העולם שלי מכיל מעבר ללוגיקה, תן לי ואתן לך, הערכת שווי של בן הזוג וכ"ו, גם מרכיב דומננטי מאוד והוא נקרא רגש.

הרגשות הם אחד המאפיינים המרכזיים של האדם, הבאים לידי ביטוי בכל רגע ורגע בחיינו.

באם נפעיל מנגנוני הערכה לוגיים כעצתך וביטול העולם הריגשי, הריהשבשאלות כמו האם הוא נחמד, האם הוא מתאים לי, נוכל לבחור שותף / ה לדירה שכורה ולא לחיים.

בן זוג אמיתי הוא כזה אשר מרחיב אותנו, ממלא חלק בעולם הריגשי, מאזן את הנתינה והקבלה, ביחד אנו יוצרים זוגיות, משפחה, ילדים.

הקשר לבן הזוג חייב לדעתי להיות מהמקום הריגשי, מלא באותה תחושה מופלאה הנקראת אהבה!!!

זוגיות זה לא עסק, זוגיות היא הרחבה של השלם האינדבידואלי.

אנשים מבזבזים הרבה זמן על דייטים כשהם לא מחפשים את הדבר הנכון. תמיד יכול להיות 'יותר' (יותר חכם, יותר משקיען, יותר עשיר.).. אז מה? השאלה היחידה שצריכה להשאל בשלב ההכרות הראשונית זה האם האדם ממול הוא 'מספיק דיו'. אם כן, אז אפשר להמשיך הלאה ולהכיר יותר.

לאלה שמדברים על הרגש - זה נכון שחשוב גם הרגש, ויכול להיות בהחלט שנצא עם מישהו שעונה על הקריטריונים כפי שצויינו במאמר, ולא תתעורר אהבה כלפיו. זאת כמובן סיבה טובה לא להמשיך קשר.

אבל גם ההפך - יכול להתעורר קשר ומתגלה שהאדם ממש לא טוב עבורנו. ואז, לא משנה כמה רגש יש, עדיף לחתוך.

אני חושבת שבנושא של יצירת זוגיות רובינו פשוט מצפים שזה יקרה לנו בלי שנשקיע או נתכנן יותר מידי, יש חיבור יש משיכה יופי! אין אז אין, ממשיכים הלאה.

לדעתי, יצירת זוגיות זו עבודה רוחנית לכל דבר הדורשת למידה והיכרות עמוקה עם עצמינו, מאחר שאנו מושכים לחיינו בן זוג המשמש לנו מראה, כאשר אנו מבינים את השיקוף ומתקנים בתוכינו את מה שדורש תיקון

נצליח למשוך לחיינו אנשים אחרים ו / או שהקשר בו אנו מעורבים ישתנה.

יש הרבה אנשים שיכולים להתאים לנו שאנחנו יכולים לחלוק את חיינו איתם

הבעיה מתחילה בגלל שמסתכלים רחוק מידי קדימה

הסיפור הוא פשוט ביותר

פגשת מישהו לערב

שאל את עצמך שאלה אחת

האם ארצה לראות את האדם הזה שוב?

ותמשיך ככה, עד שתחליט שאתה כבר לא רוצה לראות אותו יותר

לדעתי צריך לתת צ'אנס ולהפגש פעם נוספת, אלא אם כן האדם ממול ממש דוחה.

לפעמים דייט ראשון אינו משקף באמת את האדם שממול...

לעתים מהתרגשות / מבוכה מצטייר אדם לגמרי אחר.

רובנו נוטים לשפוט אדם עפ"י מראה... אם הוא יפה משמע הוא חכם / טוב / מתאים.

חושבת שאם יש עניין אפילו קטנטן, יש מצב לדייט שני... לפעמים הקליק / משיכה יכולים לבוא בהמשך.

לא לחשוב עליו מיד כעל בן - זוג פוטנציאלי לכל החיים... הרי גם כשהחלטנו שזה זה, קרה שטעינו.

לזרום ולהנות מהרגע... קרה לי שבן - זוג שהבטיח הרים וגבעות נשאר אי שם במישור.

וקרה גם שאחד שלא הבטיח לי פרח נתן לי גן של ורדים.

קודם כל ולפני הכל... נהניתי לקרוא.

אתה נותן כלים רציונליים בסיסיים והם טובים.

צודקים כל אלה שכותבים על רגש, כי אין בילתו.

