השבוע העברתי הרצאה למורי בית הספר בנושא קשיי למידה בקרב התלמידים. אני מניחה שמידע זה עשוי לתרום לכל הבאים איתם במגע והרי הוא לפניכם.

כפי שידוע, כדי להצליח להתמודד עם הנושא לעומקו - חשוב שיהיו בידי האדם / מורה כלים - ראשית ידע תיאורטי בתחום הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, שנית, טכניקות יעלות לשימוש בעת הצורך, שלישית אמונה - אידיאולוגיה, תפיסת עולם בנושא חינוך שתעזור לו לחבר ולשמר את יכולתו מול שלל ההתמודדות היומיומיות

תחילה - הבנה שהפרעות קשב ולימוד מובנות על בסיס מולד אשר באות לידי ביטוי בעיקר מול הצורך להתרכז - להפנות את הקשב אל מול גירוי יחיד.

מה שקורה הוא - שלתלמידים אלו בכיתה קיים קושי גדול בזמן הלמידה, להפריד גירויים של עיקר וטפל. הם שומעים את כל הגירויים החיצוניים ביחד: את התלמיד שיושב מאחור, את התלמיד שיושב קדימה, את הרעש מבחוץ ואת המורה - באותה רמת רעש ואין להם את המנגנון לסינון רעשים לעיקר וטפל כפי שיש בקרב תלמידי הממוצע, אי לכך הנראים לעיתים לרוב כלא מקשיבים, כמוסחים בקלות, הרבה פעמים מתקשים לשים לב לפרטים קטנים. לעיתים הורים או מורים יגדירו אותם כעצלנים, כלא מנסים מספיק, כאשר בפועל מדוב ר על הפרעה מולדת.

בתוך מימד הפרעות הקשב ישנה את הפרעת היפראקטיביות - אלו אותם תלמידים המתקשים לשבת בשקט על הכיסא, נראים כאילו יש להם "קוצים בישבן", הם זזים בלי להפסקה, לרוב מתופפים עם הידיים ו/או רוקעים ברגלים באופן בלתי נשלט. עבור מורים הבאים ללמד, עושים תלמידים אלו רושם כאילו הם באו לעשות צרות, אך למעשה עקב הפרעתם - הם אינם מסוגלים להתרכז ליותר ממספר דקות, והלמידה בבית הספר עבורם היא סבל מתמשך.

בנוסף להפרעות אלו ישנם קשיים נוספים הקשורים ללקויות למידה. גם כאן הבסיס הוא מולד. לקויות אלו עלולות להופיע יחדיו עם הפרעות הקשב או בנפרד אצל תלמידים שונים. לקויות למידה הם הקושי ברכישת מיומנויות הלימוד האקדמיות: הן באות לידי ביטוי כגון בדיסלקציה באיטיות הקריאה, הדיסגרפיה בשיבושים בכתיבה, בדיסקלקוליה הקשורה בחוסר הבנה של מושגים מרכזים במתמטיקה ועוד. משרד החינוך מכיר בקשיים אלו ותלמידים אלו צריכים לעבור אבחון וישיבה פדגוגית בית ספרית ובה ניתן להעניק להם התאמות מתאימות ללמידתם.

כך או כך, תלמידים אלו במהלך הלמידה בבית הספר - במידה ואינם מאובחנים ומטופלים כראוי, עלולים לצבור תסכולים רבים; הם אינם יודעים להסביר לעצמם מדוע הם שונים מהאחרים? מדוע הם אינם מצליחים בלימודים? וישנה פגיעה בדימוי העצמי שלהם. משם הדרך שלהם להפרעות התנהגות בכיתה היא קצרה ביותר.

מה יעזור להם להצליח בלמידה?

ראשית קיומם של חוקים / כללים ברורים, רצוי שיהיו מעט חוקים אך חוקים אלו יהיו ברורים מאוד ואותם יאכפו בעקביות. במידה והחוק לא יאכף בעקביות הנזק שלו גדול מהתועלת שבו.

שנית - תלמידים אלו לא מסתדרים עם הפתעות בלמידה. בראש שלהם יש הפתעות תמיד. הם זקוקים שלפחות הסביבה החיצונית שהם נמצאים בה תתנהל בשקט תוך שמירה על שיגרה קבועה ומובנת.

שלישית - חשוב עם כלל התלמידים ועם אלו בפרט, לטפח יחסי אמון עמוקים.

כדי שניתן יהיה להיות פנוי ללמידה, התלמיד צריך להרגיש תחילה אהוב, נחוץ

ויכול. לרוב לתלמידים אלו אין את התחושה הזו, מהר מאוד מתחילים להעיר להם בקולניות והרצף של התנסויות שלהם בבניית אמון חיובי נפגם. ואז נוצרים אצלם עצמי חלש, חסר גיבוש הנוטה להתפרק. לכן שמירת הקשר עם תלמידים אלו כנוכחות מוקרנת, המדגישה שלא משנה מה יקרה אני לא איבדתי את האמון בך היא חיונית. הרבה פעמים לתלמידים אלו יש גם הורים שהתייאשו מהם והם אינם חוזרים לבית מכיל ומטפח. הם זקוקים לדמות המורה גם כדי ליצור בקרבם דמות ראויה להפנמה.

רביעית - עידוד, ככלי מרכזי לטיפוח יחסים בין בני אדם. התנהגות משתנה לטובה כאשר מבחינים בה. כאשר שופכים אור על המעשה הטוב במקום על המעשה הרע. בניגוד לנטייה הטבעית להעיר על כל דבר שאינו טוב, נעשה מאמץ רב לראות ולהאיר על ההתנהגויות הטובות.

לסיכום, להתמודד עם תלמידים בעלי קשיי למידה הוא אתגר רציני ורב, לכל הבאים איתם במגע ואף להם עצמם. כל שעת למידה בבית הספר עלולה להיות מכשול ועשויה להיות מקפצה, וכל מפגש בין השניים הוא הזמנות לחדש את הקשר. המציאות ודאי תכיל את גם וגם, אך תפיסת העולם כי בכל דבר רע קיים גם ניצוץ הטוב תמשיך לחפש אותו ולשאת את הפרי לאורך כל הדרך.