רק אם אוהבים אותי אז אני שווה. קיצון - רק ואך ורק אם אוהבים אותי אז אני שווה, אחרת אני לא שווה בכלל. רק אם לא אוהבים אותי אז אני שווה. האם ועד כמה זו האמת? 1. זה אמת לחלוטין, רק אם אוהבים אותי אז אני שווה, אחרת אני לא שווה 2. אם אוהבים אותי ועוד כמה דברים אחרים, אז אני שווה. 3. אם יש דברים אחרים אז אני שווה, אבל זה לא קשור לאם אוהבים אותי. 4. רק אם לא אוהבים אותי אז אני שווה נניח שזה נכון, אז מה? זה רע מאוד. זה טוב, שאני לא שווה, אוהבים אותי אז אני שווה. לא אוהבים אותי אז אני לא שווה. זה דבר טוב. כי אני לא תמיד שווה. לפעמים אני שווה ולפעמים אני לא שווה. זה נוראי. זה דבר חיובי. זה גורם לי להוריד מבט ולהיות יותר צנועה וביישנית. זה אומר מוות לעולם. זה חיים לעולם. העולם חי מזה! זה נפלא! זה נהדר שרק אם אוהבים אותי אז אני שווה.

אני שווה רק אם אוהבים אותי. קיצון - אני שווה לחלוטין רק אם אוהבים אותי. קיצון שני - אני לא שווה אם אוהבים אותי. האם ועד כמה זו האמת? 1. אני שווה רק אם אוהבים אותי, זה נכון 2. אני שווה באופן חלקי אם אוהבים אותי 3. אני לא שווה רק אם אוהבים אותי 4. אני שווה באופן חלקי אם לא אוהבים אותי. אני שווה וועוד דברים רק אם אוהבים אותי. אני שווה ועוד דברים רק אם שונאים אותי. נניח שזה נכון, אז מה? זה רע מאוד. זה טוב מאוד. אני אומללה. אני דווקא חזקה לפעמים. אף אחד לא אוהב אותי. הרבה אנשים אוהבים אותי. אני לא שווה כלום. אני שווה בהחלט! עדיף לשקוע בדיכאון. עדיף לחיות ולשמוח! עדיף למות. עדיף לחיות ולשמוח בחיים ולהיות שמחה תמיד! עדיף להתאבד. עדיף להחיות את עצמי, את החיים שלי.

רק אם אוהבים אותי. קיצון כולם אוהבים אותי באופן מוחלט. קיצון 2 כולם שונאים אותי באופן מוחלט. האם ועד כמה זו האמת? 1. כולם אוהבים אותי 2. כולם שונאים אותי. 3. יש שאוהבים אותי באופן חלקי ויש שלא אוהבים אותי באופן חלקי יש חלקים בי שאוהבים וחלקים בי שלא אוהבים. 4. יש שאוהבים אותי ויש ששונאים אותי. האם ועד כמה זה אמת? 1. אוהבים אותי 2. שונאים אותי 3. אוהבים אותי באופן חלקי 4. אוהבים חלק ממני באופן מוחלט 5. אוהבים חלק ממני באופן חלקי 6. שונאים חלק ממני באופן מוחלט. נניח שזה נכון, אז מה? לא אוהבים אותי. זה אומר שאני לא שווה. זה אומר שאני דווקא כן שווה. אם לא אוהבים אותי, אז אני שווה. ! כי אני עומדת בפני דחיה! זה אומר שאני רעה. זה אומר שאני אדם טוב, אני אדם רגיל וטוב. זה אומר שעדיף למות. זה אומר שעדיף לחיות ולשמוח! זה אומר שהעולם חרב. העולם חי וקיים! זה נוראי. זה נפלא!

אני שווה. אני שווה לחלוטין! אני לא שווה כלל! אני שווה באופן חלקי. האם ועד כמה זו האמת? 1. אני שווה לחלוטין2. אני שווה באופן חלקי 3. אני לא שווה כלל. נניח שזה נכון, אז מה? אני לא שווה בכלל. זה נפלא שאני לא שווה כלל! זה אומר שאף אחד לא שווה כלל כי אף אחד לא אהוב על ידי כולם. זה אומר שאני נחותה. זה אומר שאני שוות ערך! זה אומר שאני חסרת ערך. זה אומר שאני שוות ערך! אני לא שווה כלל ואף אחד לא שווה כלל. זה אומר שהחיים שלי לא בעלי ערך לאחרים. וזה דבר נפלא! כי אף אחד לא אהוב על ידי כולם! כל אחד אהוב על ידי מספר אנשים!

אני חסרת השפעה, אז אני לא שווה.

יש לי חסרונות אז אני לא אוהבת את עצמי. מה החסרונות שלך? המראה שלי. מה במראה? אני לא מושלמת. אני מושלמת כמו שאני. הפנים שלי לא רזות מספיק. הפנים שלי רזות מספיק. יש לי נמשים וכתמי שמש. אז מה? זה מכוער. נמשים וכתמי שמש זה יפה. אני שעירה. אז מה? זה מכוער ולא מקובל ולא אסטטי. שערות זה דבר אסטטי מקובל ויפה. אני מלאה. אז מה? להיות מלאה זה לא יפה. להיות מלאה זה יפה!

אני לא אוהבת את עצמי

למה אני לא אוהבת את עצמי? כי אין מה לאהוב בי. למה אין מה לאהוב בך? כי אני רעה. אני נוראית. אני צריכה להיות מושלמת. אני צריכה לתקן את העולם. אין לי שליטה על כלום.