אבל

כאחת "שבאה בימים" (ולפעמים גם בלילות..).

ואחרי שלושים שנו נשואין (ושנתיים... גרושין)

מודה בצער רב

אין מתכון מנצח.

יש כל כך הרבה גורמים מעורבים בבחירות שלנו

שאנחנו יכולים רק לשאוף...

כל החלטה נכונה... לנקודת הזמן שלה

וזה גם מה שצריך להנחות אותנו על מנת שלא נבכה על "חלב שנשפך".

עדיין

הכלים שנתת טובים

ותודה לך.

אהבתי מאוד את הגישה שלך..

ברגע שאנשים יבינו שאין רק "אביר על סוס לבן" אחד

יכירו בעובדה שהתאמה זוגית תיתכן גם עם בן / בת זוג אחר / ת, או אז חייהם יראו טוב יותר..

אני מסכים מאד עם מה שרשמת. ולראייה - מערכת היחסים שלי עם חברה שלי.

כשהכרתי אותה ידעתי מהרגע הראשון שזה לא זה. היינו שונים מאד, ובעיניי זה היה בלתי ניתן לגישור. גם לא התלהבתי - היה נחמד.

אבל המשכתי לצאת כי הרגשתי שאני צריך להכיר יותר טוב לפני שאני שופט.

למדתי להכיר ואהבתי את מה שאני מגלה יותר ויותר. גיליתי ששפטתי אותה לא נכון במקומות רבים. גיליתי שאנחנו דומים הרבה יותר ממה שחשבתצי, וגיליתי שבמקומות שבהם אנחנו שונים זה רק מתבל את היחסים שלנו.

והאהבה גדלה.

עוד חצי שנה אנחנו מתחתנים. : )

יש איזו מטאפורה, כשמדברים על גלגולים של בני אדם, ביניהם גם זוגיות...

שהסיכוי להולד בעולמנו זהה לסיכוי של פינגווין לעלות מעומק של קילומטר מתחת לפני הים ולצאת דרך גלגל הצלה בקו ישר אחד...

מה הקשר אתם שואלים?

היי חבר.. התחברתי מאוד לכתוב במחשבה ישרה.. זה בדיוק ככה.

כמו בספר "קוטל הדרקונים העצוב ", של מרשה גראד. שם מלמדים את דיוק קוטל הדרקונים

אייך לשנות מחשבות עקומות, במחשבות ישרות

ו... שלא הדברים עצמם הם שמטרידים אנשים.

אלה האופן שבו הם רואים את הדברים. כך שאופן המחשבה שלנו בנוי מהשקפות שלא תמיד נכונות.. (מחשבות עקומות) וצריך ללמוד ולתרגל איך להפוך אותם ל (מחשבות ישרות)

כתוב יפה ונכון. נקודה למחשבה בעולמנו השטחי והמנוכר...

ואוסיף נקודה אחת, הבחירה בזוגיות היא בחירה יומיומית. הרי ברגע שבחרנו אנחנו לא נסגרים בתוך אקווריום ומשייטים להנאתנו כמו שני דגיגי זהב מאוהבים לתמיד... החיים ממשיכים ואנחנו איתם, מכירים אנשים חדשים, משנים דיעות ועמדות. אם לא נבחר בכל יום מחדש, נמצא את עצמנו מוותרים על הזוגיות בכל יום כי הרי תמיד מה שחדש ולא מוכר אטרקטיבי מאד, הרבה יותר מהמוכר והשגרתי וכל יום מתגלה בבן או בבת הזוג משהו חדש, קצת שונה וזה מה שמעניין, לא...?!

העולם מחולק לעוד דברים כאשר הדברים קשורים לקשר שבינו לבינה

התעלמת מההקשר המיני - כלומר: כאשר אני יוצאת לדייט אני אסתכל קודם כל על המשיכה המינית, האם הבחור מולי מושך אותי? הרי אם הפקטור הזה לא עובד, אז הסיכוי שהמערכת הזוגית תעבוד היא קלושה (אלא אם מדובר באנשים שהדחף המיני חלש אצלהם).

אחר כך חוזרים לשאלות שאתה שואל (הרי מן הסתם שאלנו אותם עוד טרם הדייט - קראנו את הפרופיל של הבן אדם או התעניינו בסביבה האם יש איזה מתאם סביר בנינו).

