על אמונה וידיעה

הרבה מלחמות בעולם נולדו בגלל דתות. איך יכול להיות, שדתות שאמורות לייצג אמיתות מובילות למלחמות? הרי אמת זורחת כמו שמש

ואין סיבה שתוביל למלחמה כיון שהיא לחם חוק של בני האדם. מסתבר שמאחורי דתות יש יותר אמונות מאשר אמיתות. אמונה היא דבר בלתי ניתן להוכחה. כדי להוכיח אותה עלי להתגודד בקבוצה, לצרף אנשים שונים שיעזרו לי בעזרת "המסה", לשכנע את הפרט באמת שלנו. לך תוכיח שאלוהים נתן לך משהו, ציווה עליך משהו, או הבטיח לך משהו. לך תוכיח שאלוהים בחר דווקא בך ולא באחר. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לומר " תשאל אותו גם הוא יודע", ואו לפתוח במלחמה על האמונה שלך. ולכן היכן שיש אמונה אין ידיעה והמטרה שלנו בחיים לסלק אמונות וטקסים, שהם עבודת אלילים חסרי שחר עד שתוכח האמת שחור על גבי לבן. רק ידיעה ושאיפה של בני האדם לחקר האמת ללא משוא פנים, וללא אינטרסים כלכליים שיצרו את ההתגודדויות הללו תוביל להתקדמותו של הגזע האנושי. ההתעלמות "זה לא ענייני" מחספסת את בני האדם ומובילה אותם להתקדמות תוך קרמה שלילית כלומר: גם הליכה במשעול האמת תוך התעלמות מהזולת הנמצא תחת ניצול מחפיר של דיקטטורים המהלכים אימים בשם האמונה, ומונעים את

הידיעה ומשווים אותה לכפירה, גם אדם זה סופו לשלם את המחיר (דוגמהה קלאסית התעלמות מזקנים). ולכן יש לשים לב לחלש, ולמוגבל לחיות לאקולוגיה וכל דבר שאפשר שכן גם הם חלק מהשלם.

---

רצון חופשי?

כדי להבין חופש בחירה יש צורך להבין מה זו בחירה באופן כללי.

בחירה מורכב מחופש הרצון, ומחופש הפעולה.

רצון חופשי אם אתה המרכז אתה יכול לרצות הכל ב 360 מעלות ואז הרצונות שלך יהיו לא קשורים אחד לשני ואתה תחשב מטורף. מאחורי כל רצון יש מניע

המניע הוא "נסתר" לדוגמה דבורה יוצאת לשדה היא יכולה לבחור פרחים.

אבל הרצון של הבסיסי הוא לפרחים והפרחים הם המניע כלומר הצו העליון

הוא שהפרחים קוראים לדבורה ולא הדבורה מחליטה אם לרצות או לא.

יכול להיות שיהיה גם עץ תותים שימשוך אותה ואז הרצון החפשי יגדל

בין הפרחים או בין העצים אבל לא בין להמשך לתותים ולפרחים או

לטרוף זבובים כלומר שתי הרצונות הבסיסים יובילו לאותה מטרה

שהיא הרצון האלוהים שמכוון אותה ומהם היא יכולה לבחור למעשה חופש לבחור

הוא דטרמניסטי במהותו שכן אפשרויות הרצון נקבעות מראש.

החלק השני הוא החופש לפעול זה או כן לפעול או לא לפעול ה"לא" הוא נגד עצמך ואינך מסוגל להתמודד איתו אלא לטווח קצר ואחרי זה להמשיך בזרימה שהיא טבעך מכך חופש הבחירה קיים אבל הוא דטרמניסטי במהותו

הנושא הזה חשוב שלפעמים אנו זורמים במסלול חיים שאנו חשים כי הוא נגד רצוננו וזה פשוט הורס אותנו נקודת המבט שהוצגה כאן עשויה לרכך מעט את גודל הסבל

---

המסע

בעיקבות השאלה על האושר רוב האנשים אמרו שהאושר נגרם להם מדברים חיצוניים

דברים שאנו תולים בהם את האושר שלנו.