אני שונאת את עצמי

אני אוהבת את עצמי באופן חלקי

יש דברים שאני אוהבת בי ויש דברים שלא

האם זו האמת? ועד כמה? 1. כן זו האמת לחלוטין. אני לחלוטין לא אוהבת את עצמי ושום חלק שבעצמי. אני שונאת את עצמי 2. אני אוהבת את עצמי באופן חלקי. יש רמת אהבה כלפי עצמי 3. יש רמת אהבה כלפי חלק ממני 4. אני אוהבת את עצמי לחלוטין.

אני לא אוהבת את עצמי כי אני רעה

אני לא אוהבת את עצמי - אני לא אוהבת את עצמי לחלוטין. אני שונאת את עצמי. הפוך - אני אוהבת את עצמי לחלוטין, כל חלק וחלק שבי. האם זו האמת ועד כמה? 1. זו האמת, אין שום אהבה כלפי עצמי וכלפי שום חלק שבי. יש רק שנאה. 2. אני אוהבת את עצמי ברמה נמוכה, את כולי. אני אוהבת את עצמי ברמה גבוהה, את כולי 3. אני אוהבת את עצמי ברמה נמוכה אך רק חלק ממני. אני אוהבת את עצמי ברמה גבוהה, אך רק חלק ממני 4. אני אוהבת את עצמי לחלוטין, אבל רק חלק ממני. אני אוהבת את עצמי לחלוטין, וכל חלק שבי. נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שאני במצב לא טוב. זה אומר שאני במצב מצוין. אני עצובה כל הזמן. אני עצובה לעיתים. אין לי כוח לחיים. תמיד יש לי כוח לחיים. אני לא חיה את החיים כפי שצריך לחיות אותם. אני חיה את החיים כפי שצריך לחיות אותם. אני לא מצליחה לאהוב בחור. אני מצליחה לאהוב בחור. אני אהיה לבד בעולם. אני אהיה עם אנשים בעולם. אמות לבד. אני אמות ביחד עם אנשים אחרים. אקבר לבד. אני אקבר ביחד עם אנשים אחרים. אף אחד לא יאהב אותי. כולם אוהבים אותי.

אני רעה - אני רעה לחלוטין! אני מרשעת! או - אני אדם טוב לחלוטין! אין טוב ממני! מה האמת? עד כמה? 1. אני רעה לחלוטין. 2. אני רעה באופן חלקי, יש בי גם חלקים טובים 3. אני לא רעה בכלל, אין בי רוע כלל וכלל. נניח שזה נכון, אז מה? אז לא מגיע לי לחיות. מגיע לי לחיות! יש לי זכות לחיות! אני רוצה לחיות! אני רעה. אני ממש ממש טובה! ולרוע אין מקום בעולם. יש מקום לרוע בעולם.

אני לא אוהבת את עצמי כי אני רעה - אני לא אוהבת את עצמי בכלל בכלל רק בגלל שאני רעה. אני לא אוהבת את עצמי בגלל שאני טובה. מה האמת ועד כמה? האם יש עוד סיבות לכך שאני לא אוהבת את עצמי? 1. זה נכון, אני באמת לא אוהבת את עצמי כי אני רעה! 2. אני לא אוהבת את עצמי כי אני רעה אך גם מעוד סיבות אחרות. 3. אני לא אוהבת את עצמי מסיבות אחרות, אך זה לא קשור לזה שאני רעה. נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שאני חסרת ערך, אני בעלת ערך עצמי! אני לא נהנית מהחיים, אני נהנית מהחיים! לא מגיע לי גם להינות מהחיים מגיע לי ליהנות מהחיים!

אני רעה ולכן אני לא אוהבת את עצמי. אני רעה ולכן אני לא אוהבת את עצמי. אני רעה ולכן אני ממש ממש אוהבת את עצמי. האם זה מחייב שאני לא אוהב את עצמי בגלל שאני רעה? אולי יש תוצאות נוספות? האמת זו האמת ועד כמה? 1. כן זו האמת. אני רעה לחלוטין ואני לא אוהבת את עצמי לחלוטין. 2. זה שאני רעה יש לזה תוצאות נוספות וגם שאני לא אוהבת את עצמי. 3. זה שאני רעה יש לזה תוצאות אחרות וזה לא קשור לזה שאני לא אוהבת את עצמי. 4. זה שאני רעה זה אומר שאני אוהבת את עצמי דווקא. נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שאני נוראית. אני נפלאה! זה אומר שלא מגיע לי לחיות. מגיע לי לחיות!

אין לי סיבה לאהוב את עצמי, לכן אני לא אוהבת את עצמי.

אין לי סיבה לאהוב את עצמי. יש לי מלא סיבות לאהוב את עצמי. כי אני פשוט רוצה. כי אני אהיה יותר שמחה. כי אני אהיה יותר מאושרת. כי אני אוכל להיות עם בן זוג. כי חיים רק פעם אחת. כי אני נפלאה ומדהימה. כי אני ראויה לאהוב את עצמי. האם זו האמת ועד כמה? 1. כן זו האמת, אין לי שום סיבה בעולם לאהוב את עצמי, אני צריכה לשנוא את עצמי עד מוות 2. יש לי סיבה מסויימת קטנה לאהוב את עצמי, אך לא מספיק לאהבה עצמית מוחלטת 3. יש לי את כל הסיבות בעולם לאהוב את עצמי, אהבה עצמית מוחלטת ללא תנאים. 4. אין לי סיבה לאהוב את עצמי אבל אין לי גם סיבה לשנוא את עצמי. נניח שזה נכון, אז מה? אז זה לא טוב. זה מצוין! זה אומר שאני ביקורתית כלפי העולם. אם אין לי סיבה לאהוב את עצמי אז אין לי סיבה לא לאהוב את עצמי. אני לא חיה את החיים טוב, אני חייה את החיים טוב, אני עוזרת לאנשים, מקבלת סיפוק מהעבודה. אני מבזבזת אותם. הלכת רחוק. אני ממש לא מבזבזת אותם! אין כזה דבר בכלל לבזבז אותם! אני חיה את החיים כמו שהם. אינני חייבת כלום לאף אחד.

