כשהאדם מנסה לחשוב חיובי או לחשוב שהכל לטובה, הוא פשוט לא יכול להיות עצמו, והוא מרגיש כל הזמן במאבק מול מה שהוא באמת חושב...

כשהפסיכולוג אומר לך - תעריך את עצמך, תסתכל על חצי הכוס המלאה וכו', הוא בעצם אומר לך באופן סמוי, שהוא מסכים איתך שיש כאן בעיה ושזה רע להסתכל על חצי הכוס הריקה.

ואז הוא מכניס אותך לפחד ולבעיה חדשה, שמא לא תצליח להתמיד בלשקר לעצמך בשקרים של חשיבה חיובית ולהדחיק את הצד השני של המטבע...

האדם סובל רק משום שהוא משקר וטוען שהוא רוצה משהו, בעוד שיש לו רצון פנימי יותר, שאותו הוא מנסה להשיג דרך הדבר שאותו הוא טוען שהוא רוצה...

כשאתה מאבד זוגיות, או קרוב משפחה, או יכולת להמשיך בתחביב כלשהו שהיה לך, דע לך שיש פה כרטיס כניסה לגן עדן, למה?

כי אותו טוב שחווית לפני שאיבדת את הדבר, הוא רק טעימה קטנה מהטוב שאותו אתה באמת רוצה, שזה לאהוב את כל המציאות ולא רק חלק קטן ממנה.

ועכשיו, אחרי שראית כמה טוב אפשר להרגיש כשאוהבים משהו וכמה רע מרגישים כשמאבדים אותו, תסתכל על שורש העניין - כמה רע לך בפנימיות הלב שאתה לא מסוגל ליהנות מכל המציאות באופן רציף ותתאר לעצמך, כמה טוב אפשר להרגיש כשכן מצליחים...

לכן, במקום לנסות להתמקד להשיג את התלות הבאה בצורה, תנסה לבדוק מה באמת אתה רוצה להשיג כשאתה יוצר את התלות הזו ולהשיג את ההנאה בשורשה, ולא שאז לא תהנה מצורות חיצוניות, אלא שתחווה כל צורה כאילו היא השורש...

כשאתה מוחא לילד שלך כפיים כשהוא הצליח במשהו, אתה בעצם שותל לו בראש שאוהבים אותו רק בגלל שהוא הצליח...

המבוגרים מנסים ללמד את הילדים שלהם להיות "מאושרים", אבל מה לעשות שהילדים שלהם כבר מאושרים, והשגעונות של המבוגרים רק מאמללים אותם.

כי ברירת המחדל של ילד קטן היא שהוא אוהב את עצמו בלי כל סיבה, ולאט לאט הוא הופך להיות חולה במחלה של המבוגרים

ואז הוא צריך פסיכולוגים שיגידו לו להעריך את עצמו, בגלל שיש בו דברים טובים ובעצם הם מאמללים את הילד יותר, כי הם מלמדים אותו שהוא צריך להעריך את עצמו רק אם...

כשהאדם כופר באלוהים בשלמות, הוא הופך את עצמו להיות אלוהים, דהיינו שהוא מבין שאלוהים נמצא בתוכו ולא מחוצה לו...

זה לא משנה אם האדם חושב שהמציאות רעה או טובה, בשני המקרים הוא מגיע לשלמות רגשית של ביטול הרצון חיסרון, הבעיה מתחילה כשהוא חושב שהיא פעם טובה פעם רעה...

כשהאדם מברר את הפחד שלו לשורשו, הפחד מתפוגג כלא היה, כי בסוף האדם מגיע אל המקום הלא מוגדר, ששם לא שייך אפילו המושג פחד...

בקצוות כל ההפכים מתאחדים...

אם אתה רוצה משהו מאד וסובל מכך שאין לך אותו, תשב עם עצמך ותנסה לברר למה בכלל אתה רוצה את הדבר הזה ואל תוותר לעצמך, כלומר שעל כל תשובה שתינתן תשאל את עצמך למה, אם תעשה את זה עד הסוף, מובטח לך שמצבך יתהפך לטוב...

האנשים שמתרצים את ההתנהגות שלהם בגנטיקה / אופי / טבע אנושי מקבילים בדיוק לתירוץ של "ככה אלוהים רצה", או במילים אחרות - מסירים אחריות מעצמם...

כשאתה חולה וקשה לך, אל תנחם את עצמך בסיסמאות כמו "לפחות אני חי", כי נכון שאתה חי אבל יש גם המון חסרונות - כואב לך ואכלו לך ושתו לך, שמחה אמתית מתבטאת בכך שאתה חי בשלום עם המציאות, כלומר שאתה מסוגל לשמוח גם מעצם כך שאתה חולה וקשה לך.

זה שיש בפילוסופיה מסוימת ערכים מסוימים שאתה מסכים איתם, זו לא סיבה לאמץ את כל הקונספט, תיצמד לערכים הללו בעצמך, אין שום משמעות למי אמר אותם.

כשהאדם לא מוכן לעמוד מאחורי האמת שלו, זה אומר שהוא עצמו מטיל בה ספק...

כל מה שנדמה לאדם כחוקיות זו לא יותר מאשר אשליה, כי בתוך פחות מרגע אחד כל החוקים יכולים להשתנות ואז יגדירו "חוקים" חדשים...

הפוטנציאל של המציאות הוא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ואנחנו לא יותר מאשר אפשרות...

כשאתה חוזה במאבק בין כמה כוחות, תתעניין פחות במי התחיל ומי צודק ויותר בשכלים ובתובנות שיש בתהליך ונוגעים גם לתהליכים שיש בתוכך...

אדם שהוא אמתי בשלמות זה בא לידי ביטוי בכך שהוא לא מחפש את האמת...

אחת מהדרכים לרפא מישהו מהשיגעון שלו, היא קודם כל להסכים איתו ולהגיע מולו להזדהות מלאה, ואז צעד צעד להראות לו שגם כ"משוגע" אפשר לעשות דברים נורמטיבים, עד שבסוף כל ההתנהגות שלו תהפוך לכזו.

נגיד אם מישהו חושב שהוא בלטה והוא מבלה את יומו בלשכב על הריצפה, תתחיל בלומר לו שגם אתה בלטה ושכל השאר שלא מסכימים איתו משוגעים, ולאט לאט תראה לו שגם בלטה מסוגלת לעמוד ולאכול ולעבוד, ובגלל שהזדהית איתו קודם, הסיכוי שהוא יתנגד לך נמוך יותר...

כשאתה רוצה להשיג משהו ממישהו, אל תסתפק בלומר לו מה אתה רוצה, אלא תספר לו ברמז מה זה ייתן לו לספק את רצונך...

אחת מהדרכים להסתיר חיסרון שיש למוצר שלך, היא על ידי כך שתציג ללקוח חיסרון אחר. מה הכוונה? אם תציג את המוצר שלך כמושלם, הלקוח יחשוד ויחפש בכוח איפה יש בכ"א חיסרון, אבל אם תציג לו חיסרון לא מהותי בכל מה שקשור לשימושים העיקריים במוצר, אז זה יגרום לו לחשוב שאתה אמין וככה יש סיכוי שהוא לא ינסה לחקור ולא יגלה את החיסרון המהותי...

אם אתה טוען שמשהו חשוב לך אבל אתה לא מתאמץ להשיג אותו, פירושו שאתה שקרן...

אם אתה בצרה ואתה רוצה לדעת מה יכול לעזור לך, אז תדע שמה שיכול לעזור זו הפרספקטיבה שבה מה שקורה לך לא משנה, האם אתה באמת לא מסוגל להתחבר אליה? אפילו קצת? לא מוכן להטיל ספק? כי אם לא, אז מחויב שתסבול ממה שקורה לך, ואם תבין את זה, תאבד תקווה וכבר לא תרצה לשנות והבונוס יהיה שלא תסבול...

צרות גדולות מתחילות בשקרים קטנים...

האדם יכול לשקר את כל העולם מלבד את הלב של עצמו...

כשאתה מתגעגע לאדם אהוב, תנסה לברר מה הדבר שאליו אתה באמת מתגעגע. כלומר אם נניח מת לך מישהו שבחייו נהג כל הזמן לעודד אותך ולהגיד לך שיהיה טוב כשהיית עצוב, אז תדע לך שאתה לא מתגעגע אליו, אלא לתחושה שהכל יסתדר, שאותה אתה צריך ללמוד להשיג גם בלעדיו...

אם הייתה לך חרדה ונרפאת ממנה ועכשיו אתה שואל האם החרדה יכולה לחזור, אז תדע לך שכן - היא יכולה לחזור, כי עצם זה זה שאתה שואל מראה שהאפשרות קיימת, אם לא הייתה אפשרות גם לא יכולת לשאול.

ובנוסף לכך, כבר עכשיו אתה חרד, ומהי החרדה שלך? אתה בחרדה שתחזור לחרדה, כי אחרת לא היית מברר האם החרדות יכולות לחזור.

יש כאלה שחושבים שלהיות אמתי פירושו להגיד את האמת לשכן שלך כשהוא שואל לגילך, או להגיד את האמת לחברה שלך כשהיא שואלת מה עשית בצבא, אבל מצד האמת הדבר היחיד שחשוב, הוא שתהיה אמתי עם עצמך בכל מה שקשור להבנת עצמך...

