כאשר האדם עושה סדר בדברים בחיי היום יום ומסדר את הדברים ביומן או בדף מעין "רשימת מכולת" וגם דברים שהוא בטוח שהוא יזכור אותם במיליון אחוז הוא גם רושם אותם - התוצאה - הוא עושה את הדברים באופן כזה שהוא משיג דברים שלא חשב שהוא יכול להשיג אותם ובזמן קצר שהוא לא יכל לחשוב שהוא יכול לעשות אותם.
מה הסיבה שהדברים מסתדרים יותר טוב כאשר האדם עובד באופן מסודר? מפני שהכל יושב אצלו טוב יותר בראש כאשר הוא מסדר אותם בכתב והוא זוכר גם יותר ממה שכתוב.
אפילו טיעונים שיכל להתחבט בהם חודשים, יכולים להיפתר ביום אחד מסודר כפי שצריך. כיצד? הטיעונים לצד זה ולצד אחר של ביצוע פעולה כלשהי יכולים להיות מועלים על הכתב וכך ניתן לקבל את הרושם הנכון על הדברים.
מה כוונת הדברים? מה זה אומר בשעת מעשה? בשעת מעשה זה אומר כאשר האדם כותב טיעוני בעד ונגד ויודע שאפשר להחליט אחרת, ולחשוב אחרת על הדברים וכל זאת לאחר שהוא מסדר לעצמו את היום וכל דבר שהוא צריך לעשות הוא רושם, אז הוא מקבל הבנה חדשה.
לעתים רואים אנשים שעושים כך ונופלים, למה?
הסיבה היא שהם עדיין לא עשו את הדברים מתוך הבנה אלא מתוך טייס אוטומטי שכן, כך הורגלו.
אך, כאשר האדם עושה את הדברים הללו מתוך הבנה אמיתית שזה הדבר שיסדר לו את הראש, כך הוא יכול לעלות מהשלב הזה מדרגה ולעבור למבחן ה50 | 50 אחוז.
מהו בעצם מבחן ה - 50 | 50 אחוז? זהו מבחן שעושים בשעת אמת לטיעונים שונים בעד ונגד אבל, מתוך הבנה שפועלת מסודר. האדם קודם כל מסדר לעצמו את הראש, ואז הוא עושה את המבחן מביא טיעונים לכל צד ורואה מה ישרת טוב יותר את המטרה האמיתית שלו. והוא מביא טיעון למה ללכת למקום X ואז למה ללכת למקום Y וייתכן, שהוא יראה שיש סיבות יותר ללכת למקום X ולא למקום Y והוא יכול פשוט לזרום עם הדף ולכתוב כל מה שעולה בדעתו בנושא זה, גם דברים חיוביים וגם דברים שליליים. ועצם זה שהוא מביא טיעון למה ללכת למקום X או למקום Y לא נובע ממגמתיות אלא מתוך זרימה ולא מתוך מחשבה שמלכתחילה להצדיק הליכה למקום כלשהו. הכתיבה באה מתוך זרימה חופשית.
ובעצם, כך האדם מגיע להכרעה בנושא של בחירה ללכת למקום X או למקום Y לדוגמא ע"מ ללמוד בו. וכמו בכל דבר בחיים יש צורך ללכת על דברים עד הסוף ולא לוותר עד שמוצאים את מה שבאמת רוצים.
ולמה האדם מצליח יותר כאשר הוא עובד יותר מסודר?
הסיבה שהוא מצליח יותר היא, בגלל כשהראש של האדם מסודר יותר, הוא יודע יותר טוב לקשר בין סיבה לתוצאה. יש סיבה ויש תוצאה. לכל דבר יש סיבה ויש תוצאה. וכאשר האדם מחבר בין סיבה לתוצאה הוא פחות עובד עבודה שזיפית. כי עבודות שזיפיות של האדם באות כתוצאה מכך שאינו מסתכל על הסיבה שהוא עושה את הדברים והתוצאה שאליה המעשה שלו מוביל כלומר, התוצאה.
ואם ניקח את הדברים לעולם המתמטיקה, אז נבחין שיש פעולות הפוכות שעושים יש פעולה שנקראת דיפרנציאל ויש פעולה הפוכה ממנה הנקראת אינטגרל. ובעצם כאשר האדם עושה פעולה הפוכה מרצונו ומגיע אל התוצאה שהוא לא רוצה להגיע אליה אז לצורך העניין נקרא לפעולה דיפרנציאל. לעומת זאת, כאשר האדם עושה פעולה של קישור בין סיבה לתוצאה לצורך העניין נקרא לפעולה אינטגרל.
כאשר האדם לא מקשר בין סיבה לתוצאה הוא דומה לסומא אשר הולך באפילה ואינו יודע לאן הוא הולך הוא עושה פעולת דיפרנציאל, ואם האדם מקשר בין סיבה לתוצאה אז הוא עושה פעולת אינטגרל.
ואפשר להבין שפעולת האינטגרל היא הרעיון שהאדם עושה את רצונו האמיתי הפנימי ולא רצון חיצוני שמבלבל אותו - הוא מסדר לעצמו את הראש באופן שיבחין בין הדברים ולא יהיו בעיניו כתוהו ובוהו.
וכאשר האדם עושה פעולה הפוכה מרצונו האמיתי ואינו שם את מגמתו ואינו אמיתי עם עצמו אזי הוא עושה פעולת דיפרנציאל וכמו בלשון האנגלית דיפרנט פירושו שונה, בעצם הוא עושה דברים השונים ממהותו ע"י התנתקות מהמהות האמיתית שלו. ולכן הוא מקבל "כסאח" כי הרצון הפנימי לא מוותר ולכן הוא מקבל "התקפה" מהאני האמיתי שלו שלא מתפשר על המהות האמיתית. ולכן, אין טעם להיות מה שהאדם אינו.
כאשר האדם חושב שהוא לא צריך להסתכל על הדברים ורואה אותם כעול כילד הבורח מבית הספר, אז מה שקורה הוא שבסוף הוא צריך לעבוד על הדברים הללו יותר קשה. כמו שאדם שבונה במשחק הטטריס את הלבנים נכון, הוא מסדר נכון את חייו ולא מבלגן לעצמו את הקוביות בחיים, כי אם כן, אז צריך לעבוד יותר קשה כדי לסדר אותן מחדש.
במצב שהאדם מסדר לעצמו את הראש, האדם כך שומר טוב יותר על הקיים, מכיר את עצמו יותר, מכיר את היכולות שלו להכיר יותר אפשרויות וזורם יותר עם החיים.
כאשר האדם לומד להיות אמיתי עם עצמו ויודע לקשר נכון יותר בין סיבה לתוצאה הוא מתחיל להבין יותר טוב איך להשיג את המטרות שלו נכון יותר, ובאופן אמיתי יותר.
050-3331-331