... לדעת, לא יכול לדעת יותר, אי אפשר לדעת יותר, ידיעה אחת, אין שום שאלה, לדעת כלום, לדעת שום דבר למה אי אפשר להסביר משהו שהבנתי? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מנסה להסביר נושא שהוא חושב ... של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל בין ספק לאי - ידיעה מוחלטת? מהי ידיעה אחת מוחלטת? איך מבטלים את השאלות הפילוסופיות? מדוע קשה להסביר דברים שהבנתי? ...

... מהם חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ההבדל הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. ההבדל השני: אלוהים יודע דברים לפני שהם קיימים אפילו כפוטנציאל. ההבדל השלישי: אלוהים מקיף דברים שאין להם תכלית או גבול. ההבדל הרביעי: אין ... אנושית, אנחנו רגילים לתפוס כל ידיעה כפרט נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כהשכל הנקנה, שבו כל דבר ידוע כאחדות ולא כריבוי. בהבדל השני, אלוהים יודע כל דבר עוד לפני שהוא קיים, ולאו דווקא אפילו כפוטנציאל. לדוגמה, אם ... נוצר שינוי בתפיסה. חמשת הדברים שהשכל של האל שונה בהם מזה של האדם האל יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא יודע פרטים שונים (למשל, כסא ושולחן), אך מנקודת המבט שלו, אין הפרדה אמיתית בין הידיעות. מבחינה אנושית, אם יודעים שיש כאן שני תפוזים ושם עוד תפוז אחד, הרי שמדובר בשלוש ידיעות או שלושה מצבים. אבל הרעיון האלוהי מתאר ידיעה אחת שמכילה בבת אחת גם את ריבוי הפרטים וגם את האחדות המוחלטת שלהם. בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת . אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב הרבה ואחד בלי סתירה. הרבה מקשרים זאת למונח השכל הנקנה, שפירושו לרכוש תפיסה שלפיה בכל ידיעה בודדת כלולות כל הידיעות, כך ... הכללית שלו. לסיכום פרדוקסים כמו יודע בוודאות אבל הדבר נשאר אפשרי או אין הבדל בין ריבוי לידיעה אחת משקפים חשיבה מעל ההיגיון האנושי הרגיל. זוהי נקודת מפגש עם אינסוף, עם חוסר גבול, ועם מצב שבו זמן ופוטנציאל אינם מוגדרים באותו אופן שאנו מכירים. כאשר מעיזים ... שנבדל מדעו ממדענו. הראשון, שבמדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במדעו האחד - בידיעה אחת, הוא יודע הרבה דברים בלי שהוא יודע הרבה דברים. הוא בבת אחת יודע הרבה דברים שונים, ואין ריבוי במדעו. רבי נחמן לא אמר שאלוהים יודע רק דבר אחד, הוא אומר דבר והיפוכו. בידיעה אחת יודע הרבה דברים, בלי שהוא יודע הרבה דברים, כאילו הוא יודע דבר אחד. אני יודע שפה יש כסא, ופה יש שולחן, אני יודע שני דברים שונים, ובו בזמן אני יודע דבר אחד. אז ... אלוהים יודע את כל הדברים, ובעצם הוא יודע רק דבר אחד. רבי נחמן דיבר על השכל הנקנה, שאמר שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות. מדעו זה להיות, אז ישות והוא זה דברים שונים, אבל בעצם הוא אחד. במדעו הכוונה להוויתו. ישותו היא שבהוויה אחת הוא ישויות שונות ואף על פי ... אחת. אז כמה אלוהים יש? יש אין סוף אלוהים והם רק אחד. מהו השכל הנקנה? לדעת את כל הדברים בידיעה אחת , זה השכל הנקנה. אני למשל יודע שיש פה שולחן, ואני יודע להבדיל בין השולחן לבינך, אני יודע שיש פה שולחן, ואני יודע שאתה פה, כמה דברים אני יודע? שניים. אבל זה ...

... האמת להטיל ספק באמת - מהו חיפוש האמת המוחלטת באמת? ובו יתבאר כיצד באמת לחפש את האמת? ומהו חיפוש אמת מוחלטת באמת? ומי שרוצה לדעת את האמת המוחלטת, דהיינו, לדעת ידיעה אחת מוחלטת של אמת מוחלטת, שהיא יציבה ונצחית ושעליה האדם יכול להישען ולבנות ... באמת, ועל ידי זה האדם גם סובל באמת. ועל האדם לחפש בתוכו את אותה ידיעה, שקיומה לא תלוי בשום דבר. כי האדם יודע הרבה דברים. וכל הידיעות שאותן יודע האדם, הן רק לבושים שונים, של ידיעה אחת ראשונה ובסיסית, שאותה האדם תמיד יודע. והידיעה הזאת, היא המהות של כל ...

... רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחוייב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום טוב ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק ...

... שכל אדם בדרך כלל יודע יותר מדבר אחד. לכן, המוח כל הזמן עסוק בהשוואות, בספקות ובתהיות - האם זה טוב או רע?, האם זה אני או לא אני?. כל זמן שקיימת יותר מידיעה אחת, תמיד יהיו שאלות, ספקות וחוסר מנוחה. אם תנסה להגיע לידיעה אחת בלבד או לחוסר ידיעה מוחלט, תאבד את החוויה של אני קיים, כי ההגדרה של אני תלויה בהבחנה בין אני לבין לא אני. מה ההבדל בין לחוות דבר אחד לבין לדעת שאתה חווה ... שבו יש שתי ידיעות לפחות - הידיעה עצמה והמודעות לידיעה. מצב כזה שוב מחזיר אותך למעגל של שאלות וספקות. המצב האידיאלי של שקט מוחלט הוא שאתה נמצא רק עם ידיעה אחת, ללא מודעות עצמית על כך. איך נראית חוויה של ידיעה מוחלטת אחת בפועל? אליעד נותן דוגמה של אדם שרואה קיר וחושב האם הוא מסוכן או לא. אם הוא יודע רק דבר אחד ...

... שכל שאינו מוגבל לגבולות התפישה האנושית. הוא מתואר כיכולת לתפוס ולהבין דברים רבים בו - זמנית, בידיעה אחת. שכל אלוהי, על פי אליעד, אינו מוגבל בזמן, במרחב, ואינו משתנה כאשר מצב הדברים משתנה. כיצד אלוהים חושב אחרת מבני האדם? אליעד מציין חמישה הבדלים בין צורת המחשבה האנושית לצורת המחשבה האלוהית: ידיעה אחת כוללת: בני אדם יודעים דברים רבים כפרטים נפרדים. אלוהים, לעומת זאת, יודע את כל הדברים השונים בידיעה אחת בלבד, בלי לחלק אותם למושגים שונים. ידיעה ללא תלות בזמן: האדם יודע רק דברים קיימים. אלוהים יודע דברים שעדיין לא התהוו ואפילו לא ...

... הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של המושכל הראשון, שאותה אי אפשר לא לדעת. מדוע האדם אינו מודע למושכל הראשון באופן טבעי? אליעד ... כי ידיעת האמת, שעליה הוא מדבר לעיתים קרובות, היא למעשה ידיעת הקשר בין המושכל הראשון לשאר הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל ...

... הדבר שנשאר לאחר מותו של אדם. אליעד מסביר שהשכל הנקנה הוא המצב שבו האדם מגיע לידיעה אחת שכוללת בתוכה את כל הידיעות, מעין תפיסת אחדות מוחלטת. זו ידיעה שבה האדם משיג שכל המאחד את כל ההבנות שלו לכלל ידיעה אחת מושלמת. זהו הדבר היחיד שנשאר באופן מוחלט ובלתי משתנה. איך משפיעה הקארמה על ...

... המהות של המציאות. כל ידיעה אותה יודע האדם, היא רק אחד מהצדדים של המטבע. שורש הידיעות = המטבע = המהות האמיתית של המציאות. הידיעות = צדדים שונים של ידיעה אחת אין סופית. משום שהמהות של המציאות היא אין סופית, לכן לא ניתן לדעת אותה בתוך מחשבה סופית כפי מה שהיא באמת בשלמות. אך כן ניתן להבין כי כל הידיעות כולן מגדירות את המהות האין ...

... של המציאות. כאשר האדם חוקר ומעמיק בשכלו ומבין מהי מהותה של המציאות באמת, בסופו של דבר הוא מבין שהמציאות כולה היא טוב אמיתי. כל דבר שאותו יודע האדם מבוסס על ידיעות אחרות. במציאות קיימת רק ידיעה אחת שאפשר לדעת אותה בלי לדעת ידיעות אחרות. מהי הידיעה הזאת? זאת הידיעה שהיא הבסיס של כל הידיעות. המהות של המציאות = הידיעה שעליה מבוססות כל ...