לאחרונה יצא לי לחשוב למה אני כל כך מאוהב במה שאני עושה. אני אוהב לשאול את השאלה הזו, כי בכל פעם התשובות שמתקבלות מעצימות אותי יותר ויותר ומחזקות את העובדה שאני ב"מקום הנכון", שאני ממלא את הייעוד שלי. לפעמים אני חושב על דברים שעסקתי בהם בעבר ושואל את עצמי מה הכי אהבתי. לפני שבוע בערך הייתי במפגש חברתי שהעלה לי זיכרונות יפים מעולם הניהול. אני זוכר את הכיף שבניהול, את האפקטיביות והמצוינות, את האנרגיה, את השירות, את המנהיגות ובעיקר את האנשים. כיום, בעודי עוסק בתחום של אימון עסקי, קווי המחשבה האלה גרמו לי לשאול את עצמי איפה עוברים הגבולות שבין מנהל, מנהיג ומאמן?
אימון עסקי, ניהול ומנהיגות - האם יש גבולות?
האם מדובר בשלושה מקצועות נפרדים? איפה בדיוק עובר הגבול שבין אחד לשני ומה בעצם מבדיל ביניהם? האמת היא שהגעתי למסקנות מאוד מעניינות. התשוקה הגדולה שלי ללמידה מתמשכת ועקבית מביאה אותי להיחשף יומיום לידע אינסופי. נתקלתי בלא מעט מאמרים שמדברים על כך שהניהול, כפי שנתפס עד לא מזמן, כבר כמעט ואינו מתאים למערכות העסקיות והארגוניות של המאה ה - 21.
מיהו הדינוזאור שנכחד ומפנה מקומו ליצירה של אימון עסקי?
אותו ניהול קלאסי שמבוסס על הכוונה לשלוט ולבקר אנשים ומשימות, מרגיש כמו דינוזאור בעולם העסקים החדש ובייחוד בסביבות של הייטק ושירותים. מדובר בזן נכחד שמפנה את מקומו לתרבות ניהולית חדשה שמבוססת על הכוונה להעצים אנשים. אני שואל את עצמי: מה הוליד את השינוי? האם זה אימון עסקי?
האם אימון עסקי אחראי ל"שיפט" בסגנון ובתרבות הניהולית?
מהיכרותי עם העבר של אימון עסקי בפרט ושל תחום האימון בכלל, אני יודע שהתחום נולד בשנות השמונים, כאשר ארגונים ועסקים בארה"ב חיפשו תחומי חיים שבהם יש פריצות דרך ותוצאות יוצאות דופן. הם מצאו את זה במדע ובספורט ומתוך הספורט עבר האימון אל העולם העסקי שם נולד תינוק בשם אימון עסקי.
עוד לפני שחשבתי בכלל לעסוק בתחום של אימון עסקי...
האמנות הזו של מאמן לדבר עם השחקן ולהשפיע על התוצאות שלו, מבלי להיות בתוך המגרש, היא אחד הדברים שמרתקים אותי יותר מכל! בעודי מהרהר בגעגועים שלי לעולם הניהול, שאלתי את עצמי מה אהבתי בניהול? גיליתי שה"חלק" שבאמת אהבתי בניהול הוא בעצם ה"שלם" במה שאני עושה היום. פתאום הבנתי שהייתי סוג של מאמן בתחפושת של מנהל, עוד לפני שבכלל חשבתי לעסוק בתחום של אימון עסקי.
אימון עסקי דורש מהמאמן להיות גם קצת מנהיג וגם קצת מנהל...
מסקנה נוספת שהייתה לי היא שהייתי מנהיג הרבה יותר ממנהל. זה מחזיר אותי שוב לאותן הבחנות שבין מאמן, מנהיג ומנהל. אני חושב שבכל אחד ואחד מהם מתבטאים במובן מסוים גם האחרים. וכמובן שזה תלוי גם בבן אדם. למדתי עם השנים שניהול מגיע מהראש ומנהיגות מגיעה מהלב. היום, אני מבין שכמאמן, אני גם קצת מנהל וקצת מנהיג, וזה מתבטא בצורה ברורה בזירה של אימון עסקי.
אימון עסקי - המנהיג והמאמן יוצרים את ה"שיפטים" בביצועי העובדים
בזירת אימון עסקי, אני מנהל את ההתקדמות לעבר היעדים ואת הנשיאה באחריות ואף חשוב מכך - אני מנהל ביצירתיות את התהליך שבו נוצר פתח חדש לפעולה אצל הלקוח. פתח שמאפשר לו בסופו של דבר לעשות משהו שהוא מעולם לא עשה בעבר. מצד שני, אני גם מנהיג אותו, אני מתחבר אליו ברמה פנימית, ללב ולא רק לראש. אני עוקף את השכל, כי משם מגיעים ה"שיפטים" הכי גדולים. אני מצליח להשפיע על התוצאות שלו מבלי שאני מפיק אותם - וזו הגדולה של מנהיגות כמו גם אימון.
המשפטים שהייתי כותב לעובדים על הלוח בכל בוקר, היחס שהייתי נותן להם, הסמכות וחופש הבחירה. אני הייתי מנהל מהסוג החדש. בשפה המקצועית הקלאסית, קוראים לזה מנהל "מוכוון אנשים", אני קורא לזה מאמן. זה מעלה בי חיוך... זה אותם הרגעים האלה שאתה מחבר את הדברים שקרו לך ופתאום אתה מבין שהיו שם סימנים, היום שם סימנים שהיו ניצנים של העתיד. והעתיד שהיה אז הוא ההווה שלי היום.
אימון עסקי, ניהול ומנהיגות הם "כלים שלובים"
לסיכום, אני חושב שהמנהל של היום, מעבר למיומנויות הניהול המגוונות, חייב להביא לידי ביטוי עוד שני חלקים בלתי נפרדים מתפקידו ומההוויה שלו - הוא צריך להיות מנהיג והוא צריך להיות מאמן. אני לא מדבר על ה"טייטל", אני מדבר על מי שהוא ומה שהוא עושה עם זה.
אגב, גם למנהיגים יש צדדים של ניהול ואימון. מסקנותיי הן שניהול, אימון ומנהיגות הם "כלים שלובים" ושלתחום של אימון עסקי יש חלק בלתי נפרד ביצירת ה"שיפט" בזירה הארגונית והעסקית. ניהול מגיע מהראש, מנהיגות מגיעה מהלב, אימון עסקי מגיע מהראש, מהלב וממקום נוסף שנקרא "הקשר".
אימון עסקי מגיע מהלב, מהראש ומה"הקשר".
050-3331-331