אני לא אוהבת את עצמי. אני לא אוהבת את עצמי בכלל. אני אוהבת את עצמי באופן מוחלט! מה האמת? עד כמה? 1. אני לא אוהבת את עצמי לחלוטין. שום פרט ופרט בעצמי. 2. אני אוהבת את עצמי באופן חלקי, יש דברים שאני אוהבת בעצמי ויש דברים שלא. 3. אני אוהבת את עצמי לחלוטין וללא תנאים. אני אוהבת את עצמי באופן חלקי, ברמה נמוכה. אני אוהבת את עצמי באופן חלקי, במה גבוהה. נניח שזה נכון, אז מה? אז זה לא טוב. אני לא חיה את החיים במלואם. אני חיה את החיים במלואם. אני לא מאושרת. אני מאושרת. אם אני לא מאושרת אז אני אומללה. אני לא אומללה, אני חזקה ובעלת כוחות. אם אני אומללה אז אין סיבה לחיות. יש המון המון סיבות לחיות! יש רק סיבות לחיות! אם אין סיבה לחיות אז עדיף למות. עדיף לחיות.

אין לי סיבה לאהוב את עצמי, לכן אני לא אוהבת את עצמי. האם יש עוד סיבות לכך שאני לא אוהבת את עצמי? אין לי סיבה בכלל לאהוב את עצמי, לכן אני לא אוהבת את עצמי. קיצון, יש לי את כל הסיבות בעולם לאהוב את עצמי. לכן אני אוהבת את עצמי. האם זו האמת ועד כמה? 1. כן, אין לי סיבה לאהוב את עצמי בכלל, לכן אני לא אוהבת את עצמי בכלל. 2. יש לי סיבות לאהוב את עצמי, וסיבות לא לאהוב את עצמי, ולכן אני לא אוהבת את עצמי. 3. יש לי רק סיבות לאהוב את עצמי, לכן אני אוהבת את עצמי. נניח שזה נכון, אז מה? אני עלובה. אני לא עלובה, אלא נפלאה. אני מסכנה. אני לא מסכנה אלא חזקה ובעלת כוחות! אני עצובה כל הזמן. אני שמחה כל הזמן. אני אומללה. אני חזקה הכי חזקה שיש! זה אומר שאני חסרת ערך. אני בעלת ערך עצמי.

אני לא אוהבת את עצמי כי אין לי סיבה לאהוב את עצמי. קיצון - אני לא אוהבת את עצמי לחלוטין כי אין לי שום סיבה בעולם לאהוב את עצמי. קיצון 2- אני אוהבת את עצמי לחלוטין ובצורה קיצונית כל פרט ופרט בי, ברמות גבוהות של אהבה עצמית ללא תנאים, ויש לי רק סיבות לאהוב את עצמי. האם זה התוצאה המתחייבת מהסיבה הזו? 1. כן, התוצאה היחידה היא שאני לא אוהבת את עצמי כי אין לי סיבה לאהוב את עצמי. 2. לא. יש עוד תוצאות מלבד תוצאה זו, כמו, שאני כן אוהבת את עצמי, או מחבבת את עצמי, או מקבלת את עצמי, כי אין לי סיבה לאהוב את עצמי. 3. התוצאה היחידה שיש לי היא שאני כן אוהבת את עצמי, בגלל שאין לי סיבה לאהוב את עצמי. 4. אין שום תוצאה לכך שאין לי סיבה לאהוב את עצמי.

אני לא אוהבת את עצמי בכלל. אני אוהבת את עצמי לחלוטין.

אני אוהבת את עצמי רק כשמשהו טוב קורה לי. אני אוהבת את עצמי כל הזמן.

אני רוצה לאהוב את עצמי. אני פשוט רוצה לאהוב את עצמי. אני רוצה לעשות יוגה. אני רוצה להינות מהחיים. אני רוצה לשמוח. אני רוצה לשנות. אני רוצה לאהוב את עצמי יותר. אני רוצה לאהוב את עצמי ללא תנאים.

כשהולך לי בעבודה אני שמחה. כשלא הולך לי אני עצובה.

אני לא יודעת איך להיות מאושרת ושמחה בחלקי. אין לי זוגיות ואני אמות בודדה.

אני לא אוהבת את עצמי כי יש לי חסרונות.

הייתי צריכה להמשיך עם א'

אני צריכה להמשיך עם א'

אני צריכה שיהיה לי בן זוג וילדים.

אני כבר בת 32 ועדיין בלי ילדים.

נגעלתי מהרוק שלו, ומהמראה שלו. לא הייתי מסוגלת

אני לא רוצה אותו כי הרוק שלו מגעיל

אני לא רוצה אותו כי הפנים שלו מכוערות

אני קצת בדיכאון לאחרונה

למה

אני לא אהובה

למה

כי אין מה לאהוב בי

למה

כי אין לי אופי טוב

למה

כי אני לא מספיק טובה

למה

אני זבל

למה

אני לא אוהבת את עצמי..

