הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=8457501
טיפול בהפרעת קשב - מבוא - חלק 3

קשיים בשלב הטיפול וההתמודדות היום - יומית:

מחסור בידע מקצועי עלול גם לגרום להורים המנסים לסייע לילדם לפעול בדרכים הפוגעות בילד. בעיות התנהגות עלולות ליצור תגובות שליליות קיצוניות מצד ההורים, בעקבות הניסיון להשתלט על הילד, ולהוביל לצמצום המגע שלהם איתו. במקרים אחרים הורים נוטים לוותר לילדם ולחסוך ממנו התמודדויות שהוא לא יוכל לעמוד בהן, כדי שלא ייפגע. למרות הרצון לגונן על הילד, מצב זה עלול לפגוע בביטחון העצמי שלו, משום שהילד חש שהוריו מאמינים שהוא לא יכול להתמודד בכוחות עצמו.

בנוסף, עבור ההורים, הטיפול בילד עם הפרעת קשב רצוף מאבקים ברשויות ובמוסדות החינוך. לעתים קרובות ישנם מאבקים גם מול הילד עצמו. לדוגמה, כאשר הוא מסרב ללכת למוסד חינוכי מתאים או כאשר הוא לא מוכן לטיפול תרופתי בשל תופעות הלוואי. קשיים אלו יכולים להוביל לפגיעה בתחושת המסוגלות ההורית.

פיתוח תחומי היכולות והצדדים החזקים:

אחד הגורמים המגינים מפני ההשלכות של הפרעת הקשב הוא העיסוק בתחומים שבהם האדם מוכשר. עבור אדם בעל הפרעת קשב, העיסוק בתחומים בהם הוא מוכשר יכול ליצור חוויות הצלחה ולהגן מפני היווצרות של דימוי עצמי נמוך ובעיות תפקוד משניות.

אומנות, מוזיקה וספורט יכולים לספק חוויות הצלחה וליצור קשרים עם בני הגיל. בנוסף, בתוך מסגרת של ספורט הישגי ניתן להתנסות בהצלחות, בעמידה בתסכולים, במאמצים לאורך זמן, בקשר טוב וחיובי עם מורים ומדריכים ובקשרים חברתיים טובים עם בני הגיל השותפים לאותם תחומי עניין.

יצירתיות:

כושר יצירתיות גבוה הוא נקודת חוזק של אנשים עם הפרעת קשב. בתחומי היצירה ישנם אנשים רבים אשר הגיע להישגים גבוהים והערכה ציבורית חרף הפרעת הקשב, ולעתים אף בזכותה. למעשה, אנשים עם הפרעת קשב מראים הישגים יצירתיים גבוהים יותר בעולם האמיתי בהשוואה לאנשים ללא הפרעת קשב.

העלאת המודעות של ילדים עם הפרעת קשב ליכולות היצירתיות הפוטנציאליות שלהם יכולה לתרום להערכתם העצמית ואף להגביר את הישגיהם. הבנה טובה יותר של היכולת והפוטנציאל היצירתיים של אנשים עם הפרעת קשב מאפשרת לזהות מסלולי קריירה המתאימים במיוחד עבור נקודות החוזק והחולשה של הפרעת קשב.

שיעורי עזר פרטניים:

שיעור פרטי הוא שיטת הוראה שבה המורה מלמד תלמיד יחיד, ולעתים קבוצה קטנה מאוד של תלמידים, כך שביכולתו להעניק תשומת לב רבה לתלמיד ולצרכיו. לעתים קרובות ילדים עם הפרעת קשב מפיקים תועלת רבה יותר משיעור פרטי מאשר משיעור כיתתי או קבוצתי. זאת משום שבמקרים רבים בזמן השיעור בכיתה הם חולמניים או מוסחים ונוטים לאבד את הקשר עם המורה והחומר הלימודי. שעורי עזר הם האמצעי החשוב ביותר לא רק להשלמה של חומר לימודי אלא גם לביסוס תחושת מסוגלות וערך עצמי, משום שהם מאפשרים לתלמיד חוויות הצלחה לימודיות ואפשרות להאמין ביכולותיו.

