הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=7144
Inception - הסרט

הערה: קיימת פסקה המסומנת בברור בהמשך, העשויה לפגום בהנאה מהסרט עבור מי שטרם צפה בו.

"הטפיל שההכי מסוכן לאדם, הטפיל שהכי קשה להיפטר ממנו, הוא רעיון. רעיון ששתול בתודעתך.. שמשתלט עליך, על תפיסת קיומך, ועשוי לקחת ממך הכל. גם את חייך" (מתוך הסרט).

לכל אחד מאיתנו, יש לא מעט רעיונות שהושתלו בתודעה מגיל צעיר. לא רעיונות שלנו. רעיונות שכילדים למדנו להפנים. חלקם מכתיבים התנהגות, תפיסת עצמי, רעיונות שמגדירים את תקרת הזכוכית שלנו... הסרט מראה לנו כי כדאי להשקיע בעריכת שינויים ברעיונות טפיליים אלו, כי רק כך נוכל לפעול במציאות מתוך חופש אמיתי, עצמאות רעיונית והגשמה אישית.

במה תבחר / י במציאות או בחלום?

איפה תבחר / י להיות - במציאות או בחלום? למה תאמין?

אם הטכנולוגיה תאפשר יום אחד להישאר משך תקופת חיים שלמה, בחלום לבחירתך, לאיזה חלום היית מכניס/ה את עצמך? לכמה זמן?

האם ניתן להתקיים במספר מימדים במקביל?

הסרט מתמודד עם עובדה מאוד קשה לעיכול, מתקדמת, אך מציאותית... שניתן להתקיים במספר מימדים במקביל.. עצם הימצאותי בחלום של מישהו או של עצמי, מקיימת אותי בזמן נתון ביותר ממימד אחד. כך גם מתקיימים גיבורי העבר בהווה, בשעה שהם מוצגים בדמיוננו, בחלומותנו, בסרטים מעל דפי ספרים וכד'. רעיון הקיימות כמוכלות בתוך מודעות חיה, הוא רעיון מתקדם ומשמעותי ביותר.

שלב מתקדם מזה הוא פיתוח היכולת להפיח את מודעותך בגוף החלום שלך, גופך המתקיים בדמיונך כשאתה במצב חלום, וכך להפוך אותו לנשלט מכוח מודעותך. 'אומנות החלימה', כך מכונה ע"י המכשפים הטולטקים השגת שליטה בגוף הנחלם. היות ובמימד החלום לא קיימים חוקי הזמן המרחב וההיגיון המקובלים, הרי שניתן לעשות בזמן קצר מרחקים גדולים, לעוף וכד'.. מה שיכול להיות עוצמתי ביותר. נושא זה ראוי לחקירה מעמיקה.

השתקפויות מהתת - מודע

הרעיון כי אנו חווים במציאות (כמובן שגם ב'מציאות' הנחלמת) השתקפויות של עולמנו הרגשי הלא פתור, אינו חדש. למעשה הוא הבסיס לכל העבודה הפסיכולוגית הטיפולית.

אנו משחזרים יחסים לא מוצלחים ושלא הועילו לנו בעבר, בעיקר מתקופת הילדות, מול בני זוג בהווה, מול ילדנו מורינו והבוסים שלנו בעבודה כיום. בכך טמון פוטנציאל ההתפתחות שלנו: ע"י שאנו משחזרים מצבים מהעבר מול אנשים בהווה. למה שנעשה זאת? כדי לנסות להשיג שינוי ביכולת התפקוד, התגובה, שינוי בעלילה, התקדמות באותן חוויות ישנות החרותות בגופנו הנפשי מאז.

כמטפלת, אני מלווה אנשים בתהליך שמשנה את התייחסותם לגבי מאורעות משמעותיים. אט אט המאורעות נחווים עם פחות 'תוקף', וניתן לראותם כהשתקפות אמונות ורעיונות פנימיים שלהם. רעיון זה כה מרכזי, עד שהפנמתו המלאה מאפשרת לאדם לשנות כליל את מציאות חייו. מדוע? כיוון שנובע מרעיון זה, כי שינוי האמונות, יביא לשינוי במציאות החיצונית אותה אנו חווים. ומי לא היה רוצה לשלוט במציאות חייו?

