השאלה הגדולה על משמעות החיים מטרידה כל אדם שמוח בקודקודו. טובי הפילוסופים, ההוגים ואנשי הרוח, מכל הדתות, האמונות והזרמים ניסו להכניס משמעות לחיים בדרכים מדרכים שונות, משונות ומגוונות. ואחרי הכל השאלה נותרה בעינה: מהי משמעות החיים?

מי לא שואל

לפני שנדון בשאלה עצמה, עלינו למיין, לסנן ולמפות את אותם האנשים להם שאלה זו נוגעת והאנשים ששאלה זו אינה נוגעת כלל; כי או שיש להם תשובה מוכנה, ברורה ומוחלטת. או ששאלה זו כלל אינה עולה בדעתם:

א. בראש ובראשונה אנשי הדת. אנשים דתיים לא יהרהרו בשאלת משמעות החיים. כלפיהם משמעות החיים חדה וברורה: חיי האדם נועדו לעבוד את האלוקים. יש טעם וסיבה לכל דבר. אלוקים מנהל את העולם גם אם בני האדם לא מבינים.

ב. מאנשי הדת נעבור לאנשים (שהם אחוזים ניכרים באוכלוסייה) שלהם שאלה זו אינה עולה או אינה נוגעת כלל ועיקר; מדובר באנשים פשוטים, שחייהם מלאים בטרדות החיים, אין להם זמן, אנרגיה ומחשבה להרהר על משמעות החיים.

ג. בהמשך לקבוצה השנייה, בקבוצה השלישית נמצאים אנשים שיש משמעות ברורה, קונקרטית וחדה - להשיג כסף והנאות ככול האפשר. הם חדורי מטרה ומוטיבציה, אוהבים את החיים, מבינים איך העולם עובד ולא נותנים לנושאים החשובים לבלבל אותם.

ד. קבוצה נוספת הינה הקבוצה שמצאה אידיאולוגיה. יש לאנשים אלה משמעות נעלית אליה הם חותרים להגיע. לכל תקופה בהיסטוריה וכן בימנו, יש רעיונות "מקסימים" שרבים נוהים אחריהם: סדר עולמי חדש, משמעות רוחנית, סוגים של "גאולת העולם והאנושות", ערכים של צדק, מוסר, שוויון, אהבה וכו'. אנשים אלה מצאו את משמעות החיים ואינם טרודים עוד בזה.

ה. עוד קבוצה ששאלה זו אינה נוגעת להם הם "אנשי הקריירה" והמעש. אלו אנשים רציניים, מעשיים, קונקרטיים וחרוצים. הם לוקחים את החיים ברצינות ומציבים מטרות ויעדים. הם אנשי עמל ויגיעה, בלתי נלאים, ולפעמים מעוררי השראה. ניתן לומר שעליהם העולם עומד. הם המנוע של העולם. הם המפתחים, היוזמים, האחראים והדוחפים של האנושות.

ו. רוב האנשים לא נמצאים באף קבוצה. הם זורמים עם החיים. נהנים לפעמים, סובלים קצת או הרבה, מקימים משפחות, אולי מתגרשים? מקימים עסק או שכירים. לא חושבים יותר מידי, לא עמילים יותר מידי, לא אידיאליסטים יותר מידי ולא דתיים יתר על המידה. אפשר לכנותם "ההמון". אלו האנשים שכל הקבוצות הנזכרות מנסות להשפיע עליהם את אמונותיהם, דרכיהם והנהגותיהם.

אלה שהשאלה נוגעת להם

שאלת משמעות החיים, אם כן, נוגעת באנשים שלא מוצאים נחמה בדת, לא נוהים אחר אידיאולוגיה או ערכים והקריירה פחות תופסת אותם. בנוסף, החיים לא מספיק קשים עבורם ויש להם מספיק זמן להרהר על החיים. ובכלל, משום מה, הנושא עולה בדעתם.

כמו כל הבעיות שיש לאדם גם בעיית משמעות החיים היא בעיה של האדם. הבעיה לא קיימת בטבע, במציאות הריאלית של החיים. הטבע לא שואל על משמעות החיים, כי אין לו מודעות, מחשבה ורצון. זוהי, אם כן, בעיה של האדם וכמו כל הפיתרונות שקיימים בעולם כך הפיתרון לבעיית משמעות החיים.

עומדים לפני האדם שתי אופציות. או למצוא משמעות לחייו או לחיות חיים ללא משמעות ולהתרגל לעובדה זו. האפשרות השנייה היא בעצם ללמוד לחיות עם הבעיה, להתרגל אליה. וברגע שאדם מתרגל לבעיה מסוימת, היא מפסיקה להפריע לו. האפשרות הראשונה היא למצוא בעצמו, בתוך עצמו, את המשמעות לחייו.

איך יוצרים משמעות לחיים?

כמו שכתבנו, לטבע אין משמעות. אני לא מדבר על משמעות פונקציונאלית שהטבע גדל ומתפתח באופן טבעי. זה כמו שלשולחן יש משמעות כי יש לו תכלית שיאכלו עליו. זוהי משמעות פונקציונאלית לא משמעות שמעבר לפונקציות השימושיות או להתפתחות הטבעית.

כדי שלאדם יהיה משמעות לחיים עליו ללמוד את עצמו. ללמוד מה מניע אותו. מה גורם לו לכעוס, להתרגש, לצאת מהשלווה וכדומה. זה קורה באמצעות התבוננות פנימית לדברים "שמזיזים" אותו, שמניעים אותו לפעולה. לקחת את אותם דברים ולהפוך אותם למשמעותיים יותר בחייו.

יש דרך נוספת להגיע לאותה תוצאה; להיכנס למקומות של חוסר ביטחון, למצב לא ידוע. אתה מחליט להיכנס לסיטואציה לא ברורה. שלא ברור לך איך היא תסתיים, לאן היא תוביל אותך. זאת אומרת לקחת בחשבון שהתוצאה יכולה להיות לא פשוטה בכלל. ובכל זאת אתה עושה את זה.

זה יכול להיות להתחייב למשהו לא קל. לדוגמה: לקחת פרויקט רציני? להתחתן, להביא ילדים, להתגרש, לעבור עבודה וכדומה. אלו מהלכים שיכולים לשנות חיים. הם מאתגרים. קשים. מוציאים מאזור הנוחות. אתה יודע איך זה מתחיל אך לא איך זה הסתיים. זה מביא משמעות לחיים. אתה מקבל משמעות ומתפתח לא רק בסוף התהליך אלא גם מאמצע הדרך.