"כִּי - הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ, יֶהֱמָיוּן; וּמְשַׂנְאֶיךָ, נָשְׂאוּ רֹאשׁ.

עַל - עַמְּךָ, יַעֲרִימוּ סוֹד; וְיִתְיָעֲצוּ, עַל - צְפוּנֶיךָ.

אָמְרוּ - לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי; וְלֹא - יִזָּכֵר שֵׁם - יִשְׂרָאֵל עוֹד"

אומות העולם או' דוד המלך, אויביך נשאו ראש, זאת כיוון שקיים בך "צפוניך".

אומות העולם מכירים בהיותינו העם הנבחר עם סגולה, האומות, אויביך יודעים את סגולת עם ישראל, סגולתינו, יותר משאנו מכירים בה.

אומות העולם מחכים ומשתוקקים לגילוי שכינת הקב"ה בעולמו. גילוי השכינה בעולם מוטל

על עם ישראל, עלינו.

לאורך שנות ההיסטוריה, השנים בהם גלינו מעל ארצנו ונתרחקנו מעל אדמתינו, בתקופה זו "אין אנו יכולים" לא יכולנו להגיע לידי "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך".

גלות עם ישראל נגרמה בשל קטנות / חוסר אמונה. הגלות ענינה היה להחזיר האמונה לעם ישראל, להחזיר "צמאה נפשי". בגלות, כל אשר קרה לנו, חובתינו הייתה, להצדיק הדין, לקבל באהבה, זוהי האמונה.

ברחמי הקב"ה כי רבו, השיבנו לארץ אבותינו, לארצנו. תפקידנו כאן אינו מסתכם באמונה, בהצדקת הדין. תפקידנו להביא לידי "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך".

בארצנו מחוייבים אנו לעשות להגדלת שמו יתברך, להיות אור לגויים. כל עוד איננו אור לגויים, אין האומות רואים כי שם ה' נקרא עלינו, אין אנו מגיעים לידי וייראו ממך.

כל עוד ייראתינו, סגולתינו, השתוקקותינו לבורא יתברך הינה בחינת "צפוניך" אזי "אויבך נשאו ראש".

משפחת פוגל הי"ד, הינה בשליחות הקב"ה להעיר את עם ישראל "בחינת הקיצו נרדמים מתרדמתכם". איננו יותר בגולה, תפקידנו להיות אור, עלינו להוציא הצפון בנו לעין כל, להביא לידי "וראו".

כדי להגיע למצב זה, עלינו בראשונה להכיר בערכינו ולנהוג כראוי, הנהגת בני מלכים, הנגת עם סגולה. מעשינו צריך שיהיו ברורים לנו, מכוונים לענינם, לכבוד ולהגדלת שמו יתברך.

עם ישראל בהיתו על אדמתו מוטל עליו להביא לידי, לְמַעַן, דַּעַת כָּל - עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי יְהוָה, הוּא הָאֱלֹהִים אֵין, עוֹד.

אבל אשמים אנחנו, אנו בהצפיננו את "כי שם ה' נקרא עליך" מביאים אנו לידי הצורך במסירות נפש, בקידוש השם ע"מ לעורר אותנו לעבודתינו, "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו".

כל עוד, ענייננו יהיה בחינת צפוניך, אוייבינו יאמרו "לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא - יִזָּכֵר שֵׁם - יִשְׂרָאֵל עוֹד.

יה"ר שהצורך של משפחת פוגל הי"ד, למסור נפשם, תהיה האחרונה.

ונזכה לאין עוד מלבדו.