הוראה מתקנת:

ללומדים רבים עם הפרעת קשב נדרש מענה ספציפי המתייחס באופן ישיר למיומנויות למידה.

הוראה מתקנת היא תחום בחינוך העוסק בטיפול בבעיות למידה, על ידי שימוש בשיטות וטכניקות הוראה אישיות. זו מועברת על ידי מומחים ללקויות למידה, בעלי תואר שני בלקויות למידה, ופסיכולוגים חינוכיים ועוסקת בין היתר בפיתוח של מיומנויות למידה.

שיפור היכולות החלשות:

אלקטרודות שמחוברות לראש במסגרת טיפול של נוירופידבק

ביופידבק היא שיטת טיפול המנטרת מדדי גוף

להפרעת קשב יש אופי כרוני והיא אינה דועכת בגיל מסוים. עם זאת, גם במקרים בהם לא ניתן להביא את היכולות החלשות לרמה הנורמטיבית, צמצום הפער יכול להוביל לשיפור משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים של האדם.

ישנן מספר דרכים בהן ניתן להוביל לשיפור ביכולות החלשות של אנשים עם הפרעת קשב. דוגמאות:

נוירופידבק - שיטה שנועדה ללמד ולאמן מטופל לשלוט בגלי המוח שלו באמצעות מדידת פעילות המוח בזמן אמת. המדידה נעשית באמצעות אלקטראנצפלוגרפיה (EEG) או מכשיר אחר המיועד לכך. למטופל ניתן משוב חיובי עבור סוג רצוי של פעילות מוחית ומשוב שלילי על סוג פעילות שאינו רצוי.

אימון מוחי - תרגול של אזורים שונים במוח על ידי התמודדות ממוקדת עם משימות הדורשות הפעלה יעילה של אזורים אלו.

ביופידבק - שיטת טיפול באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף, שנועדה לאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות.

פיתוח תפקודים ניהוליים ויכולת התארגנות:

הנמכה בתפקודים ניהוליים היא מאפיין מרכזי של הפרעת קשב. במקרים רבים אנשים עם הפרעת קשב נוטים להשמיט פרטים חשובים, להגיב באימפולסיביות ולפעול ללא תכנון, על כן תמיכה חיצונית בתהליכים של ארגון ובקרה יכולה להוביל לשיפור משמעותי בתפקוד. בהתאם לכך, אסטרטגיות לוויסות עצמי יכולות לסייע באופן משמעותי להתמודדות עם היבט זה.

ניתן לפתח סגנון עבודה יעיל יותר על ידי הוראה מתקנת, הקניית מיומנויות למידה ופיתוח מטא - קוגניציה לצורך גיבוש אסטרטגיות למידה. בנוסף, העשרה אינסטרומנטאלית עוסקת בשיפור ופיתוח תפקודים ניהוליים כגון: תכנון, ארגון, תהליכי בקרה, הסטת קשב, גמישות מחשבתית, רכישת כללים, סריקה חזותית, התגברות על הרגל, שליטה במסיחים ועוד. ניתן לאמן חלק מהתפקודים הניהוליים גם דרך שימוש בספרי ילדים כמו "איפה אפי?", שבהם לצורך איתור דמות המטרה באיורים יש צורך להפעיל סריקה חזותית שיטתית ותשומת לב לפרטים. ריפוי בעיסוק יכול גם הוא לשמש כחלק מטיפול בהפרעת קשב, במיוחד לצורך התארגנות בזמן ובמרחב.

במסגרת הכיתתית ניתן להנחות תלמידים עם הפרעת קשב לדרג את ההתנהלות הלימודית וההתנהגותית של עצמם ולהשוות אותה לדירוג המורה, כך שככל שהתלמיד לומד להעריך את עצמו באופן מדויק יותר הוא פחות תלוי במשוב החיצוני.

אימון אישי הוא תהליך המכוון לסייע לאנשים להציב ולהשיג מטרות, להתגבר על מכשולים ולשמר מוטיבציה. אימון אישי יכול לתת מענה לקשיים שונים המאפיינים הפרעת קשב, כמו: תפקודים ניהוליים, ניהול זמן, ארגון משימות, וויסות עצמי והתמודדות עם מצבי לחץ.

פיצוי ופיתוח סגנון עבודה מותאם אישית:

באופן טבעי אנשים נוטים לפעול "כמו כולם" בהתאם להיגיון המקובל ולציפיות של הסביבה. עם זאת, פעמים רבות דרכי הפעולה המקובלות בחברה אינן מתאימות לאנשים עם הפרעת קשב. מסיבה זו עליהם לחדד את דרכי הפעולה הייחודיות להם ולפתח סגנון התמודדות שיהיה יעיל עבורם. בהתאם לכך חשוב לחפש אחר דרכי התמודדות באופן יצירתי ולא להתעקש דווקא על דרכים שהומלצו על ידי אנשים אחרים. היעילות של פיתוח סגנון עבודה מותאים אישית נובעת מכך שהכלים שנלמדים עוזרים לאדם לרכוש מיומנויות החסרות לו לצורך התנהלות יעילה יותר בחיי היומיום.

יש לעשות זאת בהתאם לצורת החשיבה של האדם באופן אישי. לדוגמה, כאשר עובדים עם אדם עם הפרעת קשב צריך לבדוק האם הערוץ השמיעתי או החזותי נגישים לו יותר, כדי להשתמש בערוץ הדומיננטי מהשניים לשם העברת מידע. בדומה לכך, לאדם הסובל מקושי בפיצול קשב יומלץ להימנע ממצב של ריבוי משימות כמו כתיבת סיכום שיעור אם פעולה זו מפריעה לו להקשיב ולהבין את הנאמר. במקום זאת ניתן לבקש אישור מהמורה או המרצה להקליט או לצלם סיכום של מישהו אחר - אפשרויות אלו מתאימות לאדם עם יכולות חברתית טובות שאינו ביישן מכדי להשתמש בהן.

התאמה סביבתית:

התערבות לצורך ייעול למידתו או עבודתו של אדם בעל לקות קשב וריכוז יכולה להיעשות גם בעזרת שינוי סביבתו כך שתתאים לו טוב יותר. לעתים ניתן לעשות התאמות אלו גם באמצעים פשוטים יחסית.

בעקבות השונות הרבה המאפיינת את הפרעת הקשב, יש לבחון עבור כל אדם בנפרד מהם המאפיינים הסביבתיים המעכבים או מסייעים לרמת התפקוד שלו. לצורך כך הצוות החינוכי או הצוות המסייע להתאמת מקום העבודה, צריך לקבל מידע מדויק ככל האפשר על מאפייני ההפרעה ברמת הפרט, בהקשר הסביבתי של בית - הספר או מקום העבודה.

דוגמאות להתאמות סביבתיות עבור אנשים עם הפרעת קשב: סילוק רעשי רקע ומראות רקע המסיחים את הדעת, שימוש בבידוד אקוסטי ומחשבים שקטים במידת הניתן, מציאת מקום ישיבה אופטימלי וקבוע בכיתה.

כלי עזר וטכנולוגיה מסייעת:

שימוש בעזרים מתחום הטכנולוגיה המסייעת נכללות ברוב מערכי הטיפול בהפרעת קשב. קיימת גם טכנולוגיה מסייעת לשילוב לימודי, התומכת בתפקוד האקדמי.

דוגמאות לשימוש בכלי עזר וטכנולוגיה מסייעת עבור אנשים עם הפרעת קשב:

יומנים אלקטרוניים כמו יומן גוגל או Outlook, יכולים לעזור לאדם לנהל את זמנו ולהתריע מבעוד מועד לקראת כל פעילות.

אטמי אוזניים יכולים לסייע לאדם להתמודד עם מסיחים קוליים בסביבה.

נמצא שילדים עם הפרעת קשב אשר הסתכלו במראה בזמן שעבדו, תפקדו טוב יותר מבחינת התפקודים הניהוליים שלהם.

התערבות חברתית ופיתוח מיומנויות חברתיות:

כישורים חברתיים הם מכלול של מיומנויות ויכולות של האדם התורמים לקשרים בין - אישיים ותקשורת עם אנשים אחרים.

בהתחשב בשכיחות הקשיים החברתיים בקרב אנשים עם הפרעת קשב, התערבויות המיועדות לתת מענה ליצירה ושימור יחסים עם עמיתים צריכה להיות מיושמת בשלב מוקדם ככל הניתן ולמשך זמן ארוך מספיק כדי לצמצם ככל הניתן את הסיכון לבעיות עתידיות בתחום זה.

התערבות פסיכולוגית או טיפול רגשי:

עיקר הטיפול בהפרעת קשב הוא רגשי. המטרה של התערבות פסיכולוגית היא לשנות את המצב הרגשי או דפוסי המחשבה של האדם. הטיפול הרגשי כולל טיפול בוויסות התנהגות של האדם, ומכשירו אט - אט ללמוד לווסת את התנהגותו בעצמו. טיפול פסיכולוגי להפרעת קשב יכול לכלול פיתוח של כישורים חברתיים, ניהול כעסים ופתרון בעיות.

לעתים קרובות מדי מתחיל ילד עם הפרעת קשב את דרכו בבית הספר בכישלון. מחסור מצטבר בחוויות הצלחה מוביל להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד. השפעה זאת נראית גם במקרים של אינטליגנציה גבוהה, משום אף על פי שהיא מאפשרת לפצות על הקשיים בצורה יעילה יחסית, לרוב אין די בכך על מנת להגיע להשגים המשקפים את מלוא הפוטנציאל של אותו תלמיד.

הפרעת קשב אצל ילדים עלולה להשפיע גם על התפקוד המשפחתי. הקושי לשים גבולות לילד עם הפרעת קשב יכול לערער את היחס עם ההורים והם עלולים להרגיש חוסר אונים, כעס, דיכאון ואשמה. במקביל הילד עלול להרגיש שהוריו רואים בו כישלון, דבר שלנוכח הקשיים הרבים לעתים אכן משקף את דעתם. חלק מהמשפחות מגיעות לאבחון וטיפול רק לאחר שהילד והמשפחה נקלעו כבר למצוקה קשה בעקבות הבעיות הראשוניות והמשניות של הפרעת הקשב.

כאשר ניתן מענה טיפולי בגיל צעיר ניתן להתמקד בקשיים הישירים של הפרעת הקשב ולמנוע ככל הניתן את היווצרותם של קשיים רגשיים משניים בהמשך. אם הטיפול החל בשלב מאוחר יותר בחיי האדם יש להתייחס בטיפול הרגשי גם למשקעים שסביר הוא נושא איתו מהעבר, זאת לצד הקניית כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיות מולן הוא מתמודד בתקופה בה החל הטיפול. אנשים עם הפרעת קשב אשר התמודדות עם חוויות שליליות בילדותם עלולים לשאת את הצלקות לאורך שנים רבות. לכן חוויות אלו דורשות טיפול במטרה לאוורר רגשות מודחקים מהעבר, לתקן את הדימוי העצמי וההרגשה של האדם כיום מול החברה. יש לכך חשיבות רבה משום שהלמידה של יכולות חדשות היא תמיד טובה יותר, כאשר היא נעשית מתוך עמדה של דימוי עצמי חיובי. דימוי עצמי חיובי מעודד את האדם להעיז ולנסות ולא לוותר גם כשקשה לו.

ניתן לתת מענה להיבט זה בדרכים שונות, כגון: פסיכותרפיה אישית או משפחתית, טיפול במשחק, טיפול קוגניטיבי או טיפול התנהגותי קוגניטיבי

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן