יש מצבים בחיים שאדם לא מדבר ישירות ורק בעקיפין, האדם מספר סיפור אבל לא אומר ישירות למה התכוון. לא מבינים אדם כזה, אדם כזה נראה מוזר לחברה.

אדם כזה לא מתמודד עם המציאות כי קשה לו לשים את הפרשנות שלו הצידה ולראות את הדברים כפי שהם. הפרשנות שלו אמוציונלית והוא פוחד להתמודד עם הדברים ישירות. מפחיד אותו לדבר על נושאים ישירות וזו הבעיה שאצלו. אבל זה לא עוזר לו, כי הבעיות נשארות וגם מה שלא היה בעיה הופך לבעיה כי הוא לא הולך ישירות לדבר ולכן הדבר לא נעקר מהשורש ונשאר חי ובועט.

והפתרון הוא לפרוץ את המחסום הפסיכולוגי הזה ולהפסיק להיות תמים שזה מה שיעזור לו, כי ללכת בעקיפין רק יעכב את פיתרון הבעיה וימנע את פתרונה במקרה הגרוע יותר. אדם כזה חוסם את עצמו לפתרון אמיתי כי הוא מפחד להתעסק עם הדבר ישירות כי הוא חושש שהמצב יחמיר במקום להיות טוב יותר.

אבל ההיפך הוא הנכון, המצב ילך ויחמיר אם האדם לא יפתור את הבעיה ולעומת זאת המצב ישתפר אם האדם יטפל בבעיה לעומק ולשורש. מה שחשוב הוא לא הפחד מה שחשוב שהאדם ירחם על עצמו באמת ולא מתוך רחמים עצמיים סתמיים. זו לא חכמה רחמיים עצמיים סתמיים ולא לעשות שום דבר, כי זה סתם לקטר והבעיות לא נפתרות כך, אז המעשה הזה שזיפי.

הפתרון הוא להכות את הבעיה מהשורש ולא לתת לה לצמוח כי הבעיה רק תגדל אם האדם לא יטפל בה כמו שצריך. ומה שצריך לעשות זה לא לפחד להתמודד עם שום דבר. הפתרון הוא להתעמק בבעיה ולעשות הכל כדי לפתור את הבעיה ולא לוותר.

לוותר אפשר בדברים לא משמעותיים עבור האדם ושאפשר להתפשר, אבל על הרצון הפנימי להיות מאושר, לא צריך להתפשר. גם על רצון שהוא רצון פנימי אחר, אבל שהוא באמת פנימי אין צורך לוותר. על האדם להיות עצמאי בכוחות עצמו, ולא לחכות שיעשו בשבילו את הדברים. על האדם להיות חזק עם הדברים ועם הרצון החזק ביותר לקחת את עצמו לידיים ולחקור את הבעיות עד השורש ולהגיע לפתרון טוב.

וגם לדבר ישירות אפשר בצורה אסרטיבית וגם הקצה השני אינו טוב כי כאשר אדם ישיר במצבים מסויימים הוא רק פוגע, ויש לתמרן עם הדברים מתי הדבר נכון ומתי מזיק, ומתי הוא פוגע ואין בו בכלל תועלת. כי זה לא העיקר רק להיות ישיר. העיקר הוא להיות אדם טוב ואמיתי בו זמנית. שהאמת לא תתעקם אצל האדם בגלל שהוא חושש מדעת אחרים, שלא יחשוש מדעתם אבל, שלא יפגע בהם. כמו שבדמוקרטיה יש את עניין ההסכמיות, שמביעים דעות כל עוד אינן מזיקות.

יש כאן צורך להבהיר שאדם במצבים מסויימים לא חייב להגיד את מה שהוא חושב כי זה עלול לפגוע ו"אמת" כזו גרועה משקר, כי "אמת" כזו או שהיא לא מועילה ורק מזיקה או שהיא רק גורמת לאדם להתעמק בשקר שלו. והכי חשוב זה לדבר אמת עם ביקורת ובמצב הזה האדם לומד מיומנות חשובה שמקנה לו תקשורת חיובית עם אנשים והוא יודע איך לתמרן עם הדברים ומתקשר נכון יותר עם הזולת.

כל יום הוא הזדמנות חדשה לשנות דברים, לשפר דברים. להכיר את העולם מפרספקטיבה אחרת, להבין אחרת. להכיר סוג של חשיבה חדשה חשיבה יוצרת דבר חדש. יש כל רגע הזדמנות להתחיל מחדש, לעשות את הדברים טוב יותר. למחשב אין את ההזדמנות הזו בכל רגע, אם מכבים אותו כל רגע, הוא יתקלקל.

האדם לעומת זאת, כל רגע יכול לשנות את התמונה אצל עצמו, אפילו דפוס ישן יש סיכוי לשנות אם עובדים עליו טוב. המשך יום נעים.