בספר "ארבע הסכמות", דון מיגל רואיס מסביר רואיס את מקור האמונות המגבילות אותנו, הגוזלות מאתנו את השמחה ויוצרות סבל מיותר.
ארבע ההסכמות, המושתתות על החוכמה הטולטקית העתיקה, מעניקות צופן רב עוצמה של התנהגות, צופן שבכוחו לעזור לנו להפוך את חיינו לחוויה של חופש, אושר אמיתי ואהבה.
הסכמה היא החלטה שאדם עושה עם עצמו ומשפיעה על תבנית החשיבה שלו. את רוב ההסכמות שלנו אנו לא בוחרים אלא מקבלים אותם בצעירותנו כאשר אנו מסכימים לקבל את מה שמלמדים אותנו. במהלך חיינו אנו מוסיפים עוד ועוד הסכמות. ההסכמות האלו, הופכות לתבניות חשיבה, לאורח חיים והרגל. ההסכמות נותנות לנו תחושת ביטחון ויציבות. חלקן עוזרות לנו בחיים וחלקן מגבילות אותנו כאשר אינן מתאימות לנו עוד. ההסכמות הינן בעלות עוצמה רבה וגם אם אנו מבינים שההסכמה שגויה, קשה לנו להפר אותה.
ארבע ההסכמות שמציג דון מיגל רואיס:
1. שמרו על טוהר המילה
2. אל תיקחו שום דבר באופן אישי
3. אל תניחו הנחות
4. עשו תמיד כמיטב יכולתכם
ארבע ההסכמות יכולות לעזור לנו ליצור הורות טובה יותר.
ההסכמה הראשונה - שמרו על טוהר המילה
מילים יכולות ליצור ומנגד יכולות להרוס. ההסכמה הראשונה אומרת: דבר ביושר, אמור רק מה שאתה מתכוון אליו, המנע משימוש במילים על מנת לדבר נגד עצמך ונגד אחרים, המנע מרכילות.
הדעה שלך מגיעה מתוך עולם החלומות שלך, מתוך האמונות שלך. כאשר אתה שומר על טוהר המילה אתה מרגיש טוב ושלו עם עצמך. לכן השתמש במילים על מנת לומר אמת ולעודד את עצמך ואחרים.
בהורות עלינו לשמור על טוהר המילה, עלינו לדבר ביושר עם ילדינו, לומר רק מה שאנו מתכוונים אליו. להשתמש במילים מעצימות ולהימנע ממילים פוגעות או שלא מקדמות את הילד או אותנו.
בעזרת מילים אנו יכולים לעזור לילדנו לשקף את רגשותיו ותחושותיו ולתת לגיטימציה לילד לרגיש כך.
במקום לומר "אתה ילד רע, אתה מרביץ לאחיך" אפשר לומר "אני רואה כמה אתה כועס על אחיך, תגיד לו את מה שאתה חושב במילים, לא במכות".
לעיתים אנו מעירים לילדים כאשר הם מתנהגים לא כראוי, ושוכחים לשבח אותם כאשר הם מתנהגים כיאות. כדי לגרום להתנהגות נאותה של ילדנו אנו צריכים לשבח ולעודד אותם כאשר הם מתנהגים כיאות. חפשו הזדמנויות לשבח את ילדכם ולהעניק לילד הסתכלות חדשה על עצמו, כך שיוכל לראות את עצמו באור חיובי. חשוב במיוחד בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, שחווים הרבה כישלונות.
ההסכמה השניה - אל תיקחו שום דבר באופן אישי
דון מיגל רואיס אומר "לא משנה מה מתרחש בסביבתכם, אל תיקחו זאת באופן אישי".
