* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

הרצאה על לכל שאלה תשובה - שאלות ותשובות - 20100816.

מה הסיבה שאני לא נותן תשובות? זה לא סתם. אתה רוצה תשובה שב תשאל את השאלה. למה אני לא נותן את התשובה? יש מציאות את המציאות הזו משהו יצר מישהו שואל שאלה, למה נוצרה המציאות? תן את התשובה. הרי יש אמת אחת, בסוף יש תיאור כלשהו לעניין.

כי התשובה כרוכה בהבנת השאלה, אנשים מצפים לקבל תשובה, יש שאלה, איזה יום היום, השאלה והתשובה נפרדות אחת מהשנייה בשורש המציאות, שמה השאלה לא נפרדת מהתשובה. הכוונה שהבנת השאלה היא עצמה התשובה.

אתה לא באמת מבין את השאלה, מי ברא את העולם, אם תתעמק מה המושג, עולם, ברא, יישות. מה זה זמן? השאלה הזו קשורה לזמן היא תלויה בקיומו של זמן. מי שיעמיק, הבנת שורש השאלה היא התשובה. אם תחקור את השאלה, קודם כל נגיד מי ברא את העולם? יש אפשרויות. תשאל האם העולם נברא או תמיד היה קיים. בשכל אפשר להוכיח שני דברים הפוכים אינסוף טיעונים לכאן ואינסוף טיעונים לכאן.

וזה בעצם שאלה הרבה יותר קשה, מי ברא את עולם, הוא שואל שאלה שיש תשובה, תגיע לשאלה הרבה יותר קשה בהמשך ותשאל, אני יכול להוכיח דבר והיפוכו. מי ברא את העולם שאלה. השאלה היא אחרת שאפשר להוכיח שדבר והיפוכו. אפשר להוכיח שהעולם קיים ואפשר להוכיח שהעולם לא קיים. כאשר האדם מבין את המהות של השאלה הוא מבין את התשובה. אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה וכו'.

אם הוא היה מבין שיש סיבה ואין סיבה, זה לא הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין סיבה ויש סיבה זה אחד, לשם כך צריך לחקור מה הסיבה הראשונה. למה אני לא אומר לו את התשובה, אין סיבה ויש סיבה זה אחד, כי זה לא משמעותי עבורו הוא מבין את הדברים מתוך הנפרדות. העניין הוא שהוא יבין את השורש של השאלה.

ואז אתה מגיע לפרדוקס שאתה יכול להוכיח את כל הצדדים, כאשר אני יכול לחשוב על תכנון וחוסר תכנון ואז הוא שואל כי הוא חושב שיש שתי אפשרויות ואדם חווה שיש הבדל בין לפני לאחרי, האם העולם מתוכנן? תנסה להבין מה זה תכנון, מה זה אקראי. כשתבין ששניהם אחד, תבין שאין שאלה. המהות של השאלה זוהי מהותה של הנפרדות. התשובה לכל השאלות שהכל אחד.

כדי שאדם יבין את השכל הזה, איך אפשר להביא אותו לחוויה כזאת שהכל אחד? איך אפשר להביא למקום שאין שאלה, אם יש לו תשובות הוא לא הבין כלום, כי בשכל הגדול השאלה לא קיימת. אין שאלה ותשובה בשכל הגדול. איך מביאים לרמה החווייתית? ע"י שיתבונן בשאלה, כמו למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מה סיבת המציאות? עד שיגיע להשתוות שאין הבדל בין כלום.

*

עצלנות, קושי להבין והמאורעות הכל אחד, למה? העולם שלנו קיים, אם עכשיו ברגע הזה הייתי בתודעה שהכל אחד לא יכולתי לדבר אתך. גם דבר שאני אומר ההיפך שלו נכון. אם הייתי בשורש האחדות לא הייתי יכול להוציא מילה כי שהכל אחד אין משמעות לשום דבר. כל מה שישנו קיים על בסיס של נפרדות בגלל הנפרדות קיים עולם. כל מהותו של האדם נוגדת את הרעיון הזה. זה נוגד עצם זה שאתה אומר אני. יש אני ולא אני. יש את החלק ויש את השלם.

