/ גלית שראל
אנחנו יוצרים את מארג ההתנסויות שלנו באמצעות האמונות והציפיות שלנו.
אותם רעיונות אישיים באשר לעצמנו ובאשר לטבע המציאות משפיעים על מחשבותינו ורגשותינו.
לרוב, איננו מטילים ספק באמונותינו לגבי המציאות ואנו רואים בהן אמת!
לפיכך, לעתים קרובות מדי הן מתקבלות מבלי שבחנו אותן. איננו מזהים אותן כאמונות לגבי המציאות אלא כמאפייני המציאות עצמה.
רעיונות אלה כל כך ודאיים נראה שלא עולה על דעתנו לתהות על מידת תקופתם.
קל הרבה יותר לזהות אמונות לגבי דת / פוליטיקה מאשר להצביע במדויק על האמונות העמוקות ביותר בנוגע לעצמנו.
ההכרה המודעת שלנו מנסה תמיד להציג בפנינו תמונה ברורה, אך אנו מרשים לדעות שעיצבנו מראש לחסום את דרכה של התבונה.
האמונות שלנו עשויות להיות כמו גדרות המקיפות אותנו. עלינו להכיר קודם כל בקיומם של גדרות אלה - לראות אותם שאם לא כן - לא נבין שאיננו חופשיים, פשוט כי לא נראה מעבר למחסומים אלה. אלה - ייצגו את גבולות ההתנסות לנו.
יש אמונה אחת ההורסת מחסומים מלאכותיים, המוצבים בפני התפיסה, אמונה המבקיעה אוטומטית רעיונות שגויים ומגבילים:
העצמי שלנו אינו מוגבל ואנו יוצרים את מציאות חיינו - כדי להבין את עצמנו אנו יכולים לחוות עצמנו ישירות באמצעות האמונות שלנו לגבי עצמנו.
אנו חושבים שהעצמי שלנו נפסק במקום שבו עורנו נוגע במרחב ושהעור הוא מגבלה. אולם הסביבה שלנו היא הרחבה של עצמנו, זה - הגוף של ההתנסות שלנו שהתמזג עם צורה פיסית.
העצמי הפנימי שלנו יוצר אוטומטית את העצמים שאנחנו מכירים כשם שהוא יוצר את האצבעות שלנו או את עינינו.
הסביבה שלנו היא התמונה הפיסית הנראית לעין שמציירים המחשבות, הרגשות והאמונות שלנו.
היות שמחשבות, רגשות ואמונות נעים דרך המרחב והזמן - הרי שאנו משפיעים על הנסיבות הפיזיות שהן מחוץ לנו.
למשל, נסתכל על מסגרת גופנו הפיסי, שאנו תופסים אותו כמוצק. אבל, ככל שהחומר נחקר יותר, כן מתברר שהאנרגיה לובשת בתוכו צורה ספציפית (איברים, תאים, מולקולות, אטומים, אלקטרונים) כל אחת פחות פחות פיסית מקודמתה.
האטומים בגופנו מסתחררים, יש שם מהומה ופעילות מתמדת.
הגוף, שנראה מוצק מתגלה בסופו של דבר כמורכב מחלקיקים הנעים במהירות, האחד במסלול סביב האחר, שבהם מתרחשים חילופי אנרגיה אדירים.
המרחב שמחוץ לגופנו מורכב מאותם אלמנטים בפרופורציה שונה. יש חילופים פיסיים מתמידים בין "גופנו" לבין המרחב שמחוצה לו.
הנשימה מזרימה אוויר מתוכנו הלאה אל העולם שלכאורה אינו אנחנו.
פיסית, חלקיקים מאתנו עוזבים את הגוף כל הזמן ומתערבבים ביסודות מסביב.
כל אחד מרגשותינו מביא להשתחררות הורמונים וגם אלה עוזבים את גופנו כמו האוויר, היוצא בנשיפה ומבחינה זו ניתן לומר, שאנו פולטים חומרים כימיים לתוך האוויר סביבנו והם משפיעים עליו.
גם סופות נגרמות ע"י אינטראקציות כאלה.
שוב - אנו יוצרים את המציאות הפיסית - כולל את האקלים הפיסי.
אנו חווים קיום פיסי כדי ללמוד ולהבין שהאנרגיה שלנו, המתורגמת לתחושות, מחשבות ורגשות היא הגורם לכל התנסות - אין כאן יוצא מן הכלל.
כדאי שאנו נזהה את האמונות שלנו.
