שם | |
סיסמא |
אם תעברי את שלב המודעות דהיינו תביני את ההגיון בלהשאר רגוע וחוסר ההגיון בלכעוס אז כבר עברת חלק מהדרך. דהיינו, שלב ראשון צריך להבין בשכל.
שלב שני אני מפנה אותך למאמרים באתר על שינוי דפוסי התנהגות. זה אפשרי לחלוטין בכל גיל ומצב... בהצלחה.
איך אפשר לא לכעוס במצבים של איבוד שליטה?
ואם לא נכעס איך נוציא את מה שמעיק עלינו באותו רגע נתון
לצבור כעסים.. להתאפק מלכעוס.. האם זה לא יהיה בעוכריי אם אצבור אבליג אשתוק... לא לכעוס זה באמת בשבילי מגבלה.. איך לעבור את המשוכה
של הכעס לא אדע אשמח להצעה
לפעמים קשה לשמוח אך עצם הידיעה שהעצבות חוסמת אותי
ועצם המחשבה שהעצבות מנתקת אותי מימה שכן ויכול להיות טוב..
גורמת לי לחשוב פעמיים אם זה כדאי להמשיך ולטבוע ביגון או בזכרונות עצובים או לקחת נשימה עמוקה להרים את הראש למעלה וללכת הלאה
למקום אחר של תקווה שממנה אולי תופיע השמחה.. ואם לא השימחה אולי תופיע השלווה והרגיעה המנוחה לנשמה..
לדעת לקבל גם מה שרע באהבה... זאת הגדולה..
הפנמה של התקווה ניתוק ממחשבה קשה היא התרופה למחלה
כי עצבות זו מחלה קשה..