אז אם בן אדם רוצה לאהוב את עצמו בלי תנאים, מה שהוא צריך לעשות זה קודם כל לקחת נייר ותכתוב עליו מה הדברים שאתה לא אוהב בעצמך לדוגמה: אני אוהב את זה שאני לא מצליח בלימודים? שאני כישלון, שאני שמן, שאני טיפש, שאני עצלן, שאני מכוער. זה שלב ראשון.
שלב שני, שואלים שתי שאלות:
האחת, האם באמת אני כזה
והשנייה? אם כן, אז מה?
מה הכוונה, לדוגמה: אני לא אוהב את זה שאני נגיד טיפש, שואלים שתי שאלות:
שאלה ראשונה: האם באמת אני טיפש?
שאלה שנייה: ואם כן, אז מה?
עכשיו מה שכנראה יקרה הוא, שהמוח יגיד לך, כן אתה טיפש וזה מאוד מאוד גרוע. ואתה תשאל האם אני באמת טיפש, כן אתה מאוד טיפש, אז מה? זה מאוד מאוד גרוע שאני טיפש ולכן אני לא אוהב את עצמי.
אז מה שצריך לעשות זה את הדבר הבא, לשאול:
האם אני באמת כזה? ואם כן אז מה? ואז כל תשובה שהמוח נותן, להתחיל לתקוף את התשובה. לדוגמה: האם באמת אני טיפש? כן, אני טיפש. עכשיו להתחיל לשאול, מה ההוכחה שאני טיפש? מי אמר שאני טיפש אולי אני לא טיפש? ולשאול מה ההגדרה המדוייקת של טיפש? מה הופך מישהו לטיפש? מה הופך מישהו לחכם? מה ההגדרה המדוייקת לחכם? מי אמר שההגדרה הזאת נכונה? והאם באמת אני עונה להגדרה הזאת?
ונחדד, בן אדם לא אוהב את עצמו. למה הוא לא אוהב את עצמו? כי הוא חושב נגיד שהוא טיפש. יש לנו שני דברים לתקוף:
אחד, האם אני באמת טיפש?
דבר שני, האם זה בהכרח רע שאני טיפש?
למה? כי זה שאתה לא אוהב את עצמך, יש לכך מאה סיבות אבל כל אחת מהסיבות, או הגורמים לכך שאתה שבן אדם לא אוהב את עצמו, יש פה שתי סיבות:
אחת, אני חושב שאני משהו מסוים.
שתיים, אני חושב שבמשהו הזה שלילי.
לדוגמה, אני חושב שאני כישלון, ואני חושב שזה רע להיות כישלון. אני חושב שאני עצלן, ואני חושב שזה רע להיות עצלן. כלומר, אתה גם צריך לחשוב שאתה טיפש, ואתה גם צריך לחשוב שזה רע להיות טיפש כדי שתשנא את עצמך בגלל שאתה טיפש כנ"ל לגבי כל שאר הרשימה. ולכן אנחנו צריכים לתקוף שתי מחשבות:
מחשבה אחת שצריך לתקוף היא המחשבה שאומרת האם אני באמת אני טיפש?
מחשבה שנייה שצריך לתקוף, היא המחשבה שאומרת האם זה באמת רע להיות טיפש?
אז כיצד תוקפים את המחשבה שאומרת אני טיפש? צריך להגדיר מה זה טיפש. תגדיר בבקשה מה זה טיפש? כי אם לא מגדירים מה הכוונה לטיפש, אז איך אתה יודע שאתה טיפש? תגדיר, כל מי שהוא... הוא טיפש, כל מי שהוא לא... זה נקרא חוכמה. אתה יכול להגדיר מה טיפשות ומה זה חוכמה? אחרי כן, תשאל האם אתה בטוח שההגדרה הזאת נכונה? מי אמר שההגדרה הזאת נכונה? אולי היא לא נכונה?
על בסיס מה החלטת שזאת ההגדרה של חכם וזאת ההגדרה של טיפש?
אחרי שהגדרנו את ההגדרה, האם באמת אתה עונה להגדרה הזאת? האם אתה רק טיפש? האם אתה גם טיפש וגם חכם? האם יש מישהוא שהוא רק טיפש? האם יש מישהו שהוא רק חכם? האם אולי כל חכם הוא גם טיפש? וכל טיפש הוא גם חכם?
אז הרעיון אומר שאיך שאנחנו נתקוף את המחשבה שאומרת, לדוגמה: אני טיפש, אני עצלן, אני מכוער?
שלב ראשון, נגדיר מה זה מכוער? מה ההגדרה של מכוער? מי אמר שההגדרה נכונה? מי החליט שהיא נכונה? האם ההגדרה נכונה ב100 אחוז? האם ההגדרה הזאת היא האמת, היא כל האמת, היא אך ורק האמת?
ושלב שני לשאול, האם אתה באמת עונה להגדרה הזאת? האם אתה באמת עונה אך ורק להגדרה שאתה מכוער? אולי אתה גם יפה וגם מכוער?
