הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=8674255
ההימור של פסקל - מבוא

ההימור של פסקל (במקור נקרא הימור הפתאים של פסקל) הוא ניסוי מחשבה אשר הגה המתמטיקאי בלז פסקל להוכחת כדאיות האמונה באל (תאיזם).

אחת מתרומותיו החשובות של פסקל למתמטיקה הייתה הנחת יסודות לתורת ההסתברות. דרך מחשבה זו מתבטאת בניסוי המחשבה אשר בוחן את שאלה האמונה כהימור. פסקל מציע ניתוח סיכון - תועלת להסתברות קיומו של האל לעומת אי קיומו ביחס לתגמול או לעונש. ניסוי המחשבה מיועד לחזק את המאמין בטיעון רציונלי ולא כנגד האתאיזם כפי שלעתים נתפס.

פסקל מניח כי קיים סיכוי חיובי (גדול מאפס) לכך שהאל קיים. אם האל אכן קיים והאדם מאמין בו, הרי שיזכה לעושר נצחי בגן עדן. בעוד שאם אינו מאמין הרי שיענש לנצח בגיהנום. פסקל ייחס לתוצאות אלה ערך אינסופי, חיובי במקרה הראשון ושלילי במקרה השני. לעומת זאת אם האל אינו קיים והאדם מאמין בקיומו, ההפסד שלו מאמונת השווא הוא לדעת פסקל זניח, ואם אינו מאמין הרווח גם הוא זניח, משום שממילא חיי האדם סופיים ובמותו יחדל מלהרגיש.

מכאן, לפי פסקל, נובע שאמונה באל היא ההחלטה הרציונלית היחידה, משום שעשויה להביא לתועלת אינסופית, בעוד שההחלטה שלא להאמין עלולה לגרום להפסד אינסופי. בחישוב התוחלת, ערך ההחלטה להאמין הוא אינסוף משום שהרווח האינסופי, כשהוא מוכפל בכל הסתברות חיובית, שווה לאינסוף, בעוד שערך ההחלטה שלא להאמין הוא מינוס אינסוף.

ביקורת על הטיעון

פסקל מניח שההסתברות לקיום האל היא מספר חיובי. לעומת זאת, יש אתיאיסטים הסבורים שהסתברות זו היא אפס. עמדה זו מבטלת לכאורה את נימוקו של פסקל.

שנית, מונחות לכאורה מספר תכונות שאינן הכרחיות. הוא מניח כי: מדובר באל נוצרי בלבד; כי האל רוצה שיאמינו בו; שהוא גומל על האמונה ברווח אינסופי; ושהוא מעניש על חוסר אמונה בעונש אינסופי.

שלישית, יש הטוענים שאמונה אינה יכולה לנבוע מחישוב כדאיות, ושאמונה המבוססת על חישובים כאלה אינה מועילה, ולכן לדעתם אין בה טעם.

רביעית, ייתכן שההימור שפסקל מציג הוא דילמה כוזבת. ייתכן שקיימות יותר אפשריות מאשר האם האל קיים או לא. ישנם אלים אפשריים רבים, ותכונותיהם המיוחסות להם יכולות להיות סותרות. כלומר, על מעשה מסוים אל אפשרי אחד מעניש, בעוד אל אפשרי אחר גומל. לפי גישה זו, חישוב הרווח האינסופי אינו נכון.

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן