שאתה הוא אלוקינו משיב הרוח ומוריד הגשם
אומרת הגמ' על בעל הגאוה, אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת.
הקב"ה, מלא כל הארץ כבודו, זקוק שהאדם יפנה מקום ע"מ שיוכל הקב"ה להיות גם כן עימו.
בפרשת והיה אם שמוע נא', "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדם אלהים אחרים... ועצר א השמים ולא יהיה מטר".
חטא אלוהים אחרים, הינו חטא הגאוה, חטא בו האדם או' אני יודע מי הוא אלוהים. זוהי מקומה של הגאוה, במקום זה אין מקום לקב"ה ואין מקום לרוב שפעו, הגשמים.
ידוע הסיפור על חוני המעגל, אשר ע"י תפילתו ומעשיו הוריד גשמים.
מה עשה חוני המעגל אשר גרם לירידת הגשמים.
כמו שאין מצב בו הגשמים, השפע אינם יורדים, כך אין מצב בו משהו גורם לירידת הגשמים.
מטבע הטוב להיטיב לברואיו וברור שתמיד הינו משפיע עלינו רב טוב ממידת שפעו.
חוני המעגל "עג עוגה", במעשיו ובכוונת, תחם את עצמו למקום המוגדר, היינו צמצם את עצמו, כך אפשר, ו"פינה" מקום לקב"ה. כאשר יש מקום, הקב"ה מופיעה, כאשר יש מקום, ביטול הגאוה, יש מקום לגשם, לשפע היורד, הקיים בעולם היכן להיכנס, על מה לחול.
התפילה הינה ההכרה שהכל בידיו של הקב"ה, כאשר התפילה באה עם הכוונה והמעשה הנכון, של ביטול הגאווה צמצום הצמיות והתבטלות כלפי הקב"ה, השפע מופיעה, רואים אותו.
"משיב הרוח ומוריד הגשם, הדבר אינו תלוי במעשינו, ההופעה של הדבר, ראית השפע היא התלויה במעשינו.
אבות האומה ידעו לבטל עצמם, אברהם אמר, ואנוכי עפר ואפר. משה אמר "ונחנו מה", דוד המלך אמר "ואני תולעת ולא איש".
יה"ר שנזכה להביא שנראה את שפעו יתברך ואת רוב טובה אשר משפיע הוא עלינו.
050-3331-331