הנה כמה מהסיבות שבגללן אני עובדת יותר ויותר עם ה"התמקדות": "כביש עוקף שכל"
להרבה אנשים חכמים ומודעים מאוד יש בעיה. הם יודעים כל כך הרבה, וחשבו כבר כל כך הרבה על הבעיות שלהם, שהם כבר לכודים בתבניות החשיבה של עצמם. זה קרה לי לא מעט. נדמה לנו שאנחנו יודעים כבר הכל על עצמנו.
בהתמקדות אנחנו מתחילים להיות בקשר עם חלקים פחות מודעים שלנו. זה כמו ללמוד לנגן בכלי נוסף. אפשר להגיע לתובנות חדשות ושונות לחלוטין כאשר "מקשיבים" לרגש ולגוף, במקום רק לידע ולמחשבה. ואל דאגה - הידע נשאר שלכם ולא בורח לשום מקום, עדיין זמין לשימוש. רק שהוא כבר לא האפשרות היחידה שלכם להיות בקשר עם עצמכם.
כלי מעולה לפיתוח סבלנות, שלוה, קבלה ואהבה
בזמנים המודרניים שלנו, רובנו רצים כל הזמן, או רוב הזמן. ממהרים, משימתיים. אנחנו גם מאוד ביקורתיים, כלפי אחרים, וכלפי עצמנו, אפילו יותר. ביקורתיות ו"ממהרות" הם שניים מהגורמים הכי לא נעימים והרסניים בחיינו. שום דבר לא לימד אותי להרגע ולקבל אנשים כפי שהם, ליהנות מאנשים כפי שהם, כמו ההתמקדות.
בתוך היחס הזה של הקבלה, ה"קבלה הרדיקלית", יש הרבה מקום להתפתחות אמיתית, עמוקה.
זה לא טיפול
תרגול התמקדות איננו טיפול, ורחוק מאוד מיעוץ. התמקדות דומה במידה מסוימת למדיטציה (ובמידות אחרות, לא דומה). אתם מקשיבים לתחושות ולרגשות, והם מתפתחים. זהו, בעיקר. השותף שלכם (אני, או שותף אחר) מקשיב לכם באהבה ובקבלה, נוכח איתכם, ומאמין בכם. זהו, בעיקר. אתם פשוט לומדים את התפיסה, התרגול, ומתרגלים, ודברים קורים. אם אני השותף שלכם, אני גם מלמדת אתכם את התפיסה והתרגול.
במקור ההתמקדות הומצאה ע"י הפסיכולוג יוג'ין ג'נדלין כדי לתמוך בתהליך טיפולי, להעשיר אותו. ההתמקדות עצמה אינה טיפול.
אם אתם מתאמנים איתי, אנחנו יכולים לעבוד עם התמקדות בלבד, ככה בפני עצמה, או לשלב התמקדות לתוך אימון קלאסי, שבו אנחנו גם מדברים על המטרות שלכם, וכיצד תגיעו אליהן. לפעמים אנחנו מתחילים באימון קלאסי, משיגים בו מה שמשיגים - בד"כ הרבה, עושים הפסקה קצרה וממשיכים לסדרת מפגשים של התמקדות, כדי להגיע לתחומים שלא הגענו אליהם באימון. אחרי סדרה כזו אפשר לעשות הפסקה נוספת ולחזור שוב לאימון, בכוחות מחודשים שרכשתם בהתמקדות.
אתם מובילים את התהליך
התמקדות מביאה איתה הפתעות. כשמקשיבים לגוף ולרגשות, מקבלים מידע חדש. כשהתחלתי ללמוד להתמקד, משהו בי חזר לתחושה שהיתה לי כילדה, שהחיים מלאים בהפתעות שעוד מצפות לי.
בתחושה שלי, אף מטפל, מאמן או יועץ לעולם לא היה יכול לכוון אותי אל ההפתעות שהגעתי אליהן בעצמי כשתרגלתי התמקדות. ההפתעות הן רק שלי, והמפתח אליהן נמצא אצלי. לפגוש אותן היה נהדר. למשל, גיליתי שגם אם אני נחשבת לאדם מלא התלהבות, ההתלהבות הזו היא רק קצה הקרחון ממה שעוד יש בי.