למה

כי אני לא בסדר

במה את לא בסדר

אני לא מושלמת

אני לא אוהבת את עצמי כי אני לא מושלמת

אני לא אוהבת את עצמי - אני לא אוהבת את עצמי בכלל. אני שונאת את עצמי, אני גרועה! אני אוהבת את עצמי כל כך, הכי בעולם והכי מכולם! האם זו האמת? ועד כמה? 1. כן, בהחלט. אני בהחלט לא אוהבת את עצמי. 2. אני לא אוהבת את עצמי באופן חלקי. אני אוהבת אחרים יותר ממה שאני אוהבת את עצמי. 3. אני אוהבת את עצמי יותר ממה שאני אוהבת אחרים אבל לא באופן מלא 4. אני אוהבת את עצמי כמו שאני אוהבת אחרים ובאופן חלקי 4. אני אוהבת את עצמי כמו שאני אוהבת אחרים באופן מלא 5. אני אוהבת את עצמי הכי בעולם ובאופן הכי מלא שיש. נניח שזה נכון, אז מה? אז אני לא חיה את החיים נכון. אני לא עומדת על שלי מספיק כי אני לא אוהבת את עצמי מספיק. דורכים עליי. אני נכנסת לדיכאונות כי אני בגוף שאני לא אוהבת. אין חיבור בין הגוף לנפש. ואז אני סובלת בזמן היוגה.

אני לא מושלמת - אני לא מושלמת בכלל. אני גרועה. היפוך - אני מושלמת לחלוטין! אני נהדרת, הכי מושלמת שיש! האם זו האמת ועד כמה? 1. אני לא מושלמת בכלל, זה נכון ויש בי דברים גרועים, אני גורעה כולי! 2. אני לא מושלמת אבל אני לא גרועה יש בי גם דברים טובים 3. אני מושלמת לחלוטין! אני נהדרת! נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שאני לא טובה מספיק. זה אומר שאני גרועה. זה אומר שאני חסרת ערך עצמי. זה אומר שהחיים לא שווים. זה אומר שעדיף למות. זה אומר שעדיף להתאבד. זה אומר שזה רע. זה אומר שהמשפחה שלי תסבול. זה אומר שזו אשמתי. זה אומר שאני רעה. זה אומר שלא יבואו לקבר שלי. זה אומר שאני לא פופולארית. אין מה לאהוב בי.

אני לא אוהבת את עצמי כי אני לא מושלמת - היפוך - אני לא אוהבת את עצמי לחלוטין כי אני לא מושלמת. אני כל כך אוהבת את עתצי הכי בעולפ כי אני לא מושלמת. האם מחייב שזו תהיה התוצאה של הסיבות ועד כמה? 1. כן זה מחייב. זו התוצאה היחידה לכך שאני לא מושלמת. 2. זה לא מחייב. אני יכולה לאהוב את עצמי באופן חלקי כתוצאה מזה שאני לא מושלמת 3. אני יכולה לאהוב את עצמי באופן מלא גם אם אני לא מושלמת. נניח שזה נכון, אז מה? זה רע מאוד, אני רואה את החיים בשחור לבן, ואני סובלת. אני פשוט לא חיה את החיים טוב ולא נהנית מהם.

אני לא מושלמת לכן אני לא אוהבת את עצמי - היפוך - אני לא מושלמת בכלל! אני גרועה, ולכן אני לא אוהבת את עצמי. אני מושלמת לחלוטין ואין בי רבב ולכן אני לא אוהבת את עצמי בכלל. האם זו האמת והאם הסיבות האלו הן היחידות לכך שאני לא אוהבת את עצמי ועד כמה? 1. כן, זה מחייב שרק בגלל שאני לא מושלמת אז אני לא אוהבת את עצמי. 2. לא. יכול להיות עוד סיבות מלבד לזה שאני לא מושלמת לכך שאני לא אוהבת את עצמי 3. יש סיבות אחרות לכך שאני לא אוהבת את עצמי. נניח שזה נכון, אז מה? זה לא טוב. אני לא אוהבת את עצמי כמו שאני רק בגלל שאני לא מושלמת. זה אומר שאני לא חיה טוב את החיים.

העולם מלא בסבל. אז אין טעם ליהנות מהחיים.

העולם מלא בסבל. קיצון - העולם מלא רק בסבל. העולם מלא רק בהנאה. האם זו האמת ועד כמה? 1. העולם מלא בסבל. זה נכון. יש הרבה סבל בעולם 2. העולם מלא רק בסבל. 3. העולם מלא בהנאה ובסבל 4. העולם מלא רק בהנאה. נניח שזה נכון, אז מה? אז זה רע. זה טוב שיש רע בעולם. אין טעם להינות מהחיים. חובה ליהנות מהחיים! יש מלא אנשים שסובלים בעולם. יש מלא אנשים שנהנים בעולם וטוב להם. אני לא יודעת איך לעזור להם. אני לא צריכה לעזור להם. אין טעם לנסות לעזור. יש טעם לנסות ולעזור. אני יכולה לעזור להם.