רק בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם שלנו בנוי על קונספט של סיבה ותוצאה. אם האדם בחוויה האישית שלו חווה רק את הנפרדות אז הוא בבעיה.

במציאות שלנו יש את 2 הפרספקטיבות גם האחדות וגם הנפרדות. אני מנסה לחבר אותו להבנה שאין הבדל ויש הבדל בו זמנית. מצד אחד אני רוצה פעולות ומצד אחר זה אחד.

כל בעיה שיש בחיים, כל שאלה, מצד האמת הבעיה היא לא השאלה האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את השאלה. תעזור לי לקבל החלטה הוא בא להכיל בתוכו את חוסר הידיעה. שאדם נמצא בלחץ לא בגלל שהוא לא יודע מה לעשות הוא לא מצליח להכיל בתוכו את הספק. הוא חי בחשיבה של טוב ורע. זאת אומרת שתשאל אותי עצה, מצד האמת העצה האמיתית שזה לא משנה תשחרר לחץ.

בסופו של דבר, למה הוא שואל לא טוב לו כי הוא לא יכול להכיל בתוכו חוסר ידיעה. חשוב שתבין יותר מאשר מה לעשות, תבין שזה לא משנה. תבין בתחום אחד ולא באחר. ולכן המהות היא שאין הבדל. ואז תעשה. אם אדם היה יודע תמיד מראש מה לעשות היית בעתיד ולא הייתה חוויה של הדרך.

אם יסריטו לך את העתיד החיים שלך ישעממו. זה לא מעניין. מצד האמת אומרים לך את העתיד שלך.

*

חוזי עתידות לא נותנים מידע לפרטי פרטים הם אומרים באופן כללי. מה הבעיה אצל אדם שנותן לך את העתיד מדוייק? ברגע שאתה מתחיל לנבא את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן.

יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי פרטים.

העניין פשוט אם תדע מראש מה יהיה החיים לא יעניינו ולכן עדיף לא לדעת מה יהיה מדי פעם כן צריך לדעת מה יהיה. יש פה איזון בין לדעת מה יהיה ללא לדעת מה יהיה אם לא היית יודע מה יהיה לא היית יכול לעשות שום פעולה. אתה מקבל החלטות לפי מה שאתה מעריך שיהיה. אם כל החיים היו ודאיים זה לא מעניין, וגם אם כלום לא היה ודאי לא היה מעניין.

ככל שאדם מתבונן יותר במציאות הוא מבין יותר איך המציאות פועלת. אתה תדע מה יהיה כי אתה תדע שתמיד יהיה טוב. אתה תדע שתמיד יהיה טוב זה הרעיון. שיש לאדם ספק המטרה זה להוציא אותו מהרע שהוא חווה בגלל הספק. כמו שאתה רואה משחק כדורגל והיית יודע מראש את התוצאה זה לא היה מעניין.

מי לא נהנה ממשחק כדורגל? זה שהימר על המשחק, אבל אם הוא חווה את זה כמשחק הוא נהנה מהחוויה של המשחק. המטרה היא לגרום לאדם לחוות את ההתלבטות כמשחק.

לפעמים אתה חווה שתמיד יהיה טוב, אבל איזה טוב? מה שאני קורא לו טוב, זה לא מספיק טוב. יש טוב ויש רע.

*

אותם אנשים שסובלים ממשהו אחד היו סובלים ממשהו אחר. לפעמים רע לאדם שרע לו, כי יש לו תקווה. הרבה אנשים אוהבים שיש להם בעיה כי הבעיה גורמת להם להרגיש טוב. כשאדם יוצא מהבעיה עדיין רע לו. שסיימתי את הרשימה שלי, הרגשתי הכי רע. היה רע בזכות זה התקדמתי. שיא הרע הגיע כאשר קיבלתי את כל מה שרציתי.

לפעמים אדם שרע לו הרבה יותר טוב לו מאדם שטוב לו, שאדם בגן עדן ורע לו זה יותר גרוע מהגהינום. מה זה רע? שאתה רוצה שיהיה לך טוב. האם יכול להיות למישהו רע בלי שהוא ירצה שיהיה טוב.