דברים שאחרים אומרים או עושים זה לא בגללך אלא בגלל עולמם. כאשר אנו לוקחים דברים באופן אישי אנו מרגישים פגועים, נעלבים וגורמים לעצמנו סבל מיותר. כאשר לא לוקחים שום דבר באופן אישי, לא צריך לשאוב בטחון מהסביבה, אלא עלינו לבטוח בעצמנו, שנבחר בחירות אחראיות. וזה פותר אותנו מאחריות למעשיהם של אנשים אחרים, אנו אחראים רק על עצמנו. הסכמה זו, מחסנת אותנו מפגיעה בעצמנו ומהסביבה, וכן מאפשר לנו לעשות שינויים בחיינו.
לעיתים התנהגות ילדנו פוגעת בנו, צורת הדיבור, חוסר ציות, התעלמות וכד'. אם נבין שהתנהגות ילדנו מושפעת מגורמים רבים, שלא תמיד הילד מודע להם, והילד מתנהג כך בגלל קושי שלו ולא כי הוא רוצה להכעיס אותנו. כהורים אנו יכולים לשקף לילד את תחושותיו לעזור לו להבין את רגשותיו והגורמים לכך, וללמד את הילד להביע את הרגשות בדרך חיובית. לדוגמה כאשר הילד חוזר מבית הספר נסער ולא עונה לברכתנו לשלום, במקום לכעוס עליו על כך, אפשר לומר לו "אני רואה שאתה נסער היום" ובכך לאפשר לו לפתוח את הנושא.
הסכמה שלישית - אל תניחו הנחות
בהסכמה זו אומר דון מיגל רואיס "קיימת בנו הנטייה להניח הנחות בנוגע לכל דבר. אנו מניחים הנחה, חווים חוסר הבנה, לוקחים זאת באופן אישי, ובסופו של דבר יוצרים דרמה אחת גדולה ולשווא".
אנו מניחים הנחות בנוגע למה שאחרים חושבים או עושים, אנו לוקחים זאת באופן אישי ואז אנו מאשימים אותם ומגיבים בצורה רגשית. כשאנו מניחים הנחות אנו יוצרים בעיות. אנו מניחים שכולם רואים את החיים כמונו, חושבים כמונו ושופטים כמונו.
הדרך להימנע מהנחות היא לשאול שאלות, עד שאנו מגיעים לבהירות מקסימאלית.
גם בהורות, אנו מניחים הנחות בנוגע למעשים, למחשבות ולהתנהגות של ילדנו, במקום לשאול את ילדנו. שאילת שאלות בצורה מעצימה יכולה לעזור לילדנו ולנו להבין את פשר ההתנהגות ובכך ולעזור לילדנו, במקום ליצור אצלו תסכול שאנו לא מבינים אותו. לדוגמה, כאשר הילד רב עם החבר שלו, במקום לכעוס עליו שהוא לא מתנהג יפה, אפשר לשאול אותו "מה כל כך הכעיס אותך בהתנהגות חבריך שגרם לך לריב איתו?" לאחר שהוא מספר אפשר לשאול אותו באיזה עוד דרכים אפשר היה לפתור את הנושא.
הסכמה רביעית - עשו תמיד כמיטב יכולתכם
ההסכמה הרביעית אומרת - תמיד עשה כמיטב יכולתך ולא פחות מכך. כאשר אנו עושים כמיטב יכולתנו אנו נהנים מכך ואנו נעשים פרודוקטיביים. הסכמה זו מאפשרת לנו להשריש את שלושת ההסכמים הקודמים כהרגלים.
הורה זה תפקיד מורכב, מרגע שהפכנו להורים, אין דרך חזרה, אנו מתפקדים כהורים גם שאנו עייפים ומוטרדים, גם שאין לנו חשק לכך. הסכמה זו אומרת עשו תמיד כמיטב יכולתכם - לא פחות ולא יותר מיכולתכם ברגע נתון. כדי שנוכל לתת יותר לילדנו, עלינו להשקיע בעצמנו, לעשות דברים שאנו נהנים לעשות ולהעשיר את עולמנו.
אימוץ ארבע ההסכמות יכול לעזור לנו במילוי תפקידנו כהורים. ולעזור לנו ליצור סביבה פתוחה ותומכת לילדינו.