שלב שלישי, אנחנו הולכים לתקוף את המחשבה שאומרת, אני טיפש, וזה רע. מי אמר שלהיות טיפש זה רע? מי אמר שלהיות מכוער זה רע? מי אמר שלהיות משהו זה רע? ואז המוח יגיד לך, לדוגמה: אם אני מכוער, אני לא אצליח בחיים.
אז בא נבדוק את זה. האם באמת אם אני מכוער, אני לא אצליח בחיים? מה ההגדרה של להצליח בחיים? מי אמר שאני לא אצליח בחיים? האם זה משנה שאני לא אצליח בחיים?
אם אני עצלן זה אומר שאני אכשל בכל מה שאני יעשה. האם זה שאני מתעצל, זה בהכרח אומר שאני אכשל בכל מה שאני יעשה? מה זה אומר להכשל בכל מה שאני יעשה? אם אני לא עצלן, אני לא אכשל בכל מה שאני יעשה? האם אני אכשל רק בגלל שאני עצלן? מה רע להכשל בכל מה שאני עושה? יש פה המון המון שאלות שצריך לחקור.
ואלו הם רק דוגמאות לשאלות.
מי שיחקור, בהתחלה יכול להיות שיהיה לו אפילו יותר רע, והוא יותר ישנא את עצמו למה? כי שהוא יבדוק נגיד מי אמר שאני טיפש והאם זה רע? הוא יגלה שהוא מאוד מאוד טיפש ושזה מאוד. מאוד רע. אבל אני מתחייב במאה אחוז למאה אחוז מהאנשים ששונאים את עצמם לא משנה בגלל מה ובאיזה הקשר, אם אתה תבדוק מה ההגדרה המדויקת של הדבר שאתה מאשים את עצמך, מי אמר שההגדרה נכונה? האם באמת אתה הדבר הזה? האם באמת זה משנה? אני מתחייב למאה אחוז מהאנשים במאה אחוז מהמקרים, שבסוף הם לא ישנאו את עצמם בכלל על שום דבר לא משנה מה הם עשו, עושים והם יעשו, הם לא ישנאו את עצמם, הם לא יכעסו על עצמם.
אחרי שבן אדם לא ישנא את עצמו ויהיה שלם על עצמו במאה אחוז, עכשיו יש משחק, עכשיו אתה יכול להאמין שיש דבר כזה חכם וטיפש ואתה יכול להאמין שיש דבר כזה יפה ומכוער ואתה יכול להאמין שזה טוב ואתה יכול להאמין שזה רע אבל, כל הדבר הזה זה רק משחק שהמוח המציא אותו וכל בני האדם המציאו אותו, ושהמוח שלך המציא אותו כי המוח שלך המציא את זה שצריך להאמין לבני אדם אחרים.
שלב שני, שואלים שתי שאלות:
האחת, האם באמת אני כזה
והשנייה? אם כן, אז מה?
מה הכוונה, לדוגמה: אני לא אוהב את זה שאני נגיד טיפש, שואלים שתי שאלות:
שאלה ראשונה: האם באמת אני טיפש?
שאלה שנייה: ואם כן, אז מה?
עכשיו מה שכנראה יקרה הוא, שהמוח יגיד לך, כן אתה טיפש וזה מאוד מאוד גרוע. ואתה תשאל האם אני באמת טיפש, כן אתה מאוד טיפש, אז מה? זה מאוד מאוד גרוע שאני טיפש ולכן אני לא אוהב את עצמי.
אז מה שצריך לעשות זה את הדבר הבא, לשאול:
האם אני באמת כזה? ואם כן אז מה? ואז כל תשובה שהמוח נותן, להתחיל לתקוף את התשובה. לדוגמה: האם באמת אני טיפש? כן, אני טיפש. עכשיו להתחיל לשאול, מה ההוכחה שאני טיפש? מי אמר שאני טיפש אולי אני לא טיפש? ולשאול מה ההגדרה המדוייקת של טיפש? מה הופך מישהו לטיפש? מה הופך מישהו לחכם? מה ההגדרה המדוייקת לחכם? מי אמר שההגדרה הזאת נכונה? והאם באמת אני עונה להגדרה הזאת?
ונחדד, בן אדם לא אוהב את עצמו. למה הוא לא אוהב את עצמו? כי הוא חושב נגיד שהוא טיפש. יש לנו שני דברים לתקוף:
אחד, האם אני באמת טיפש?
דבר שני, האם זה בהכרח רע שאני טיפש?
למה? כי זה שאתה לא אוהב את עצמך, יש לכך מאה סיבות אבל כל אחת מהסיבות, או הגורמים לכך שאתה שבן אדם לא אוהב את עצמו, יש פה שתי סיבות:
אחת, אני חושב שאני משהו מסוים.
שתיים, אני חושב שבמשהו הזה שלילי.