רע קיים כאשר אתה רוצה שיהיה לך טוב, אם רע לך משהו זה כי אתה רוצה משהו אחר, מי שאין לו תקווה, אם אתה חושב שתיאורטית זה יכול לקרות יש לך תקווה ואם גם תיאורטית לא אין לך תקווה. אם אדם היה בטוח במוחלטות שלא יהיה טוב יותר, היה לו טוב מושלם.

אדם מדוכא קם בבוקר לאכול? הוא חושב שאם יאכל יהיה יותר טוב. אי אפשר להתייאש. ביחס לרגע הבא הרע ביותר והטוב ביותר יכולים להוביל לאותו כיוון. העניין זה עניין הבנת המהות של הטוב והרע, כל הסבל שאתה אומר זה טוב וזה רע. התייאש לגמרי מבחינתו זה הכל רע. גם אם ישתנה זה יהיה רע. אם היית מיואש לגמרי לא היה לך רע.

האדם יש בתוכו 100 אחוז אם היה מיואש ב100 אחוז הייאוש והתקווה של האדם נובעים מתפיסת הטוב והרע. ואז אתה תמיד תרצה להרגיש יותר טוב. כשאדם אומר התייאשתי לגמרי הכל מבחינתו רע באותה מידה. אדם שחושב שיש יותר רע ופחות רע הוא עדיין בנפרדות. אי אפשר לסבול בלי תקווה.

בשביל להיות מאושר מה צריך לחשוב? צריך לדעת את האמת. אם אדם מפחד לחקור את האמת הוא לא יהיה מאושר באמת. עליו לשאול את עצמו באמת.

*

אדם צריך להיות קודם כל אמיתי, האם המציאות הזאת טובה או רעה? אני אנסה להבין שהכל טוב או הכל רע. כמו שאדם יודע שהוא קיים ברמת ידיעה כזאת לדעת הכל טוב / הכל רע או חלק טוב וחלק רע. שהמציאות תהיה ברורה. רשימה של דברים 10 דברים שנראים רעים ו10 דברים שנראים טובים. רואים שתפיסת הטוב והרע לא מוחלטת.

אדם בטוח שטוב שהוא חי, ולכן הוא סובל כי הוא ימות בסוף, אם לחיות זה טוב ולמות זה טוב אז זה בסדר. אם לא היית יודעת אם זה טוב או רע אם היא תמות לא היית סובלת. אתה סובל כאשר אתה בטוח שדבר טוב יותר מדבר אחר. אתה לא יכול לסבול בלי שדבר טוב מדבר אחר. כדי לסבול צריך לרצות כדי לרצות צריך לחשוב שדבר טוב מהאחר.

אדם צריך להגיע למוחלטות על טוב ורע. איך להיות מאושר אדם צריך להגיע למוחלטות בין טוב לרע. התשובה להתמודדות היא תחפש את האמת, כי אדם לא בטוח אם זה יקרה או לא הוא יותר חושב שזה טוב מאשר זה לא טוב. יש לו בעיה כי יותר טוב לו X ברגע שהוא יאמת את המידע הזה הוא יבין שזה טוב שיהיה X ואז יהיה בסדר, אבל אם הוא יחליט שלא יהיה X אז הוא יסבול פי 1,000.

לאמת פירושו בלי שיקול מה יקרה. אם החלטתי באופן סופי שעדיף שיהיה X,צריך להחליט באופן מוחלט. צריך פעם אחת להבין את העניין טוב או רע. יש פה סיכון. שאדם מחפש את האמת מחפש את האמת ללא אינטרס אישי. שאלה פילוסופית למה נברא העולם אחד ההסברים כי יש כוח שרוצה לעשות טוב ולכן ברא דברים. וכוח הזה ברא טוב ורע, זה ההסבר ההסבר נובע מכך שאנשים במשאלת הלב שלהם רוצים להבין שהכל לטובה.