"היום אני חי, ולכן היום הוא היום החשוב והמאושר ביותר בחיי" דון מיגל רואיס
ארבע ההסכמות, המושתתות על החוכמה הטולטקית העתיקה, מעניקות צופן רב עוצמה של התנהגות, צופן שבכוחו לעזור לנו להפוך את חיינו לחוויה של חופש, אושר אמיתי ואהבה.
הסכמה היא החלטה שאדם עושה עם עצמו ומשפיעה על תבנית החשיבה שלו. את רוב ההסכמות שלנו אנו לא בוחרים אלא מקבלים אותם בצעירותנו כאשר אנו מסכימים לקבל את מה שמלמדים אותנו. במהלך חיינו אנו מוסיפים עוד ועוד הסכמות. ההסכמות האלו, הופכות לתבניות חשיבה, לאורח חיים והרגל. ההסכמות נותנות לנו תחושת ביטחון ויציבות. חלקן עוזרות לנו בחיים וחלקן מגבילות אותנו כאשר אינן מתאימות לנו עוד. ההסכמות הינן בעלות עוצמה רבה וגם אם אנו מבינים שההסכמה שגויה, קשה לנו להפר אותה.
ארבע ההסכמות שמציג דון מיגל רואיס:
1. שמרו על טוהר המילה
2. אל תיקחו שום דבר באופן אישי
3. אל תניחו הנחות
4. עשו תמיד כמיטב יכולתכם
ארבע ההסכמות יכולות לעזור לנו ליצור הורות טובה יותר.
ההסכמה הראשונה - שמרו על טוהר המילה
מילים יכולות ליצור ומנגד יכולות להרוס. ההסכמה הראשונה אומרת: דבר ביושר, אמור רק מה שאתה מתכוון אליו, המנע משימוש במילים על מנת לדבר נגד עצמך ונגד אחרים, המנע מרכילות.
הדעה שלך מגיעה מתוך עולם החלומות שלך, מתוך האמונות שלך. כאשר אתה שומר על טוהר המילה אתה מרגיש טוב ושלו עם עצמך. לכן השתמש במילים על מנת לומר אמת ולעודד את עצמך ואחרים.
בהורות עלינו לשמור על טוהר המילה, עלינו לדבר ביושר עם ילדינו, לומר רק מה שאנו מתכוונים אליו. להשתמש במילים מעצימות ולהימנע ממילים פוגעות או שלא מקדמות את הילד או אותנו.
בעזרת מילים אנו יכולים לעזור לילדנו לשקף את רגשותיו ותחושותיו ולתת לגיטימציה לילד לרגיש כך.
במקום לומר "אתה ילד רע, אתה מרביץ לאחיך" אפשר לומר "אני רואה כמה אתה כועס על אחיך, תגיד לו את מה שאתה חושב במילים, לא במכות".
לעיתים אנו מעירים לילדים כאשר הם מתנהגים לא כראוי, ושוכחים לשבח אותם כאשר הם מתנהגים כיאות. כדי לגרום להתנהגות נאותה של ילדנו אנו צריכים לשבח ולעודד אותם כאשר הם מתנהגים כיאות. חפשו הזדמנויות לשבח את ילדכם ולהעניק לילד הסתכלות חדשה על עצמו, כך שיוכל לראות את עצמו באור חיובי. חשוב במיוחד בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, שחווים הרבה כישלונות.
ההסכמה השניה - אל תיקחו שום דבר באופן אישי
דון מיגל רואיס אומר "לא משנה מה מתרחש בסביבתכם, אל תיקחו זאת באופן אישי".
דברים שאחרים אומרים או עושים זה לא בגללך אלא בגלל עולמם. כאשר אנו לוקחים דברים באופן אישי אנו מרגישים פגועים, נעלבים וגורמים לעצמנו סבל מיותר. כאשר לא לוקחים שום דבר באופן אישי, לא צריך לשאוב בטחון מהסביבה, אלא עלינו לבטוח בעצמנו, שנבחר בחירות אחראיות. וזה פותר אותנו מאחריות למעשיהם של אנשים אחרים, אנו אחראים רק על עצמנו. הסכמה זו, מחסנת אותנו מפגיעה בעצמנו ומהסביבה, וכן מאפשר לנו לעשות שינויים בחיינו.
