ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הזמן והמקום ✔הספר להיות אלוהים - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2 ✔* לחץ כאן, לצפייה ...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 הספר להיות אלוהים - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2

* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
הספר להיות אלוהים - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2.

נקרא בעמוד 194, אני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון, איך נוצר האני של האדם. נעשה חזרה קצרה מהפעם הקודמת. הנושא כאן, הוא איך נוצר הרצון? כשאדם אומר אני רוצה לאכול תפוח, מה גרם לכך שתרצה לאכול תפוח? איך נוצר הרצון?

למשל לאדם יש התלבטות בחיים, אז השאלה היא, למה אני רוצה את זה או את זה? אבל לפני ששואלים זאת, יש לשאול, למה אני בכלל רוצה? למה יש לי רצון? השלב הבא, יש לפרק את האני רוצה, ופרקנו לאני ורוצה. כאן צריך להבין מי רוצה? אם תבין מי הוא זה שרוצה, אז אולי תבין למה הוא רוצה. אז אם אתה לא מבין מה הוא האני, אז איך תבין מה אתה רוצה.

והסברנו שלכל דבר יש מחויב ואפשרי. למשל אני רוצה לאכול, לאכול זה אפשרי, והמחויב זה אני רוצה. ובמשפט, אני רוצה, האני זה המחויב והרוצה זה האפשרי.

ואז נשאלת השאלה איך נבין מי זה האני. ואז אמרנו שיש מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כל דבר שמורכב מכמה ישויות הוא אפשרי המציאות, יכול להיות קיים ולא קיים, כי הקיום שלו מורכב מחלקים אחרים. לכן כל דבר שמורכב, לפחות משני דברים, קיומו הוא אפשרי בלבד. מה זה אומר, שדבר שלא מורכב משום דבר, קיומו הוא מחויב. מה זה אומר? שלא יכול להיות שהוא לא יהיה קיים.

לכן אנו צריכים לבדוק האם האני או התודעה של האדם מורכב. וכדי לבדוק עלינו לראות, אם יש עוד דברים שהם לא האני. למה? כי אם יש עוד משהו שהוא לא האני, זה אומר שקיום האני לא מחויב.

כשאנו לוקחים את המילה אני, מה זה האני? התודעה שחווה שהיא קיימת. כשהאדם אומר אני, הוא חווה למעשה שיש משהו שהוא לא אני. אם אדם לא היה יודע להבדיל בין אני ללא אני, לא הייתה משמעות למילה אני. ואם יש משהו שהוא לא אני, זה אומר שהאני של האדם מורכב, ולכן האני הוא אפשרי ולא מחויב.

לכאורה האני נראה בסיסי וראשוני, אבל יש לא אני, ולכן האני הוא לא הראשון, האני הוא לא מחויב. כך שהאני לא יכול להוות את הלא אני. לא יכול להיות רק אני, כי הרי יש לא אני. אם יש אני ולא אני מקבילים, אז זה אומר שיש מכנה משותף לאני וללא אני.

אם ניקח את כל הדברים, בסוף נגיע לאחד, אם האני שלי היה האחד, אז לא יכול להיות שבמקביל אליו יהיה לא אני. ולכן האני הוא ישות מורכבת, ולכן יש הוויה אחת שמהווה את האני והלא אני.

למשל ניקח כדור, ונעלים אותו, איך? לכדור היה רצף אטומים מסוים, ושינינו את רצף האטומים האחר, וכך העלמנו אותו. ואם יש אני בעולם, ונמחק אותו, מה נשאר שם? מה שהיה בתוך האני. כמו שלמשל היה כדור בחדר והעלמנו אותו, מה נשאר? החדר בלי הכדור, כך שהישות של הכדור בחדר, מורכבת גם מהחדר וגם מהכדור. למעשה החדר מקיף את הכדור, אבל הוא גם בתוך הכדור.

עכשיו, אותו דבר לגבי האני, יש מציאות שיש בה אני ולא אני, למשל האני זה הגוף, הגוף יכול להיות קיים ולא להיות קיים, אז אם לא תהיה קיים, מה יישאר? מה שהיה שם קודם, המקום והזמן שבתוכם אתה קיים. יש משהו כללי שבתוכו יש אני ולא אני, עכשיו אתה יכול להוציא את האני, ויכול להכניס אני, יכול לעשות אני קטן ויכול לעשות אני גדול וכו'. אבל האני עצמו מורכב משני דברים, מהאני עצמו, אבל הבסיס שלו הוא הישות שלו, היש. מה המכנה המשותף של אני ולא אני? ששניהם קיימים.

כשאתה אומר אני ולא אני, אתה חווה שהם נפרדים זה מזה, אבל אתה גם חווה חיבור ביניהם, והחיבור הוא ששניהם קיימים, ששניהם חלק מהמציאות.

שאלה: האם במקום קיום אפשר להשתמש במילה הווה?

אליעד: כן, זה לא משנה, כי בכל מקרה מפרקים אותו. אתה יכול לקרוא לו הישות שלפני האני. אין משמעות לשם.

עכשיו צריך להבין מה הוא הדבר ממנו עשוי האני. והמהות של האני, היא היש עצמו כישות, ללא כל צורה.

