וְאֶל - אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל - בָּךְ. (בראשית פרק ג, טז) האם זו מהות הזוגיות או העונש הקשה ביותר לאישה?

האישה נוצרה עבור האדם כדי שתהיה לו עזר כנגדו. האישה נוצרה מצלעו והופכת לישות נפרדת ולאחר חטא גן העדן האישה נענשת בצער לידת הבנים, ובגידולם, אך העונש הקשה ביותר הוא " וְאֶל - אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל - בָּךְ ", האם זה נכון או שזה המתכון לזוגיות מוצלחת? חכמנו אמרו שהתשוקה באה להעפיל על העצב שבלידה, אבל מה עם "והוא ימשול בך", האם זו חזרה אלפי שנים בזמן?

לפני ארבע שנים לערך פגשתי את אנסטסיה, תושבת קיסריה. במהלך ההיכרות שלנו עברנו שעות על גבי שעות של שיחות בנושא זוגיות. בפעם האחרונה שנפגשנו שאלתי את המלכה אנסטסיה מה היא חושבת על נושא המאמר: האם זהו עונש או מתכון להצלחת הנישואים?

אנסטסיה היא מלכה אמיתית הטוענת שזוגיות זו מלכות, ותפקידם של המלכה והמלך לשמר מלכות זו ע"י העצמה של השותפ/ה למלכות.

"יוסי, כשהאישה תתחיל להיות אישה, הגבר שלה יוכל להיות גבר. כשהאישה תהיה מוכנה לקחת את האחריות על היותה אישה, לפתע היא תחווה שקיומה שריר תמידית. היא אינה זקוקה לגבר שלה כדי שייתן גיבוי לקיומה ויהווה עבורה רגליים יציבות וסמן דרך. היא אינה משתוקקת יותר אל הגבר שלה, מנקודת החולשה של מי שאינה יודעת את עצמה וזקוקה תמיד לאישורים וכך הוא אינו יכול יותר למשול בה. היא מרגישה את מהות קיומה בזכות עצמה, ורואה את ערכה הרב דרך עיניה שלה ולא דרך עיניו שלו. בכך היא משחררת את הגבר שלה, כמו גם את החלק הגברי שבתוכה, ונותנת לעולם משהו אחר.

כשהגבר חווה שהאישה שלו היא אישה, השלמה עם נשיותה, הוא יכול להפוך להיות גבר, השלם עם גבריותו.

אישה לא יכולה להיות אישה כל עוד החלק המרכזי שמגדיר אותה כאישה נחשב בעיניה למגונה, למבוזה, לאסור, למכוער, לדוחה, ללא ראוי, למזיק וכדומה. כל עוד האישה ביקורתית כלפי החלק הראשוני שמגדיר אותה והיא משדרת כלפיו אי קבלה, היא מכחידה את עצמיותה, ואינה יכולה להיות היא עצמה. מכאן, שהדרך היחידה להיות אישה במלואה, נעוצה בכך שהאישה תקבל את מיניותה ואת גופה - שהם המגדירים הראשוניים של הנשיות.

יוסי, המיניות הנשית היא אנרגיה "צרכנית". זו אנרגיה שכולה צורך לקבל. צורך לקבל: עינוג, מלאות, סיפוק, אהבה, תשומת לב... הנשיות במהותה היא חסר שרוצה להתמלא. חסר זה הוא היופי בהתגלמותו, והוא המניע את כל העולמות ובורא את כל החיים.

אלוהים לא יכול היה להיות כל כך שופע, יצירתי ורב יופי ונתינה, לו לא היה חווה קודם את החסר הנקבי שבו. החסר האלוהי הוטבע בנקבה, כדי שהחיים יזרמו בעולם. הגבריות חווה את שלמותה בזכות העובדה שהנשיות חווה את שלמותה. לכן, האישה מחויבת להתמסר לחסר הנקבי שבה ולראותו כמהות עליונה ונשגבת.

כשהאישה מקרינה את נשיותה היא מקרינה שלמות, אך שלמות זו פירושה אינו אני לא זקוקה לדבר, אלא להיפך אני אישה שלמה מעצם היותי ניזונה מאהבה. אני שמחה להיות אהובה, ואני גאה לאהוב - כי אני המהות שמניעה ומזרימה דרכה את האהבה, מעצם הזדהותי עם היותי החסר.

