תמיד הייתי בתהליך, אך לא תמיד הייתי מודע לכך. יש הבדל בין ללכת בדרך בלתי ידועה לבין פסיעה בנתיב שבו אנו ערים למשמעות ולייעוד שהוא מכיל בחובו.

במהלך הדרך נפלה בחלקי הזכות ללוות לא מעט אנשים, להכיר לא מעט תהליכים מקרוב. למדתי גם דבר או שניים מן התהליך האישי שלי, שידע לקחת אותי לשחקים אך גם להטיל אותי אל בורות עמוקים. איני כותב זאת על מנת להשוויץ, אלא בכדי להסביר את המקור לדעה שגיבשתי לכך שבתהליך ההתמרה בו אנו פוסעים קיימת מחזוריות די ברורה - היא נעה בצמוד לחוקי היקום ומתבטאת במצבור של התכנויות שכיחות. מעגליות שחוזרת על עצמה ברמות ובצורות שונות - הרקעים והנסיבות יכולים להשתנות, אך המכנה המשותף ביניהם, התסריט, חוזר על עצמו בצורה זו או אחרת.

כמעט תמיד אנו נמצא את עצמנו בראשית בשלב ההכרה - אירוע כזה או אחר מעמיד אותנו אל מול אופקים חדשים אותם לא הכרנו. 'מי שהיינו' פוגש את 'מי שאנו יכולים להיות'. אינסוף אפשרויות חדשות נחשפות בפנינו. אנו מגלים כי אנו יוצרים את המציאות שלנו וחווים נגיעות ראשונות בעוצמה שלנו וביכולות בהן ניחנו. שלבי הגילוי ההתחלתיים מלווים בדרך כלל ברצף של תובנות, הארות וחוויות על חושיות שמכניסות אותנו לסחרור של שמחה, הערכה עצמית עצומה והתלהבות..

בדרך כלל בשלב הזה, היצירה שלנו היא קלילה ומהנה ואנו יוצרים אירועים מתוך סנכרון מדהים. בתחומי הספורט השונים זה נקרא 'מזל של מתחילים', אך במציאות של חיינו זו למעשה דרכו של היקום לתת לנו טעימה מהיכולת שלנו. טעימה בלבד - כיוון שהוא יודע שהמבחנים והעבודה האמיתית עדיין לפנינו.

אחרי ה'התלהבות' הראשונית, אנו נכנסים לשלב עמוק יותר של לימוד, תהליך שמטרתו להפנים את החוקים הבסיסיים אליהם נחשפנו ואותם למדנו להבין! אנו נכנסים לתהליכי ניקוי עמוקים יותר, שמשלבים את הרגש עם ההבנות שנרכשו, תהליכים שמטרתם לשחרר את החסימות, הפחדים וההגבלות שנמצאים בתת המודע שלנו ומשפיעים על היצירה של חיינו. הרגש נכנס לפעולה - מתחיל להשתלב עם המיינד.

הידע התיאורטי משתלב עם החוויה. עד כה למדנו ודיברנו על הדברים, חווינו אותם בעיקר דרך ההתלהבות והתרוממות הרוח - עכשיו מגיעים גם מבחני חניכה - היקום כמו בוחן אותנו האם אנו יכולים ומוכנים להביא אל המציאות שלנו את העקרונות החדשים אותם למדנו ועליהם הסכמנו באופן תיאורטי? האם אנו מוכנים לנהוג בדרך האור גם כשחשוך מסביב.

אל מול האמונות עליהן הצהרנו במודע משתקפים אלינו מבחני המציאות. הצהרנו במודע למשל, שאנו מוכנים לאהוב ולהעריך את עצמנו בכל מצב! או. קיי - בואו נבדוק! וללא כל הכנה מוקדמת אנו מוצאים את עצמנו במערבולת של אירועים, מצבים שבאים למעשה לבחון את אהבת העצמי שלנו. פתאום הדברים לא מסתדרים כל כך כפי שרצינו, תחושות 'ישנות' צפות ועולות אל היום יום שלנו, הצדדים אותם חשבנו שכבר ניקינו עולים אל מול פנינו במלוא עוצמתם. הפחד עולה בכדי לבדוק את האמונה.