מי שבאמת מבין את מה שהסברנו, אז זה אמור לשנות לו את החוויה שהוא חווה בחיי היום יום. בדרך כלל האדם חושב שהוא המרכז וממנו הכל החוצה, יש את ה"אני" ועליו תבנה את השאר, אבל האמת היא שהאדם הוא רק צורה אחת של משהו שישנו.

להיות אלוהים, פירושו שאתה הראשון הראשון הראשון, המחויב. מה האדם היה לפני שהוא היה? אלוהים, מכאן שכול אחד מאיתנו היה פעם אלוהים. מה זה פעם? עכשיו, ברובד הפנימי שלך אתה אלוהים. ומה האדם רוצה יותר מכל? לחזור להיות אלוהים.

לכן לאדם נדמה שהוא מרכז היקום, כי אם היית יודע מי אתה באמת, היית יודע שאתה מרכז היקום. כשאדם אומר אני הראשון, זה נכון, אם הוא היה יודע מי הוא באמת. אבל הצרה היא שאף אחד לא מרגיש את זה בשלמות. למעשה כל אחד יכול לחשוב שהוא במרכז היקום, עד שקורה משהו שהוא לא רוצה ואז הוא אומר שזה לא בשליטתו.

אבל אם אתה מרכז היקום והראשון בשרשרת, אז למה זה לא בשליטתך? אז זה מגלה לך שהאני שלך הוא לא מרכז היקום. אבל הרעיון הוא שהאדם שחווה אני, ושחווה שהוא המרכז, המחשבה הזאת באה בגלל שבאמת אתה הראשון.

אם היית יודע מי אתה באמת, היית יודע שאתה הראשון. האדם שחושב שהאני שלו הוא לא מורכב אלא הראשון, זה בגלל שהאני האמיתי שלו באמת לא מורכב והוא הראשון.

ושתדעו לכם שמצד האמת האמיתית אין הבדל בין האני הנפרד לבין האלוהים. למרות שזה לא הגיוני שהרי האני הוא חלק ואלוהים הוא הכל.

יש כמה דרגות, בהתחלה אומרים, אתה לא אלוהים, זאת הבנה בסיסית, יש אלוהים אבל אני זה לא הוא. הבנה נוספת אומרת, יש אלוהים ואם אני אכנס פנימה לתוכי אני אגלה שאני אלוהים, אבל אתה לא מנהל את העולם, אלא אלוהים מנהל אותו, אבל אתה ביטוי של אלוהים. אך יש הבנה נוספת שאומרת, שאין אני ואלוהים, אין חלק ושלם, החלק והשלם הם אחד.

בסוף התהליך שהאדם אומר שהוא אלוהים, זה נכון, כי אין הבדל בין החלק לשלם. כי מצד האמת אין אלוהים, אלא יש רק אלוהים, ולכן אין הבדל בין החלק לאלוהים. ואם האדם מבין את זה, נגמרות לו השאלות. ולהיות אלוהים פירושו שיש כאן תהליכים שכליים של התבוננות, התבוננות רגשית ושכלית, ובסוף יחליפו לך את השכל. השכל לא יכול להבין, איך אם זה אחד יש כאן שתיים? הוא לא מבין, ולכן הוא לא מבין שהוא אלוהים.

אבל אם תחפור פנימה עמוק, תקבל שכל חדש שתבין שהדברים שונים זה מזה אבל גם שווים, אתה לא תבדיל בין האלוהים לבין הצמצום. וכאשר לא תבדיל בין המהות לצורה, אז אתה בחוויה של אלוהים, ואין לך יותר שאלות. וזה כמובן יתבטא בחיי היום יום. אין הבדל בין הנפרדות לאחדות.

שאלה: האם אפשר להמשיל את מה שאתה אומר לטיפת מים והים?

אליעד: כן, יש ים ויש טיפה, אבל עדיין בתפיסה שלך אתה לא יכול לחשוב בבת אחת על הטיפה ועל הים. אתה אומר זאת הטיפה ולא הים, וזה הים ולא הטיפה, אבל אתה תגיע להבנה שכשתגיד טיפה תחווה ים, ושתגיד ים תחווה טיפה. לא יהיה אצלך הבדל בראש בין הטיפה לים. בחוויה שלך אתה עדיין תבדיל בין דבר והיפוכו, בין אני ולא אני, אבל בראש שלך תבין שזה לא באמת שתיים אלא זה אחד. הם ישות אחת.

ומי שרוצה להבין את התודעה ואת רצונו, מוכרח להבין את מהות מה שישנו. וכבר עכשיו ניתן להבין, שמה שישנו הוא בעצם האין והכלום. למה אנחנו מבינים שמה שיש לפני האני והלא אני זה בעצם כלום? איך הגענו למסקנה שלפני האני והלא אני יש כלום? אם הולכים לפני האני ולא אני, יש למעשה מקום וזמן לפניהם, אם לא היה מקום וזמן לא יכול להיות אני ולא אני, למשל כדי שיהיה אני צריך שיהיה מקום וזמן.

אם נפרק את כל הצורות, נעלים את כל הצורות, אז נקבל כלום. האני נמצא בתוך מקום וזמן, ויש מקום וזמן שבו האני לא נמצא. מה מקיף את כל הצורות? הכלום.

אם נסיר מהעולם את כל הצורות שהם אני ואת כל הצורות שהם לא אני, מה יישאר? נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה גם שניים.

יש אני ויש לא אני, והלא אני כולל את כל המקום והזמן. ואם אומרים שבהוויה שלי אין שום צורה, אין שם אני ולא אני, אז זה אומר שבהוויה שלי אין את הצורה שלי ואין את הצורה של הלא אני עם המקום והזמן, אז ההוויה זה הכלום.

אני ולא אני, פירושו דבר שקיים בתוך מקום וזמן, אם נסיר את כל הצורות של האני ונסיר את כל הצורות של הלא אני, נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה עדיין שתיים. יש מקום ויש זמן, אם יש הבדל בין מקום לזמן אז הם שניים, אם לא היה הבדל לא היינו אומרים זה מקום וזה זמן. ואם זה שניים, אז אם נפרק אותם, מה נקבל? משהו שהוא בלי מקום וזמן.

שאלה: מה זה לפרק?

אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה בה מרחב של מקום, הדבר שממנו עשוי המקום לא יכול להיות מקום. אולי המקום עשוי ממקום אחר? אבל המקום האחר הוא כלום וגם הזמן האחר הוא כלום.

שאלה: למה לא נקרא לו קיום?

אליעד: כשאתה אומר שאין פה כלום, אתה מתכוון שיש פה מקום ריק. אבל זה לא כלום, זה עדיין מקום ריק. אבל אם אני אשאל אותך מה הוא כלום מוחלט? תגיד שאין בו אפילו מקום ריק.

שאלה: מה זה האני הזה?

אליעד: מה אתה יודע על האני? שהוא קיים. האם אתה זה המציאות? האם אתה מבין מה זה האני? כן. האם אתה מבין מה זה המציאות? כן. אז אם האני שלך והמציאות זה אותו אחד? לא. בתכלס מה שאתה מבין, זה שהם שניים. בחוויה שלך זה לא אותה ישות. אתה לא חווה שאתה הקיר.

יש שאלה שהיא שאלת כל השאלות, ומי שמבין את השאלה מבין את הכל, מה השאלה? יש פה עניין מאוד רציני, מי שמתבונן מגלה שיש בסוף הוויה אחת, שלא מורכבת משום דבר, מה זה אומר? שאם לא תתבונן מספיק תגלה שיש אולי שתי הוויות, אבל מי שיתבונן, בסוף ייתפס לו בראש שיש הוויה אחת ויחידה, ובגלל שאנחנו קוראים לזה הוויה, אז זה אומר שיש לא הוויה, ולכן ההוויה זה לא ההוויה של הכל, אבל זאת בעצם השאלה. אם יש הוויה אחת, ובלי הוויה לא יכול להיות שום דבר, אז איך יש משהו שהוא לא הוויה?

מה זה הוויה? הוויה פירושו שבלעדיו לא יכול להיות משהו קיים. ההוויה זה הממלא של הכל. ההוויה זה המציאות שחייבת להיות קיימת.

יש הוויה שהיא בסיסית, ושום דבר בעולם לא יכול להיות קיים בלעדיה. כי כל דבר שקיים יש סביבו את ההוויה וגם בתוכו יש את ההוויה. אז השאלה שנשאלת היא, אם ההוויה נמצאת בכל מקום, אז איך יש משהו שהוא לא ההוויה?

אם האדם לא יבין את מהות האין, הוא לעולם לא יבין את מהות הצורות של האין, וגם לא את מהות האני שלו וגם לא את הרצון שלו. כי אם כל הצורות, המהות שלהם היא אין, חסרת כל צורה, אז עד שלא תבין את המהות של הכל, שהיא בלי צורה, איך תבין את הצורה?

אני בזמנו ניסיתי להבין, למה אני לא מבין, וגיליתי שאני לא יכול להבין את עצמי עד הסוף, כי הסוף זה משהו שאי אפשר להבין אותו. אז אם בסוף יש משהו שלא תוכל להבין אותו, אז ברור שלא תוכל להבין את עצמך עד הסוף. בשכל אי אפשר להבין.

אמרתי לעצמי שאני חייב להבין לפחות משהו אחד, ואחר י זה אוכל להתקדם קדימה, וראיתי שאני לא מצליח, למה? כי הבנתי שאני עשוי מכלום כלשהו, אז אם אני לא מבין את הכלום, אז איך אוכל להבין את עצמי שאני צורה של הכלום הזה?

למשל אדם שואל, למה אני רוצה? כי יש כלום שגורם לו לרצות, אבל אם הוא לא מבין את הכלום איך הוא יבין למה הוא רוצה? אז הבנתי למה אני לא מבין, ולמה אי אפשר להבין, אבל מה לעשות שאני מוכרח להבין. אז אם אתה מכריח את עצמך להבין, אתה מבין.

בשלב הראשון לפחות תבין, למה אתה לא מבין. קשה להבין כי הכלום זה דבר כל כך מופשט, שאנחנו אפילו לא מתייחסים אליו. אבל הכלום הזה, שאתה קורא לו כלום, אתה עשוי ממנו.

שאלה: מתי הדיסק מתחלף במוח?

אליעד: יש דרגות שונות. למשל אם אתה מכיר בכך שאתה צורה של זמן ומקום, אז כבר התחלף לך משהו בדיסק. כי פתאום המקום והזמן הם לא סתם משהו, הם משהו פעיל. האדם בחוויית המציאות שלו, כשהוא הולך ברחוב, האם הוא סתם הולך או שהוא מרגיש שהמקום והזמן זזים? זה כבר מראה שהדיסק התחלף.