"יוסי, גבר השלם עם עצמו הוא גבר אקטיבי, נמרץ, חרוץ ומעשי. גברים נהנים להרגיש בעלי און, בעלי יכולת, בעלי כושר ובעלי אנרגיה. למעשה, כל בני האדם נהנים מתחושת מסוגלות - אבל הגברים במיוחד. מה שעושה טוב לגברים היא ההרגשה שהם מסוגלים, שהם נותנים, שהם יוצרים, שהם מרוויחים, שהם כובשים, שהם אנרגטיים ושהם מובילים. "

אנסטסיה טוענת שהטעות הגדולה והנפוצה ביותר של נשים היא הנטייה שלהן לדכא את כושר הנתינה וההובלה של הגבר שלהן. ניסיון זה דומה לניסיון לכרות את הענף שעליו הן יושבות.

"יוסי, נשים בדרך כלל טועות בכך שהן גורמות לגבר שלהן להיות חלש, לאבד את האמונה, את החזון ואת ההתלהבות שלו - ומוצאות את עצמן מבודדות עם כל המטלות על גבן ועל אחריותן. לעומת זאת, נשים הבטוחות בעצמן, מעודדות ומכילות את ההתלהבות של הגבר שלהן - כדי שהן תוכלנה לקבל ממנו עוד ועוד: תשומת לב, חיזור, תשוקה מינית, כסף, בטחון כלכלי, ילדים וכיו"ב.

נשים שמבינות שעליהן להכיל, לקבל ואף לעודד את הגברים שלהם לעשות, לפעול ולהיות אקטיביים כדי שלהן עצמן יהיה טוב יותר בחיים הן מלכות אמיתיות. "

זכרו, נשים הן אגואיסטיות במובן הטוב של המילה, משום שהן מעוניינות בגבר ובבעל שיתאמץ בשבילן, שישתוקק אליהן ושישקיע בהן. לעומת זאת, נשים שמנסות לעצור את הנתינה של הגבר שלהן, לבקר אותה או להראות לו עד כמה היא אינה שווה דבר הן נותרות רווקות מבודדות או נשים הנשואות לבעל מסורס, חלש, אפאטי ונטול גבריות.

"יוסי השבוע ישבנו אני והמלך וצפינו בסרט החתונה שלנו, היה לי קשה לזהות מי מחברנו בחתונה שלנו לא גרוש היום, וזה היה לפני 18 שנה, תהיתי למה? יוסי נשים רבות מסוגלות לתת את עצמן לגבר זר בזרימה נשית ובפתיחות מינית ורגשית אותה הן אינן מצליחות לבטא בבית, עם בן זוגן. הן מוכנות לרוץ למרחקים ארוכים כדי לבטא את נשיותן, ואינן מסוגלות לבטאה בטריטוריה הפרטית שלהן. מסתבר שגברים, שבבית הם אדישים ופסיביים לחלוטין, מתגלים במיטת אהובותיהם כמאהבים נדיבים, נמרצים ומלאי חיים.

אנסטסיה היא מלכה, אשת עסקים ואם לארבע ילדים: שלושת הילדים הגדולים בשנות העשרי לחייהם והקטן בן שנה. לפני שלוש שנים אני זוכר את ההתעקשות שלה להיכנס להריון נוסף ולהביא ילד נוסף לעולם, וכמה הפלות היו לה עד שניקולאי נולד, שאלתי אותה: האם זו דרך להראות למלך שלה כמה היא נשית עדין? היא חיכה ואמרה לי בתגובה: "רב הגברים שחיים עם אישה לא נשית בוגדים בה עם נשים אחרות מתוך צורך לקבל חום, מיניות ואהבה בחוץ ומתוך רצון לפרוק את הכעסים והתסכולים שהם יוצרים כלפיה בבית".

"יוסי, המלך שלי נוסע במסגרת עסקיו וגם אני, אבל הדגשת הקטע נסיעה / פרידה למצב של חזרה / חיבור לביתנו, זה כמו פרוד / חיזור והתחברות לגבר שלך שוב ושוב, והחזרת החיות למערכת היחסים שלנו, אם אין ריגושים השגרה היום יומית תהרוג את הזוגיות / מלכות שלנו. בחופשות שלנו בביתנו בקיסריה כשהמלך שלי שב מטיסה וזו שעה סבירה של חזרה, אני והבנות הולכות למספרה וכל הילדים יחד נוסעים לשדה לאסוף אותו, אפילו אם ידוע מראש שבעוד דקה אחרי שנחזור לביתנו בקיסריה כולנו נקפוץ לבריכה והתסרוקות יהרסו, זו לדעתי שוב ושוב הצהרת המלכות שלי ושל הילדים למלך שלי"

תודתי נתונה לאנסטסיה (שם בדוי) על ההשראה לכתיבת המאמר, מקורות נוספים: האתרים של אירי ישראלי - רושין, ויואב ברנזון