הוא לא מסוגל להגיד, שיש את הדבר ההפוך, האמת צריך לחפש את האמת פירושו לא לפחד, האם החיים האלה טובים או רעים? נעשה רשימה למה החיים טובים נחפש סיבות למה החיים רעים נחפש סיבות למה החיים טובים.

*

צריך להגיע למוחלטות נעשה רשימה. למה החיים טובים נמצא סיבות למה החיים רעים נמצא סיבות. האם הדברים שאנחנו חושבים שהחיים טובים / רעים זה טוב / רע? יש אחד שיקבל את רוע הגזירה ויש אחד שיתאמלל. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך האם מה שאני אומר זה אמיתי או לא? אם זה לא אמיתי, או אמיתי? השאלה האם זאת האמת. הוא מחפש מה לעשות עם האמת. אדם צריך לחפש את האמת. אם האדם יבין במוחלטות את האמת, תמיד יהיה לו טוב.

נגיד לא יודעים איך לקבל החלטה הטוב והרע מתלבשים על התהליכים. כל התהליכים זה תהליך אחד. האם המציאות הזו טובה? אם תביני במוחלטות שהמציאות טובה / רעה, אם יהיה לך מוחלט תביני למה כל דבר הוא רע זה יעשה לך טוב בשלמות. אם תביני שבכל מצב שתהיי יהיה לך חסר משהו. כי תמיד יהיה רע מתישהו. זה גורם לכל הרצונות להיעלם ואז ממילא יהיה לך טוב.

מצבו יהיה רע כמו עכשיו הוא היה משחרר לחץ ממילא היה לו טוב. אם אתה רואה את המכנה המשותף של כל הדברים זה מעביר אותך לתודעה אחרת, זה מוביל אותך למצב שאתה לא נאחז בדברים. הוא יבין שזה אושר חולף זה יוריד לו את הדמיון שהוא צריך להשיג את זה. כל זמן שאדם חושב שיש משהו טוב מאחר הוא ממשיך לסבול.

עדיף שאפתנות ולסבול מאשר חוסר שאפתנות ולא לסבול? צריך לרצות שיהיה אחרת. כי אחרת אדם לא יאכל ארוחת בוקר. יש פה 2 צדדים למטבע. קחי את הכל השכל של האנשים הכי מצליחנים, תנסי לגרום להם לא לרצות. האידאל שאתה חווה שלמות כל פעם מחדש. אני מציב אידאל שהוא נוגד את הטבע האנושי שלך.

שאפתנות גם אחרי שתביני שהכל אחד, אז תהני מחיים הרבה יותר ואז תהיי שאפתנית באמת כי לא תפחדי שיהיה לך רע. כי זה מקור חוסר השאפתנות הפחד שיהיה רע. מפחד שיהיה לך רע, מפחד אולי זה לא יצליח. לו יצוייר שתהיה באחדות לא תפחד ותהיה שאפתן יותר. האידאל הגדול בעולם, נראה אותך גורם לעצמך להרגיש טוב בשלמות בלי מאמץ עד כדי כך שהרצון להרגיש טוב יעלם. גם ילד רוצה להרגיש טוב.

את לא שאפתנית מספיק אני כל כך שאפתן שאני אומר צריך להשיג את זה גם אם זה לא ריאלי. אני בעד שאפתנות. תביני את כל המציאות ולא תביני בתיאוריה שיהיה כ"כ ברור המציאות יותר מאשר אתה חושב שאתה קיים. להגיע למוחלטות.

דבר נוסף גם אחרי ההבנה זה לא יעלים את הרצון לשאוף לדברים יותר גדולים כי לא תפחדי שיהיה לך רע. אין דבר כישלונות הכל משחק. ואז באמת תוכלי להינות מהחיים. ההנאה צריכה לבוא מהחיבור לטוב ולרע. אם הלך לך לאיבוד כסף לא תגיד זה טוב כי לא תשמור על הכסף. מה המהות של הדבר? לכסף אין משמעות. אם תחווה טוב בשלמות שאיבדת כסף אין משמעות לדבר. צריך להגיד זה טוב וזה רע. כי אחרת לא תעשה שום פעולה. רק שתבין שהטוב והרע זה אחד. אבל זה משהו אחר האחדות היא לא טוב ולא רע. ככל שאתה מבין יותר את המציאות אתה יודע יותר טוב מה יהיה עד שתגיע לנקודה שתמיד יהיה טוב. מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע.

לפני הטוב והרע, אין הגדרות. ברגע שהאדם מחפש את האמת תבדוק, בסופו של דבר הוא יגיע למסקנה שאין הבדל בין טוב לרע כי הכל אחד.

*

האם הדרך שלך, היא לא כמו "לאהוב את מה שיש"? תשובה: קודם כל כהנחת עבודה, תמיד שאתה שואל אם זה לא כמו משהו, זה לא כמו משהו, אולי הוא התכוון למשהו צא מתוך נקודת הנחה שהכוונה להיפך. מקום שאין בו הגדרה שאתה יכול לאהוב את מה שיש או לשנוא את מה שיש. אני לא אומר מה לעשות. אני אומר מה להבין.

הרעיון פשוט תבין שזה לא משנה תבין שזה אחד. אחרי שהבנת שזה לא משנה תעשי את מה שבא לך. אם הייתי חושב שמשהו משנה הייתי סובל. אדם שמשחק משחק אולי אפתי והוא גם מאוד רוצה לנצח. אני הצבתי לעצמי דבר שאפתני.

עוד לא הצלחתי לחשוב משהו גדול מזה. זה הרבה יותר שאפתני, העניין של לנצח במשחק זה לא לנצח מישהו, אם תמיד תנצח לא מעניין כל המשחק. אתה מחליף משחק. לגבי העניין של הרצונות תבין שזה אחד ואח"כ תגיד את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה. זה הרעיון קודם כל תבין שזה אחד ועכשיו תרצה את מה שבא לך.

כל אחד רוצה להגיע למצב שזה לא ישנה לו. אני חולם שיהיה לי טוב בלי דבר חיצוני. אנשים מחפשים לחפש את המציאות אם הם היו מרגישים טוב כבר עכשיו הם היו מנסים לשנות בתוכם משהו. אנשים מיואשים חלקית. אדם מצד אחד מאוד רוצה שיהיה לו טוב. העניין הוא עצם העניין שהאדם קיים הוא סובל. הגוף זה חולצה, עצם קיומו של האני עצם זה שיש אני יוצר נפרדות.

אני ולא אני חוסר שלמות. אם תחפשי את האמת, תשאלי את עצמך מה זה המילה אני תחווי אותה יחד עם המציאות כיישות אחת. נניח שלאצבע יש תודעה עצמית. מי אני? היא פתאום מגלה שהיא יד. ואז היא חושבת, מה זה הגוף, ואז התודעה, ואז זה מתחבר למציאות. כאשר אדם אומר אני באופן בסיסי הוא מתכוון לגוף שלו, ואז הוא אומר אני זה התודעה, ואז אני מגיע למציאות ואז לכוח שמניע את המציאות. אתה כ"כ מבטל את היישות, שאתה רואה שהכל זה אלוהים.

*

הרע נובע מכך שאתה לא מבין מה הסיבה, מה שבאמת גורם להרגיש רע, שאתה מחפש את הסיבה. הרע לא נובע מכך שיש סיבה הוא נובע מכך שאתה רוצה ולא מוצא את הסיבה. השאלה מה זה סובלים? סבל זה חוויה. השאלה אם הוא סובל מזה? מה הוא חווה. אם אדם יתעמק לנסות להבין את המציאות אם האדם יגלה שהאירוע הראשון ללא סיבה הוא יפסיק לחפש את סיבת האירועים.

הרע נובע מהתשוקה שלך להפוך אותו לטוב. טוב שנובע מהכלת הטוב והרע. הוא יכיל גם את זה שרע לו, נגיד שאומרים לאדם אל תתנגד שלא יכאב לך. אני רוצה אחרת הסבל נוצר מכך שאתה רוצה אחרת, רע לך ואתה רוצה אחרת.