ואז הוא חושב, מה זה מקום וזמן? זה כלום, אז איך אני מצפה להבין את עצמי, אם זה כלום בסוף. איך אני יכול להבין מה זה כלום? אז כמו שאמרתי, מי שהוא איש חיל ואמיץ בסוף יבין מה זה הכלום.

שאלה: איך הוא יבין?

אליעד: על ידי זה שהוא מתעקש להבין. מכריח את עצמו להבין.

שאלה: האם אפשר להבין את זה לא שכלית?

אליעד: בגלל ששאלת, אתה צריך להבין את זה שכלית. למה? כי כאשר אתה שואל אם אפשר להבין את זה לא שכלית, אתה בעצם מצמצם את החוויה, כי לא יתכן שהחלק השכלי שלך יישאר מחוץ לעניין.

שאלה: מה קודם צריך להבין, את האני או את הכלום?

אליעד: אם הבנת שאני זה כלום בצורת אני, אז כדי להבין מה זה אני, צריך להבין מה זה כלום.

לכאורה האדם יגיד, אין כלום, מה אני יכול להבין.

אני מוכר מוצר, מה אני מוכר? תפיסת מציאות שיש ואין זה אחד. אז איך אני אצליח למכור זאת? האדם מתנגד ואומר, שאין מה להבין וכו', אבל בגלל שגם אני עברתי את התהליך אני יכול לדעת מה הם ההתנגדויות.

כול מה שישנו, אם תוריד ממנו את כל הצורות, מה תקבל? כלום.

אם תקלף את הצורות יישאר לך מקום וזמן ריקים, איך מורידים את הצורה של המקום והזמן? קודם תדמיין מה זה, ואחר כך תנסה לחשוב על משהו הפוך, תראה שאתה לא יכול לחשוב, נכון? זה נקרא כלום. זה אומר שההפך שלו, זה הדבר שאתה לא יכול לחשוב עליו.

שאלה: אין הפך של זמן ומקום.

אליעד: נכון, האין הפך, הוא הכלום. האין הזה שלא נכנס לי במחשבה, הוא הכלום. אם תחשוב בבית מה זה לפני הזמן והמקום, אתה תגלה שזה הכלום.

גם האין הוא ישות מורכבת. האדם אומר, האין הוא תמיד קיים, איך יכול להיות שהאין לא קיים? לא, גם האין הוא רק אפשרי המציאות, וקיומו לא מוכרח. כאן אנחנו רואים שהמהות / אלוהים / ההוויה גם היא לא מחויבת המציאות.

בעיקרון, אתה קודם צריך להכיר בכך שהאין / לפני הזמן והמקום, הוא ההוויה של הזמן והמקום. ואחרי שאתה מתבונן בזה, האין / הכלום הופך להיות עבורך משהו ממשי. הגעת להבנה שהכלום הוא משהו ממשי. זה תהליך שאתה אמור לעכל אותו בכלל.

כי כל פעם שאתה מסתכל פנימה לתוכך אתה רואה את הכלום. אז זה שלב שאתה צריך להתבונן ולראות שהדברים השונים של המציאות זה בעצם כלום בצורת משהו. זה שלב ראשון.

שאלה: כשאתה מתבונן בתוכך, אתה רואה את הכלום?

אליעד: אם את שואלת, מי אני? את רואה שזה כלום. את רואה שאת לא קיימת, את כלום. כאשר תסתכלי פנימה לתוכך ותנסי להבין מה המילה אני, את תביני שזה כלום. ואז דבר ראשון את תכירי בכך שהכלום הוא גם משהו. זה כלום שזה משהו והדרך שאתה חושב עליו זה באמצעות ההפך, באמצעות השלילה.

אי אפשר לחשוב על כלום, כי לחשוב על כלום, זה לא לחשוב בעצם. לחשוב על כלום זה לחשוב מה ההפך מהמקום והזמן.

יש כאן תהליכים, דבר ראשון שאתה מבין שחשוב זה הפנימיות, אחר כך אתה מבין שמה שחשוב זה מה שאתה רוצה, אחר אתה מבין שהמהות היא הרצון, אחר אתה מבין שהמהות היא הקיום, אחר אתה מבין שאתה זה צורה של זמן ומקום, אחר אתה מבין שהמקום והזמן הם צורה של כלום, ואתה צורה של כלום. ואחרי שאתה מבין וחווה את זה, אחרי שאתה מבין מה זה יש ומה זה אין, מגלים לך מה יש לפניהם, לפני היש מקום וזמן והאין מקום וזמן, מה יש לפניהם? אתה מבין שהם הפכים בעצם, אף אחד מהם לא מחויב.

יש לנו במציאות שלנו, צורות שזה הנפרדות, כי המקום נפרד מהזמן והזמן נפרד מהמקום, וכל מקום נפרד משאר המקומות, וכל זמן נפרד משאר הזמנים, יש אין סוף צורות. וכל הדברים האלה, ההוויה שלהם היא כלום. אבל עדיין יש לנו שניים, יש לנו אין סוף צורות, ואחדות אחת שהיא כלום. אבל זה עדיין שניים. יש לנו נפרדות ואחדות. האין מהווה את היש, את הצורות.