אין ספק שאדם החושב כי קיים רק אדם אחד עבורו נמצא בבעייה, כי אז הוא יהיה מצוי בחיפוש תמידי אחר הקשת בענן וסופו שישאר בדד.

הבחירה למעשה קיימת כל עוד אנחנו חיים גם אל מול אותו בן זוג שבחרנו.

החיים מזמנים מפגשים נעימים פחות או נעימים יותר עם אותו בן זוג עד שאתה מבין שבחרת את הטוב ביחד עם הרע - שזו עיסקת חבילה. כשזה טוב - אז טוב וכזה רע - יש נקודה שבה אין מה לעשות וצריך פשוט להרפות ולתת לזה לעבור. באהבה בשונה מההתאהבות אנו רואים באחר גם את הצדדים הפחות יפים ובכל זאת בוחרים בו לצדנו. כדי לא לבזבז הרבה אנרגיה בלנסות לשנות את האחר ואת הצדדים הפחות "טובים" שלו (טובים= מתאימים לנו) אפשר אולי להניח לזה באותו רגע ולמצוא את הצדדים הטובים בעבורנו (טובים= מתאימים לנו) היכן שהם נמצאים בעולם. לדוגמא: אם בן זוגי הוא מאוד חכם אך לא רגיש במיוחד, אז אפשר לחפש ולמצוא את הרגישות בעולם היכן שהיא מתבטאת, דוגמא הפוכה: אם בן זוגי הוא מאוד לדוגמא רגיש אך די עצלן, אפשר לחפש ולמצוא את החריצות במקום אחר בעולם היכן שהיא מתבטאת. ככה עם קצת סבלנות, הבחירה שבחרנו (בן הזוג) תקבל את המימדים האמיתיים ותהיה פחות טוטאלית. כי הצפיה שהבן זוג ימלא את כל עולמי

היא ככל הנראה מעט אשליה... הוא רק בן - אדם.

מה שכתבת נכון רציונלי ורצוי לפעול בצורה הרציונלית תמיד אבל...

יש אבל גדול מאוד בקשירת מערכת היחסים בין המינים, והיא המשיכה הבסיסית

יש מצבים שהזוגות לומדים לאהוב אחד את השני עם הזמן ומהתחלה התחילו לא מי יודע מה..

ויש ההפך, אהבה ומשיכה הגדולה שאחרי זמן קצר נעלמת ומתפוגגת

אני לא יודעת לומר מה נכון

אני יודעת לומר שאנשים שמיתיחסים לזוגיות ברציונל שכלי, אולי יקל להם יותר ליצור מערכת היחסים, להקים משפחה, אבל אחר כך אם לא תיהיה בתוך מערכת היחסים יציקת החומר, גם שם זה עלול להתפוגג

וביכלל כל קשר גם כזה שנמשך עשורים שלמים, חייב תחזוקה שוטפת, אין מצב של מובן מאליו מעולם, והאדם כל הזמן חייב להשקיע ולפעול בתוכו על מנת להעניק לקשר משמעות מחודשת כל פעם

לגבי הזוגיות המודרנית, יש לי בעיה קטנה, והיא דווקא אינטואיטיבית

הדור הצעיר קצת שכח להתחבר באופן האינטואיטיבי ומכניס לא מעט שיקולים שמקשים ליצירת מערכת היחסים, בעיקר זה הסובלנות והבנה שזוגיות כל הזמן דורשת השקעה ענקית וויתור ההדדי... המתמיד: )

צריך להיות ריאלים. אבל צריך גם משהו אחר.

אני מאמין שמה שאתה מרגיש עמוק בפנים הוא מה שכן קובע.

כמה את באמת שלם עם עצמך

מה שרשמת נותן לי את ההרגשה שאני צריך להתפשר.

והלתפשר זה לא עם בת הזוג.

אלה להתפשר עם עצמי ועם מה שאני מרגיש.

אחרי רווקות ארוכת שנים. ופתאום אהבה גדולה (שנגמרה) שנפלה לי מהשמים

חשבתי שזהו.. אם להיות לא במערכת יחסים 10 שנים היה בשביל זה

אז זה היה שווה הכל.

ואז שזה נגמר הבנתי משהו אחר.

גילתי את גיל 16 מה שנעלם עם הזמן.

אז השאלאה היא לא פשרה על פרטים טכנים.

אלה איזה אלוהים יש ביני לבינה.