אין טעם ליהנות מהחיים. אין טעם בכלל ליהנות בכלל מהחיים. יש טעם והרבה טעמים ליהנות מהחיים מאוד מאוד. ולהפיק אך ורק הנאה מהחיים, לשמוח כל היום, להיות מאושרת תמיד לא משנה מה קורה. האם זו האמת ועד כמה? 1. זה נכון. אין טעם בכלל ליהנות מהחיים בכלל בכלל. עדיף להיות עצובה ומדוכאת. 2. יש טעם ליהנות מהחיים אבל יש טעם גם לא ליהנות מהחיים. ההנאה היא בינונית. 3. יש טעם ליהנות מהחיים באופן נמוך מאוד עד כמעט שלא. ויש טעם גדול לסבול ולהיות בדיכאון. 4. אין טעם לסבול, וצריך ליהנות מהחיים כל הזמן. לשמוח כל הזמן לא משנה מה. לא להיות עצובה או דכאונית בכלל! נניח שזה נכון, אז מה? זה לא טוב. זה מצוין! לא צריך להינות מהחיים. זה דבר טוב. יהיה עוד סבל בעולם. יותר סבל יותר טוב! זה עוזר בהחלט. ככל שאהיה יותר בדיכאון יהיה יותר טוב! ככה אני לא יעשה כלום ואשקע בתוך עצמי, לא יהיה לי כוח לקום בבוקר. לא יהיה לי חשק לעשות דברים ואז יהיה יותר סבל בעולם. יותר סבל יותר טוב. זה לא עוזר לי להיות בדיכאון ולא לשמוח מהחיים. עוזר מאוד להיות בדיכאון. ככה גם את סובלת עם אחרים. יותר סבל בעולם. זה שאין טעם ליהנות מהחיים זה אומר שאני אהיה מדוכאת כל הזמן.

העולם מלא בסבל אז אין טעם להינות מהחיים. קיצון - בעולם יש אך ורק סבל. אז אין טעם ליהנות בכלל מהחיים. קיצון שני - בעולם אין סבל בכלל. אז צריך רק ליהנות מהחיים. האם זה מחייב שזו הסיבה לכך שאין טעם ליהנות מהחיים? האם יש עוד סיבות? האם זו האמת ועד כמה? 1. זו הסיבה היחידה לכך שאין טעם ליהנות מהחיים. 2. יש סיבות נוספות, לכך שאין טעם ליהנות מהחיים. יש סבל אבל סבל ברמה בינונית. ולכן אין טעם באופן חלקי ליהנות מהחיים 3. יש סבל ברמה בינונית ולכן יש טעם וסיבה טובה ליהנות מאוד מהחיים, לשמוח כל הזמן ולהיות מאושרת. 4. יש סיבות אחרות לא ליהנות מהחיים וזו לא הסיבה בכלל. כמו ראיית הרוע בעולם. או תחושת ערך עצמי ירודה. או חוסר באהבה עצמית. נניח שזה נכון, אז מה? אז זה אומר שיש מלא סבל בעולם וזו הסיבה העיקרית או היחידה לכך שאין סיבה להינות מהחיים. מצוין שזו סיבה עיקרית. אם אין עוד סיבות אז זה פחות משמעותי. זה אומר שהעולם רע. מצוין שהעולם כולו רע. זה אומר שאין טעם לחיות. יש טעם לחיות, טעם גדול אפילו. זה אומר שעדיף להתאבד מאשר לראות את כל הסבל הזה. עדיף לבחור לחיות יום יום מחדש, לבחור לקום בבוקר, לבחור ליהנות ולשמוח כל הזמן, כדי להפחית את הסבל בעולם עבורי ועבור העולם עצמו. עצם העובדה שאני חיה מביא אותי לידי השפעה על גופים שונים או עמדות של אנשים ועל האפשרות לסבל פחות גדול של אנשים.

אין טעם ליהנות מהחיים כי העולם מלא בסבל. קיצון - אין טעם בכלל ליהנות מהחיים, עדיף לסבול, ולהיות בדיכאון ולא לעשות כלום. כי העולם מלא בסבל. יש טעם ליהנות מהחיים, לשמוח, להיות פעילה, לעשות דברים למען אחרים, כי העולם מלא בסבל. האם זו האמת ועד כמה? האם זו התוצאה המתחייבת מזה שהעולם מלא בסבל? 1. כן, זו התוצאה המתחייבת. אין טעם ליהנות מהחיים, עדיף להיות בדיכאון, לא להיות פעילה, לא לעשות כלום כדי לסייע לאחרים, לשקוע בתוך עצמי, לא לצאת מהבית, לא לנסות לסייע. 2. יש תוצאות נוספות המתחייבות יחד עם התוצאה של לא ליהנות. אני יכולה להינות באופן חלקי, ולהיות פעילה ושמחה באופן חלקי. ככה אוכל להיות פעילה ולהפחית את הסבל בעולם. 3.אני יכולה להינות במידה גבוהה, לשמוח במידה גבוהה, לחיות את החיים במידה גבוהה, להיות פעילה ככה במידה גבוהה ולהיות אופטימית שאפשר לשנות. ובכך לקחת חלק בפעילות אקטיביסטית לשינוי ולהפחתת הסבל. 4.. יש תוצאה אחת בלבד המתחייבת והיא רק להינות מהחיים, להתעלם מהרע, לראות רק את הטוב, לשמוח תמיד וכל הזמן! לא לנסות לשנות, לקבל את הסבל והרע כחלק טוב מהעולם. נניח שזה נכון, אז מה? אז אני לא יהנה מהחיים בכלל. מעולה שאני לא יהנה, ככה גם אני אסבול, לא יהיה לי טוב. אני אסבול בפרט. אני לא אעשה כלום למעט העולם. אני אכנס לדיכאון, ארצה למות, ויהיה עוד סבל בעולם. מצוין שיש עוד סבל בעולם.

אני לא רואה שינוי בעצמי. אין טעם להמשיך ולנסות.

הסבל בעולם הוא רע. אסור שיהיה סבל. אנשים סובלים בעולם. יש רוע בעולם. לכן אין טעם לחיות.

מה אני רוצה? אני רוצה להרגיש טוב. אני רוצה שלא יהיה רע בעולם. אני רוצה שהסבל יעלם.

אין טוב בעולם. יש רק טוב בעולם.

