כאבים, כאב גופני, כאב פיזי, כאב נפשי, התמודדות עם כאב, סבל מכאבים, כאבים טובים, כאבים רעים, גיהנום = גן עדן - פרומו שאלה: ... האם אני בטוחה? אז עדיין אינך בטוחה. אם היית בטוחה, אז לא הייתה לך שאלה. ודבר שני, כל דבר שאת יכולה לחשוב על ההפך שלו, זה אומר שאת לא בטוחה בו עד בסוף. למשל, יש לך כאבי גב, ואת חושבת שזה רע, האם את יכולה לחשוב שאולי זה טוב? כן, זאת אומרת שאת לא בטוחה שזה רע. אז כאשר את אומרת שרע לך בגלל שכואב לך הגב, את למעשה משקרת. אולי הכאב גב טוב? אם את מרגישה שכאב גב זה דבר רע במיוחד, כאן את נאחזת. תשאלי, למה אני חושבת שכאבי גב זה רע? אני לא אומר שזה רע, ... חושבת שזה רע? האם זה באמת רע, אולי זה טוב, אולי זה הכי טוב, אולי זה גם טוב וגם רע? וכל תשובה שקופצת לך, תשאלי, האם אני בטוחה בזה, אולי זה לא נכון? זה עובדה שיש לך כאב גב, אבל למה את לא רוצה את הכאב גב? כי את חושבת שזה רע, כי את לא רוצה את הרע הזה. אני חושבת שאם לא יכאב לי הגב יהיה לי טוב, ואם יכאב לי יהיה לי רע - כך אומר ההיגיון האנושי. אבל אם תצליחי להטיל ספק, שאולי אם יכאב לי הגב זה טוב, ואם לא יכאב לי הגב זה רע? אולי הפוך, אולי שניהם ... לך שזה רע, תשאלי למה זה רע? תסכימי איתה שזה רע, אבל תשאלי למה זה רע? אל תאמיני שזה רע, תשאלי, למה זה רע? לעצמך תגידי שאת רוצה להבין, למה זה רע? מה בדיוק רע? האם הכאב רע? מאיזה סיבה את חושבת שזה רע? למה זה רע? כי אני לא רוצה את זה. זאת הסיבה. לא רע לך בגלל הכאב גב, אלא בגלל שאת לא רוצה את הכאבי גב. ואיך תביני זאת? בעזרת השאלות, האם זה באמת רע, אולי זה לא רע? יכול להיות שלא יכאב לך הגב ובכל זאת יהיה לך רע. אז קודם כל את מבינה שרע לך, לא בגלל כאב הגב, אלא בגלל שאת לא רוצה את הכאב גב. ואז השאלה הבאה המתבקשת, ולמה אני לא רוצה את כאב הגב? האם בכלל אני צריכה לרצות את הכאב? האם הרצון שלי בשליטתי? שאלה: שאלתי את השאלות האלה, והבנתי שאני לא יודעת. אליעד: עכשיו למשל כואב לך הגב ורע לך, למה? כי את לא רוצה את הכאב, ולמה את לא רוצה את הכאב? את לא יודעת. אבל את יודעת שרע לך לא ...

... / כאבים - כיצד יכול האדם לבטל את כל הרע ואת כל הכאבים שיש בעולם? ובו יתבאר, כי האדם יכול בפחות מרגע אחד לבטל ... את כל תחושת הרע, על ידי זה שהוא ירכז את כל המחשבה שלו, לחשוב על המהות של כל הדברים כולם, ששם אין שום רע כלל. כגון לדוגמא, אדם שסובל מכאבים ומרגיש מכך רע, שאם הוא ירצה, הוא יכול בפחות מרגע אחד, לבטל מעצמו את כל תחושת הרע שיש לו מהכאבים שלו. עד כדי כך, שהאדם יכול לבטל גם את הכאבים עצמם, אם הוא רק ירצה בכך. ואיך? על ידי התבוננות על מהות הכאבים עצמם. ז"א, שכאשר יש לאדם כאבים והאדם מרגיש מהם רע, אם האדם יבחר לשאול את עצמו, למה אני לא רוצה להרגיש את הכאבים האלו? ולמה אני שונא את הכאבים האלו? ולמה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? ולמה אני רוצה להרגיש טוב, דווקא בלי כאבים? אם האדם ישאל את השאלות האלו באמת, הוא יגלה את האחדות של ... כי מי שיכריח את עצמו למצוא תשובה לשאלה, של "למה יש נפרדות", שהיא בעצם מלובשת בשאלה, למה אני רוצה להרגיש טוב? ולמה אני לא רוצה להרגיש כאבים? ולמה אני חושב שכאבים זה רע? וכיו"ב, מי שיכריח את עצמו להתבונן על השאלה הזאת ... ההתחלה, דהיינו, מנקודת מבט שקודמת לרצון של האדם, שלא להרגיש רע, מנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין טוב לבין רע, ואין שום הבדל בין כאב לבין רוגע ובריאות. כי התודעה של האדם, מזדהה עם נקודת מבט, שנמצאת, אחרי ההגדרה הסופית של הרצון של האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. כי הרצון הסופי של האדם, הוא רצון מוגדר. שהאדם לא רוצה ... אבל, קיומו של הרצון המוגדר, הוא אינו מחוייב. כי לא מחוייב המציאות, שהאדם ירצה להרגיש רק טוב. ולא מחוייב המציאות, שהאדם לא ירצה להרגיש כאבים. אלא, זו רק אפשרות בלבד. כי מצד הפוטנציאל של המציאות, קיימת האפשרות, שהאדם כן ירצה להרגיש רע, ושהאדם כן יאהב את הכאבים. וכפי שזה אכן בא לידי ביטוי במקרים שונים (סאדו מאזו / מזוכיזם וכיו"ב). והמציאות אצל האדם שמרגיש רע מכאבים, היא בצורה סופית כזו, שבה, האדם לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית בלבד, אך היא אינה מחוייבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי השאלה "למה", היא הופכת את המחוייב, לאפשרי. כי בעיני האדם, נדמה לו שזה מחוייב המציאות שהוא לא ירצה את הכאבים. והשאלה "למה" אני לא רוצה את הכאבים, היא גורמת לאדם להתחבר אל נקודת המבט, שבה, זה שהוא לא רוצה את הכאבים, זה רק אפשרי בלבד, אך לא מחוייב כלל. ובנקודת המבט שבה הרצון של האדם, לא מוגדר לכך שהוא לא ירצה את הכאבים, בנקודת המבט הזו, אין שום הגדרת רצון כלל. כי שום רצון ... שהאדם יסבול כלל, מאחר שאין שום רצון מוגדר כלל. וכאשר האדם מתבונן מספיק עמוק, פנימה, אל תוכו, אז גם כל הישות שלו מתבטלת, וממילא, גם כל הכאבים מתבטלים גם הם. כי האדם מרגיש רע מכך שיש לו כאבים, רק משום שהוא יודע שהוא קיים, ושהוא יודע שהגוף שלו כואב, ושהוא יודע שהוא לא רוצה להרגיש את הכאבים וכולי, שעל ידי זה נוצרת תחושת הרע. ומי שרוצה, יכול לבחור ... חזק ביותר, עם התפישה השכלית של האדם, שמבדילה בין יש לבין אין. ושבה, האדם קיים, ויש לו רצון מוגדר שיהיה כך ולא אחרת, ושבה, יש לאדם כאב כזה או אחר וכולי. אבל אם האדם יטיל ספק באמת, בכל הידיעות ...

... נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים ... שאין הבדל. זאת אומרת האם אני יעשה ככה או ככה, אם את רוצה טיפ, תמיד תדעי שזה לא משנה. שמצד האמת יש תמיד מכנה משותף לכל הדברים. בואי נגיד לדוגמא שכאב פיזי זה בעיה מסוג אחד וכאב מנטלי מסוג אחר, בסופו של דבר אם נכנס פנימה אנחנו נגיע לנקודה אחת. זה דבר אחד. לכן ... תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה איך אין הבדל, ברמה הפרקטית אני לקחתי למעשה את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי, איך זה יכול להיות, הרי כואב לך פיזי, אז איך אתה מגדיר את זה כנפשי. רבי נחמן אמר בספר שלו, כל הצרות והייסורים ... אם היית יודע לא היה לך כל חסרון. והוא אומר אפילו בנים ופרנסה ובריאות הגוף זה הכל מחמת חסרון הדעת. למשל רבי נחמן היה רואה אדם חולה סרטן, שצועק אני כואב אני סובל, רבי נחמן היה אומר לו, תקשיב זו לא בעיה בגוף הפיזי זו בעיה בנפש. מה הרעיון. ... בתכלס אנחנו והקיר עשויים מאותם אטומים, מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו דבר, הנושא הוא פשוט, את אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב, המכנה המשותף לשני הדברים האלו לשאול למה, למה אני רוצה הנאה. למה אני רוצה להתרחק מכאב והמכנה המשותף של הלמה, נמצא שיש כוח אחד שמניע את