עונג - הנאה - מבוא עונג או הנאה הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגם. התחושות נחלקות לכמה קטגוריות: התענוגות נחשבים לתחושות בעלות ... הוא זמני וקיים רק בזמן הביצוע ולמשך זמן מוגבל במהלך אכילה, שתייה, שינה, רחצה, וקיום יחסי מין. רדיפה רבה אחרי העונג ("חיי תענוגות") נחשבת לתאווה. סיפוק נחשב להנאה מהעבר, האדם נהנה מדבר שהוא יצר והסיפוק יוצר תחושה של משמעות. הנאת הסיפוק היא ... גם לעודד למידה כאשר הן מתבצעות לצורך מטרות חינוכיות. מסיבה זו המשחק הוא כלי נפוץ בהוראה מתקנת. פיזיולוגיה של העונג המבנים והמסלולים במוח שמעורבים ביצירת תחושה של עונג מרכיבים את מערכת החיזוק של המוח. כאשר מופיע גירוי חיובי, מופעלים תאי עצב שמפרישים דופמין לתוך מבנה שנקרא גרעין האקומבנס. הפעלתה של המערכת מסייעת לתהליכים של למידה דרך התניה אופרנטית, ומגדילה את הסבירות לחזרה על ההתנהגות שהובילה לתחושת העונג והתגמול. מערכת זו מופעלת על ידי מחזקים טבעיים, כמו מזון ויחסי מין, וגם על ידי גורמים עקיפים שמקדמים את המטרות של בעל החיים, למשל יחסים חברתיים. כמו כן, פעולתה של מערכת החיזוק היא גורם חשוב בתהליכים של התמכרות לסמים. עונג ביהדות היהדות, בניגוד לדתות אחרות, אינה רואה פגם מהותי בעונג כשלעצמו. עם זאת, קיימות מצוות האוסרות על האדם תענוגות, כגון ציוויי הכשרות, וכן הגבלות בתחום יחסי המין. אך מצוות אלה מהוות ... בניגוד לדתות אחרות כמו הנצרות והבודהיזם המעודדות נזיריות, מצווה היהדות על "קידוש החומר", כלומר, שימוש בתשוקה לעונג כאמצעי להשגת מטרות נעלות יותר. השקפה זו מתבטאת, בין השאר, במושג "סעודת מצווה", בקידוש היין ועוד. מגמה זו בולטת במיוחד בכתבי ... חיובי לאלמנטים חומריים בחיים שהאדם השרוי בהם צריך "להעלותם לשורשם העליון בקדושה". עם זאת, ביהדות אין ציווי להשתמש בעונג אך ורק למטרות נעלות וקיימת לגיטימציה רבה לשימוש בו גם למטרות אישיות; לדוגמה, קיום יחסי מין בין איש ואשתו, נחשב למעשה קדוש. ...

... לפעולה - עונג וסבל דוחפים לעשייה איך ניתן למנף את הכישלונות? השריטות והקשיים שלנו להתפתחות אישית, מנוע צמיחה והתעלות ... לא להישבר, לעשות גם שקשה, והכי חשוב לעשות את הדברים הנכונים? עונג וסבל דוחפים לעשייה בני אדם נמשכים לעונג ובורחים מסבל. המטרה מספר אחת של האדם היא להגיע לעונג. למעשה ניתן לסכם את החיים במשפט אחד "רדיפה אחר עונג ובריחה מהסבל". כל העשייה של האדם מסתכמת במאמץ לקבל עונג. הבעיה היא שברוב הפעמים הנטייה הטבעית לבחור בפעולות שמביאות עונג בטווח הקצר וסבל בטווח הארוך. כדי שאדם יזוז ממקומו עליו לרצות זאת יותר חזק מהרצון שלו להמשיך לשבת במקומו. ... ליהנות בחיים, לחיות ללא סבל ועם כמה שיותר טוב. אדם בטבעו נמשך לעונג, לעצלות ולבטלה. אדם נמשך למה שמביא לו יותר עונג. אדם שחושב שהבטלה תביא לו את העונג הגדול יותר הוא יבחר להיות בבטלה. שימו לב למשפט הזה "רק עונג גדול יותר יכול לגבור על עונג קטן". או במילים אחרות "רק תאווה גדולה יכולה לגבור על תאווה קטנה יותר ממנה". וכאן יש קאצ' כי הדרך לעונג גדול יותר עוברת דרך ויתור זמני על נוחות. עונג גדול יותר יגיע רק אחרי שהעונג הקודם יעבור, יגיע סבל, ורק אחריו יגיע העונג הגדול יותר. ככה זה עובד. לייצר כנפיים ולעוף לכל אדם יש חולשות, בעיות, מצוקות, חלומות ושאיפות. בדרך כלל האדם ... הבעיות, המשברים או כל סיטואציה קשה שנקראת לנו בחיים כסולם לעונג גדול יותר שיגיע לאחר ההתמודדות שלנו עם הקושי הזה. רק כך אפשר לייצר הנעה לפעולה. כי הפער שנוצר בין הקושי לבין הרצון להשתחרר מהקושי ולקבל עונג גדול יותר הוא הכוח שמניע אותנו לפעולה. ...

... ושכיו"ב, את התפישה של ההדוניזם ושל הנהנתנות, שאומרת שתכלית החיים היא להשיג כמה שיותר הנאות. ושמי שרוצה להיות מאושר, עליו להשתדל להשיג כמה שיותר עונג. שזה בעצם אומר שעל האדם לנסות להתאהב כמה שיותר בדברים, כדי להפיק ...

... להרגיש רע. אז מה התשובה? אל תשקר, שב עם עצמך ותשאל האם אני בטוח או לא בטוח, בכל דבר שעולה לך, תשאל עד שלא תדע שום דבר. וכשתחזר משם יהיה לך את ההבנה שלא משנה אם אתה בסבל או בעונג, זה לא משנה בכלל, ואז כשהאדם באמת מבין שזה אחד, אז הוא יכול לבחור להיות בניפרדות. אדם שהיה באחדות, וחוזר לניפרדות, זה רק בגלל שהוא רוצה לסבול. ולמה ...

... אדם בכלל. אליעד: שדוחה אותנו או שקשה לנו להשיג? ש: לא דווקא מי שדוחה אותנו מי שאנחנו זוכרים יותר את הכאב מאשר את העונג, מה שהזיכרון יותר את הרגעים של הכאב. אליעד: ערבבת לי מלא שאלות, יש למה אנחנו זוכרים למה אנחנו נדחקים. ש: למה אנחנו זוכרים יותר כאב מאשר עונג ואיך זה בא לידי ביטוי במשיכה למישהו שגורם לך כאב מאשר עונג. אליעד: אוקי בואי נתחיל מהראשון למה מרגישים כאב יותר מעונג, תשובה למה זוכרים כאב יותר מעונג, תשובה זה לא נכון השאלה בעוצמה תלוי מה מרגישים יותר זוכרים יותר את מה שמרגישים יותר ומה מרגישים יותר כאב או עונג תלוי בעוצמה של הכאב תלוי בעוצמה של העונג, זה קודם כל בשלב הראשון. ש: אבל יש איזשהו באיזשהו מקום אצלך שאתה מנסה להפוך את הכאב לעונג. אליעד: חכי רגע קודם כל זוכרים את מה שמרגישים, מבינה מה אמרתי זוכרים את מה שמרגישים בעוצמה לפי עוצמת הרגש ולפי הרלוונטיות שלה לנקודה ... יותר מדויקת, יש לך בראש תמונות מה שנראה לך יותר עוצמתי את זוכרת יותר. בכל מקרה זה לא נכון להגיד שזוכרים יותר כאב מעונג זוכרים אותו דבר, פשוט כנראה יותר הכאיבו לך מגרמו לך לכן זה אצלך זה ככה, הבנת יפה עכשיו נמשיך לחלק השני. למה נשים נמשכות דווקא לגברים ...

... במוגלה, דרך אגב. הו כן, תנו לי לספר לכם איך דוחפים מוגלה בחלב הפרה שלכם, יהיה לי העונג. כאשר מחברים מכונות לעטיני הפרה 3 פעמים ביום בכדי לשאוב אותם עד תום, המכונות האלה גורמות לכמות עצומה של זיהום בחלק ...