את אמורה להתנגד לאירועים לא נעימים לא שינינו משהו. זה לא סותר צריך להתנגד לכאב, יש פרספקטיבה נוספת שתכילי את הכל במקום אחר. אני מקבל את זה שרע לי מהאש ושאני צריך לברוח. שיא הרע ותכילי גם אותו, תנסי להבין תקבלי גם את זה. לא לשקר זה רע אבל ככה זה תכילי את זה. זה לא אמור לשנות בך כלום, זה משהו שנמצא לפני הכל, עדיין תעשי את הכל אותו דבר. לא תהני מכך שטוב לך, תהני מכך שהכל טוב לך. יש טוב ורע ויש משהו נוסף.

הסבל שלו זה לא בגלל שכואב לך זה בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו כי הוא חושב שאם לא יכאב לו יהיה לו טוב. הוא אמור להמשיך לחפש שלא יכאב לו, אבל את תתנגד לכך שאתה לא רוצה שיכאב לך. למה רע לו? כי הוא לא רוצה שיכאב לו. אם נלך עוד צעד אחורה רע לו לא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו, אדם רוצה לשנות את המציאות, רע לו בגלל זה שהוא לא רוצה את זה שהוא רוצה לשנות את המציאות.

*

לא רע לאדם בגלל שהוא רוצה את המציאות רע לו בגלל שהוא לא רוצה את זה שהוא רצה לשנות את המציאות כי הוא לא מסוגל להכיל את חוסר השביעות שלו מהמציאות, צריך להסתכל על דברים מנקודת ההתחלה, אלוהים הוא היחיד שבוחר בסופו של דבר הוא שעושה את זה, בכל מקרה התשובה שזה מוביל לשינוי חוויה.

אם מבינים שהכל אחד אז אין שאלה. נניח אדם הבין שאין לו בחירה, אתה לא מחליט מה לעשות? מהיכן השאלה הזאת? שאדם חושב שהוא המחליט הוא יכול לשאול מה אני יכול לעשות.

אדם לא רוצה את זה שהוא רוצה לשנות את הכאב. רוצה לשנות ולא רוצה לשנות שניהם טובים עבורי באותה מידה. הרע הוא רע אין דבר כזה להגיד שהרע הוא טוב.

אם זה טוב, למה לא לעשות את זה עוד פעם, הרע זה רע.

אם באמת היית מכילה את עצמך ממילא לא היית בוכה, למה אני בוכה? אבל אם היית אוהבת את עצמך מספיק, לא היית בוכה. אם לא תהיה בחרדה מכך שאתה בחרדה ממילא לא תהיה בחרדה. אם תביא את עצמך מכך שגם חרדה זה טוב לך אפילו לא בחיצוניות תהיה עם חרדה. אדם אומר אני פוחד שמשהו יקרה. מה הפתרון אומרים לו אם תבין שזה טוב, לא תהיה בחרדה. אדם הולך לפסיכולוג אני בחרדה הוא אומר לו תעשה את זה וזה. הוא עדיין בחרדה שלא להיות בחרדה.

השאלה מה רמת התודעה ששואל, אדם שואל, השיטות תחשוב על משהו אחר ולא תהיה בחרדה, תשקר את עצמך בשקר כלשהו ותנסה לצאת מזה. זה לא עובד בפועל מחשבות טורדניות לא יכול לברוח מהן. אין מה לעשות. לא משנה לאן תברח אתה לא יכול לברוח מעצמך.

אתה לא יכול לברוח מכך, אומרים לו תקשיב אתה רוצה לצאת מחרדה? תנסה להבין את המציאות שגם אם יקרה לו את הדבר זה יהיה טוב. ומה יקרה אם אחשוב שיש טוב ורע עדיין ארגיש חרדה. לשכנע אדם לא להבדיל בין טוב לרע גם זה רע.

*

אם הוא מבדיל בין טוב לרע זה רע, גם להבדיל בין טוב לרע זה טוב, אתה אמור תחשוב על חרדה תחשוב על היפך חרדה תחשוב על הדבר הטוב בעולם ותהנה מהחרדה כמו מהדבר הכי מהנה בעולם. סבל נפשי גדול יותר מסבל פיזי.