בפעם הראשונה שזה קורה לנו לא קל לנו לזהות את התהליך, עדיין לא הכרנו אותו ושום דבר לא הכין אותנו לקראתו. אנו עלולים למצוא את עצמנו במערבולת של רגשות, תחושות של בלבול ותסכול, חוסר וחוסר אונים. אנו מתקשים למדוט, להתרכז, לנשום עמוק, בשלווה ובאופן סדיר - בשלב הזה נראה כאילו כל מה שלמדנו עד כה אין לו שום ערך.

במקביל עובדת ההדרכה שלנו שעות נוספות, האני הגבוה פועל ללא הרף לאיזון ומיקוד המחשבה, כל ההיררכיה הקוסמית פועלת על מנת שחלקי התצריף השונים יתממשו לתמונה בהירה יותר. הייעוץ המתאים מגיע, התובנות חודרות אט אט מבעד למעטה הערפל ומדריכות אותנו כיצד לשוב ולהתמקד בתהליך שלנו, להיזכר בהחלטות שלקחנו ולהביא אותן לכאן - אל חווית המציאות הנוכחית, אל הכאן ועכשיו שלנו ושל מי שבחרנו להיות..

כעומק הבלבול שחשנו קודם, כך גובה ההתעלות שבאה עכשיו בעקבותיו. תחושה נהדרת שברוב המקרים מביאה התנסות של רווחה, התרוממות רוח, ביטחון ואהבה ללא תנאי לעצמנו וליקום. פרץ של הכרה בנפלאות התהליך שגורם לנו להביט לאחור על האירועים, לשכוח עד כמה הם היו בלתי נעימים בעליל, לחייך בהנאה ולומר - היה שווה!

אנחנו נמצאים כאן מתוך בחירה חופשית, מתוך בחירה של הנשמה להגיע לכאן ולהתפתח דרך המימד הארצי. הבחירה החופשית שלנו מתבטאת באופן בו נפסע בדרך.

אפשר לעשות זאת בהתנגדות ובהתכחשות - דרך קושי

אך אפשר גם ורצוי - להתמסר לתהליך, לקבל, לחבק את התחושות ולאפשר לעצמנו לחוות תהליך של התפתחות מתוך זרימה, קלילות והנאה.

כשאנו מפנימים מעגל של מחשבה - תחושה, הבנה - חוויה, לומדים להכיל בגוף הרגשי שלנו את אשר הבנו דרך המיינד - אז אנו מוכנים לעשות קפיצה קוונטית. לעבור למדרגה הבאה, לשלב האנרגטי הבא.

מעגלי הלימוד שלנו מתנהלים פחות או יותר באותה צורה. התבוננות, הכרה, הפנמה של ההכרה לרגש ו.. תהליך ניקוי לרבדים חדשים.. עם זאת, התסכול והבלבול שחווינו עד כה, מצטמצמים משלב לשלב, נמוגים עם הזמן.. אנו כבר ממוקדים יותר, מכירים את המעגליות הזו, יכולת הקבלה שלנו אל הדברים ואל עצמנו מפותחת יותר עכשיו, הסבלנות ואורך הרוח כבר מכירות את תפקידן, אנו מפסיקים לחפש את הדרמה ואת הסבל ומתרכזים בעיקר בלחבק את החוויה - פשוט להיות, לחוות ולאפשר לדברים להסתדר במקומם מבלי לנסות ו'לעזור' יותר מידי. הידיעה והאמונה בכך שהכל פועל ומסתדר לטובתנו כבר הפכו לחלק מההוויה שלנו. אנו לומדים לקבל בהבנה כל תפנית שבדרך וכך אנו מתרחבים אל המדרגה האנרגטית הבאה..

נסו לדמות כיצד אתם נעים בצורה מעגלית, עם כל תנועה ותנועה - מגדילים את הרדיוס. בכל פעם שאנו מתחילים סיבוב נוסף אנו עושים זאת מרמה גבוהה יותר של הכרת העצמי, מתרחבים לעומקים חדשים, מנקים רבדים עמוקים יותר של התודעה, ובכך מפנים בתודעה שלנו מרחבים חדשים שבהם אנו יכולים להכיל יותר ידע, יותר אור.