... שמטרתם ליצור את תחושת השובע. מאכלים עתירי שומן וסוכר פוגעים במהלך התקין של מערכת זו. במוח האנושי ישנו חלק הנקרא "אזור העונג", והוא מתעורר כתגובה להנאה. "אזור העונג" מתעורר גם כתגובה לאכילת מאכלים כמו שוקולד, למשל. עם אכילת השוקולד מופרש מוליך עצבי, דופמין, אשר מתחבר עם קולטנים לדופמין הנמצאים "באזור העונג" וגורם לתחושת עונג אשר מציפה את הגוף. בשנות האלפיים הסוכר הפך למוצר הזמין ביותר. באורח ... קולטי הדופמין. אדם שהחל לאכול בקביעות שוקולד, מזון מתועש וסוכרים יזדקק לכמות גדולה יותר מאותו סוג מזון כדי לחוש את אותו העונג. תהליך זה הוא הגורם הישיר להתמכרות. מאפיינים והשלכות: התמכרות למזון ...

... הוא היכולת של הנפש להעריך את מציאות העולם החיצוני, ולפעול לפיה בהתאם, וזאת בניגוד לפעולתה לפי עקרון העונג. תוך שהוא מאפשר לפרט לדחות סיפוקים, עקרון המציאות הוא העיקרון השולט על כל הפעולות שקורות באגו, אחרי ההתפתחות האיטית שלו מ "עונג - אגו" ל "מציאות - אגו": הדבר יכול להשתוות לניצחון השכל על התשוקה, לניצחון הראש על הלב, והחשיבה הרציונלית על החשיבה האמוציונאלית. תוכן עניינים: 1 היסטוריה ... התפתחות עיקרון המציאות 3 מרידה נוירוטית ופנטזיה 4 גיבושו של עקרון המציאות 5 עקרון המציאות נגד עקרון העונג 6 עקרון העונג 7 שליטה בדחפים 8 התפתחותו של עקרון המציאות 9 אגו מפוצל 10 חיזוק עקרון המציאות היסטוריה של המושג: פרויד טען כך: "אגו שחונך כך נעשה הגיוני: הוא אינו נותן לעצמו יותר להישלט על ידי עקרון העונג, אך מציית לעקרון המציאות, שהוא גם, בצורה יסודית, מחפש להשיג עונג, אך עונג, כשהוא מובטח תוך לקיחה בחשבון של המציאות, אף על פי שהוא עונג דחוי ומצומצם". בהרצאת המבוא שלו באוניברסיטת וינה בשנת 1915, פרויד הפיץ בפומבי את הקונספט של הלא - מודע כחלק הגדול ביותר והמשפיע ביותר של הנפש, לרבות ... התפתחות עיקרון המציאות: בינקות ובילדות המוקדמת, האיד שולט על ההתנהגות בעיקר על ידי ציות לעקרון העונג. הבגרות היא התהליך האיטי שבו אנו לומדים לסבול כאב הכרוך בדחיית סיפוקים, כפי שהמציאות דורשת זאת, ובזמן שהמציאות דורשת זאת - תהליך שלעידודו אחראיים החינוך ... בדרכים מאוזנות וראויות חברתית, תוך מודעות אליו והתאמתו לדרישות הסביבה. הדרך שבה הוא ממתן את עקרון העונג ומבטיח סיפוק של צרכים אינסטינקטיביים נעשית לפי שיקולי עלות מול תועלת של פעולה, לפני החלטה האם לפעול על - פי הדחף או האם להתעלם ממנו. עקרון המציאות מאלף את ... הרזייה, אך בוחר שלא להיכנע לתשוקת הרעב. הוא יודע שסיפוק התשוקה הבלתי - בריאה, ואגב כך סיפוק עקרון העונג, יגרום למילויו של צורך "ריק" בטווח הקצר בלבד, דבר שיסכל את מטרת הדיאטה שהוא עושה. בשעה שחלק מרעיונותיו של פרויד עשויים להיות לוקים בחסר, וחלקם האחר אינם ... בולטת בגבולות נפשם, ולהחליט החלטות הגיוניות, במקום להיות סתם נראים לעין. עקרון המציאות נגד עקרון העונג: הן עקרון המציאות והן עקרון העונג הינם רודפי הנאות, אך ההבדל המהותי ביניהם מתבטא בכך שעקרון המציאות מרוכז יותר בטווח הארוך והוא יותר מונחה - מטרה, ואילו עקרון העונג מתעלם מהכל מלבד הסיפוק המיידי של תשוקותיו. הדבר בא לידי ביטוי בכמה אספקטים כלהלן: עקרון העונג: עקרון המציאות ועקרון העונג הם שני רעיונות מתחרים שנוסדו על ידי פרויד. עקרון העונג הוא הרעיון הפסיכואנליטי שמתבסס על הדחף לעונג של האיד שבסיסו התפיסה שאנשים נמשכים להנאה, ונמנעים מסבל, כדי למלא את צורכיהם הביולוגיים והפסיכולוגיים. ככל שאנשים מתבגרים, החיפוש המתמיד אחר העונג של האיד משתנה על ידי עקרון המציאות. כשעקרון המציאות מצליח בייסוד הדומיננטיות שלו כעקרון מפקח של האיד, החיפוש אחר שביעות הרצון אינו עולה על הדרכים הישירות ... במושגים או בתהליכים פסיכולוגיים. שליטה בדחפים: פרויד הגדיר דחפים כתוצרים של שני כוחות מתחרים: עקרון העונג ועקרון המציאות. שני הכוחות האלו מתנגשים, מכיוון שדחפים מעודדים פעולה ללא שום מחשבה מתוכננת מראש או דיון והתייחסות מעטה לתוצאות תוך התפשרות על התפקיד של ... למדו לבטל את הדרישה המיידית והקבועה לסיפוקים עבור האיד. בהתפתחות האנושית, השינוי בדומיננטיות מעקרון העונג לעקרון המציאות הוא אחד מההתקדמויות החשובות ביותר בפיתוחו של האגו. השינוי הינו לעתים נדירות חלק, ויכול להוביל לקונפליקט בין - אישי ואמביוולנטיות. אם עקרון ... מפעיל את סמכותו על ידי כך שהוא מטיל אשמה על הפרטים כיוון שאין להם היכולת לפייס הן את ההיגיון והן את העונג. האגו הופך ללכוד בין ה "כדאי" של האיד לבין ה "לא - כדאי" של הסופר - אגו. אדם החי כעבד לתשוקותיו המיידיות, ובעקביות חש חרטה ואשמה על כך, לאחר מכן, יוביל ... אגו מפוצל: בכישלונו של האגו לאמץ את תפקידו המתפתח בתוך עקרון המציאות, הוא נשאר תחת שליטתו של עקרון העונג. תוצאה זו היא באגו מפוצל, מצב בו שני העקרונות מתנגשים בצורה הרבה יותר חמורה מאשר תחת פיתוי של יצר. השליטה של עקרון העונג ממשיכה באותו חוזק בו היא פועלת, משום שכפי שהייצוג העצמי של ילד מתחיל להיבדל מייצוג האובייקט של האם, הוא מתחיל לחוות דיכאון בשל האובדן של מה שהאם סיפקה לו. ... כגון זו בילד, במקום לאפשר לו להתבגר. התנהגות זו כופה היצמדות והכחשה שמקדמות את העיקשות של עקרון העונג בניסיון להימנע מהכאב של ההיפרדות או הדיכאון שמגיע אחריה. עקרון העונג מתכחש למציאות ההיפרדות מהאם או מהילד, בעוד שעקרון המציאות ממשיך לנסות לרדוף אחריו. דרך זו של התפתחות יוצרת שבר בין התחושות של הילד הגדל לבין המציאות של ... וחוש עצמי יותר טוב, פרטים יכולים למצוא את הכוח להתפתחות הדרגתית של עקרון המציאות, וללמוד כיצד לדחות עונג על ידי קבלת החלטות יותר רציונלית ומבוקרת. במודל הפסיכואנליטי המסורתי, הדבר יכול לקחת שנים אחדות של ריסון, ואפילו אז, אנשים רבים יעשו את בחירותיהם להשגת ...

... יש אורך חיים) המאמץ השני, הנו מאמץ דרך אובייקטים חיצוניים להשיג את האושר שלי. (עונג) "תענוגות" גוועים עם הזמן, וסוגרים מעגלים שאי אפשר להסתנכרן עליהם. אתה אובד בהם ומתחיל להאמין בגורל כי אין לך מושג מתי יצרת את המעגל הזה למה אתה נמצא במצב הזה עכשיו (אתה פשוט ...

... דומה נחלקת לשני סוגים, תלות פיזית ותלות נפשית. התלות הפיזית מאופיינת בהפרעות גופניות קשות ואילו התלות הנפשית מאופיינת בדחף נפשי של צורך עז להמשיך וליטול את הסם כדי להימנע מאי - נוחות ובעיקר כדי להמשיך לחוות עונג, תחושת ההנאה ותחושת סיפוק שהוא שואב ממנה. מצב של תלות הופך מהר מאוד למצב של ...