התמרת הזיכרון הלא מוצלח מול 'האנשים הישנים' (בד"כ יהיה זה אחד ההורים או שניהם) בתחושות חדשות שנבחר, למשל של ניצחון ויכולת, היא הדרך ליצירה עצמית של המציאות.

זה ניתן, למשל ע"י אימוץ פרשנות חדשה לעובדות הידועות הישנות. דוגמא טובה לכך מראה הסרט, ובכך גם נעוץ כוחו של טיפול נפשי:

(אזהרת ספויילר - מי שלא ראה ניתן לדלג על דוגמא זו (

במקום להאמין ב "אני מאוכזב ממך" באה הבחירה להאמין ב "אני מאוכזב שניסית להיות כמוני".. מכאן באה קשת שלמה של אפשרויות חדשות, האדם חופשי עכשיו להיות הוא עצמו ולאפשר את בחירותיו.

עניין של גישה

גיבור העלילה קוב, מוכן לעשות הכל ולשלם כל מחיר, כדי לשוב למציאות חייו שבפניה נחסמה ממנו הגישה. בכוח החוק, נאסר עליו ליטול חלק בחיי ילדיו. דווקא הוא, בעל גישה מהירה לכל ארץ כמעט, בעל גישה חופשית לתת מודע של כל אדם.. גישה לקחת חלק פעיל בחלומות של אנשים, ברגע שמוצעת לו ההזדמנות, הוא מוותר על הכל כדי לחזור למציאות האחת שיש בה משמעות אמיתית לקיומו. בחירה זו, מראה עד כמה עולה המציאות על כל דמיון.

ניתן לומר, כי התאפשר לקוב לשוב אל המציאות ולחוותה במלואה, רק לאחר שהסיר את האשמה מעליו.. כל עוד קינן בו רעיון האשמה, העדיף להעביר זמן בחלומות. שלו או של אחרים. רעיון היותו אשם במות אשתו, נולד מתוך כוונתו להוציא אותה מהחלום המתוק שלה חזרה למציאות. לאורך כל הסרט, מעדיף הגיבור את המציאות על החלום, אך בוחר לשוב ולהתרפק על חלומות חזיונות וזיכרונות של אהבה שמתה, שחלקם אף נחוו בחלום ולא במציאות. הכל מכוח אותה אשמה.

הסליחה, וההשלמה, התאפשרה ע"י ביקור אדם נוסף בתוך החלום. הימצאות אדם נוסף הפכה את החלום להחוות כיותר מציאותי. כשקיים אדם שלישי, עירני ומגיב למה שקורה בחלום... ממש כמו במציאות.. נחווה הדבר כבעל יותר תוקף.. ומכאן הכוח לשנות.

בכמה רעיונות דמיוניים אנו בוחרים להאמין?

למשל הרעיון שאין לנו ערך, שאנו לא שווים, שאין לנו יכולת לעשות,, להשיג, להתקדם..

ולאיזו מכה אנו מחכים שתעיר אותנו מהחלום הרע הזה?

לפי העמדה הרוחנית, למעשה, בכדי שנתעורר מרעיונות כאלו בדיוק מגיעות המכות בחיינו. אותם אירועים שאנו נותנים להם פרשנות כואבת, של אסון, באים כדי לעורר אותנו למודעות נקייה יותר לגבי יכולותינו. 'המתנות' שבאתגרים.. מתגלות לנו רק בהמשך הדרך, לאחר שויתרנו כליל על רעיון, עמדה, גישה שלילית וכד' שהיא מנת חלקנו בהווה.

יש שמכה אחת מעירה אותם, ויש שצורכים חומרי הרדמה כאלו ואחרים, שמונעים מהם להתעורר במכה אחת. אלו זקוקים למכות חזקות, שתגענה ככל שיתמהמהו להישאר בחלומם המתוק, באשליה כלשהי המנתקת את תודעתם מהמציאות.