לעיתים התנהגות ילדנו פוגעת בנו, צורת הדיבור, חוסר ציות, התעלמות וכד'. אם נבין שהתנהגות ילדנו מושפעת מגורמים רבים, שלא תמיד הילד מודע להם, והילד מתנהג כך בגלל קושי שלו ולא כי הוא רוצה להכעיס אותנו. כהורים אנו יכולים לשקף לילד את תחושותיו לעזור לו להבין את רגשותיו והגורמים לכך, וללמד את הילד להביע את הרגשות בדרך חיובית. לדוגמה כאשר הילד חוזר מבית הספר נסער ולא עונה לברכתנו לשלום, במקום לכעוס עליו על כך, אפשר לומר לו "אני רואה שאתה נסער היום" ובכך לאפשר לו לפתוח את הנושא.
הסכמה שלישית - אל תניחו הנחות
בהסכמה זו אומר דון מיגל רואיס "קיימת בנו הנטייה להניח הנחות בנוגע לכל דבר. אנו מניחים הנחה, חווים חוסר הבנה, לוקחים זאת באופן אישי, ובסופו של דבר יוצרים דרמה אחת גדולה ולשווא".
אנו מניחים הנחות בנוגע למה שאחרים חושבים או עושים, אנו לוקחים זאת באופן אישי ואז אנו מאשימים אותם ומגיבים בצורה רגשית. כשאנו מניחים הנחות אנו יוצרים בעיות. אנו מניחים שכולם רואים את החיים כמונו, חושבים כמונו ושופטים כמונו.
הדרך להימנע מהנחות היא לשאול שאלות, עד שאנו מגיעים לבהירות מקסימאלית.
גם בהורות, אנו מניחים הנחות בנוגע למעשים, למחשבות ולהתנהגות של ילדנו, במקום לשאול את ילדנו. שאילת שאלות בצורה מעצימה יכולה לעזור לילדנו ולנו להבין את פשר ההתנהגות ובכך ולעזור לילדנו, במקום ליצור אצלו תסכול שאנו לא מבינים אותו. לדוגמה, כאשר הילד רב עם החבר שלו, במקום לכעוס עליו שהוא לא מתנהג יפה, אפשר לשאול אותו "מה כל כך הכעיס אותך בהתנהגות חבריך שגרם לך לריב איתו?" לאחר שהוא מספר אפשר לשאול אותו באיזה עוד דרכים אפשר היה לפתור את הנושא.
הסכמה רביעית - עשו תמיד כמיטב יכולתכם
ההסכמה הרביעית אומרת - תמיד עשה כמיטב יכולתך ולא פחות מכך. כאשר אנו עושים כמיטב יכולתנו אנו נהנים מכך ואנו נעשים פרודוקטיביים. הסכמה זו מאפשרת לנו להשריש את שלושת ההסכמים הקודמים כהרגלים.
הורה זה תפקיד מורכב, מרגע שהפכנו להורים, אין דרך חזרה, אנו מתפקדים כהורים גם שאנו עייפים ומוטרדים, גם שאין לנו חשק לכך. הסכמה זו אומרת עשו תמיד כמיטב יכולתכם - לא פחות ולא יותר מיכולתכם ברגע נתון. כדי שנוכל לתת יותר לילדנו, עלינו להשקיע בעצמנו, לעשות דברים שאנו נהנים לעשות ולהעשיר את עולמנו.
אימוץ ארבע ההסכמות יכול לעזור לנו במילוי תפקידנו כהורים. ולעזור לנו ליצור סביבה פתוחה ותומכת לילדינו.
"היום אני חי, ולכן היום הוא היום החשוב והמאושר ביותר בחיי" דון מיגל רואיס
050-3331-331