אתה לא סובל בגלל מה שקורה לך, אתה סובל בגלל שאתה לא רוצה את מה שקורה לך...

השקר שורד הכי טוב אצל אנשים טיפשים...

מי שורד את בית המשוגעים למשך הכי הרבה זמן? המשוגע הגדול ביותר...

שני דברים שורדים בעולם: או דבר שהוא ממש אמתי, או דבר שהוא ממש שקרי, דהיינו שאתה יכול להיות חזק או בגלל שאתה יכול לקחת הרבה משאבים ואז אתה שורד, או שאתה לא צריך הרבה משאבים ולכן אתה שורד...

"טוב כאשר זורקים את השוטה לתוך העולם", כלומר טוב יהיה אם את המשוגע שבך תזרוק החוצה, אבל אם תעשה את זה, אז כולם יחשבו שאתה משוגע...

כולם חולים במחלת העשייה ומכלים כוחותיהם לשווא, ואף אחד לא עוצר לרגע ומנסה להבין למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה ואת עצמו...

האם אחרי שאנשים יגיעו לתכלית, הם עדיין ירצו להגיע לתכלית? אם כן, מה עשינו בזה? ואם לא, זה אומר שמה שהם באמת רוצים, זה להגיע למצב שבו לא תהיה להם תכלית...

יש רק שתי אפשרויות - או שאפשר להגיע לשלמות או שלא. אם אפשר - אז תנסה לברר מהו המצב הזה ואיך מגיעים אליו.

ואם אי אפשר - אז אין משמעות ל"התקדמות", אלא מדובר רק בשינוי צורה, שמבחינה מהותית הוא כולו עמידה במקום.

אלוהים לא יכול לדבר עם אף אחד, כי כדי שהוא ידבר איתך צריך להיות מצב שבו המציאות תכיל גם אותך וגם אותו, ואם המציאות מכילה את שניכם בו זמנית, ממילא זה אומר שהאלוהים הזה הוא צמצום וחלק ממשהו אחר...

יש כאלו שחושבים שאם העולם קדמון זה אומר שאין אלוהים ולכן צריך להוכיח שהעולם מחודש, אבל טעות בידיהם, כי מצדו של אלוהים זה לא משנה האם העולם נברא או שהוא תמיד היה קיים, כי גם אם העולם קיים כל הזמן אז אלוהים מהווה אותו, כלומר אלוהים זה הדבר שממנו הכל עשוי...

למה האמירה שאם התורה היא נצחית אז היא אלוהית היא שקר? כי אלוהים הוא ההפך של ה"זמן", דהיינו הוא ה"אין זמן", כלומר שאלוהים נמצא בהיעדר של הנצחיות, הוא מהווה ומתהווה כל רגע מחדש, לכן אם אתה נצחי אתה רחוק מאלוהים...

הצורה מוגבלת במקום וזמן, המהות היא נצחית...

לכל ישות יש מגבלה, מה המגבלה שלה? הישות של עצמה, אף אחד לא יכול לנטרל את הישות של עצמו. גם אלוהים מוגבל - כי הוא מוגדר כ"היה, הווה ויהיה" כלומר שהוא לא יכול לא להיות...

זה נכון שהאדם חופשי לעשות את מה שהוא רוצה, אבל הוא מוגבל לעשות רק את מה שהוא רוצה...

מי שפגע בך, זה לא האדם שלא נתן לך את מה שאתה רוצה, אלא הרצון שלך שמכריח אותך לרדוף אחרי אדם שיתן לך את הדבר...

אנשים כל הזמן מתווכחים האם יש או אין אלוהים, והם לא קולטים שגם "יש" וגם ה"אין" אלו שתי אפשרויות, שאלוהים הוא לפני הפיצול שלהם...

לכל מי שמתלבט בין כמה אפשרויות ורוצה לדעת את האמת, אז שיידע שכל האפשרויות הן בכלל אפשרות אחת, כלומר שאין הבדל ביניהן, כי בשני המקרים האושר שלך לא תלוי במה שתעשה...

בתוך תוכו האדם יודע שגם השכל עצמו לא מחויב, אחרת לא הייתה לו תחושת החיסרון המתמדת...

יש כאלה שאומרים שלאלוהים שמוגדר כדבר והיפוכו בו זמנית אין שום משמעות, גם אם זה נכון, עדיין - בלעדיו לא הייתה משמעות לשום דבר, כולל לא למשמעות שלהם...

האם אפשר להיות מאושר באופן מוחלט? תלוי, אתה חושב שמה שהשכל אומר בטוח נכון? אז לא, אי אפשר...

