לאחר שהתבאר שעל האדם להתמודד עם הדברים ולא להתחמק מהם, עליו לדעת ללכת קדימה ולא לבחור ללכת אחורה, אך יש מצבים אחרים שההליכה אחורה טובה ממהליכה קדימה ואפרש זאת בהמשך.

בטחון עצמי עוזר להחליט החלטות טובות כדי לשפר. ביטחון עצמי הולך וגובר הוא מקביל בהתאמה לקבלת החלטות אשר הולכות ומשתפרות במשך הזמן. ועל האדם ע"מ לשפר את ביטחונו העצמי ללכת לפי האמת ולהכיר את עצמו באמת.

לעתים האדם מכיר את מטרתו, אבל קשה להיגיון שלו להבין את הדברים עד סופם ולכן, לפעמים עדיף לדחות את הסיפוק של להבין את הדברים עד הסוף, כי לפעמים הדחף עצמו להבין את הדברים עד הסוף גורם נזקים, ולא רק שהאדם לא מבין את הדברים עד הסוף, הוא מקלקל לעצמו את הדברים הקיימים בגלל עקשנות וחוסר דחיית סיפוקים.

ויש גם דרך נוספת לדחות סיפוקים, כאשר האדם מסתבך במשהו שהוא לא מבין, או עשה משהו שלדעתו לא עולה בקנה אחד עם המטרה שלו, הדרך הנכונה היא לא הענשה עצמית, לא לשבת ולהתאבל על הדבר הזה. אפשר לחשוב שכאילו הדבר לא קרה, ואפשר לחשוב עכשיו על הדבר שיכול לקרות אם האדם חושב וחושב והוא מפספס את הנוף היפה בדרך, לא בהכרח הנוף, הכוונה היא לדברים שיכל לעשות בזמן שישב מתוסכל במקום להיות שמח.

ואז הוא יושב ומבזבז זמן על ביזבוז הזמן של ביזבוז הזמן שביזבז בגלל ביזבוז הזמן שהתבזבז ועכשיו הוא מבזבז את כל הביזבוז הזה ומכין את הביזבוזים העתידיים כי הכל אצלו חושב את עצמו לזה. לאחר כל הביזבוז הוא מבין שהוא עשה טעות מתחרט ולא יכול להחזיר את הזמן הזה אחורה.

עכשיו הוא יכול להחזיר את הזמן אחורה, שיחשוב הנה החזרתי לעצמי את הזמן שלי, הנה לקחתי את הזמן אחורה לטובתי במקום להתחרט אחרי כמות של זמן - משכתי אותו אחורה, האירוע מבחינתי לא קרה ואני באופן מודע יודע מה לתקן וזורם עם הדברים. ואם ניקח את המושג הזה לעולם המחשבים הדבר מזכיר שיחזור מערכת, כמו שאפשר להחזיר במצבים מסויימים את המערכת לזמן מוקדם יותר, אף כאן האדם מבין בטרם תקרה טעות, הוא יודע להפעיל את שיקול הדעת, לדחות סיפוקים לא במקום ולא לבעוט בדרך במטרות הראויות ולנהוג בתשומת לב והערכה עצמית גבוהה.

במתמטיקה כאשר בוחרים מידות אורך ורוחב כאשר יש 2 תוצאות, אחת חיובית ואחת שלילית בוחרים בתוצאה החיובית. אבל יש מצבים בחיים שאדם צריך ללכת על דרך השלילה ולשלול חשיבה מעוותת ושלילית, כי לפעמים האדם חושב שטויות בראש, וחשוב שהאדם יכוון את עצמו לדרך הנכונה. כי המחשבות לפעמים "שוטפות" את האדם, והאדם לא מתנהג נכון כאשר הוא נלחץ מדברים, הדרך היא לא להתעמת עם הרגש, וללכת דווקא על שיטת הפסילה ואז כאשר יהיה מיושב בדעתו, יחקור את הדברים כפי שראוי לחקור אותם עפ"י האמת.

כאשר האדם נאמן למטרותיו אז הוא נאמן לעצמו והוא מעריך את עצמו שיש לו סמכות עם עצמו, כפי שבעולם העבודה, אדם צריך להיות סמכותי אבל לא להשתמש בסמכותיות לרעה, וגם להתחשב, ולא להיות אגרסיבי כלומר, אסרטיבי גם כאן - האדם צריך להיות עם עצמו לשבת לפעמים על עצמו על הראש, אבל לא לזלזל בעצמו, וגם לפרגן לעצמו ולא להיות אגרסיבי מדי כלפי עצמו. כמו שאומרים שמאל דוחה אבל ימין מקרבת. זו הדרך.

לעתים האדם מקובע לדרך מסויימת להתנהג לפתרון בעיות אבל בכך הוא מפספס את העיקר, כי יש אפשרויות רבות שהוא מפספס כאשר הוא מקבע את עצמו לדרך מסויימת, ויש מגוון דרכים לפתור בעיות וכדאי מאוד לבדוק אופציות חדשות ומגוון דרכי חשיבה כדי למצא את הטוב ביותר בחשיבה העצמית כי זה נותן בטחון עצמי גדול יותר.

וכאשר האדם בשיפור מתמיד כך אין לאדם זמן לחשוב מחשבות מיותרות והוא מחפש איך למצוא זמן לדברים חדשים ולא ההיפך. וכך הוא מביא לעצמו שמחת חיים ואושר.