הבנו שגם האין סוף נפרדות וגם האחדות, זה צורות שונות של משהו אחר, שבו נגמר ההבדל בין יש צורות לאין צורות. יש משהו נוסף שמקיף את כל סך הדברים שנתפסים לנו במוח, במחשבה שלנו אנו מסוגלים לתפוס מה זה יש וגם לתפוס מה זה ההפך של היש, שזה האין. יש לנו יש או אין. ויש הוויה גדולה יותר שבה אין הפרדה בין יש לאין. יש הוויה / פרספקטיבה / מציאות שבה אין הבדל יותר בין היש לאין. אין שום הבדל בין כל מה שיש פה לכלום.

וכן אפשר להגיד שגם המהות הזאת נפרדת ואפשר לומר שהיא רק צורה. האדם מגיע למצב שהמהות האחרונה שהגעת אליה, היא שהיש והאין זה אחד, וכל מהות שתגיע אליה אתה תחווה שהיא אותו הדבר.

יש מצב שאתה מתבונן לתוך היש ומכיר בקיומו של האין, אתה מצליח לחוות אותו כשלילה של יש. ואז בחיי היום יום שלך כשאתה מבין שהאין זה לא סתם כלום, אז אתה מסתכל עוד פנימה ואז אתה שולל את היש ואת האין, ואז אתה מגיע למהות שלהם. שהיא למעשה האין הבלתי פריק. אבל שימו לב שאנחנו עדיין בחוויית נפרדות, עדיין אפשר לשאול, מדוע אלוהים ברא את העולם.

ככול שהאדם ביום יום מפעיל את השכל שלו, אז הוא יבין את זה יותר, ואם אין לך כוח לחשוב, אז קח את כל הכוח שלך שלא חושב ותנסה להבין את זה.

יש לנו נפרדות, נפרק את כל הצורות, נשאר עם כלום, זאת אומרת שההוויה של הכל היא כלום. זה אומר שיש לנו נפרדות ואחדות, וזה אומר שיש שניים, אחדות ונפרדות, ומה שמקיף את שניהם זה השלם הראשון שאין בו הבדל בין מהות לצורה, אין הבדל בין יש לאין.

אבל עדיין יש הפרדה בין המהות הראשונה שבה אין הבדל בין יש לאין, לבין העולם שלנו שיש בו הבדל בין יש לאין. למשל, יש שולחן ואין שולחן, זה יש ואין, אבל גילינו שהמהות הראשונה היא גם של האין שולחן והיש שולחן, אז אין הבדל בין יש לאין.

הבנו בשכל שיש שכבה פנימית שבה אין הבדל בין יש לאין, אבל הבנו את זה עדיין כשכבה, אבל אנחנו לא נמצאים רק שם, אנחנו נמצאים גם שם. אתה אומר, אני מוכן לקבל את זה שאני עשוי ממשהו שאין בו הבדל בין יש לאין, אבל עדיין אני חווה הבדל בין יש לאין.

הספר הזה, אם את לומדת אותו, הוא מכריח את השכל שלך, להתחבר למשהו שהוא לא מסוגל להתחבר. כאילו נאמר שאי אפשר להבין, הספר הזה יכריח אותך להבין.

האדם שואל, איך זה שיש ואין זה אחד, ובכל זאת אני רואה דברים נפרדים? אבל מי שהוא חכם יותר, אומר, אבל זה לא יכול להיות שיש ואין הם אחד. אם אני יגיד לך שזה ככה מבלי שתבין שזה לא יכול להיות, זה לא עוזר לך. אבל אם תבין שזה לא יכול להיות, ובכל זאת זה ככה, אז קבלת שכל נוסף.

יש בקבלה ובפילוסופיה הרבה שאלות על איך נברא העולם, ואני קראתי אותם, וכולם ענו תשובות, ואני לא הבנתי את התשובות, למה לא הבנתי את התשובות? לא בגלל שהייתי טיפש, אלא בגלל שהייתי טיפש כי לא הבנתי שהם הטיפשים, חשבתי שאולי הם חכמים ואני הטיפש. היה רק אחד בעולם, מכל מה שקראתי, ואני קראתי המון ספרים, שאמר שאין תשובה, ולא תהיה תשובה בשכל, וגם הסביר למה לא יכולה להיות תשובה, וזה היה רבי נחמן, אז אמרתי, זה איש אמת, שלא מנסה לעבוד על אחרים.

ואז הוא אמר, אבל השאלות האלה הם בכלל לא שאלות, ואם היה לך שכל היית מבין שאלו לא שאלות, ולא הסביר למה. ובסוף אחרי שלמדתי אותו, הבנתי למה הוא התכוון. נכון, אין תשובה, אבל גם אין שאלה.

אז מה התשובה ל - איך נוצר הרצון, ואיך נוצר האני? התשובה שאם היה לך שכל, לא הייתה לך שאלה.

והשאלה הקשה היא, איך מהאין נהיה יש?

כאשר מישהו אומר לי משהו, אז האינסטינקט שלי כשאני רואה שהוא נעול על זה, אני מיד אומר לו משהו הפוך, למה? כי הוא חושב שזה לא יכול להיות. אבל אולי כן, אולי לא, אולי ההפך? זה מוביל אותו לכך שאולי הוא יבין, שאולי השכל שלו גם לא נכון? אולי מה שהשכל שלי אומר זה לא מחויב? אולי ההפך נכון?