אין תקווה לשינוי. יש רק תקווה לשינוי.

אני לא אצליח לשנות את עצמי. אני משנה את עצמי

אני לא אצליח ליצר מערכת יחסים זוגית. אני יוצרת מערכת יחסים זוגית עם עצמי

העולם רע ואי אפשר לשנות אותו. העולם טוב. אפשר לשנות אותו.

העולם לא ישתנה. העולם ישתנה

אין חמלה בעולם. יש חמלה בעולם.

אני לא יכולה לשנות את התפיסות שלי לגבי עצמי ולגבי העולם. אני לא אצליח. אני משנה את התפיסות שלי לגבי עצמי ולגבי העולם. אני מצליחה.

יש רוע בעולם. לכן אין טעם לחיות.

יש רוע בעולם. קיצון - יש רק רוע בעולם! יש רק טוב בעולם! אמת - יש גם טוב וגם רע. האם זו האמת ועד כמה? 1. לא, יש רק רוע בעולם. אין טוב בכלל. 2. יש רוע בעולם, אבל גם טוב. 3. הרוע זה הרוב, ומעט זה טוב 4. מעט זה הרע והטוב זה הרוב. 5. יש רק טוב בעולם. נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שלא שווה לחיות. שווה בהחלט לחיות, דווקא בגלל שיש רוע בעולם, על מנת להשפיע על העולם, להשפיע על הסביבה שלך, כדי למגר או להפחית את הרוע בעולם.

אין טעם לחיות. קיצון - עדיף למות. קיצון - יש טעם לחיות, צריך לחיות ולהיות מאושרים, לבחור כל יום בחיים מחדש. האם זו האמת ועד כמה? 1. אין טעם בכלל לחיים 2. יש מעט טעם לחיות, מעט סיבות לחיות. והרבה סיבות ללא לחיות. 3. יש הרבה סיבות לחיות, מעט מאוד סיבות ללא לחיות 4. יש אותו דבר סיבות לחיות ואותו דבר סיבות לא לחיות 5. יש רק סיבות לחיות, לשמוח, להיות פעילה, לבחור בחיים כל יום וכל רגע מחדש. נניח שזה נכון, אז מה? אז עדיף למות. אז אין ערך לחיים. אז עדיף להתאבד. אז המשפחה תסבול. יהיה יותר סבל בעולם. יותר "רוע" בעולם. האם זה רע? עדיף לחיות, דווקא בגלל שאין טעם לחיות, להפחית את הסבל במחשבה הזו. עדיף לבחור לחיות כל רגע ורגע מחדש. לחיות את החיים בשמחה וצהלה. ולמצוא את הטעם בחיים. אינני רוצה להוסיף עוד סבל ורוע לעולם, ואם כבר אני חיה, אז לחיות עד הסוף. אני כבר פה. אז אם אני כבר פה, לנצל את המשאבים הפנימיים שלי לשמוח, ליהנות מהחיים, ולהשפיע בכך על העולם מסביבי, לפתח אופטימיות שהעולם יכול להשתנות.

יש רוע בעולם לכן אין טעם לחיות. קיצון - יש רק רוע בעולם ואין בכלל טעם לחיות. קיצון 2 - אין בכלל רוע בעולם לכן אין טעם לחיות. האם זו האמת ועד כמה? 1. כן בהחלט. יש רוע בעולם ולכן אין טעם לחיות. 2. יש גם וטב וגם רוע במידה שווה בעולם, לכן אין טעם לחיות 3. יש יותר רע מטוב בעולם, לכן אין סיבה לחיות 4. יש יותר טוב מרע בעולם ולכן אין סיבה לחיות 5. יש רק טוב בעולם לכן אין סיבה לחיות. נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שיש רוע בעולם, ויש טוב. זה אומר שקשה להינות מהחיים כי אני יודעת שיש רוע בעולם. זה שיש רוע בעולם מפריע לי לחיות ולהנאה שלי מהדברים היפים והטובים בעולם. זה אומר שאני פחות נהנית, פחות חיה, פחות פעילה, פחות ממגרת את הרוע. זה שיש רוע בעולם לא צריך להפריע לי ליהנות, לחיות, להיות פעילה, להיפך. זה שיש רוע בעולם, אומר שאיזה מזל שלא הכל רע. שיש גם טוב. שלא כולם סובלים. ומצד שני כולם סובלים ממשהו, באופן כזה או אחר, במידה כזו או אחרת. איזה מזל שאנשים סובלים, שיש רוע. מזל שלא הכל רע בעולם.

אין טעם לחיות כי יש רוע בעולם. קיצון - אין טעם לחיות כי יש רוע בעולם. עדיף למות. קיצון - יש טעם לחיות, לשמוח, לרקוד, לצהול, לזמר, לפעול, ליהנות, כי יש רוע בעולם. האם זו האמת ועד כמה? 1. כן זו האמת, אין טעם בכלל לחיות כי יש רוע בעולם. 2. יש מעט טעם לחיות, אך הרוב אין טעם לחיות בגלל הרוע בעולם 3. יש במידה שווה טעם לחיות וטעם לא לחיות בגלל שיש רוע בעולם 4. יש יותר טעם לחיות מאשר לא לחיות בגלל שיש רוע בעולם 5. יש רק טעם לחיות, לזמר, לצהול, לשמוח, להינות מהחיים, בגלל שיש רוע בעולם. נניח שזה נכון, אז מה? זה רע, כי אני לא אחיה, מספיק טוב כדי לעזור לאנשים אחרים, להפסיק סבל או רוע של אחרים, אני אהיה פחות פעילה, פחות אקטיביסטית. אני אחיה, מספיק טוב, אני חיה טוב כבר! אפשר לשפר. אני כבר עוזרת לאחרים. כבר היום החלטתי לתרום לכמה גופים כדי להשפיע.

