כפי שהתבאר, כאשר האדם מדבר בעקיפין או מסביר את עצמו בעקיפין ולא מתמודד ישירות עם הבעיה אזי הבעיה נשארת. וכאן אפשר להוסיף ולומר שהבעיה מתעצמת ומוסיפה על עצמה עוד בעיות. וכעת נחקור את העניין הזה ונברר את שורש הבעיה לעומק חדש.

כאשר האדם לא מתמודד ישירות עם הבעיה ומדבר עליה בעקיפין ומתייחס לדברים החיצוניים לבעיה ומפחד להתמודד עם הבעיה ישירות, אזי שהבעיה לא רק נשארת אלא מתעצמת ומוסיפה על הבעיה עוד בעיות נוספות, וגם גורמת לבעיות להעמיק במקום להיפתר והבעיה הזו היא זה שקר שיש צורך למחות אותו כליל. היא בלתי נסבלת למי שרוצה למצא את הפוטנציאל שלו. היא גורמת נזק גם למי שלא שואף אז גם כדאי בין כה ובין כה להיפתר מהצרה הזו.

אז כאן עצור! חשוב ישירות! הסתער על הבעיה כאילו אין מחר. זוהי נקודה חשובה.

אבל לפני כן יש בעיה וצריך להבין אותה לעומק. כאשר לאדם יש מחשבות שאינו יודע אם הן חיוביות או שליליות, הוא לעתים נתקל במלכוד 22. מצד אחד, אם יספר הוא מפחד שילעגו לו. מצד אחר, הוא לא ממש מאמין שהוא יקבל עזרה מגורם כלשהו ובגלל הדבר הזה הוא לא מטפל בבעיה ונשאר איתה. וגם אם הוא לומד חומר על הנושא, הוא נופל בין הכסאות. גם אם ישמע הסברים הוא לא מבין מה מתכוונים בכלל. הוא הרי לא יכול להסריט את המחשבה שלו.

הוא לא יכול להסריט את המחשבה שלו, וגם לא יכול להגדיר בדיוק מה המחשבה הזו, הוא רוצה לחשוב בריא וגדל לצערו בסביבה לא בריאה שלא מאשמתה. הוא מנסה לשייך את המחשבה לפרטמטרים אך ללא הועיל, כל התשובות שהוא מקבל כלליות מדי ולא מקיפות את המחשבה שלו. ואפילו אפשר להרחיב את הקרע ולשאול, האם ניתן בכלל לתפוס מחשבה? שזוהי שאלה שלכאורה סותמת את הגולל על הנושא.

ועוד נעמיק את הבעיה ונסבך אותה יותר, ונאמר שהאדם בנקודות הקיצון חושב ההיפך כי יש כאן שתי דעות מנוגדות מן הקצה אל הקצה שקשה לגשר ביניהן וזה מבלבל את האדם לגמרי. כי בנקודת המקסימום האדם חושב שהמחשבה בריאה מאוד ומנקודת המינימום האדם חושב שהמחשבה לא בריאה מאוד. אז כאן האדם נמצא בחוסר וודאות גדול, הוא אינו יודע לאן המחשבה שייכת ולאיזו הגדרה היא שייכת ואם היא בריאה מאוד או לא בריאה מאוד. פשוט מאוד, אין לו מושג לאן ללכת עם המחשבה ואין לו קצה חוט איך להתנהג במצב זה.

ונסבך את הבעיה עוד יותר ונאמר שהאדם לא יודע אם המחשבה הזו אמיתית, או אינסטינקט או הנחת יסוד שגויה שמקורה עמוק מאוד. והוא אינו יודע אם המחשבה אמיתית או שאינה אמיתית וסתם מבלבלת אותו, והוא מהדבר הזה מתבלבל לגמרי.

למרבה המזל גם לבעיה הזו יש פתרון והפתרון הוא לא בשמיים הוא כאן על הארץ ופשוט מאוד. לא צריך לדאוג שלא מכירים מה ההגדרה של המחשבה הזו אם בריאה מאוד או לא בריאה מאוד, לא צריך לשים לה נקודות קיצון, וחשוב מכל לא להתעסק עם המחשבה הזו.

המחשבה הזו לא בריאה לגמרי, היא מחשבה רעה. המחשבה הזו לא אמיתית והיא רעה מאוד ומקלקלת הרבה מאוד מאחר שהיא גורמת לבעיות אחרות לקרות כי אם האדם ממוקד בצרה באופן רגשי שמשתק את השכל אז הוא לא פועל מהשכל והאינסטינקט גורם לאדם לחוסר היגיון לא מבוטל והאדם הזה יכול ללכת ולגרום לעצמו מהבעיה הזו עוד בעיות כי הבעיה הזו משאירה את האדם לא מפוקס ולא מוערך בעיני עצמו שהוא גורם לאדם להיראות מגוחך בעיני עצמו והוא כבר פועל בצורה מזולזלת ומתחיל לפעול רגשית אפילו בדברים שהוא מבין בהם הוא מתנהג כאילו אינו מבין בהם. והבעיה יוצרת עם הזמן עוד בעיות מחוסר חשק להתנהל כפי שהוא הכי יודע להתנהל.

ולכן זוהי מחשבה מיותרת שאין בה צורך. וכמו שאומרים בחלוקת רכוש, יש דברים שצריך להיפתר מהם ולצאת לדרך חדשה. ולכן, יש לזרוק את המחשבות הללו לכל הרוחות. הן לא מועילות, הן לא בריאות, הן לא עוזרות, הן מחלות, הן מקלקלות, הן גורמות לאדם להיראות מגוחך והן גם בנוסף לכל הצרות לא אמיתיות. הן גורמות לאדם להיות לא אמיתי. הן רעה גדולה.

ולכן אדם שלא מתייחס למחשבות כאלה ולדמיונות שכאלה הרוויח את חייו ביושר. וזוהי לא התחמקות, כי כל מחשבה כזו שאדם בספק אם היא אמיתית ולא נראית לאדם אמיתית באופן ממשי, אזי היא לא אמיתית וגם מזיקה והיא רעה גדולה מאוד שיש צורך להיפטר ממנה. ולכן, זוהי סגירת מעגל. כלומר, במקום להיות במעגל סגור, יש לסגור את המעגל הזה. ולהתחיל בדרך חדשה.