המהות ממלאת את הכל תמיד, ושום דבר לא קיים בלעדיה. המהות = האין המוחלט. שום דבר מוגדר בעולם לא יכול להיות קיים מבלי שההוויה תהווה אותו. ההוויה הראשונה שלא מוגדרת בשום צורה קיומה מחויב, כי היא לא מורכבת משום דבר. ההוויה היא הדבר שקיים תמיד.

והמצוי הראשון, הוא יחיד, וקיומו מחויב, הוא לא יכול לא להיות קיים, ושום דבר לא יכול להיות קיים בלעדיו. ולכן זה אומר שזה בלתי אפשרי שיהיה קיים עוד משהו ששונה מהמצוי הראשון.

המהות חייבת למלא את הצורה בשלמות, כי לא יכול להיות משהו בלי מהות, אז איך יש משהו שהוא בלי מהות? כמו שהספר הוא המהות עצמה, אבל הוא גם לא המהות. הצורה הסופית היא אחת עם המהות שלה, שלמעשה אין מקום לצורה, שהצורה היא מהות.

להגיד שהספר הוא המהות, זה להגיד שמי שברא את העולם זה הספר. אבל לא רק הוא, אלא כל דבר הוא המהות.

צריך להבין קודם כל מה היא המהות, היא נמצאת מחוץ למקום ומחוץ לזמן. שמהווה את הכל, שאין בה הבדל בין יש לאין ושהיא הכלום. ואין הבדל בין המהות לצורה שלה. זה כמו להגיד שהספר והחדר הם ישות אחת. אם היית מבינה מה הוא הספר, היית מבינה שאת הספר והספר זה את.

איך יכול להיות שהמהות תמלא את הצורה בשלמות, ובכל זאת הצורה תהיה שונה מהמהות? האדם צריך להביןן מה היא ההוויה, למה ההוויה קיימת, איך היא קיימת? אם האדם יבין כל מה שצריך להבין על ההוויה, ואחר כך הוא יראה שולחן, זה לא יסתדר לו בראש. אם זה מסתדר לך בראש, אז זה אומר שאתה לא מבין מה זה הוויה ומה זה שולחן.

אם היית מבינה מה זה ההוויה, לא היית מבינה מה זה שולחן.

שאלה: אני לא מבינה בכלל מה זאת ההוויה.

אליעד: את מבינה קצת, הדבר החשוב הוא לא לשקר, אפשר להגיד קצת אני מבינה, אבל להגיד שבכלל את לא מבינה זה לשקר. מצד שני את גם לא רוצה להבין את זה, כי את כבר מבינה את זה ורוצה להישאר בנפרדות.

בעצם כל השאלות בעולם, הן לבוש של השאלה הזאת, איך יכול להיות ככה, אם זה ככה? נכון, זה באמת לא יכול להיות, אבל זה ככה.

זה שהאדם קיים, הוא מבין בטוח, אבל האדם צריך להבין מה היא ההוויה הזאת, איך היא הגיעה? אולי יש כמה? להבין את קיום ההוויה, לפני שמבינים שזה אחד.

אם את רוצה ליהנות מזה שזה אחד, את צריכה לדעת באמת שזה אחד, וכדי להיות בטוחה שזה באמת אחד, את חייבת להשתחרר מהרצון לגלות שזה אחד, כי כל זמן שאת רוצה לגלות שזה אחד, את לא יכולה להיות בטוחה שזה אחד. רק אם תגידי שאת רוצה לגלות שזה לא אחד, ותגלי שזה כן אחד, רק אז תהיי בטוחה שזה אחד.