איזה רגש מתרוצץ ומה אני מרגיש עם אותו בן אדם.

כן קצת ילדותי ונאיבי אולי בעייני הרבה אנשים

אבל בסופו של דבר אתה הולך לישון עם עצמך.

את רוב הדברים שכתבת לא יכולתי לבטא טוב יותר. מעניין בעיני ודי מפתיע ש"עלם" בגילך הגיע לתובנות כאלה בגיל כל כך מוקדם. יש יותר מאדם אחד שאתה יכול לאהוב, ויש תמיד יפים יותר, חכמים יותר, ו"נוצצים" יותר. היכולת ליצור אינטימיות עם בן זןג אחר היא תוצאה של מה שאנחנו באמת מוכנים להשקיע ועד כמה אנחנו יכולים להתמסר באמת ולהתגבר על דעות קדומות וחוסר ביטחון שאינו קשור לבן או בת הזוג אותו אנו מכירים. אחת הבעיות הקשות יותר בדייטים היא שאתה מכיר הפוך ממה שפעם היו נוהגים להכיר. אתה לא רואה קודם, מריח, מסתקרן, מקשיב, מסמיק, מתלבט... אתה מתכתב עם מישהו ואז אחרי שיש לך לא מעט ציפיות ודמיונות אתה נפגש עם האדם איתו קבעת. לרוב תתאכזב כי הדמיון כמעט תמיד עולה על המציאות. אז הוא לא נסיך חלומות, (לבנות) הוא לא מכיל את כל מה שבנתה לך הסביבה בעבר (לבנים), לעיתים וזאת בעיה לא פשוטה, יש הורים שמעבירים מערכת של נורמות וערכים מוטעים לילדים שלהם. שלא תמיד מתאימים למה שאתה או את מרגישים. תבדקו מה באמת אתם רוצים. מי באמת עומד מולכם. העריכו וכבדו אותו ואל תתנשאו, נסו להתעניין באמת באדם מולכם, להקשיב בתשומת לב למה שהוא רוצה להגיד ואז - אפילו אם התאכזבתם ולא פגשתם את מי שיילתם למצוא - הכרתם מישהו חדש. גם זה לא מעט!

אני לא חושב שאפשר לדעת בודאות שבן / בת הזוג הם הזיווג האידיאלי

גם אם ישנם נתוני פתיחה טובים והתאמות לכאורה..

אנחנו משתנים, בן / בת הזוג שלנו משתנים, החיים משנים אותנו והתאמה של 100% יכולה להפוך עם הזמן לחוסר התאמה משווע..

האם בן הזוג / בת הזוג שלנו הוא / היא המתאים / מה ביותר?

רק הזמן ולא נבואה עתידית יכול לומר..

הזוית הזוית הנטורליסטית, כלומר הברירה הטבעית ולא השטויות האחרות שמקושרות לזה. כידוע האדם הוא החיה היחידה בטבע הנשאר בקשר שלא למטרות הזדוגות טהורה (להישאר בלהקה לא נחשב לצורך המודל). לכן איך שלא מסתכלים על זה העסק הוא קשה להבנה ולא פתיר. אז איפה הנחמה הנחמה היא התמודדות על מה שיש (ויש כולל ילדים משפחה, בית ולפעמים חברות). יש לי חבר נשוי פעם רביעית (לא לדאוג הוא מסוגל לעמוד בזה כלכלית) שטען באוזניי לאחר כמה כוסיות טובות שאין כמו האישה הראשונה, כלומר סמנו אופטימום מוקדם ולכו על זה.

אילן נוסף להיתלות בו הוא אלבר קאמי שבספרו המפורסם מתאר את הפרדוקס של דון ג'ואן שבכוחו לממש כל אהבה והוא אומלל משום שאהבה אמיתית נשארת לעולם בלתי מוגשמת ולא ניתנת לשחיקה במציאות הבלתי אפשרית בה אנו חיים (האמת קאמי מתאר שאת טוב ממני).

בקיצור לכל המתחכמים והמתחכמות מהאתר שגולשים באיטיות לעשור הרביעי של חייהם עזבו אותכם משטויות ודייטים מורכבים, תמצאו את החנון או את החננה, תבנו אתם משפחה ותמשיכו משם...

אהבתי והסכמתי עם המון דברים...