אם אתה רוצה לבדוק האם המהות של טענה מסוימת מחויבת מצד השכל, פשוט תשאל אולי ההפך הוא הנכון ותבדוק האם אתה מסוגל לחשוב את ההפך...

כל מי שאומר שיש אלוהים כי... משהו מסוים, בעצם טוען שהנכונות של חוקי ההיגיון ושל השכל נמצאים בתוקף גבוה יותר מאשר אלוהים.

דהיינו שכל הקיום של האלוהים שלך תלוי בנסיבות כלשהן של המציאות ואם יתברר שהשכל שלך לא נכון, אז גם אלוהים שלך לא קיים...

הרבה יותר קל להזדהות עם המהות של רעיון מסוים, מאשר עם הרעיון עצמו.

לדוגמא - אם תגיד למישהו שהוא סובל בגלל רצון מסוים, הוא יכול להתווכח איתך ולהגיד שהוא בכלל לא רוצה את הדבר הזה, אבל אם תגיד לו שכל רצון = חיסרון, אז טכנית כבר לא יהיה לו איך להתווכח...

אתה לא חייב לשחק את המשחק, אבל תזכור שמהרגע שהחלטת לשחק, יש חוקים...

כולם מדברים חסרונות כל הזמן, דהיינו שכל מה שכולם מדברים עליו כל הזמן, זה על כמה יש להם ובעצם עד כמה הם תלויים במה שיש להם, או על מה שחסר להם וכולם רודפים סביב הזנב שלהם כל הזמן.

כשמישהו פונה אליך רק כדי לומר לך שהוא לא מעוניין לדבר איתך יותר, זה רק משום שבתוכו הוא עדיין מעוניין לפתור את העניין וכן לדבר איתך...

האויבים האמתיים של האדם הם הדמיונות והשגעונות שלו...

לפעמים האדם קורא דברי דכאון ובסוף התהליך הוא דווקא מרגיש טוב, ולמה? כי זה הזמן היחיד שהוא לא משקר בו ומתחבר לנקודה הפנימית שלא באמת טוב לו, ולכן טוב לו...

העונש של האדם שבא למציאות טובה ומוציא עליה דיבה, זה שהוא סובל ורודף אחרי השגעונות של העולם...

המשוגעים חושבים שמה שייתן להם יציבות זה זוגיות, בריאות, דירה וכו' אבל יציבות אמתית יש רק בתוך הראש...

גם יכולת הבריאה של אלוהים היא לא מחויבת המציאות, מאחר שהמציאות שבה אלוהים בורא עולם היא רק אפשרות, שלעומתה יש את האפשרות של מציאות שבה יש רק אלוהים.

דהיינו שגם יכולת הבריאה נבראה ואם כך מי ברא את יכולת הבריאה של אלוהים? האם אלוהים ברא את יכולת הבריאה שלו?

הכיצד? עדיין לא הייתה לו יכולת בריאה...

הסיבה שבגללה מתעוררת אצל האדם חוסר מוטיבציה, היא משום שבתוכו יש קול קטן ששואל אותו מה בכלל תכלית העשייה...

אדם מוצלח באמת, זה מישהו שכבר לא רוצה להצליח...

בעולם שלנו, אהבה פירושו מוכנות לצמצם את עצמך למען הדבר, כי מי שמחפש ארוחות חינם בעולם של הנפרדות, הוא ימשיך לחפש לנצח...

גם השקרן, כדי להישאר אמין בעיני הלקוחות שלו, חייב לתת להם איזו נקודת אחיזה במה שהם מחפשים באמת.

לדוגמא, התורה היהודית מודעת לכך שמה שהאדם באמת מחפש זה את הטוב המוחלט ואת העולם שכולו טוב ובגלל שהיא לא מסוגלת לתת לו את זה בעולם הזה, היא מבטיחה לו שלעתיד לבוא, הכל יהיה טוב.

כי אם השקר לא היה מבטיח לך, שבסוף תקבל את מה שחלמת עליו, אז היית מבין שהוא משקר, לכן הוא מפרט לך לפרטי פרטים מה תקבל, אבל בו זמנית הוא דואג להישאר מעורפל, בייחוד לגבי מתי תקבל את זה, או שהוא טוען שתקבל את זה רק כש... כשהוא יודע שלא ניתן לבדוק את הש... הזה.

משל למה הדבר דומה? לאדם שחותם על חוזה מול אנשים שמבטיחים לו המון כסף, והם מפרטים לו בידיוק כמה כסף הוא יקבל, בכמה תשלומים, באילו סוגי שטרות וכו', אבל בתאריך הם כותבים "מחר", דהיינו שגם כשיבוא מחר והחוזה ייפתח, עדיין זמן קבלת השכר הוא "מחר"...