הצורה שורש הרצון יש אין שלמות לשנות את הרצון תורת הצמצום להבין את עצמי חיים לא משנה להבדיל בין מהות לצורה האדם צריך איך איך נוצר איך נוצר האני איך נוצר הרצון איך נוצר רצון איך נוצרות איך נוצרים אלוהים אני האני האני של האדם הזמן והמקום המקום והזמן הספר להיות אלוהים הרצון זמן ומקום זמן מקום כיצד נוצרות כלום להיות להיות אלוהים מימד הזמן מימד המקום מקום וזמן מקום זמן מרחב הזמן מרחב המקום נוצר נוצר הרצון נוצר רצון ספר להיות אלוהים ציר הזמן ציר המקום רצון שורש שורש ה שורש הרצון שורש הרצונות
זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום?
זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום. וחווית הזמן והמקום, היא בעצם חווית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי בלי זמן, לא יכולות להיות קיימות שתי ישויות נפרדות זו ... ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ... שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חווית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של ה"אני" שלו, הרי שממילא האדם בתוך חווית זמן ומקום. כי משמעות ה"אני" קיימת, רק כאשר יש קיום גם למה שאינו "אני". וא"כ ... ה"אני" של האדם. דהיינו, מוכרח שיהיו לפחות שתי ישויות שונות, והן כמובן מצריכות זמן ומקום. וכאשר האדם מרגיש "אני", הוא בעצם חווה את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום לגמרי, יכול לעשות זאת על ידי התבוננות, אל מהות הנפרדות של הזמן והמקום. ומה שהאדם צריך לעשות בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות הזמן והמקום, ולנסות להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת ... וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת, האדם מגיע אל ההבנה והחוויה שהכל אחד ממש. כי כל הזמן והמקום, הם כלום אחד ממש, שאין בו שום נפרדות כלל. ובשורשו, מקומו של האין ושל היש, הוא מקום אחד ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש ... שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים של היש והאין. ועל האדם להסתכל אל תוך המהות של היש ושל ... שום דבר? ואולי הכל אחד ממש, ורק נדמה שיש כאן נפרדות של יש ואין? כי שורש חווית המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית?
... מהות המקום וכולי. ככל שהחוק הוא שורשי יותר, כך הוא מסביר טוב יותר מצבים רבים שונים יותר במרחב המקום והזמן. החוק הראשי ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא ...
לחיות את הרגע / הדשא של השכן - מה ירוק בדשא שלי? מה טוב ברגע הזה?
... טוב במקום הזה, על האדם להבין במה דומה המקום הזה לכל מקום אחר שקיים במרחב המקום. הסיבה שרע לאדם היא משום שנדמה לו שמקום אחר או זמן אחר יכולים להיות טובים יותר מאשר המקום והזמן שלו. הסיבה לכך נובעת משום שהאדם מסתכל על ציר הזמן והמקום מבחוץ, דהיינו, דרך הצורות השונות של האירועים השונים שמפרידים את הרגעים והמקומות השונים בציר הזמן והמקום. יחד עם זאת, קיים רובד בסיסי יותר, קיים דבר כלשהו ומכנה משותף כלשהו בין כל המקומות ...
ידיעות - את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח?
... שאלה: האם אפשר לדעת מהו שולחן בלי לדעת מהו כסא? תשובה: כן. שאלה: מהן הידיעות הבסיסיות ביותר שבלעדיהן אי אפשר לדעת מהו שולחן? תשובה: ידיעות פנימיות יותר, כגון ידיעת ה"אני" / מקום / זמן וכולי. שאלה לחיפוש עצמי: מהי הידיעה הבסיסית ביותר שנמצאת בכל הידיעות כולן? מהי הידיעה שמהווה את הבסיס לכל הידיעות כולן? הידיעה שאי ... תשובה: מהותה האמיתית של המציאות. המהות של המציאות = מה שהמציאות באמת. המהות של המציאות = הדבר שממנו עשויים כל הדברים כולם, ובכלל זה המחשבות / רצונות / רגשות / התודעה / הזמן / מקום / עולם וכולי. האדם עצמו "עשוי" מהמהות של המציאות. מהותו האמיתית של האדם היא מהותה האמיתית של המציאות. מצד המהות של כל מה שישנו, אין ...
סיבות / סיבת הסיבות - מהי הסיבה הראשונה של הסיבות? איך למצוא את סיבת הסיבות?
... אחרת? על האדם לזכור, כי כל דבר שקיים היה יכול גם שלא להיות קיים. שום דבר אינו מובן מאליו. כל דבר בעולם, העולם עצמו, הזמן והמקום עצמם, ה"אני" של האדם עצמו, המחשבות / רצונות של האדם, כל אחד מהדברים האלו היה יכול להיות שונה או לא ...
ציר הזמן / מרחב המקום - כמה גדולים / קטנים מרחב המקום וציר הזמן?
... כל מרחב המקום? ציר הזמן: כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו וכדי להכיל בתוכו את כל הזמן כולו? כמה זמן תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, ... שלם ואין סופי. כל הזמן כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ומקום שנראים ונדמים בגודל אין סופי, לשם כך צריכה להיות קיימת בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ניתן להכניס לתוכו את כל הזמן כולו ואת כל המקום כולו. היכן באמת נמצאים המקום והזמן וממה בדיוק הם עשויים? תשובה: גם המקום וגם הזמן, שניהם נמצאים בתוך המציאות. ז"א קיימת מציאות שמהותה היא X כלשהו, ואותה המהות של המציאות היא זו שמהווה גם את תחושת הזמן וגם את תחושת המקום. המקום והזמן הם לא יותר מאשר תחושה של האדם שנמצא בתוכם. כאשר האדם לדוגמא חולם חלום, כל המקום כולו קיים רק בתוך ... תלוי בעוצמה של הדמיון של האדם. ככל שהדמיון של האדם גדול יותר, כך ציר הזמן ותחושת הזמן גדולה יותר עבורו. מי שיתבונן בעניין יראה גם, כי ככל שהאדם נע מהר יותר, כך תחושת המקום והזמן קטנה יותר עבורו. לדוגמא: מה שנדמה לנמלה קטנה כמקום מאוד גדול שכדי לעבור אותו צריך שנים רבות, נראה ... כך המקום נראה לו יותר קטן וממילא גם הזמן שלוקח לעבור את אותו המקום נראה לו יותר קטן. לדוגמא: עבור ילד קטן שטחו של הבית נראה הרבה יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת מרחב המקום כולו תעלם ... אחת קטנה פחות מרגע אחד, כדי שבתוכה יכנסו גם המקום וגם הזמן שנדמים לכ"כ גדולים. הנושא הוא מאוד פשוט. המציאות היא אין סופית באמת. המציאות היא אינה המקום וגם לא הזמן. הזמן והמקום נמצאים בתוך המציאות. כידוע, גם המקום וגם הזמן הופיעו בתוך המציאות (בבריאת העולם / המפץ הגדול. ראה כאן). כל המקום כולו וכל הזמן כולו, מתהווים בכל רגע מחדש על ידי המציאות. ז"א המקום והזמן הם מעין מחשבה של המציאות, שבתוכה נמצאים הזמן והמקום ביחד, ושבתוכם האדם / העולם נמצא... נקודה נוספת: לגבי מרחב המקום וציר הזמן ברמה המדעית / פיזיקה (תורת ... משתנה, אך הזמן עצמו לא משתנה. בכל מקרה, גם ציר הזמן וגם מרחב המקום, שניהם כמובן אין סופיים ולא מתעקמים / משנים צורה וכיו"ב. ואם כן, אז הם נמצאים בתוך מימד זמן ומקום אחרים אין סופיים וכולי... ...
אלוהים / יש אלוהים / אין אלוהים - האם יש אלוהים או אין אלוהים? האם אלוהים קיים?
... אלוהים. דהיינו, יש גם אדם וגם אלוהים. גם עולם וגם אלוהים. גם זמן ומקום וגם אלוהים. האמירה שאין אלוהים פירושה ... של אלוהים. ז"א קיימת מציאות שמהותה היא נצחית, שמהותה היא חסרת מקום וזמן, ובתוכה קיימים הזמן והמקום עצמם. כל הזמן והמקום עצמם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. ... מציאות שבתוכה נמצא הכל. דהיינו, יש מציאות שהיא זו שמהווה את כל הזמן והמקום עצמם בכל רגע מחדש. לומר שאין אלוהים פירושו ...
אלוהים והעולם, המציאות והאדם. אב ובן כישות אחת.
... הם ישות אחת ממש. הסבר: כפי שכבר ביארתי אלוהים = המציאות עצמה, שהיא שורש העולם / מרחב המקום / ציר הזמן וכולי. המקום והזמן והאדם שבתוכם, כולם נמצאים בתוך המחשבה של אלוהים / המציאות. מצידו של הבן, נדמה לו שאביו רחוק ...
בריאת העולם / המפץ הגדול / העולם קדמון - מהי האמת? איך והאם נברא העולם?
... ועוד. כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן) אלוהים הוא המציאות עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם / המקום והזמן. אלוהים הוא ההעדר המוחלט של ה"יש" שהיה בטרם היו ציר הזמן ומרחב המקום. וכפי שכבר ביארתי, מה שנדמה לאדם כ"כלום" זהו בכלל ה"שלם" והדבר הגדול ביותר ... ביארתי כאן. אך קיימת גם דעה פילוסופית נוספת שלישית שאינה מדעית ו/או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, ... מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 - בריאת העולם / המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות בו זמנית. מצד האמת חווית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה חדשה ועולם חדש לגמרי. מצד האמת לא צריך יותר מאשר מחשבה אחת שנמשכת פחות מרגע אחד, כדי להכניס ... מבט נוספת על הזמן ועל המקום. זאת כמובן נקודת המבט של המציאות. מנקודת המבט של המציאות, הזמן והמקום אינם קיימים כלל בשום רגע! ז"א מאחר שהמציאות היא זו שמהווה את הזמן ואת המקום ממהות עצמה ממש, הרי שמנקודת המבט שלה הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, זאת המהות העצמית שלה ממש. ומצד המהות הכל נמצא באחדות גמורה, כך שמצד המהות אין הבדל בין שום מקום לשום מקום ובין שום זמן לשום זמן. מצד המהות של המציאות, גם אחרי בריאת העולם / הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, מצד המהות האחת אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט שמסביר שגם המקום וגם הזמן הם מתהווים על ידי משהו חיצוני להם. המקום הוא סוג של תחושה / ישות / הוויה וגם הזמן הוא ... וגם הזמן שניהם מתהווים בכל רגע מחדש על ידי המציאות כנ"ל. ויש גם את הצד השני שאומר שהזמן והמקום נצחיים. נקודת האמת היא כי באמת מצד המהות האמיתית של הזמן והמקום, הרי שהם בכלל נמצאים באחדות גמורה עם הבורא דהיינו, המהות הנצחית של המציאות, כך שמצד האמת שניהם באמת נצחיים, מצד המהות הנצחית שלהם. כאשר האדם אומר ... וכולי. גם כל העולם הזה הוא סוג של חלום של אלוהים שהיא המציאות שחושבת בכל רגע מחדש את כל המקום והזמן ואת כל מה שיש בהם בכל רגע כפי מה שהוא. אלוהים אינו נפרד מהמציאות (תערו של אוקאם), אלוהים הוא המציאות עצמה שבתוכה נמצא היקום. אלוהים הוא ה"אני" ...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הספר להיות אלוהים - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: הזמן והמקום, האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש בחירה חופשית? האם יש אמת מוחלטת? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? האם יש או אין אלוהים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? למה העולם קיים? מי ברא את אלוהים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה המשמעות של החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? בשביל מה לחיות? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע בעולם? איך להנות בחיים? האם הכל אפשרי? למה יש רע וסבל בעולם? האם אפשר לדעת הכל? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? אולי אנחנו במטריקס ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הזמן והמקום, איך להאמין בעצמך? איך לנהל את הזמן? איך לשתול מחשבות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להצליח בראיון עבודה? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך ליצור אהבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפרש חלומות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להיגמל מהימורים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בזוגיות? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך למצוא זוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך ועוד...



שקט נפשי אמיתי - הספר על: כעס ועצבים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? מועקות נפשיות וייאוש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם עצבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? דיכאון? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא גישור, מומלץ, תמיכה נפשית בנושאי הזמן והמקום - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.8633 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 12:24:08 - wesi4