מאת מה אננד סמבביה

אופס היה כל כך טוב יחד, שעות של היעלמות ללא תחושת זמן ומרחב... אז מי זה שפתאום צריך יותר 'ספייס'? מיהו 'האני' הזה והאם הוא בורח? ואם כן, אז ממה? ואולי דווקא אם אשאר תהיה זו בריחה 'מעצמי'? האם סקס הוא אינטימיות או שמא לעתים דווקא דרך למילוט מאינטימיות?

אז מה הם בכלל יחסיים אינטימיים אמיתיים? ולמה אינני מאושר???

אז בואו ננסה להבין מאיפה זה בא לנו ואיך אפשר לצאת מזה...

הכל מתחיל ונגמר בבטן!

בלשון איזוטריה - בצ'אקרה השני

יה: מרכז האנרגיה שלנו, מרכז הצי', וביפנית - הַרַה. כל השמות הללו מתייחסים למרכז הנמצא מתחת לטבור ובו קבור מקור הסבל של כל בן / בת אנוש... אך בו גם טמון

מקור האושר העילאי והשלווה הפנימית!

הבחירה כיצד לחיות נתונה בידינו. האם נחיה בסבל - בחושך, או באור - מתוך שמחה; אך זהו דבר שדורש מאיתנו העמקה במדיטציה וריפוי של 'הילד הפנימי' שלנו - באמצעות כניסה לתוך הכאב שנשאר טבוע מטראומות שחווה אותו ילד בעבר ושחרורו מהן. כן נדרשת עבודת חיזוק רגשי ואנרגטי באופן מודע ומכוון, המאפשר חיבור מחדש לאותו ילד ספונטני ושוקק חיים שבתוכנו. יחד עם זאת, 'הבוגר' אם יעמיק במדיטציה ובפיתוח יכולתו לחיות את הרגע, יוכל גם להכיל את 'הילד' באהבה. אז ורק אז, יצאו בשמחה לרקוד את החיים, כאחד... ללא זה אין מוצא!

כי מרכז זה, המרכז שבבטן, הוא המרכז הרגשי שלנו, המקום שבו 'חטפנו אותה מתחת לחגורה' כבר ברגע שנולדנוכשהגענו לעולם, נותק חבל הטבור מאימא, נפרדנו מ 'גן עדן' שם חיינו בהרמוניה מושלמת, הכל סופק לנו באופן אוטומטי (לא פלא שאנחנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בהמצאת אוטומטיים ובענייני נוחות) ומאז נותרנו עם אותה תחושה פנימית הידועה בפסיכולוגיה 'כטראומת - הנטישה'. ננטשנו

בדיוק במקום זה בבטן, נשאר מין חור אנרגטי אותו אנחנו מרגישים שיש צורך למלא, להתחבר מחדש עם מישהו או משהו, חית מחמד... שיחזירו לנו את אותה הרגשת השייכות לגן העדן ההוא, בו לא חסר לנו דבר.

כך נולדו בתוכנו התלותיות וההתמכרויות השונות... (ששום דיאטה או משמעת חיצונית לא הצליחה עדיין ממש לרפא). יש אנשים התלויים בסיפוק הזמני הנובע מלקיחת סמים שונים - החל בסמים קלים ועד לקשים יותר. סיגריות, אלכוהול, התמכרויות אכילה, התמכרות למין, או לרוּחְניים שבינינו - התמכרות למנטרה, ל'אנרגי' דרשן' - שקטיפט או דיקשה מהגורו יש אנשים שתלויים במציאותם של אנשים סביבם ואינם מסוגלים ליהנות מרגע של לבדיות. יש אנשים שלא מפסיקים להביא ילדים כי זה ממלא להם את אותו החור בכל פעם מחדש. וכשכולם עוזבים את הבית, הם מוצאים את עצמם בודדים יותר מאי פעם. עם חורים נוספים שיש למלא... ואז בא הרצון לנכדים... יש אנשים שאינם מפסיקים להעסיק את עצמם - ה'וורכוהוליקים', רק כדי שלא יהיה להם זמן להביט באותו חור, באותו רִיק... לו רק היה לנו אומץ להסתכל לו בעיניים ופשוט להיות...

זו מהות המדיטציה המחברת ומאחדת אותנו עם התדר של ההוויה, עם המקור, עם תחושת השלמות, הסיפוק, האושר והשקט הפנימי...

לפעמים אנחנו פוגשים בו ברִיק דרך עיני האחר, דרך עיני אדם שבו אנו מאוהבים...

כן, גם אהבה יכולה להביא אותנו לכאן... האם נישאר??

אמר לנו אושו: "ערכו של אדם נקבע על ידי כניסתו אל תוך התוהו ובוהו הפנימי של

עצמו... ואתה ראוי להיקרא בן אדם רק כשהגעת למרכז של עצמך.

מהמרכז אתה רואה שאתה מבורך וכל היקום מבורך אף הוא. "

מה אננד סמבביה

טלפונים: 052-4860131 077-7813181 www.buddhafieldflowers.com sambhavya@yahoo.com

* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90552