לעיתים הקיבעון שלנו משאיר אותנו בד' אמותינו ולא מאפשר לנו להסתכל מעבר... ואני מאמינה בשינוי קו המחשבה המקובע, זה אפשרי ונכון, תורם ומאפשר פתיחות...

כמובן שאם נהיה שלמים עם עצמינו ונשלים ונקבל את החסרונות שלנו, נוכל לזמן לחיינו אדם דומה והוא יגיע כשאנו נהיה מוכנים מהבחינה הזו...

תודה!

אדם שמחפש במודע אדם מוגדר אחד לזוגיות, לא מחפש באמת בן זוג. או, מחפש בן זוג שהוא לא ימצא לעולם

1. משום שלא קיים כזה המתאים להגדרת המחפש

2. (יותר חשוב) האדם משתנה כל הזמן. גם המחפש וגם הבן זוג משתנה. שום דבר לא קבוע.

3. אהבה וחברות אינן החלפת סחורות במודע. אנשים קודם כל מתאהבים ורק אחר כך מנתחים ומבינים איזה אדם נמצא איתם.

או שבני אדם מחפשים משהו (סליחה: מישהו) מוגדר אבל אם הם לא מתאהבים בו - הם לא מקיימים יותר את חיי הזוגיות שלהם.

זוגיות מתפתחת, גם אם היא החלה בהר געש של רגשות וגעגועים. היא משתנה ומחפשת כיוונים, ותמיד צריך להזין אותה.

ולבסוף: היא קדושה כי היא מוציאה ממך את האגואיזם שהיית שרוי בו ללא בן הזוג. בזוגיות חייבת להיות ההתמסרות, האהבה, והדאגה המתמדת שיהיה לבן הזוג שלך - טוב.

בלי זה הזוגיות הכי מתאימה - מתה.

מסכים אני עם הרעיון. זה כמו ללכת בשוק ענק ולנסות משהוא ואז חושבים שוראים משהוא, שהוא כביכול, יותר מוצלח או לחילופין מרגישים שלא ניסנו את הכל וכך ממשיכים עוד ועוד...

בסרט "As Good As it Gets" אפשר לראות דוגמא יפה למה שכתבת.

לכל אחד ישנם חסרונות / שריטות, השאלה הגדולה היא אם אני מוכן לחיות עם השריטה של בן / בת הזוג. זאת ההבנה שצריכה להיות לאנשים בבחינת בן / בת הזוג שיוצאים.

לא מזמן שמעתי שאם אנו רוצים להתאהב במישהו שלא "עשה" לנו את זה, פשוט לומר לעצמך, אני רוצה להתאהב בו / ה ואז כמו החיוך המאולץ שהופך לצחוק מתגלגל מעצם הנסיון, כך (אולי) תבוא ההתאהבות. אגב, אני בדיוק כרגע בדילמה שכזו, האם אדם מקסים שנכנס לחיי אך "לא עושה" לי את זה, לתת לו את ההזדמנות שאם אוותר, אפספס אדם מקסים ומי יודע אם בגילי המופלג עוד אמצא מישהו"שווה". אגב, השווה האחרון היתה אהבה ענקית שנגמרה בפרידה כואבת מאוד, אז אולי עדיף לא להתאהב בגדול מהלב אלא מהמוח?????

אם אנחנו שואלים את עצמנו האם בן הזוג או העבודה מתאימים לנו, נראה לי שהתשובה נמצאת בגוף השאלה, כנראה שזה לא מתאים לנו, אחרת בכלל לא היה שום סימן שאלה והיינו מרגישים שזה "זה".

יפה ונכון

אולי אם אנשים יפנימו את זה אחוז הגירושין יירד בצורה תלולה...

השפע מבלבל אותנו אין ספק

ורבות התלאות בדרך אל האושר

צריכים להיות ריאלים בבחירת הבן / בת זוג אין ספק

יש לי חבר שהוא מאוד חשדן כי בעבר ארוסתו לדעבר בגדה בו

וכרגע כל הפחד החשדנות נופלת עלי

ואני לא יודעת מה לעשות איך לגרום לו להבין שהיא לא אני

למרות שהוא אומר שהוא יודע אבל עדיין יש את חוסר האימון

בבקשה תגידו לי מה אני יכולה לעשות בשביל שהוא יבין?

באמת שזה מאוד פוגע בי ואני לא רוצה שהקשר שלנו יגמר בגלל זה