אדם יכול להיות על כבשן, תסרוק את בשרו אבל ההבנה שהוא עושה למטרה נעלה שהכאב מצטמצם אצלו. הכאב הנפשי שאין לך בשביל מה. אתה לא סובל מהחרדה הוא מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה. אין גם וגם. יש אחד. שאתה לא רוצה לחוות חרדה.

הסבל הוא מכך שאתה לא יכול להכיל מכך שאתה לא יודע, הפתרון תרצה לחוות חרדה כמו אתה רוצה לחוות את ההיפך של החרדה. אם אין רצן אני לא יכול לסבול מחרדה. אתה לא יכול לרצות שאין לך חרדה.

תשאל את עצמך מה התכלית ואז תבין שיש תכלית ואין תכלית זה דבר אחד. שלאדם קורה משהו, הוא שואל, למה זה קורה לי? כל מה שהיה זה בשביל מה שקורה לך עכשיו. לחוות את השלמות בכל דבר.

*

אם נגיד שלכל דבר יש סיבה בלי סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש מאין אלוהים הוא אין סוף. האין סוף מוגבל, כי הוא יישות מוגבלת כאשר אומרים שיש נוצר מאין הרי גם האין הוא לא מחויב המציאות. את היש אפשר להעלים אי אפשר להעלים כלום. גם הכלום הוא לא מחויב המציאות.

יש מציאות שיש בתוכה יש ואין. כל מיני ספקולציות לנסות להפוך לשני צדדים. יש מציאות שיש בה שני צדדים.

*

כדי להסביר למה אתה עושה, כדי למצוא תשובה לשאלה אחת צריך להבין הכל בשלמות, ולמה אתה עושה? ולמה אתה רוצה? כי המציאות רוצה. כדי לדעת למה אתה עושה את מה שאתה עושה, אתה צריך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות.

הכל טוב מוחלט, גם אם תעשה טעיות זה טוב באותה מידה, וגם אם זה טעות זה טוב. תוסיף מה שאתה רוצה. מאחר שהכל טוב זה טוב לשאול את השאלה, מאחר שהכל טוב זה טוב שלא טוב.

אם זה הכרחי אין שאלה ואם זה לא הכרחי אין שאלה. גם אם יגידו זה לא הכרחי תעשה את זה בכל מקרה זה סימן שזה הכרחי. אם היית מת מרעב והייתה לך פרוסת לחם, היית מרוכז בעבודה תמורת פרוסת הלחם.

איך חווים את הרצון כחוסר שלמות או ביטוי של השלמות? אם אתה נהנה ממה שאתה עושה אז אתה לא סובל. אם אתה עושה דבר עבור משהו אתה סובל.

יש משפט שאומר תעשה משהו שאתה צריך לעשות זה לא נקרא עבודה. אדם אומר אני נהנה מהעבודה יש לי סיפוק. ניקח מישהו שאומר אני קם בבוקר להינות. אני יש לי סיפוק בחיים, אני עוזר ונהנה שאנשים שמחים לא מרגיש שאני עובד. מה הסיבה שהוא הולך לעבוד, כדי להשיג את תחושת הטוב שהעבודה נותנת לו.

*

קח בבוקר תשתה כוס מים, והדבר ייתן לך תחושת טוב לכל היום. למה אתה אוהב עבודה כי... אם ייתנו לך את הלחיצת כפתור, לא תעבוד. אדם עובד באיזה עבודה. תחפש להבין את העניין בסופו של דבר תהנה מעצם העבודה. תעשה את הדברים כדי לעשות את הדברים.

אם אדם רוצה ולא עושה הוא לא רוצה את זה מספיק. הוא מרוכז בשיעמום המוחלט. אין דבר כזה חוסר יכולת להתרכז תחליט שהשיעור הזה משחק תראה בשנייה הילד הזה מרוכז. אני אף פעם לא מצליח להתמיד בשום דבר, אתה מתמיד בלא להתמיד.

זה לא מעניין אותך המורה מפריע לך להינות. מה אני לא חווה שלמות איפה אני רוצה לשפר זאת השאלה. יש שם שאלה.