לא מגיע לי לעמוד על שלי. אין טעם להגיד את מה שאני חושבת. היא תפגע. היא תכעס עליי. אז יהיה לא נעים. אני לא אצליח להתמודד עם זה. אני אגיד את הדברים בצורה לא יפה. אני טועה במה שאני אומרת. היא היתה צריכה להשקיע בזה כפי שהשקיעה. אני חסרת כל ערך, לכן לא מגיע לי לעמוד על שלי.

אני חסרת כל ערך, לכן לא מגיע לי לעמוד על שלי.

אני חסרת כל ערך. קיצון - אני חסרת כל ערך עצמי. אין לי טיפת ערך עצמי. אני לא שווה כלום. קיצון 2 אני בעלת ערך עצמי מופרז גבוה יותר מכל אחד אחר שאני מכירה. אני שווה יותר מאחרים. אמצע - אני שוות ערך לאנשים אחרים. האם זו האמת ועד כמה? 1. כן, זו האמת. אני חסרת כל ערך עצמי, לא שווה כלום לחלוטין. נחותה מאחרים 2. אני בעלת ערך עצמי נמוך. שווה במידה נמוכה. עדיין נחותה מאחרים 3. אני שווה במידה בינונית, שווה לאחרים. 4. אני בעלת ערך עצמי גבוה מאחרים, שווה יותר מאחרים. נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שאין לי מנדט או יכולת או זכות בכלל לעמוד על שלי, להגיד את מה שאני חושבת, לעשות את מה שאני רוצה, הדעה שלי לא נחשבת, העמדות שלי מוטעות.

לא מגיע לי לעמוד על שלי. קיצון - מגיע לי שידרכו עליי. קיצון - מגיע לי לעמוד על שלי תמיד באופן מוחלט. האם זו האמת ועד כמה? 1. לא מגיע לי לעמוד על שלי, ואף מגיע לי שידרכו עליי 2. לפעמים מגיע לי לעמוד על שלי ולפעמים לא. תלוי בסיטואציה ומול מי. 3. מגיע לי לעמוד על שלי תמיד 4. רק הרצונות שלי ממומשים על פני כולם. נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שאנשים דורכים עליי, מנצלים אותי, עושים מה שבא להם איתי. העמדות שלי פחות חשובות, אז אני עושה מה שאחרים חושבים שצריך לעשות.

אני חסרת כל ערך, לכן לא מגיע לי לעמוד על שלי. קיצון - אני חסרת כל ערך לחלוטין, אני נחותה מכל בני האדם ביקום, ולכן לא מגיע לי לעמוד על שלי ומגיע לי שידרכו עליי קיצון - אני בעלת ערך עצמי הכי גבוה ביקום, אני עליונה על כל החיים ביקום, ורק הרצונות שלי מתקיימים. אמצע - אני שוות ערך לאנשים אחרים, רצונותיי לפעמים מתקיימים ולפעמים לא. מגיע לי לעמוד על שלי, אך באופן יחסי, לא כל דבר מגיע לי. האם זו האמת ועד כמה? 1. זו האמת לחלוטין. אני חסרת כל ערך, נחותה מאחרים, לכן לא מגיע לי לעמוד על שלי. 2. יש סיבות אחרות ללמה לא מגיע לי לעמוד על שלי ולא רק כי אני חסרת כל ערך. אלא לדוגמה כי אני חושבת שלא מגיע לי ואף אחד לא אמר את זה. זו מחשבה שלי בלבד. 3. יש סיבות אחרות לחלוטין ללמה לא מגיע לי לעמוד על שלי. נניח שזה נכון, אז מה? זה אומר שאני חסרת כל ערך ולכן לא מגיע לי לעמוד על שלי, זה אומר שאני נחותה, ושאני לא עומדת על שלי. זה אומר שד

לא מגיע לי לעמוד על שלי כי אני חסרת כל ערך.

אני צריכה שיאהבו אותי כדי להרגיש בנוח.

אני לא מסוגלת לעמוד בפני ש'

היא חזקה ממני

אני לא מצליחה לטפל בה

היא גוברת עליי

היא שלטת בי

למה אני רוצה לעשות יוגה?

כי זה בריא - אני רוצה להיות בריאה. למה? כי יהיו לי חיים יותר טובים. ולמה את רוצה את זה? אני רוצה להינות מהחיים ולא לסבול. למה? אני בחיים אז למה לסבול? יש מספיק סבל בעולם.

כי זה מחטב - אז מה? אני רוצה להיות מחוטבת. למה? כי אכפת לי מאיך שאני נראית למה כי חשוב לי מה אחרים חושבים. למה? כי ככה אני מעריכה את עצמי.

כי זה מגביר את חילוף החומרים בגוף. אז מה? זה בריא. למה? כי ככל שחילוף החומרים מהיר יותר אז ההרזיה מהירה יותר או אין השמנה וגם היציאות טובות יותר. אז מה? זה יותר נעים שהיציאות טובות יותר ואני פחות סובלת. אז מה? זה לא נעים לסבול. למה? כי הסבל לא עושה טוב. למה? הסבל הוא רע. למה? כי ככה אני חושבת.

כי זה מביא לי יציאות טובות.

