בתפיסה שלי אנחנו בחרנו לפני בואנו לגוף את השיעורים שאנו רוצים לעבור. שום דבר לא נכפה עלינו. הכל מרצוננו החופשי. והקבה, הוא הייקום, הוא הבריאה רק נמצא הווה זוהר באהבה, קורן בחמלה ותו לא. אין לו שום דרישות מאיתנו ושום ציפייה בכלל.

המציאות שלנו היא שיקוף של האמונות שלנו, הערכים שלנו והייעוד שלנו, כל אחד וייעודו הוא.

לרגעים מסויימים אנחנו מכוונים בדיוק לתדר הנכון והמדוייק ואז אנו מרגישים את הנוכחות של הכל. את האחדות.

זהו זה. עברנו עידן. מעידן של מחשבה מבקשת ומתחננת לעידן של מחשבה יוצרת.

אנחנו יוצרים את מציאות חיינו בכל רגע בכל מחשבה ובכל אמונה שאנו נושאים עימנו.

הכל רשום והכל יכול להשתנות. קצת בכל יום

למה להטיל אחריות על בורא עולם?

הוא לא אוחז בנו ולא כופה עלינו שום מחשבות ושום מיינד. זה אנחנו שלומדים לשחרר את הכבלים, להתכוונן לתדר שלו ולהתחבר, כמו שמכוונים תחנה ברדיו.

והתדר שלו הוא נצחי וקבוע. תדר של, אהבה, שקט וברכה. והוא... ממתין בסבלנות אין קץ שנתחבר.