רק בזכות זה נדמה לך שרע אתה עושה את הפעולות. בזכות הטוב והרע אנחנו קיימים, כל הדינמיקה של העולם זה זה שאתה אומר זה טוב וזה רע. ברגע שיש טוב ורע אתה אומר בא נעשה את זה ובוא נעשה את זה.

*

אדם לא שלם עם דבר זה שקר. מצד האמת, גם אם תחסוך את הכסף לשם גם תסבול. אין אחד שסיים את הפרויקטים, גם ביל גייטס, עושים פרויקטים כל הזמן, אין לזה סוף. החשיבה שיהיה מחר יותר טוב היא שקר ולכן אתה לא שלם עם ההחלטה.

מה האמת? יש 2 צדדים למטבע אתה חוסך כי אתה לא רוצה להיות פה אבל לא כי אתה לא רוצה להיות שם. החיסכון הוא מבטא את חוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה. החיסכון הוא בעצם מבטל את חוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה וזה נכון אבל מצד שני אתה לא שלם עם זה זה עדיין לא יהיה מספיק טוב.

אתה בסופו של דבר להסתכל על המציאות בעיניים ולבדוק מי החליט שזה טוב ושזה רע? כל החיים והסבל אושר, כל פעולה שאתה עושה ורגש שאתה מרגיש, כל רצון שאתה רוצה נובע מתפיסת טוב ורע.

הוא חי חיים שלמים רוצה רצונות עושה פעולות ולא מסוגל להסביר למה זה טוב ולמה זה רע. למה אני רוצה? כי זה טוב. למה זה טוב? כי אני רוצה. למה יש בעולם רע כדי לעשות טוב. יש כאלה שאומרים שיש רע כדי שיהיה טוב כי אם לא היה רע איך תדע שזה טוב, אבל זה הפוך למה יש בעולם טוב? כדי שיהיה לך רע.

הפחד לאבד את הטוב הוא עצמו הוא רע, אם הטוב שלך תלוי בדבר זה עצמו העונש.

*

הטוב והרע זה לא בחיצוני הטוב ורע זה מבפנים, הפנימי שזה רק האדם עצמו יודע. אנשים מחפשים מישהו שנראה בצורה כלשהי, למה זה שקר? קודם כל אם הוא היה מספיק רוחני הוא היה מתעסק גם בדברים גשמיים. אושר זה לא משהו שרואים אותו.

העניין הוא להיות בעולם ובכל זאת להינות מהדינמיקה. כלפי חוץ יש את הנפרדות של העולם ובפנים יש את עניין האחדות. העניין של האושר זה משהו פנימי ולא משהו חיצוני. אנשים מנסים לחפש את הצדיק ורשע. הצדיק יכול להכיל את זה שרע לו, והרשע לא יכול להכיל שטוב לו. שאדם מבצע פשע נותנים לו עונש ושאדם עושה דבר טוב נותנים לו שכר. עובד, מקבל משכורת, עושה רע מורידים לך את המשכורת.

מבחינה חיצונית בעולם שלנו יש פרספקטיבה של זמן השכר והעונש הם לא בו זמנית במקביל לפעולה. הטוב מגיע אחרי והרע מגיע אחרי. העולם כ"כ מדוייק כמסתכלים מבחינה פנימית שאתה מקבל את השכר והעונש בזמן אמת, כאשר אתה עושה רע בו זמנית רע לך, כאשר אתה עושה טוב בו זמנית טוב לך.

מה זה מצפון? זה מערכת שיקולים של טוב ורע. אם אתה אוהב את עצמך בשלמות זה הדבר הטוב ביותר. אנשים עושים מעשים רעים כי הם רחוקים מלאהוב את עצמם בשלמות.

*

איך אני יכול לשנוא אדם אם הוא חלק ממני, האני האמיתי של האדם זה השורש, אם אתה שונא את האחר, אתה שונא את עצמך. אתה בתוך חלום של עצמך, מה שאחרים עושים ונדמה לך שרע לך אתה עושה את זה.