הלמה. הלמה בפשיטות כי אתה רוצה למלא את רצונך, בסוף, בסוף, בסוף כי ככה אני רוצה. אני לא רוצה כאב, אני רוצה הנאה, אבל למה אני רוצה הנאה, כדי למלא את רצוני, לא בגלל ההנאה. למשל דוגמא, אדם בדיכאון, אומרים לו בוא תהנה, הוא אומר לא בא לי ליהנות, למה, כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה, זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני נהנה לדוגמא מאוכל, לשניהם יש ביטוי שונה של הנאה, ואז הם ילכו אחורה ויבינו אולי למה אחד נהנה מספרים והשני מאוכל, אבל כשכואב לך כאב פיזי, אתה לא צריך ללכת אחורה, כולם, כל האנושות באשר היא, חוץ מהחרדים והמזוכיזם. אליעד אבל זה לא רק הם, אני אתן לך דוגמא, למשל בדת יש את הנושא של כפרת עוונות, מה זה יום כיפור, ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון שאלה הם אולי מנסים להתגבר על זה. אליעד מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך דוגמא, למשל את קוראת ספר ויתוש עקץ אותך ואת לא מרגישה את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב לך לא, כי את לא מודעת לכאב. שאלה עזוב יתוש, אם ידקרו אותי עכשיו בסכין. אליעד למשל דוגמא, אדם נפצע במלחמה וכואב לו ואפילו מדמם הוא לא שם לב לזה. אתן לך דוגמא נוספת, אימא שמרימה את הילד שלה וזה כבד לה, אבל האהבה שלה לילד מכילה בתוכה את הכאב, היא לא מרגישה את הכאב. למשל יש עכשיו שריפה, האדם מקבל פתאום הרבה כוחות, מאיפה הכוחות האלה, האדם יכול פתאום להתמודד עם כאב, הוא מרים דבר כבד מאוד שכואב לו הגוף, אבל הרצון של האדם להרים את הדלת או הרכב הוא כל כך חזק, שאתה כולך נמצא בו ואתה לא מרגיש את הכאב שהגוף שלך כואב. מה שאני בעצם טוען הוא מאוד פשוט, יש תודעה, את ישות מודעת לעצמה, שאת אומרת אני, על ... לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות, והלוגיקה היא שכאשר הרצונות מתמלאים טוב לך וכאשר הם לא מתמלאים רע לך. זה הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם

... ופחדים, פסיכולוגים נמצאים בחרדות, טיפול בחרדות, לא להיות בחרדה מהחרדה, לא לפחד מהפחד, כאבים לגבי חרדה אם לא תהיה בחרדה מכך שאתה בחרדה אז ממילא לא תהיה בחרדה, עוד פעם יש פה שני דברים אם אתה בחרדה בעיקרון אתה אמור להיות מרוצה מזה שאתה בחרדה ואם תביא את עצמך למצב כל כך ... כמו שאתה נהנה מהדבר הכי טוב בעולם. עכשיו הרעיון הוא שאם אתה תצליח, עכשיו איך אתה יכול ליהנות מחרדה כמו שאתה נהנה מהדבר הכי טוב בעולם בדיוק כמו שדיברנו על הכאב חרדה זה כאב, כאב והוא כואב הרבה יותר מאשר פיזי לכן כשאמרתי לך נגיד לגבי נגיד גלעד שליט בינינו בתכלס הסבל הוא לא פיזי אף פעם, הסבל הוא נפשי סבל נפשי הרבה יותר קשה מסבל פיזי תתעלל בבן אדם בצורה חולנית ... שלמענו הוא מוכן לסבול אין לו בעיה עם זה. בן אדם יכול להיות על הכבשן אם הוא חושב שהוא עושה את זה למען איזה אידיאל כלשהו, האהבה שלו לאידיאל יותר חזקה מעוצמת הכאב, למרות שתסרוק את בשרו במסרקות של ברזל אבל ההבנה שהוא עושה את זה למען מטרה נעלה היא ממלאת אותו עד כדי כך שהכאב מצטמצם אצלו. הבעיה האמיתית היא כאשר אין לך את האידיאל ואתה סובל זאת הבעיה, זאת אומרת הכאב הנפשי שאין לך בשביל מה זה הסבל הרציני לכן אמרתי שבגן עדן הרבה יותר גרוע כי כשאתה בגיהנום אתה אומר "טוב אולי בגן עדן יהיה טוב" עכשיו בגן עדן אין לך כאילו לאיפה להתקדם. בכל ...