אנו חייבים להכיר בכך שכל רעיון, שאנו מסכימים לקבל כאמת הוא אמונה שבה אנו דבקים.
אם כן כדאי שנאמר: "זה לא בהכרח נכון גם אם אני מאמין בה" כדאי להתעלם מכל אמונה בה משתמעת הגבלה בסיסית.
עלינו להבין: ששום אדם זולתנו לא יכול לגרום לנו לשנות את אמונותינו או לכפות עלינו אמונות. אבל אנו יכולים בהחלט לשנותן.
הביטו סביבכם. הסביבה הפיסית כולה היא התגשמות אמונותינו. שמחה - עצב - בריאות - חולי.
אם אנו מאמינים שמצב מסוים עלול לגרום לנו צער זה אכן יקרה ואז הצער יעצים אתל הכוח המיוחס לאותו מצב.
אם אנו מאמינים, שהסיבות להתנהגותנו קבורות לנצח בעבר של חיינו או כל משך חיים אחר - לא נוכל לשנות את ההתנסות הנוכחית שלנו עד שנשנה את אותה אמונה.
ההבנה שאנו יוצרים את המציאות אמורה להיות משחררת.
אנו אחראים להצלחות ולשמחות שלנו. אנו יכולים להביא לשינוי באותם תחומים בחיינו בהם אנו פחות מרוצים אבל עלינו לקבל את האחריות לקיומנו.
רוחנו התאחדה עם הבשר - ובהיותה בשר היא מתנסה בעולם עשיר מאוד של צבעים וצורה. אנו נמצאים בתוך גוף כדי להשתמש בו, להרגיש אנרגיה חומרית, ליהנות ממנו ולהביע עצמנו דרכו. עלינו לסייע בהתרחבות התודעה.
אנו לא נמצאים פה כדי לבכות את הסבל האנושי, אלא כדי לשנות מצבים שאינם לרוחנו ולעשות זאת בכוח השמחה, העוצמה והחיוניות הקיימות בתוכנו - אנו כאן כדי ליצור בדרך המרהיבה ביותר את הרוח בגוף.
שמחה, חיוניות והישגים לא מגיעים אלינו מבחוץ, הם אינם תוצאה של אירועים ש"קורים לנו" - הם נובעים מאירועים פנימיים שהם תוצאה של אמונותינו.
הרבה אמונות שגויות מתקבלות ללא ערעור כי אנו לא בוחנים אותן. אנו מציגים בפני האני הפנימי תמונה שגויה של המציאות.
אם אנו חושבים שהעולם רע - ניתקל באירועים שייראו כרעים.
עלינו להיות משוכנעים שאנו יכולים לשנות את האמונות שלנו.
עלינו להיות נכונים לנסות.
אנו איננו הרעיונות שלנו וגם לא מחשבותינו. אנו - העצמי שחווה אותם.
כשאנו חושבים מחשבות מגבילות הן חלק מאתנו ומחוברות אלינו לנצח, איננו מעלים על דעתנו להסירן.
רעיונות מגבילים מושכים מצע מגביל דומה וממלאים את ההכרה שלנו בפסולת.
אנו לקחנו חלק בהתפתחות של סביבת ילדותנו. בחרנו את נסיבות ילדותנו. אך זה לא אומר שאנו נתונים לחסדי אותן נסיבות. זה כן אומר - שהצבנו בפני עצמנו אתגרים, שקבענו מטרות ומסגרות של התנסויות שבאמצעותן אנו יכולים להתפתח, להבין ולהגשים יכולות.
יש לנו החירות לחוות, ליצור, לשנות תנאים ואירועים.
את האמונות השגויות יש לעקור מן השורש כדי שההכרה המודעת תחזור להיות ערה למקור של עצמה ופתוחה לערוצים פנימיים של זוהר ועוצמה, העומדים לרשותנו.
לרעיונות יש מציאות אלקטרומגנטית. אמונות הן רעיונות חזקים בנוגע לטבעה של המציאות. רעיונות מולידים רגש, דברים דומים נמשכים זה לזה, כך שרעיונות דומים מתקבצים יחד ואתם מקבלים את אלה שמתאימים למערכת הרעיונות המסוימים שלנו.
עלינו להאמין שאנו יצורים לא מוגבלים מטבענו ושנולדנו בבשר כדי להגשים כמיטב יכולתנו את השמחה והספונטאניות של טבענו.
הכותבת: גלית שראל
מנחת סדנאות וטיפולים בריפוי קוואנטי, דמיון מודרך QSR
קורס אלקטרוני - "פחד אהבה ומה שביניהם"
050-3331-331