כי זה גורם לי להיות עם עצמי. אז מה? זה בריא. אז מה? אני רוצה לאהוב יותר את עצמי. האם זה גורם לך לאהוב יותר את עצמך? כן כי אני מרזה ועושה בעשייה וגם עושה ספורט ואני רוצה לעשות ספורט. למה? כי צריך לעשות ספורט. למה? כי ככה מחנכים אותנו. למה? כי זה בריא.

עם הגוף שלי ויש משהו טוב בלהיות עם הגוף שלי. מה טוב בלהיות עם הגוף שלי? זה טוב כי אני לומדת לאהוב אותו. מה טוב בלאהוב אותו? אני לומדת להינות ממנו. אז מה? זה עדיף מאשר לשנוא אותו ולסבול. למה? כי זה רע לסבול. למה? כי ככה החלטתי. למה זה טוב ליהנות ורע לסבול? אולי אפשר להינות מהסבל? האם אפשר לאהוב או לפחות לקבל את הסבל?

אני מתחברת לגוף שלי. אז מה? זה בריא. למה? אני לומדת לאהוב אותו יותר. אז מה? זה אומר שאני אחיה יותרטוב. למה? כי אני אוכל לצאת עם מישהו ולהרגיש טוב עם הגוף שלי והגוף שלו.

זה גורם לנשימה בריאה יותר. אז מה? זה אומר שאני אנשום טוב יותר במהלך היום יום. אז מה? זה מרגיע. אז מה? אני אתפקד יותר טוב. אז מה? אני אצליח יותר בדברים. אז מה? אני אהיה יותר מסופקת. אז מה? אני אהיה יותר מאושרת. האם אני חייבת להצליח בדברים בשביל להיות מסופקת או מאושרת? האם אני יכולה לקבל סיפוק או אושר מדברים קטנים גם? כמו השמש, הגשם, הטבע, מה שיש לי בחיים. לא מחייב ולא תנאי. אך יכול לגרום לזה.

זה מעצב את השריריםו ומותח אותם. אז מה? אני ארגיש יותר טוב עם עצמי. האם יתכן מצב שאני ארגיש טוב יותר עם עצמי בלי קשר לעיצוב השרירים? האם אני מסוגלת להרגיש טוב עם עצמי בלי תנאים כמעט? האם אני יכולה להגיע למצב שבו אני נהנית מהגוף שלי ומהחיים אבל רוצה בכל זאת לעשות יוגה ולעצב את השרירים רק כי אני נהנית מזה?

מרגיע את מערכת העצבים על ידי מתיחת השרירים. אז מה? אז זה בריא לגוף. יהיה לי גוף יותר חזק. אז מה? למה זה חשוב לי? למה אני רוצתה את זה? כי אם יהיה לי גוף יותר חזק, זה אומר שאני אחיה יותר זמן או יותר טוב, לא יהיו לי פציעות או חבלות גופניות, פחות מחלות. אז מה? זה אומר שאוכל לעשות יותר דברים בחיים וליהנות מהם יותר. אז מה? יהיה יותר טוב בעולם. אני יעשה יותר טוב בעולם.

מאמץ את הסחוס ומגמיש אותו וחלקים קטנים אחרים בגוף. אז מה? זה ימנע שחיקה של הסחוס בריצה. אז מה? זה יסייע לי לשמור על גוף חזק ובריא. אז מה? זה יגרום לי לעשות יותר.

גורם לשיווי משקל ויציבות

מסייע לקוגניציה להיות שקטה יותר

מעסה את הסרעפת ואת האיברים הפנימיים

גורם לשחרור של אנדורפינים במוח

מחזק את הגב

למה אני לא רוצה לעשות יוגה?

כי אני סובלת. ממה את סובלת? מהקצב, מהקרבה לגוף. למה את סובלת מהקרבה לגוף? כי זה יוצר אצלי מתח. למה זה יוצר אצלך מתח? כי קשה לי עם הגוף שלי. למה קשה לך עם הגוף שלףך? כי אני לא אוהבת אותו. למה את לא אוהבת אותו? כי יש בו דברים שאני לא אוהבת. למה יש בו דברים שאת לא אוהבת? למה את לא אוהבת אותם. כי הם לא מושלמים. למה זה צריך להיות מושלם? כי ככה למדתי שצריך. האם זו האמת? האם באמת הגוף שלך צריך להיות מושלם? מי קבע? עד כמה הוא צריך להיות מושלם? ונניח שהוא לא מושלם, אז מה? האם יש מצב שאני רוצה משהו כל כך עד כדי כך שאני לא מצליחה לקבל את המציאות כמו שהיא? או שזה לא קשור אחד לשני? האם באמת רצון חזק יכול לשנות את המציאות? מה הוא רצון חזק? איך הוא מתפתח? מה גורם לי לרצות משהו כל כך? או לא לרצות או לרצות משהו באופן נמוך? האם ככל שאני רוצה משהו זה מגביר את הסיכוי שאני יעשה אותו? למה שאני ארצה משהו עד כדי כך? האם זה קשור ליכולת שלי לאהוב את החיים, לקבל את החיים כמו שהם דווקא, לאהוב את מה שקיים בעולם, ומשם לשנות ולשפר עבור אותם דברים טובים שקיימים?

למה אני מפחדת להגיד את מה שאני חושבת? ממה אני מפחדת? מה הכי גרוע שיכול לקרות? הכי גרוע כבר קרה וקורה בעולם. אז מה כבר יכול לקרות? יפטרו אותי? אני לא רוצה שיפטרו אותי אבל האם המנהלת שלי באמת תפטר אותי? האם י' באמת יתעצבן עליי? ונניח שהוא יתעצבן? אז מה? עד כמה אני מרשה לעצמי לעמוד על שלי. מה האמת? עד כמה זה אמת.