מה מעורר אדם לשינוי - להתעורר מהחלום בו הוא מתקיים?

רק כשמרגישים מוות כמו בסרט? כשחשים מוות פנימי? שיעמום, אין מוצא, שאנו הורסים / פוגעים בעצמנו יותר ממשקמים, יוצרים, בונים? אנשים מגיעים לבצע שינוי, בד"כ מתוך תחושה שהדרך חסומה להמשיך את חייהם באופן בו חיו עד כה. אז בלית ברירה, יחפשו מוצא לתחושת חיים טובה יותר. על מה נסכים לוותר כדי להשיגה? במה נמשיך לאחוז?

מוזיקה - גם מוצגת כדבר שיכול לעורר. לחדור דרך כל מחסומי התת מודע ולחבר חזרה את האדם לחוויית החיים, לאמת שלו. במוזיקה יש שפה מיידית של חוויה. למעשה כל אמצעי שעוקף את ההיגיון (את ההקשרים הלוגיים שמלכתחילה יצרנו לנו ואיתם שלל הבעיות שנגרמות בעתיים של הקשרים אלו), עשוי לעזור באותה מידה.

התחברות לאנשים המחזיקים בחלום

רעיון נוסף מהסרט, מדגיש את הפוטנציאל הטמון בהתחברות לאנשים חולמים. הימצאות בחברתם מאפשרת חוויה משותפת איתם של חלומם. מצאו את אותם 'ארכיטקטים / מעצבים' סביבכם שחלומם ראוי לדעתכם להפוך למציאות שלכם מחר, והתחברו אליהם. קיימו גם בתודעתכם את החלום המשותף וכך, הגבירו את הסיכוי שיהפוך למציאות. להזכירכם, חולמים מעטים בתחילה יצרו את הישוב היהודי בארץ, שלימים הפך למדינה המתקדמת בעולם.

העולם שייך לצעירים

קשה להתעלם מהעובדה ש 'החולמים' בסרט היו חבורת צעירים. הם הביאו איתם מהירות, דינאמיות, גמישות, ויכולת לקפוץ למים ולנסות גם דברים לא וודאיים - בטוחים, תוך קבלת החלטות מהירה ונועזת. האם תוכלו למצוא בכם את החלק החי, הילדי, המעז? זה שפעם טיפס גבוה בלי החשש למעוד וליפול? הוא מהיר מכם, זריז, הרפתקן ויעניק לכם בוודאות חוויות משמעותיות אם רק תאפשרו לו לפעול בחופשיות.

ולסיום, (קפיטליזם ורוח)

בהתייחסות לסרט שהובאה לפני (לא ידוע לי המקור) נטען כי הסרט משאיר את הצופה בתחושה שכל הבלאגן היה לשוא, היות ועדיין כך או אחרת, השליטה במקורות האנרגיה נותרים בידי יחידים. ציטוט: "השליטה במצבורי האנרגיה העולמיים תועבר לידיו של סאיטו. ואם לא? היא תישאר בידיו של פישר. כך או כך - תושבי כדור הארץ יהיו נתונים לחסדיו של איל הון אחד ויחיד". אז, אכן הסרט לא עוסק 'בחלוקה צודקת' של הכוח בחברה. הסרט מראה את האפשרות שליחידים יש כוח. כל אחד מאנשי החוליה.. המשתתפים בחלום, הם יחידים שפועלים מכוח מניע אישי. יתכן שליתר התושבים לא שינה הדבר מאום. ומה בכך? הגיע הזמן שגם הכותב האנונימי, והקורא.. וכולנו, נאמץ את הרעיון שהכוח נמצא בידיהם של יחידים. התחלה טובה תהייה להעניק יותר כוח לעצמנו, איך? למשל ע"י נטילת אחריות אישית על 100% האנרגיה שברשותנו, שלרוב מתבזבזת על כל מני אחרים מסביב, לרוב ללא תוחלת. ככל שיותר יחידים יעזו לקחת כוח לידיים, יהיו פחות מנגד ממתינים שמישהו יעביר אליהם מעט כוח לידיים. אולי בהטלת מטבע לכפם.

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן