למה בכלל צריך לדון בשאלות כל כך אבסורדיות וכל כך רחוקות מן המציאות כי לכאורה היום הוא יום והלילה הואלילה אבל זהו שזה ממש לא ברור זה רק נדמה לנו שזה כל כך ברור כשמש.

השקרן תמיד אומר שהוא דובר אמת כלומר השקר מבוסס על אמינות של אמת כלומר בשקר יש מרכיבים של אמת.

בא נחשוב עוד טיפה יותר רחוק מציאות שהכל שם שקר זאת אומרת שגם שהכל שם שקר זה שקר כלומר זה אמת מסוימת ולא רק שזה אמת זה אומר שהחשך מאיר כלומר בתוך שיא השקר נמצאת אמת יסודית ביותר בדיוק כמו שבשיא החשך יש אור עצום פשוטו כמשמעו.

מצד שני זה נותן בסימן שאלה האם האמת היא בעצם השקר בעצמו והאור הוא החשך בעצמו כמו שיש ביהודות את הרעיון שלי ויהי מבדיל בין אור לחשך כלומר לא בכל המציאות יש הבדלה ברורה בין אמת לחשך המציאות שאנו נמצאים בתוכה נותנת הפרדה בין האמת לשקר אבל למעשה אותה אמת היא שקר כי אין באמת הפרדה וכאן אנו נכנסים ללוף אין סופי של שאלות אז אם המציאות שקר אז היא אמת וכו.

הנסיון לחשוב על המציאות ככן או לא כלומר מציאות בינארית וחוסר היכולת להבין שאותם קפיצות מחד לשני מצריכות הבנה עמוקה ביותר.

האם הלבן מכיל בתוכו את השחור והשחור מכיל בתוכו את הלבן בדומה לסמל של ה יין - ויאנג כלומר בכל חלק יש מרכיב של החלק האחר וכמו במאמר ההולוגרמה של ההכל מדובר בחלק הולוגרמי שכולל את כל החלק האחר בשלמותו.

עצם הרעיון שבמציאות שהאמתית שלי יש מקום שהיא שקר גמור נותן לי מקום לספק על דברים שאני רוצה להכחיש מן המציאות ואני לא משקר אני פשוט ברור לי שאני משקר לעצמי שהם קימיים והאמת היא שזה הזיה כלומר אין שקר בעולם כי השקר הוא אמת אני אומר על יום לילה לא מתוך שקר הלא מתוך הבנה שזה באמת לילה וזה בסך הכל הזיה של יום.

האותיות שקר אומרות אמת כלומר השם שקר דובר אמת וזה אבסורד והאמת לא צריכה לומר שהיא שקר היא פשוט משקרת שהיא אמת אותה מציאות אבסורדית לכאורה שולטת במרכיבים רבים במציאות ואי אפשר להתחמק מאותו הפרדוקס.

השפה היא כלי שמאפשר לנו לצייר מחשבות בצורה חומרית בספר ובציור מצוירים מחשבות באופן חומרי על גבי האותיות אותו ציור לא חייב להיות נאמן למקור המציאות שאנו רואים היא גם כן מציאות חומרית דמויית אותיות כלומר לא כל מה שכתוב יש לו כסוי כלומר המציאות דומה לשק ללא כסוי בהרבה מאד מובנים.

בסופו של דבר אנו נותנים יותר מדי אמון במציאות ומטילים מעט מדי ספק במציאות.

השקר במציאות הוא כה רב עד שהוא קורא לאמת שקר ולשקר הוא קורא אמת כלומר כל סדרי עולם צריכים להיות מוטלים בספק גדול ביותר.

האמון הרב שיש לנו בשקר עושה לנו קושי גדול ביותר לחקור את האמת זה לא שאנו לא רוצים לדעת את האמת פשט השקר הוא תחליף כל כך מושלם ותואם לאמת עד שדעתנו קטנה מדי ביכולתה להבחין בין האמת לשקר בסופו של דבר השם הטוב ביותר לתת למציאות הוא סימן שאלה אחד גדול ומרוב ספק שיש לי בדבר האמיתיות אני גם לא יודע מהי השקריות שבמציאות כלומר חוסר ההבחנה בין אמת לשקר הוא כה רב עד שקשה להגדיר את הקיים כדבר בעל ממשות של יש לס סתם אין בכל המציאות מציאות סטטית כי בשביל סטטיות היה צורך באבסולטיות שהיא חלק בלתי נפרד מן האמת כלומר מה שבסופו של דבר יש במציאות שהיא מציאות שיכולה להיות גם אמת וגם שקר ועד שלא נגדיר את המציאות כאמת או שקר אין היא מקבלת אמיתיות