של מי החיים האלה לעזאזל?
דוגמא פשוטה תמחיש שרצונותינו בוראים את חיינו. בין אלו הם רצונות מודעים ובין אם רצונות תת מודעים.
החיים הם תנועה בלתי פוסקת של בריאה.
אנחנו כחלק מהחיים שותפים בבריאה. אנו חושבים, מתכננים, מתבטאים ויוצרים את חיינו בפועל.
בריאת מציאות מודעת היא בריאה שבה אנו מבינים את התהליך שקרה.
למשל, החלטנו לנסוע לסופשבוע לטייל בגולן ולישון בצימר בטבע.
האם אפשרי שרצון לנסוע לטיול לצימר בצפון יתממש לולא היינו מאמינים שהוא יכול להתגשם?
חשבנו על כך, תכננו את הטיול, איפה נישן, מתי נצא, מתי נגיע. דיברנו על כך, התקשרנו
קבענו ובסופו של דבר נכנסנו לרכב ונסענו צפונה. האמנו לכל אורך הדרך שזה אפשרי ועשינו את זה אפשרי ע"י פעולותינו. בהיותינו בצימר בצפון אנו מבינים את התהליך המודע הזה. תכנון, ביטוי וביצוע. הרצון הושלם, הוגשם ונברא. אנחנו בצפון!
זהו הרצון המודע שלנו שקיבל ביטוי וברא את חיינו.
יש גם רצון אחר. הרצון התת מודע שלנו אשר בורא את חיינו לא פחות ואף הרבה יותר. זהו רצון הפועל מתחת לפני הקרקע, בעומק הפנימי שלנו והוא בורא ומשפיע על כל מהלך בחיינו כמעט.
איך ניתן לדעת מהם הרצונות הפנימיים ביותר שלנו, התת מודעים שלנו?
פשוט מאוד. עלינו לעצור ולהסתכל לרגע על מציאות חיינו.
אנחנו מצויים במקום עבודה שגורם לנו תסכול כל בוקר מחדש? רצון תת מודע קיים שם ויצר את המציאות הזו.
אנחנו נמצאים בקשר זוגי שרע לנו בו? רצון תת מודע קיים שם ויצר את המציאות הזו.
אנחנו לא מוצאים את אהבת חיינו ונשארים לבד? נכון, רצון תת מודע יוצר לנו את המציאות הזו.
אנחנו מבינים רק חלק קטן מתמונת המציאות של חיינו. את החלק הנובע מתוך הרצון המודע שלנו.
בכל מה שנוגע לרצון של החלק התת מודע שלנו אנחנו מגששים בחשיכה, מנסים להבין את הקשר בין התחושות שלנו לבין המציאות שנוצרה לנו בפועל.
לפעמים הפער הוא קטן ומתסכל במקצת, לפעמים הפער בין תחושת "ההבטחה" הקיימת בנו לבין המציאות בפועל מעוררת בנו תסכול עצום.
אז מה עושים?
קודם כל לוקחים אחריות. אחריות על הרצון המודע שלנו ועל הרצון התת מודע שלנו. זהו צעד לא פשוט לאנשים רבים. לקחת אחריות לחיינו זה לפעמים מפחיד. עדיף שהאחריות תיפול על אחרים. על המדינה, על הממשלה, על הרבנים, על הקארמה, על הגורל, על המזל, על הגלגולים הקודמים שלנו שבהם עשינו דברים נוראיים, על ההורים שלנו שדפקו לנו את החיים וכו' וכו'.
לקחת אחריות זה הצעד הראשון לאנשים שרוצים ליצור לעצמם חיים שמחים יותר ומוגשמים יותר
איך אפשר ליצור חיים כמו שרוצים אם האחריות היא על מישהו או משהו אחר?
הצעד השני הוא לחקור את עצמנו. מה אנחנו רוצים ומדוע?
מאיפה נובע הרצון שלנו? האם הוא רצון שבא מצורך לשרוד? האם אנו רגילים להיות עסוקים בהישרדות?
האם אנו מתוסכלים ממרדף אחרי זמן, אהבה, כסף, כבוד, הערכה, כח?
אם התשובה היא חיובית, הרי שזהו סימן שאנו מחוברים לרצון שהוא אינו רצון ההגשמה שלנו אלא רצון ההישרדות.
זה אומר שעדיין לא הכרנו את עצמנו. הבשורה הטובה היא, שזהו גילוי חשוב שמאפשר לנו להתחיל להכיר את עצמנו ולחוות את עצמנו עפ"י רצון ההגשמה הנעלה ביותר שלנו.
ככל שנלמד להכיר את עצמנו, את רצונותינו המודעים והבלתי מודעים, את רצונות ההישרדות ואת רצון ההגשמה, כך יתאפשר לנו ליצור את חיינו שמחים, מעניינים, יצירתיים וממלאים כפי שאנו רוצים אותם.