והפלא ופלא את האושר אנו מרגישים בפנים בתוך הגוף

כלומר אנו מביטים "החוצה" כדי לקבל את ההרגשה שנמצאת פנימה

זה נקרא המסע או היציאה של "משהו מיתוכינו" החוצה כדי למצוא את האושר פנימה...

למעשה אם תחשבו טוב כל מה שמניע אותנו בחיים החיצוניים (מחוץ לגוף)

זה להפעיל את הרגשות שנמצאים בפנים.

לא משנה מה שתכתבו

כסף, מכונית יפה, מעמד, פירגונים, חול, אהבה, יופי, ויותר מזה כל מילה שתכתבו מפעילה את מרכז האושר אחת יותר ואחת פחות..

ועכשיו לשאלה (-:

למה אנו זקוקים למסע הזה?

האם קיימת דרך ישירה פנימה להרגיש מאושר בלי לצאת "החוצה"?

המסע הוא סיפור חיינו בלי שנשים לב לכך תעצרו תחשבו זה לוקח זמן להפנים את הכתוב פה והסקת המסקנות היא רק לטובה.

והיא הקטנה חשיבותם של אובייקטים חיצוניים ואנשים אחרים באחריות על האושר שלנו שהוא נמצא בידנו והפחתה איטית של ה (סופראמפוזישין) תלית האושר בדברים חיצוניים שהם אפילו לא יודעים את זה שאנו נשענים עליהם

מנטאלית (כי לפעמים הם בכללל חפצים דוממים)

אל תקשר לדברים שמופיעים ונעלמים זה יוביל לאכזבה

---

רוחניות כמפלט

לאחרונה יותר ויותר אני מתעסק ונפגש בעיניינים רוחניים

הגעתי למסקנות מאוד לא נעימות והרגשתי צורך לשתף

התחושה שהתקבלה אצלי שהרוחניות העכשיוית היא מפלט לעצלנים

שמחפשים קיצורי דרך ע"י "ניסים" כדי שהמציאות שלהם תשתנה.

ישיבה של שעות במדיטציה דמיון כי הרגע הנוכחי ושיכנוע עצמי

כי הרגע הנוכחי הינו הרגע לו ציפיתי כל חיי זו אשליה

חוייה רוחנית קשורה ישירות לחויה גופנית כל עוד אני בתוך הגוף

גם התחושות הרוחניות מורגשות בצורה פיזית ע"י החושים

היכולת לאבד שליטה ולהניח את הראש על הכתף של "אמא " טבע

זו רוחניות שמלווה בתחושות גופניות של נעימות צמרמורות וכו

כל יום שבו אתה מזיע את מטהר את עצמך ומוכן יותר לחוות את הרוחניות

---

טעם החיים

פעם הכרתי ילד קטן בן שש היה.

בוקר סגריר אחד נשלח הילד למכולת לקנות חלב הילד לא ידע כי באותו היום עומדים להשתנות חייו.

בצאתו למכולת נתקף הילד רעד בילתי מוסבר חש לפתע את היקום את החיבור של כל החושים החיבור שבין הלב והראש נקודה שאינה מוגדרת נקודת החיים

שאיפה קטנה של אוויר בוקר מלווה בצינה רוגע נעימות גרמה לילד לחוש את אורגזמת חייו כהרף עיין חלף הרגע והילד לא ידע כי באותה שניה יעמול כל חייו על מנת לחוש את התחושה הזו.

במהלך חיין חיפש את הרגע בריח הדסים, בריח הדרים אחרי גשם ראשון.

שהתבגר יותר 'חיפש את הנקודה בשקיעות' בזריחות' בשכיבות על הגב בטבע

עם פנים לשמיים. הכל היה קרוב אבל לא חש את התחושה הזו.

בהמשך חייו עבר לסמים קלים התמכרויות שונות הימורים ויותר מאוחר התמכר למין.

שוב הכל היה קרוב אבל לנקודה ההיא לא שב היא היתה חמקמקה תמיד הרגיש קרוב

אבל לא אותה.

בהתגייסו לצבא באחת ממשמרות הלילה המרובות שעבר פגש בה שוב את הנקודה

זה היה בארבע בבוקר שבאו להחליף אותו לאחר משמרת לילה ארוכה עייף נינוח ורגוע מלווה בריח הירמוך שזרם לידו' חש אותה שוב את נקודת החיים נקודת התחברות כל החושים. נקודה זו ארכה קצת יותר זמן וגם השאירה בו רושם עמוק ושוב הראש שכח את

הרגע אבל הלב לא.

שהשתחרר רדף אחרי כסף רדף אחרי זנבו האמין כי בכסף יוכל להגיע לתחושה

לנקודה שאפילו לא ידע כי חיי למענה

הדרים לעבוד בים המלח רצה לחסוך כסף לא ידע אפילו מדוע לא ידע לאן פניו מועדות

אמר אלמד הכל אנסה הכל אולי בדרך השלילה אוכל להגיע לאותה הרגשה.

בוקר אחד ברדיתו מדימונה לים המלח שהזריחה נפערת מולו הוא פגש אותה שוב

עצר את הרכב נפעם ומשתהה הביט על העולם מנסה לנצור את הרגע, נקודת החיים.

זו הפעם הראשונה שהתחיל להבין שמטרת החיים נצבת מולו רגע נדיר שפגש פעמיים בחייו לפני כן. עצר הביט נשם הרגיש חש שוב הרגע חלף.

והזיכרון הקצר שלח אותו שוב לדרכים עקלקלות על מנת לפגוש את הרגע המופלא

עבד יותר קשה התיש את עצמו נלחם, רב, בסופו של דבר מרוב מאמץ לקה בליבו

חלה ונשלח לניתוח כואב ניתוח שבו נגעו לו בלב כנראה שבאחד הנגיעות חיברו

את קו התובנה הקשר בין הלב והראש.

שקם מהניתוח והחל להחלים התחיל להפנים וידע שראה את נקודת החיים וידע

שנקודה זאת היא נקודה שמגיעה לבד מלחמת עצבים מלחמת התמכרויות

לא תביא את הנקודה נקודת הארה של החיים נקודה נקודה שכה אנו חפצים לחוש במהלך חיינו

זהו איזור שאינו מוגדר במילים לא סמים לא מין לא התמכרויות לא כסף אינם דומים לנקודה נקודת האושר נקודה שאצל אחרים נקראת אהבה, לא אהבה של בן זוג, אלא אהבת החיים טעם החיים.

וצריך להפנים שכמו שנאמר התלמיד מוכן המורה מגיע

כך גם הנקודה מגיעה שאנחנו מוכנים הדבר היחיד שאני זוכר

מהמפה שנמוגה זה הצורך להיות רגוע ושליו ולחוש עם כל הלב לתת לתמימות לדבר

לתת לעצמך לאבד שליטה שליטה מסוג אחר פשוט לתת לטבע אפשרות לזרום דרכך

אין תורה

אין מפה

יש לב

וצריך לתת לו אפשרות להוביל ככלב שמושך בעליו ברצועה

רק צריך לדעת ולהבין שהלב לא יפגע בך אלא הוא פועל מתוך אהבה בלבד

ואם אתה חושב שמצאת משהו קרוב לנקודה והקרוב מזיק למקדש האני שלך

ולגוף שלך כמו מין מוגזם, עישון מוגזם, התמכרויות מסוימות אוכל וכה

דע כי לא הלב הוא המוביל פה כי דרך הלב היא לא להרע לא לעצמך ולא לאחרים

הקשר בין המוח ללב הוא קשר שיוביל לנקודת החיים.

כיון שהלב והראש לא מדברים באותה שפה

רק ברגעים מיוחדים אשר בהם הלב מבין את הראש ולהפך. אפשר לחוש את דרך הלב

ולהגיע לנקודת החיים.

אוהב