לדוגמה, אני חושב שאני כישלון, ואני חושב שזה רע להיות כישלון. אני חושב שאני עצלן, ואני חושב שזה רע להיות עצלן. כלומר, אתה גם צריך לחשוב שאתה טיפש, ואתה גם צריך לחשוב שזה רע להיות טיפש כדי שתשנא את עצמך בגלל שאתה טיפש כנ"ל לגבי כל שאר הרשימה. ולכן אנחנו צריכים לתקוף שתי מחשבות:
מחשבה אחת שצריך לתקוף היא המחשבה שאומרת האם אני באמת אני טיפש?
מחשבה שנייה שצריך לתקוף, היא המחשבה שאומרת האם זה באמת רע להיות טיפש?
אז כיצד תוקפים את המחשבה שאומרת אני טיפש? צריך להגדיר מה זה טיפש. תגדיר בבקשה מה זה טיפש? כי אם לא מגדירים מה הכוונה לטיפש, אז איך אתה יודע שאתה טיפש? תגדיר, כל מי שהוא... הוא טיפש, כל מי שהוא לא... זה נקרא חוכמה. אתה יכול להגדיר מה טיפשות ומה זה חוכמה? אחרי כן, תשאל האם אתה בטוח שההגדרה הזאת נכונה? מי אמר שההגדרה הזאת נכונה? אולי היא לא נכונה?
על בסיס מה החלטת שזאת ההגדרה של חכם וזאת ההגדרה של טיפש?
אחרי שהגדרנו את ההגדרה, האם באמת אתה עונה להגדרה הזאת? האם אתה רק טיפש? האם אתה גם טיפש וגם חכם? האם יש מישהוא שהוא רק טיפש? האם יש מישהו שהוא רק חכם? האם אולי כל חכם הוא גם טיפש? וכל טיפש הוא גם חכם?
אז הרעיון אומר שאיך שאנחנו נתקוף את המחשבה שאומרת, לדוגמה: אני טיפש, אני עצלן, אני מכוער?
שלב ראשון, נגדיר מה זה מכוער? מה ההגדרה של מכוער? מי אמר שההגדרה נכונה? מי החליט שהיא נכונה? האם ההגדרה נכונה ב100 אחוז? האם ההגדרה הזאת היא האמת, היא כל האמת, היא אך ורק האמת?
ושלב שני לשאול, האם אתה באמת עונה להגדרה הזאת? האם אתה באמת עונה אך ורק להגדרה שאתה מכוער? אולי אתה גם יפה וגם מכוער?
שלב שלישי, אנחנו הולכים לתקוף את המחשבה שאומרת, אני טיפש, וזה רע. מי אמר שלהיות טיפש זה רע? מי אמר שלהיות מכוער זה רע? מי אמר שלהיות משהו זה רע? ואז המוח יגיד לך, לדוגמה: אם אני מכוער, אני לא אצליח בחיים.
אז בא נבדוק את זה. האם באמת אם אני מכוער, אני לא אצליח בחיים? מה ההגדרה של להצליח בחיים? מי אמר שאני לא אצליח בחיים? האם זה משנה שאני לא אצליח בחיים?
אם אני עצלן זה אומר שאני אכשל בכל מה שאני יעשה. האם זה שאני מתעצל, זה בהכרח אומר שאני אכשל בכל מה שאני יעשה? מה זה אומר להכשל בכל מה שאני יעשה? אם אני לא עצלן, אני לא אכשל בכל מה שאני יעשה? האם אני אכשל רק בגלל שאני עצלן? מה רע להכשל בכל מה שאני עושה? יש פה המון המון שאלות שצריך לחקור.
ואלו הם רק דוגמאות לשאלות.
מי שיחקור, בהתחלה יכול להיות שיהיה לו אפילו יותר רע, והוא יותר ישנא את עצמו למה? כי שהוא יבדוק נגיד מי אמר שאני טיפש והאם זה רע? הוא יגלה שהוא מאוד מאוד טיפש ושזה מאוד. מאוד רע. אבל אני מתחייב במאה אחוז למאה אחוז מהאנשים ששונאים את עצמם לא משנה בגלל מה ובאיזה הקשר, אם אתה תבדוק מה ההגדרה המדויקת של הדבר שאתה מאשים את עצמך, מי אמר שההגדרה נכונה? האם באמת אתה הדבר הזה? האם באמת זה משנה? אני מתחייב למאה אחוז מהאנשים במאה אחוז מהמקרים, שבסוף הם לא ישנאו את עצמם בכלל על שום דבר לא משנה מה הם עשו, עושים והם יעשו, הם לא ישנאו את עצמם, הם לא יכעסו על עצמם.
אחרי שבן אדם לא ישנא את עצמו ויהיה שלם על עצמו במאה אחוז, עכשיו יש משחק, עכשיו אתה יכול להאמין שיש דבר כזה חכם וטיפש ואתה יכול להאמין שיש דבר כזה יפה ומכוער ואתה יכול להאמין שזה טוב ואתה יכול להאמין שזה רע אבל, כל הדבר הזה זה רק משחק שהמוח המציא אותו וכל בני האדם המציאו אותו, ושהמוח שלך המציא אותו כי המוח שלך המציא את זה שצריך להאמין לבני אדם אחרים.