי ענווה וגאווה?.
ענווה גאווה ואמת - מהי האמת לגבי ענווה וגאווה?
שלום לכולם, הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי
איך להתנהל בעניין של ענווה וגאווה?
מתי להתגאות בעצמך? מתי לשמור על ענווה.
ויש להבין שהערך העליון בחיים הוא האמת. והאמת היא מעל הענווה והגאווה.
ומי שהערך העליון שלו הוא שקר, אז זה לא חשוב, כי אתה עושה מה שבא לך.
אך מי ששואל, כנראה כן מחפש את האמת, ועל האדם להיצמד אל האמת.
ואם אתה יודע שאתה יכול ויודע לעשות משהו מסוים, מחובתך לעשות אותו.
ואם אינך יודע מהו הערך שלך ואתה לא יודע מה אתה יודע או לא יודע, תהיה אמיתי
העיקר זה האמת. האם הדבר הזה נכון או לא נכון!! זה העיקר.
וישנם אנשים שלא אוהבים שחצנים, ופשוט עליהם לבדוק אם הם נלחצים מגאוותנים
כי זה אומר דווקא שלהם יש גאווה.
אם לאדם לא היה אגו, והיה יודע וחושב שכולם שווים באותה המידה
לא היה נלחץ מגאוותנים.
כי אם היה האדם אמיתי עם עצמו, ולא חושב שזה טוב יותר מזה, ואינו יוצר נפרדות בין הדברים.
ומי שחכם אמיתי מחובר לאחדות של המציאות, הכל אחד!
ואין הבדל בין טוב לרע, ואין הבדל בין יש לאין, ולאדם כזה אין מקום לגאוותנות.
מצד הנפרדות, הוא יכול להגיד זה יותר יפה מזה, אבל מצד האחדות, בתוכו הוא יודע שאין ממש הבדל ביניהם.
אדם המחובר לפנימיות של השורש של המציאות, האחדות
ממילא את הכל הוא חווה בצורה שווה, זה סה"כ שני ביטויים שונים של אותו הדבר.
ועל כן מי שמחובר לפנימיות, אין לו גאווה או משמעות אם משבחים אותו, או להיפך.
הוא לא ירגיש אף פעם מאוים.
ורק גאוותן, יפריע לו שמישהו אחר משבח את עצמו.
כי אם אתה משבח את כולם, אז כולם שווים לכולם, אז זה לא משנה אם מישהו משבח את עצמו.
באחדות של המציאות, החכם והטיפש, הדומם והמדבר, כולם שווים באותה המידה.
נכון שבחיצוניות יש הבדל, זה במשחק של הנפדות
אך אם מישהו נפגע ממישהו שמשבח את עצמו, הוא גאוותן ולא מעריך את עצמו באמת.
וזה גם לא אומר להיות צנוע ועניו מעבר לרגיל, כי גם מי שמצהיר על עצמו כעניו, הוא גאוותן בעצם, כי אחרת למה לו להצהיר על עצמו ככזה, פשוט שיהיה עניו, או גאה
כי מצד השלמות, כי באמת אין כל הבדל ביניהן.
050-3331-331