מה המשמעות לאדם בחייו?
ומהי מטרת קיומו בעולם הזה?
בכל התקופות חיפש האדם את מטרת קיומו ולא הסתפק רק בעיסוקים שונים כמו לעבוד, לנוח, להוליד ילדים, "וליהנות מהחיים הטובים" השאלה, "לשם מה אני חי?
ומהיא מטרת קיומי בעולם הזה?
היא לא שאלה של פילוסופים למינהם אלא אלמנט בסיסי של ההיגיון האנושי הטבוע באדם שמלמד אותנו שנולדנו לתכלית מסוימת.
האדם בשונה מבעלי החיים המסתפקים בהבאת צאצאים ובכוחם לשרוד את חייהם מחפש משמעות ותוכן לחייו.
ישנם שחיים בהדחקה לאורך שנות חייהם, וישנם שיודעים ומרגישים חסרים אך פוחדים לחפש כדי לא להחמיץ את שאר "ההנאות" שחווים בחייהם כשיגלו את האמת.
צעירים רבים שנסעו למזרח הרחוק ולהרי ההימליה חוזרים מבולבלים ולא מוצאים את עצמם.
הם מחפשים את השקט הפנימי ואת תחושת השייכות, למשהו מסוים שישתלב בתוך הפאזל הזה הנקרא "חיים".
תרמילאים ישראלים צעירים יוצאים להודו ולנאפל מתוך ידיעה ברורה שהם הולכים להשתמש בסמים בצורה כזו או אחרת, הם מחפשים משהו לא מוגדר ושם במזרח הרחוק אולי ימצא "האושר שימלא את חייהם" כי לאור החיפוש זה חייב להיות שם כי שם זה הכי רחוק, והוא הולך לחפש הכי רחוק שאפשר.
אף "ויקטור פרנקל" שריד השואה הבין כי אין זה משנה מה האדם יעשה כדי להגיע למילוי חסרונו או לאושר המיוחל כל עוד לא ימצא את המשמעות לחייו.
אותה משמעות אמיתית המשמעות שבשבילה הוא חי...
נפשו עדיין פצועה מהזוועות שעבר בשואה, כך שמאושר הוא לא יהיה משום שירגיש חסר...
כל חייו {בשל משפחתו שנספתה בשואה} מלחמת ההשרדות, הרצון להמשיך לחיות היתה לגבי פרנקל התגברות על הרע מכל, ונבע מתוך הסיבה האישית שלישמה החזיק מעמד.
הוא שרד ונשאר חי, מימש את חזונו לספר את שקרה שם, אך מרגע ששקטה אותה מלחמת הישרדות, מייד צפה ועלתה השאלה לשם מה היתה בעצם ההישרדות?
מהו סוד החיים?
חיים למה?
כדי למצוא אושר, סיפוק, משמעות... אין צורך לנסוע כל כך רחוק הוא נמצא אצל כל אחד מאיתנו, בפנימיותנו, אנו צריכים רק להבין את המורכבות שטבע בנו "הבורא" התוצאה בהבנה של מי אני"?
ומהם הרצונות שלי"?
יביא כל אחד מאיתנו למשמעות האמיתית שלו.
מהוא רצון?
וכמה מקום תופס "האני" שלנו?
כמה מקום תופס אדם בביתו?
פחות ממטר על מטר, אם כך מדוע הוא שואף לבית גדול עם סלון חדרי שינה מטבח ועוד... אז נגיד כי יש לו צרכים, והוא מחפש נוחות, ו... כלומר "האני עצמו", אין לו צורך בכל האלמנטים האלה, ולכן גם הוא עצמו אינו תופס מקום, מה שתופס מקום אצל האדם הם "הרצונות" שלו רק רצונות האדם תופסים מקום, הם סך כל הוויתנו, אדם ללא רצונות ישקוט על השמרים ולא יעשה דבר, כלומר אם נכניס משמעות, ותוכן, בהבנה לשלב את הרצונות שלנו במהות שלנו, ונתרגם שאת מה שאנו עושים ובמה אנו משקיעים כל חיינו במבנה האישיות שלנו ובמשמעות שאנו כל כך יגעים למצוא, נבין לשם מה אנו חיים, יש להבין שהבורא יצר אותנו משני כוחות נפרדים, גוף שנוצר מאדמה, ונשמה רוחנית, השילוב של השניים יוצר באדם מהלך עבודה על עצמו, אך בשום פנים ואופן אינו מתעלם מרגשותיו יצריו, ורצונותיו, החומריים והרוחניים כאחד.
כלומר אם נכניס לרצונות שלנו "משמעות" אמיתית נוכל להבין את המורכבות של "גוף ונפש" והצורך באיזון של שני כוחות אלה.
משום שהבורא אינו חפץ בקיצוניות, לא בהבט הרוחני ולא בהבט הגשמי, משום שקיצוניות רק מזיקה לאדם.
התורה מלמדת אותנו ומבקשת מהאדם לשלב את הגשמיות עם הרוחניות על מנת לאחד את הניגודים.
כשם ששמיים וארץ מנוגדים התוצאה היא שלמות העולם, כך איחוד החומר והרוח מהווה שלמות העולם הקטן שזהו האדם ע"פ הבריאה הנמצא בתוכינו, בהשתקפות לעולם הגדול, ובסממניו להגיע על ידי יכולותינו לשלמות ואןשר.
אותם משיגים אך ורק כשמצלחים לאזן בין הניגודים.
השלמות הוא מציאות של דבר והיפוכו, כל דבר כשלעצמו בלבד יהיה חסר, אך דבר שנוגד את עצמו מתוך עצמו אפשרי ולעולם אינו חסר.
הבורא יצר יצור כאדם ובמקביל שיווה לו את רצונותיו ונתן באדם שכל להבין כל השגה והשגה, לא שייך שהבורא יברא יצור הזקוק למשהו שהוא לא ברא ולא נמצא לתועלתו של האדם הכל מדיד כחוט השערה, למען ולשימוש האדם, נשאר רק להתבונן, לחפש ולשאול מתוך עצמינו, אם רק נעמיק נמצא.
כפי שהאדם הצמא מעיד על קיומם של המים כך השואף למשמעות מעיד על קיומה של המשמעות לא יתכן שנולדנו ללא תכלית וללא משמעות, אנו לא נמצאים בעולם םורכב כל כך בגודלו וביופיו סתם ככה, כלומר לכל אחד מאיתנו יש תכלית מסוימת שהבורא רוצא שנגלה, שלמה המלך החכם באדם שהיה לו כל שאדם היה רוצה והתנסה בכל מכל כל, כסף, אדמות, נשים, וחוכמה יתרה, אמר בסופו של דבר, "הכל הבל הבלים" תכלית האדם הוא לעשות רצון הבורא, ולפיכך נתן בידנו הוראות יצרן כדי לחיות נכון ומתאים לאדם.
"סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור" כי זה כל האדם
050-3331-331